• Register
    • Login
    • Search
    • Unread
    • Recent
    • Unsolved
    • Users
    • חיפוש גוגל בפורום
    • שליחת פנייה לניהול
    • תנאים ומדיניות

    אתגר כתיבה 40 : )

    אתגר לכתיבה
    27
    40
    636
    Loading More Posts
    • Oldest to Newest
    • Newest to Oldest
    • Most Votes
    Reply
    • Reply as topic
    Log in to reply
    This topic has been deleted. Only users with topic management privileges can see it.
    • אייצ'ית
      אייצ'ית צוות פיקוח last edited by

      אז כמו שכתבתי באתגר כתיבה 39.
      אומנם @ארי-רוזנבלט הוא הזוכה,
      אך עקב ההעדרות של @טיטו בעקבות תאונה שעבר ל"ע.
      הוחלט לפתוח נושא חדש.

      והוא:

      תאונות...

      אז כמו תמיד,
      תשתפו אותנו בכל זוויות המבט שלכם.

      תאונות פרטיות, גשמיות, רוחניות...
      תאונות עבודה...או תאונת שרשרת..

      או כל תאונה...

      ו.. אולי גם קיימת תאונה חיובית?!

      בקיצור...
      מחכים לכם!

      "אני לא מאוכזבת מבן אדם ששיקר לי
      אני מאוכז מכך שלא אוכל להאמין בו יותר..."

      1 Reply Last reply Reply Quote 8
      • א
        אריה 93 last edited by

        התנגשות בהסח הדעת

        רֶגַע אֶחָד
        שֶׁל הֶסַּח הַדַּעַת
        מָצָא אוֹתָהּ
        מֻפְתַּעַת,
        לֹא בְּאַשְׁמָתָהּ
        הִיא כָּכָה נִקְלַעַת
        לִסְבַךְ מְסֻבָּךְ
        לְכָזֹאת פְּקַעַת,
        זֶה הַפֶּה שֶׁלָּהּ
        שֶׁאֵין לוֹ מִשְׁמַעַת
        הַמִּלִּים נִזְרָקוֹת
        כְּשֶׁהִיא מְבַעְבַּעַת,
        הִיא לֹא מְשֻׁגַּעַת
        וְלֹא מֻפְרַעַת
        זֶה רַק רֶגַע אֶחָד
        שֶׁל הֶסַּח הַדַּעַת,
        ו-בּוּם! הִתְנַגְּשׁוּת
        וְנֶפֶשׁ נִפְגַּעַת,
        וְרוּחַ נִפְצַעַת
        וְעַיִן דּוֹמַעַת
        בְּסַךְ הַכֹּל
        לֹא הָיְתָה מוּדַעַת
        וְהִיא הַפּוֹשַׁעַת
        בְּהֶסַּח הַדַּעַת,
        אַל תִּשְׁפְּטוּ
        הִיא לֹא מְיַדַּעַת
        כְּשֶׁהִיא טוֹבַעַת
        בַּמִּלִּים שֶׁהִיא בּוֹלַעַת
        כְּשֶׁהִיא שׁוֹקַעַת
        כְּשֶׁהִיא נִשְׁבַּעַת
        יוֹתֵר לֹא לָגַעַת
        בְּהֶסַּח הַדַּעַת

        אֲנִי, הַבָּשָׂר וָדָם
        אֵינֶנִּי כְּמוֹ הַיָּם, מָלֵא בְּעַצְמוֹ
        כְּשֶׁאֲנִי רֵיק
        אֲנִי נִשְׁבַּר

        1 Reply Last reply Reply Quote 9
        • ברוריה
          ברוריה משתמש ותיק last edited by

          קשרו לי את עיניי
          כמו בפרה עיוורת
          לא רואה מה לפני
          ואת דרכי ממששת
          כאן יש קיר
          חלק נוקשה יציב
          לא זז ונוח עליו להשען
          כאן יש עצם לא מזוהה
          לא מצליחה לנחש מה הוא
          מחוספס ודוקר
          לא נעים למגע
          די אלוקים תסיר מעיניי
          את כל המסכים
          שגורמים לי להתנגש
          בכל הנסיונות
          ועל ראשי מכים
          ואיני רואה אותם
          הם מוסתרים ממני
          קשים מחוספסים ומאוד מאתגרים

