אתגר כתיבה 42 + טיפ קטן לאתגרי כתיבה. (:
-
נמאס לי כבר
מהעולם הצבוע,
אולי זה לא ניכר
אך אני מרגיש תקוע.
יש מוסכמות חברתית-
היא קובעת ומכרעת
ואופנה שגרתית-
שאת כולם משגעת.
חי בלרצות אחרים,
ואני לא מרוצֶה.
צועד בָשביל שכולם הולכים,
ואת דרכי לא מוצא.
עוצר את המרוץ,
תולש ת'מסיכות.
אולי זה לא ממש נפוץ-
להלך בלי תחפושות.
אבל עכשיו אני- אני,
מרגיש משוחרר.
ועכשיו באמת-
אמיתי ומאושר!||ניראה לי שהעלתי את השיר פעם...מקווה שזה בסדר להעלות שוב. ||
-
לחן: שולי רנד ,(עוקר הרים)
מילים: אריגולד.
תקראו עם המנגינה, בלי זה לא שווה, (לא סתם התאמצתי
)אני לא אדם מושלם,
כן, אני לא הכי חכם,
הדגול שמכולם, והמוצלח כל כך,
אני בסך הכל אני, משהו אמיתי,
אנ'לא בורח,אני לא מנסה בכלל,
לנסות לחטוף שלל,
לקחת שאוו מאחרים, וחברים כלל כלל,
לא להיות ''שקרן נטוי גרון
ומתנפח'',כמו כן תמיד לי זה ברור
שלהיכשל זה לא סיפור,
זה מותר זה לא אסור,
אנ'לא בורח,כזה הייתי
ונשארתי
הולך בדרך משלי, לא סופר...אנ'לא באתי לקטר לקנטר
להתבכיין על המצב ששורר,
לבכות על הדף דף דף,
לא באתי להיות
נטוי לשון שסתם צורח,ודאי שלא באתי להתחנחן להתמסכן
להישפך כאן לפניכם,
היתכן כן כן,
לא באתי סתם לכתוב לי שיר
באתי להנציח,לא סתם כותב סיפור
יושב שופך את התיאור,
לא סתם יוצר שימור,
אני רוצה לצרוח,כזה הייתי
ונשארתי
הולך בדרך משלי, לא סופר ומחשבן...מתי יבין כבר העולם
מתי יפסיקו כאן כולם,
ת'חקירות ת'עיונים ת'דיקדוקים דק דק,
כי אין עניין
להיות תמיד המנצח,אני ממוצע בכלל
לא מאסטר מהולל,
שגורף ת'ציונים ומחמאות שבח שבח,
אז למה אנשים
מתביישים, קצת לפדח,ולא נהיר ולא ברור
מה יהיה הסוף של הסיפור,
האם הבנתם ת'שיעור
לא ידעתי...כזה הייתי
ונשארתי
הולך בדרך משלי, לא סופר ומחשבן...כי אני בטוח בעצמי, ואנ'לא חושש מסביבתי, אנ'לא פוחד מאף אחד, כי אני עצמי המיוחד, ×2
||זה היה קשה לכתוב שיר במנגינה הזו (זו מנגינה קשה, אבל מהרגע שהפזמון התנגן לי הייתי חייב...)
ואם לא הבנתם מה הקשר לאתגר, אז בשיר אני צועק על הפחד שיש לאנשים מהחברה, ואת הלחץ והמעקב שהחברה עושה אחרי עצמה...|| -
עולם הפוך נראה
החזק בעקרונותיו מוזר.
