חיבור-סיפור | 'למה חשוך לי כאן?!'

רבקה

|-אזהרה: מצמרר...-|

גם לכם קרה שהתחרטתם,
על טעות אחת גדולה?
נכון שבאותו הזמן חשבתם,
שהיא כזאת'י קטנטנה?!

גם הוא חשב ככה, הילד,
בזמן ש'צפצף' על רב הכיתה.
לרצונות החופש שלו היה עבד,
לייצר ה'לא-באלי' התפתה.

אל תתנדנד אחור עם הכיסא,
אתה מפריע לריכוז הילדים!
פחח...
מה אכפת לך מה אני עושה,
כולה 'הופ' וכמה נדנודים...

אז הוא צחק לו בפנים, לרב,
בתמימות ילדותית שובבה.
אף כשנפל על הראש לא נכאב,
רק מפיו נמלטה הקריאה.

'היי הרב, תדליק את האור,
אני מפסיק עכשיו להתנדנד.
למה אני רואה רק שחור,
הנה, תראה, אני כבר לומד'...

והרב שתק בזעזוע עמוק,
שתקו גם כל ילדיי החיידר.
לא ניתן היה מהעובדה לחמוק,
שהאור דולק, מואר כל החדר.

הרב, למה אתה לא עונה?
אני מבטיח להקשיב פעם הבאה!
תעזור לי להרים את הכיסא,
ונמשיך מאפה שהפסקנו במשנה...

אבל...

לראות הוא לא יכול,
לקרוא גם לא, כמובן.
יבין את טעותו בגדול,
ומכאן... הדרך לאן?.....

||סיפור אמיתי שקרה
אני חושבת שהלקח ברור כל כך, שאין צורך להכתיבו בכלל.
ושנשמע רק בשורות טובות כל החיים שלנו||