          שירה מעומק הנשמה

          1 Reply Last reply Reply Quote 4
          • הגזמתם עם יונה ספיר 1
            הגזמתם עם יונה ספיר 1 last edited by

            תאונה
            היא קרתה בתואנה
            לא הספקתי
            לא הבנתי
            מה רציתי
            מעצמי
            היא קרתה לי בטעות
            ושברה את המציאות
            פירקה לחלקים
            ופוצצה הרסיסים
            זו תאונת עבודה
            כשתקוותי כמעט אבדה
            היא הגיעה
            ושינתה
            והחליפה
            את התמונה

            1 Reply Last reply Reply Quote 4
            • ארי רוזנבלט
              ארי רוזנבלט last edited by ארי רוזנבלט

              הנשמה שלי טעונה
              בעצמה אינה ברורה
              ההתנגשות נראית קרובה
              רק שלא תקרה פה תאונה

              בין הרוח והגווייה
              ניטשת לה מלחמה
              זו טוענת שלי כולה
              וזו עומדת על שלה

              הנשמה טעונה שיפור
              אין לי ספק, וזה ברור
              הבלמים לא עוצרים
              בירידות הם מבריזים

              עד שהמנוע מתניע
              בן דוד כבר יבוא ויופיע
              המראות מלוכלכות
              לא יודע לאן לפנות

              בעיות תחזוקה
              מכה בי ההכרה
              נכנס מהר למוסך
              אף טיפול לא נחסך

              את הבלמים משמנים
              בקצת אורחות צדיקים
              במנוע שם מים זכים
              ממעיינות התורה הצלולים

              ואת המראות מנקים
              עם סיפורי צדיקים
              בדרכים אותם סללו אסע
              כך את דרכי שלי אדע

              עכשיו אוכל לנסוע בבטחה
              בין שבילי עולמך הנפלא

              חברים יפים שלי, אתם יודעים מה הצעירים שלנו צריכים? הם צריכים שמישהו יאמין בהם... [שלמה קרליבך]

              1 Reply Last reply Reply Quote 15
              • עדי 3
                עדי 3 last edited by

                לכולנו יש את הרגעים האלה שמה שאנחנו מאד רוצים מתנגש קצת עם המוסריות שלנו....ובזמן התאונות הללו חשוב לזכור:
                שהמוסר חשוב הרבה יותר- הוא מה שיישאר בסוף...
                כי הצלחה/ קריירה/עתיד לא יישארו לעולם!!!

                בהתחלה הצלחתי
                לרקוד
                על שתי החתונות

                לתמרן בין
                רצון,
                מוסר ורגשות

                אך פתאם זה קרה
                לא הותיר לי ברירה
                התנגשות חזיתית
                ללא כל התראה

                המוסר בשלו
                מאותת ודוקר
                הרצון חזק
                לא מוכן לוותר

                רצון ומוסר
                בתוכי מתכסחים
                בליבי הקטן
                רגשות מתנפצים

                מתעלה על עצמי
                עומד- לא בורח
                לאחר מחשבה-
                המוסר מנצח!👊

                מאחורי כל אדם חזק- יש סיפור שלא השאיר לו ברירה!!!💪

                1 Reply Last reply Reply Quote 6
                • לא הכל טוב אבל הכל לטובה
                  לא הכל טוב אבל הכל לטובה last edited by לא הכל טוב אבל הכל לטובה

                  טעונה----

                  אז, לקחתי כדור.
                  וכיביתי את המחשבות.
                  שהלב היה סגור,
                  נשארתי שם בעקשנות.

                  סוף הוא התחלה.
                  "התחדשות היא מתנה".
                  אז כשאני נגמרת,
                  אני מתמלאת בחזרה?!.

                  "היא אשמה".
                  היא טוען בביטחון
                  זו היא שגרמה לעצמה.
                  ליפול במדרון.

                  זה לא אשמתי.

                  אני ניסיתי,וחיפשתי.
                  מקור טעינה.
                  אבל אבדתי בים.
                  של חוסר שלווה.

                  באמת.---
                  שלא הייתה לי ברירה
                  רק רציתי להיות בטוחה.

