חיבור | אין אסון, יש אסונינו🖤

[רבקה]

יושבת לי בצד, העט בידיי,
רוצה לכתוב אבל לא יוצא.
הסבר טבעי, אין לי חבריי...
מה שבטוח, כרגע אין נושא.

אין נושא שיחזק, יעורר,
יותר מכותרות כאב ושכול.
אין אחד שיצליח לאתגר,
בלהרטיט לב, לזעוק בקול.

כי המציאות כואבת כל כך,
והדמעות כבר מזמן סוררות.
עוד ילדה, עוד אח שנלקח,
אח, אחים, מאותן המשפחות.

הם הלכו לחגוג,
משפחה שלימה.
לא שמו לב למחוג,
ששעט בסערה. 

מחוג החיים,
של אח יקר מזהב.
תקתק הרגעים,
ניפץ חלומות לשבב.

שבב זעיר, שקוף,
איתו נשאב לקבר.
בתכריכים הינו עטוף,
בכי, שכול, אבדן ושבר.

והם חזרו לביתם,
כבר אין הם משפחה.
נקטף בבת עינם,
לעד תהא הרגל חצוייה.

ולכן בדיוק, איני מוצאת נושא,
מספיק גדול, שיכיל ויבכה.
אכזרית קצת, כלפיי הבורא,
כי הכל לטובה, אבל קשה.

קשה לי לשבת בחיבוק ידיים,
ורק למרר באסונם באבל.
נמאס לי רק לצרוח לשמיים,
כי גם אני אשמה בקרע החבל.

---

עם ישראל, הרי אחים,
אין אבדן יש אבדנינו.
בואו כבר נהייה אחים,
שכבר יבוא ויגאלינו.

[טיטו]

@רבקה דווקא בתקופה הזאת עם כל הרפורמה והפגנות, ימין או שמאל. פיגוע או טילים, חדירת מחבלים או הצפה בדרום. תקופה שכל עם ישראל מפולגים עד כדי מוות אבל האסונות נשלחים משמיים להוכיח לנו את כל מה שאת מעבירה פה בשיר אחד קטן, אנחנו אחים, כל אחד יכול להיפגע לא משנה אם זה ימין או שמאל דתי או לא ספרדי או ליטאי או חסידי, כולנו אחים ודיי.
שיר כל כך עמו מבחינת מסר למרות שלכאורה הוא נכתב בכלום, בלי נושא או רעיון. סתם מה שהלב מעלה באותו רגע, אני צודק?

[רבקה]

@טיטו אמר בחיבור | אין אסון, יש אסונינו:

שיר כל כך עמו מבחינת מסר למרות שלכאורה הוא נכתב בכלום, בלי נושא או רעיון. סתם מה שהלב מעלה באותו רגע, אני צודק?

בהחלט.
מה שהלב העלה באותו הרגע.
רק שאין דבר כזה שיר בלי רעיון, פואנטה.
והפואנטה שלי הייתה בשיר הנ"ל, להעביר את עצם זה שאנחנו כולנו צריכים להתאחד, לא משנה מה. כי אם לא - האסונות עוד ימשיכו להגיע, וכולנו אשמים בהם, ללא יוצא מין הכלל.

[טיטו]

@רבקה ברור לי שזה המסר, זה מועבר חד מכדי לפספס. התכוונתי רעיון ראשוני שממנו התילת לכתוב.