וקול ההמון נשמע,
"מה שכולם עושים מותר".הטוב הופך לרע
והרע לטוב
לטוהר אומרים סע
ולטמא חזור, סובהאנושות היא עדר,
הולכים אחר כולם,
וגם שמשהוא לא בסדר
שותק נהלם העולם.מתי נשכיל ונדע --
"לזרום" עם הזרם זה חולשה,
ושבמילה נשרפת עיר שלמה ,
ולחיות בלרצות זה בושה."היה השינוי שאתה מחפש בעולם"
והשינוי הוא אתה ,במקום לרדוף אחר כולם
תחפש איך להשפיע על העולם ! -
הוּא זוֹכֵר עַצְמוֹ רַק כָּךְ
לֹא מְיֻחָד לֹא מֻצְלָח
רָגִיל כָּזֶה, כְּמוֹ כֻּלָּםחֻלְצָה לְבָנָה
ת"ת, יְשִׁיבָה קְטַנָּה
עוֹד נְשָׁמָה כָּאן בָּעוֹלָםוְתָמִיד הוּא אָמַר
לְעַצְמוֹ - אִיתָמָר
כַּמָּה זֶה קַל וּפָשׁוּטלִשְׂחוֹת עִם הַזֶּרֶם
לִשְׂחוֹת עִם הַזֶּרֶם
לֹא לַחֲשֹׁב, רַק לָשׁוּטבַּמַּסְלוּל הַבָּרוּר
הוּא כְּבָר הָיָה אָמוּר
לְהִנָּשֵׂא וּלְגַדֵּל יְלָדִיםאַךְ הַתָּכְנִית מִתְעַרְעֶרֶת
הַשֵּׁם תִּכְנֵן אַחֶרֶת
וְהוּא עֲדַיִן בַּיְּשִׁיבָה, בַּלִּמּוּדִיםאָז הוּא הִמְשִׁיךְ וְאָמַר
לְעַצְמוֹ - אִיתָמָר
כַּמָּה זֶה קַל וּפָשׁוּטלִשְׂחוֹת עִם הַזֶּרֶם
לִשְׂחוֹת עִם הַזֶּרֶם
לֹא לַחֲשֹׁב, רַק לָשׁוּטהַשָּׁנִים עָבְרוּ
בַּשִּׁעוּר לֹא נוֹתְרוּ
בַּחוּרִים הַקְּרוֹבִים לְגִילוֹהָיָה מֻכְרָח לָגֶשֶׁת
לַחֲשִׁיבָה מְחֻדֶּשֶׁת
מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ בִּשְׁבִילוֹבְּתַהֲלִיךְ אָרֹךְ וְאִטִּי
מָצָא אֶת עַצְמוֹ הָאֲמִתִּי
וּלְהַפְתָּעָתוֹ הָרַבָּה גִּלָּהשֶׁעַצְמוֹ הֶחָדָשׁ
פִּתְאוֹם נִהְיָה מְבֻקָּשׁ
בִּשְׁוָּקֵי חָתָן - כַּלָּהוּפִתְאוֹם הוּא אָמַר
לְעַצְמוֹ - אִיתָמָר
כַּמָּה זֶה קַל וּפָשׁוּטלָלֶכֶת נֶגֶד הַזֶּרֶם
לָלֶכֶת נֶגֶד הַזֶּרֶם
לִמְצֹא אֶת עַצְמִי וְלָשׁוּטהַסּוֹף רַק נֹאמַר
הוּא זוּג מְאֻשָּׁר
שֶׁגִּלּוּ לְחוּד וּבְיַחַדכָּל אֶחָד אֶת הַזֶּרֶם
לָלֶכֶת נֶגְדּוֹ בְּטֶרֶם
יִמְצְאוּ אֶת הַחֲצִי הַמְּיֹעָד||לא רומז כלום, סתם שיר נחמד. קחו אותו בקלילות הראויה||
-
פוסט זה נמחק!