                  נכתב בכמה דקות ככה ש... תבינו

                  אני חזקה מידי, בשביל להיבהל מזה שנפלתי.💪❤️

                  1 Reply Last reply Reply Quote 9
                  • פונץ' בננה
                    פונץ' בננה משתמש ותיק last edited by

                    הוּא עָבַר תְּאוּנָה,
                    לִפְנֵי הַחֲתֻנָּה.
                    מֻגְדָּר בְּסַכָּנָה,
                    הַכַּלָּה מִסְכֵּנָה,
                    אֲבָל חֲזָקָה בֶּאֱמוּנָה.
                    לֶאֱלֹקִים מַפְגִּינָה,
                    שֶׁיִּשְׁמַע לָהּ כְּשֶׁפּוֹנָה!
                    כִּי רַק הוּא הַבְּחִירָה הַנְּכוֹנָה.
                    רַק הוּא יִזְכֶּה לְשַׁמֵּשׁ כַּחֲתָנָהּ.
                    בֵּינְתַיִם מַמְתִּינָה,
                    לְקַבֵּל אוֹתוֹ חֲזָרָה.
                    בָּרִיא, בְּמַתָּנָה....

                    תראה לי את הדרך,
                    תראה לי את הדרך אל עצמי.
                    תתן לי את הכח,
                    להיות חזקה ולא לשכוח-
                    מי אני!! 💔🖤

                    1 Reply Last reply Reply Quote 13
                    • א
                      ארי גולד last edited by

                      הוא רק רצה לפגוע
                      קצת לטעום לנגוע
                      לא חשב שימצא מרגוע,
                      לא, הוא רק רצה לפגוע,

                      הוא רק רצה לנקום
                      בהוריו בעצמו, במקום
                      הוא לא חיפש מקום
                      הוא רק רצה לנקום,

                      הוא יצא לבר
                      את הכיפה הוריד מכבר
                      את לבבות הוריו שבר
                      בצלקות הוא נבר

                      הוא רק רצה לצער
                      שאותו כל אחד יתאר
                      הוא לא חיפש חבר
                      הוא רק רצה לצער,

                      ופתאום נחתה בו ההבנה
                      המציאות בפניו התנגשה
                      הוא הבין שרק מעצמו הוא מנע
                      את היופי הכיף והקדושה...

                      יש אולי שלא יגדירו את זה כתאונה אבל אני חושב שגם בום ריגשי הוא תאונה, בדיוק כמו פגיעה מרכב,

                      הכתיבה היא הכלי שלי להסביר לאנשים מה הם חושבים🤦

                      1 Reply Last reply Reply Quote 21
                      • מרב
                        מרב משתמש ותיק last edited by מרב

                        היי זה הוא שם שצופר,
                        מחכה הוא להסבר.
                        מה קורה ,אני שואלת
                        למה אין שם סדר?
                        לאן פונה הרכב?
                        לתהום הוא שוקע,
                        ומגיע אל העמק.
                        אני על אדום?
                        או שזה רק קלוקולת??
                        הנשמה היא שם
                        כן,
                        זוהי הפצועה המוגדרת היא בסכנה.

                        "אפשר לשאול אותך שאלה"?
                        "לשאול תמיד אפשר הבעייה מתחילה עם התשובות"!
                        (מרגל להשכרה אייל גילבוע)

                        1 Reply Last reply Reply Quote 5
                        • margalit
                          margalit משתמש מומחה last edited by

                          רציתי להצליח להיות
                          זאת שיודעת הכל
                          הצלחתי לרצות לחיות
                          שמעתי את הקול

                          רציתי לעשות רק טוב
                          ניסיתי בכל כוחי
                          הצלחתי רק לכתוב
                          זה יצא קצת אנוכי

                          אז התפללתי שרק לא יהיו...

                          תאונות
                          הרי כל החיים מלאים
                          בתהיות
                          צריך למצוא איזון
                          ולזכות תמיד לדון
                          להתפלל לאב חנון
                          שלא יהיו עוד
                          תאונות

                          רציתי לא לראות
                          ניסיתי לעצום עיניים
                          הצלחתי לשכוח המראות
                          להרים ידי אל השמים

                          רק כך לא יהיו

                          תאונות
                          הרי כל החיים מלאים
                          בתהיות
                          צריך למצוא איזון
                          ולזכות תמיד לדון
                          להתפלל לאב חנון
                          שלא יהיו עוד
                          תאונות

                          כתבתי את זה על מקרה ספציפי, שתמיד קראתי לו תאונה
                          מקווה שתצליחו להתחבר למילים מכיוונים אחרים

                          סולמות
                          מגביהים את הקול שלך

                          1 Reply Last reply Reply Quote 10
                          • חיה במקרנצ'יק 0
                            חיה במקרנצ'יק 0 last edited by חיה במקרנצ'יק 0

                            קרתה לה תאונה
                            אתמול בלב
                            השאירה שרועה
                            עם כל הכאב

                            אף אחד לא היה
                            בשביל לנחם
                            להגיד שהיא חזקה
                            התוך נשאר שלם

                            היא נפלה, בתאונה
                            עם הבדידות
                            פעם בחייה גילתה
                            מהי ידידות

                            אף אחד לא פצע
                            רק ממנה לא נשאר
                            התאונה איומה היא
                            בין הזר למוכר

                            בחוץ הכל בסדר
                            מבפנים הכל שבר
                            משקמת הריסות
                            נלחמת במלחמות

                            ימים עברו
                            היא שכחה התאונה
                            הם לא ראו
                            וגם היא שכחה

                            ורק בלילות הארוכים
                            היא שוב נזכרה
                            ולא הבינה למה
                            שוב על לחייה דמעה....

                            לפעמים,
                            אתה מנחם אחרים,
                            עם המילים שאתה רוצה וצריך לשמוע...
                            💔❣💘💔🪓

                            1 Reply Last reply Reply Quote 7
                            • ק
                              קשה לחשוב last edited by

                              פעם הוא היה הולך
                              לאן שהוא רוצה
                              לכולם מחייך
                              למי שהוא מוצא

                              והיום הוא מוגבל
                              צריך עזרה מאחרים
                              למה לא נזהר, חבל
                              אז כדי לשכוח מצרות, שרים

                              פעם היה רץ
                              בכל העיר
                              היה כ"כ נמרץ
                              מחייך לבוקר הבהיר

                              עד שזה הגיע
                              התאונה המחרידה
                              הכל נעצר ברגע
                              סובל עדיין מהפגע

                              מקווה שזה לעניין, אם לא אז ....

                              1 Reply Last reply Reply Quote 3
                              • נווד
                                נווד last edited by נווד

                                חלקיקים קטנים של עולם
                                מתנגשים בעוצמה
                                יש מיש נברא האדם
                                אלוהים ובהמה

                                אחד לאלף
                                שניים רבבה
                                מכסה ארץ
                                חיים בתאונה

                                ''העצב הוא ברכה והפחד בסך הכל דאגה לעצמך'' (הפיל הכחול)

                                1 Reply Last reply Reply Quote 4
                                • מ
                                  מתנדנדת last edited by

                                  צמה ארוכה וגומות בלחיים
                                  יצאה מביתה עם שקיות בידיים,
                                  לסבתא הולכת לעזור בחדווה
                                  ילדה מחונכת אוהבת מצווה,
                                  והנה פגשה לה חברה נהדרת
                                  איתה מפטפטת וקצת ממהרת,
                                  כללים ששיננה לרגע שוכחת
                                  "תזהרי בכביש!!" חברה לפתע צורחת,
                                  יללות הסירנה יוצרות המולה
                                  ילדים מתקבצים הבושה נוראה,
                                  אמרנו מזמן שאין כאן שדה ראייה
                                  מצקצקים המבוגרים ומאשימים את העירייה,
                                  זה המוסך שלא תיקן את הבלמים כהלכה
                                  יודעי הדבר אומרים בביטחה,
                                  היא לא הסתכלה,
                                  הוא נהג בשלילה,
                                  מתווכחים ומרכלים מוסיפים עוד מילה,
                                  וילדה אחת קטנה שוכבת כאובה
                                  לידה אמא מתפללת לנס מקווה,
                                  ואנשים וילדים רק עומדים ומדברים
                                  מסתכלים וחופרים ולא מבינים-
                                  שבמקום לחפש אשמים
                                  עדיף שיגידו פרקי תהילים...

                                  1 Reply Last reply Reply Quote 10
                                  • ב
                                    בוםםם last edited by

                                    השיר נכתב לאור מספר התאונות הבלתי אפשרי בישראל בתקווה שהוא יצליח לעורר את הציבור להיזהר

                                    היום שבו חייו השתנו
                                    היה יום בהיר אף עננים נעלמו
                                    לעבודה, הלך כהרגלו
                                    הכביש חצה אף לא העיף מבטו,

                                    הרכב הגיח במהירות
                                    בלא להאט בלי זהירות
                                    לפני שחש, השמימה הועף
                                    חייו נהרסו, כניד עפעף,

                                    תקופת שיקום ארוכה ומרה
                                    תרופות כדורים מוגבלות חריגה
                                    מבטים ולעג מאנשים מסביב
                                    קיץ וחורף סתיו ואביב,

                                    ואף לאחר שחזר לשיגרה
                                    התרופות נותרו מחוץ למגירה
                                    כאבי גב, לעת מצוא
                                    אוי ואבוי למציאות שכזו,

                                    בנסיעתך היזהר לבל תהפוך לפגע
                                    לאנשים אחרים שים את ליבך,
                                    בעוד אתה, תפסיד רק רגע
                                    הם את חייהם ירוויחו לעומתך,

                                    בוםםם!!!

                                    1 Reply Last reply Reply Quote 9
                                    • יהודי זה הכי
                                      יהודי זה הכי last edited by יהודי זה הכי

                                      היא הייתה
                                      ילדה רגילה
                                      היא רצתה
                                      לחזור הביתה

                                      האוטובוס הגיע
                                      היא ראתה
                                      הרמזור התחלף
                                      והיא טעתה

                                      רצה רצה
                                      לא התייחסה לאדום
                                      המכונית שהתפרצה
                                      גמרה לה את היום

                                      מעל חודש שלם
                                      היא בטיפול נמרץ
                                      הלב בקושי פועם
                                      היא שוכבת כמו חצץ

                                      מה יעזור לה?
                                      שאלו החברות
                                      עונו להן הוריה
                                      התחזקנה בבין אדם לחברו

                                      והיום היא השתקמה
                                      כבר כמעט רגילה
                                      וקמפיין של טוב הקימה
                                      יחד עם עוד כמה

                                      בין אדם לחברו
                                      שמירת הלשון
                                      ללמוד שתי הלכות
                                      ולשמור כמה שעות

                                      שיהיה לרפואתה הסופית

                                      השם ברא את העולם צבעוני
                                      אל תסתכלו עליו בצבעי שחור לבן

                                      1 Reply Last reply Reply Quote 6
                                      • לומדת ללכת
                                        לומדת ללכת last edited by לומדת ללכת

                                        בן אדם ו חבר

                                        שני קולות בתוך ליבי
                                        והם התחילו לדבר
                                        אז הקשבתי להם רגע
                                        לבן אדם ולחבר

                                        -הוא חבר שלי
                                        אני אוהב אותו
                                        הוא הלב שלי
                                        אני מכיר אותו

                                        --הוא אדם רע
                                        אני שונא אותו
                                        הוא פגע בילדים,
                                        תחתית האנושות
                                        לא רוצה להכיר אותו

                                        -הוא חבר שלי
                                        אני דואג לו
                                        הוא הלב שלי
                                        אני רוצה בטובתו

                                        --הוא אדם רע
                                        אני לא מבין אותו
                                        הוא צריך לשלם מחיר
                                        אני לא אעזור לו

                                        שני קולות בתוך ליבי
                                        מדברים
                                        על חברי שטעה
                                        על בן אדם שפגע
                                        למי הלב ישמע?

                                        תאונת
                                        רגשות.

                                        אני פתאום קוראת את הקטע עוד פעם ואני רואה שאין לא כל כך קצב🙄
                                        כנראה רק כשרשמתי אותו אחזתי את הקצב כי זה נכתב מהלב
                                        אז יאללה תקראו רק את התוכן אל תתייחסו לקצב.
                                        (איזה מבייש להגיש כזה דבר ב-"מקצב"...)

                                        .Confuse them with your silence"
                                        ".Shock them with your actions

                                        א 1 Reply Last reply Reply Quote 14
                                        • ש
                                          שמעק last edited by שמעק

                                          בשעת לילה מאוחרת עמדנו לבדנו בשולי הדרך
                                          קיטבגים ושקשי"ם העמסנו, לזמן לא שמנו ערך
                                          פנינו לצפון יעדינו הוא מירון, הגולן הוא המלך
                                          אצבעות הושטנו, חיכינו שיעצור כאן איזה הלך

                                          פתאום עצרה בחריקה ב.מ.וו. חדישה, דלתות פתחה
                                          לאלונית כביש שש אתה, עלו מאחורה השיב בשמחה .
                                          עכשיו זה הבין הזמנים שלכם, שאל / קבע בלי מבוכה
                                          כבוד הוא לקחת כאלה שבשבילם העוה"ז הוא בדיחה.

                                          תוך כדי זגזוג בין נתיבים הוא אמר, מתנצל באמת
                                          אבל עכשיו נזכרתי שאצטרך לצאת ביציאה אחרת,
                                          לכיוון נתניה אסע, ואתם תרדו ומכאן תמשיכו במסע,
                                          ירדנו על אם הדרך ולמולנו טול כרם על מסגדיו נישא.

                                          עמדנו תוהים את צעדינו שוקלים האיך נצא מן האפילה
                                          רכבים שועטים כלל לא עוצרים, ייחלנו אל הבורא בתפלה
                                          את הלילה העברנו, אוהל על הצומת פתחנו בלית ברירה
                                          מרחוק הדי המואזין נשמע, דופק ליבנו רעד בקול גרירה.

                                          השחר עלה, האנשים עומדים בוהים בנו בתדהמה
                                          עיניהם משתקפות למולנו ובפניהם כל מבטי שנאה
                                          חשבנו על מוצא איך נצא מפה טרם נשמתינו יוצאה,
                                          נלך ברגל לאלונית, נהיה שם בתוך כמחצית השעה.

                                          צעדנו בעקביות בשולי הכביש הלכנו
                                          את איש לא שאלנו, רק על דעתנו סמכנו,
                                          טעות עשינו פזיזים היינו למה לא חשבנו
                                          הלא זו הסתכנות, מה זה עלה בראשנו

                                          להתייעץ היינו צריכים או לשאול אנשים
                                          אבל צעירים אנחנו, עושים כל מה שרוצים
                                          האיך ככה ההנו לסכן את החיים הקדושים.

                                          לפתע ממרחק הגיעה, משאית ענק הגיחה
                                          אורות מסנוורים, בווםם ,קול שבר נשמע
                                          צרחות מקפיאות ואז דממה, פחד אימה
                                          מה זה לנו קרה, הלב עצר מפעימה.

                                          יללות אמבולנסים, משטרות בטראנסים
                                          כוננים חובשים פראמדיקים ורופאים
                                          אלונקות מביאים ציוד מעלינו פורשים,
                                          על תאונה קשה בקשר הם מדווחים.

                                          תקופה קשה שיקום ארוך, מציאות כאובה
                                          אין את מי להאשים, המציאות עלינו טפחה
                                          בנס יצאנו בחסד ניצלנו ברחמים נגאלנו
                                          את המסר קיבלנו, והלוואי שנפנים כולנו.

                                          הכביש אינו משחק
                                          תזהר ואל תצחק
                                          חשוב עד למרחק
                                          שאת קיצך לא תדחק---

                                          הסיפור הינו אמיתי , שקרה איתי בעבר...

                                          במקום שבו
                                          מסתיימות המילים
                                          מדבר הלב !

                                          1 Reply Last reply Reply Quote 8
                                          • ז
                                            זמרירית last edited by

                                            תאונה
                                            כואבת ושנונה.
                                            הייתה זו חוויה איומה
                                            להרגיש עם עצמה לא שלמה

                                            מי התנגש במי ומה קרה?
                                            אתם ודאי שואלים בתמיהה
                                            כן. ההתנגשות הייתה חזיתית
                                            ולא , לא מדובר ב'טסלה' חייתית

                                            מדובר בתאונה עצמית
                                            של נפש ונשמה עוצמתית
                                            שנכנסה בעצמה ולא האמינה
                                            לא ידעה האם לפנות שמאלה או ימינה

                                            עד שהאמת בפנים לה התפוצצה
                                            לעשרות זגוגיות התנפצה
                                            כריות האוויר נפתחו בעוצמה
                                            ונראה היה שהיא תיזכר לשימצה.

                                            ובמבט לאחור אם אותה ישאלו
                                            היא תאנח ותאמר :"אל תבהלו"
                                            אמנם צלקות נשארו למכביר
                                            ודווקא זה מה שאותה אוביל למשהו כביר

                                            זה הוציא ממנה כוחות שהיא לא הכירה
                                            לחיות את החיים וליהנות היא התחילה
                                            אותה התנגשות הייתה לה לנקודת המפגש
                                            בין האור שהגיע והחושך שפרש

                                            אכן כמה חשוך לפני עלות השחר...

                                            1 Reply Last reply Reply Quote 6

                                            • First post
                                              Last post