-
היא יושבת לה באוטובוס
בוכה על מלחמה פנימית
נושמת לה אוויר דחוס
מרגישה בסכנה קיומיתהיא במאבק על עצמה
על העקרונות שלה
על משהו 'לא רע'
אבל... זה לא נראה לההיא הייתה היום בים
איזה אושר מדופלם
אבל היה משהו שהפריע
הבגד ים שלה היה צנועאה וגם אין לה לק בציפורניים
ובנגן שלה רק שירים חרדים
ואין לה קרסוליות מעל הגרביים
והיא אפילו קצת אוהבת לימודיםהיא כל כך שונה מכולן
וזה מציק לה כל הזמן
הן לא לוחצות אבל זה מדביק
והיא קצת לבד וזה מציקמרגישה את הכוחות אוזלים
איך היא מתרגלת וגם משתנה
אז היא בוכה בין כל הספסלים
בוכה שם על עצמה -
@רק-נשמה התחשק לי קצת להמשיך אותך אם לא מפריע לך
ומה תעשה ילדה תמימה של בית יעקב
הרי היא באה מבית טוב
ורוצה להמשיך את ה' לאהוב
אבל החברות מתחילות להשתנות לה מול הפנים
נגררות אחרי הרחוב ומנעמיו
וזה מפתע
ומה תעשה כשמגיעה לחדר המתנה
וכולם בוהים במלבנים צבעוניים
והיא אין לה על מה להניח עיניים
אפילו לא במגזינים מעניינים
כי הם אינם מתאימים לבת בית יעקב
אוי כמה שקשה לחיות
ועל הגחלת לשמור בימינו
כשהכל צבעוני ומפתע
ועל עצמך לשמור מכל משמר
כמו על אתרוג בפישתן עטוף -
@רק-נשמה @ברוריה הייתי חייבת להמשיך....... זה נגע לי ממש.
וכל פעם שהיא חושבת על העתיד
על הילדים, על בעלה שבעז"ה יהיה מתמיד
בתוכה היא נבהלת, רוצה לצעוק
כי הניסיונות שלה, עוד אפשר לדחוקאבל מה יהיו הניסיונות של ילדיה בעוד 20 שנה ויותר?
האם יעמדו בזה? האם ח"ו תצטרך לוותר?
השם הטוב, אני יודעת שאתה מלמעלה משגיח
תן לי את הכוחות לעמוד נגד הרוח! -
-
היום אני עצמאי
כן, היום סוף סוף
כותב לי שיר מקורי
במקום לחקות כמו קוףפעם למשל, תמיד שאפתי לשתף
כותב שיר, רק בשביל לפרסם
אבל היום נגאלתי, איזה כיף!
רק בשביל עצמי, כותב לי שיר שלםפעם הייתי עושה מה שכולם עושים
מכניס שיר שלי לתוך שירים דומים
אבל היום, כמו שאמרתי, הבנתי את הדברים
היום אני כותב בלי קשר לאחריםהיום אני עצמאי
כן, היום סוף סוף
כותב לי שיר מקורי
במקום לחקות כמו קוףועכשיו סוף סוף לא אחכה ללייקים
הבנתי שזאת פחיתות
זאת הבנה מקורית שלי, כן?
לא שמעתי אותה בטעות -
וכולם חכמים
וכולם נבונים
וכולם יודעים את התשובה
איך נכון לי לחיות
איך נכון לי להיות
ומה בשבילי היא הדרך הנכונה
וכולם חכמים
וכולם נבונים
וכולם יודעים בלי בעיה
מה עשיתי לא נכון
מה חשבתי לא נכון
ולמה לא צדקתי בהרגשה
וכולם חכמים
וכולם נבונים
וכולם יודעים בלי שאלה
רק אני עדיין מגששת
מחפשת את דרכי באפילה
רק אני עדיין חוששת
לא מאמינה לכולם
לא רוצה לשמוע מהם גם
רק ממך בורא עולם
רק ממך. -
ראיתי "זרם חברתי" וזה מה שזרם לי--
פעם היה לי רצון כמו כולם-
להיות מקובלת, לזרום עם העולם.
להיות בקו, בסטייל ולהיות גם ייחודי,
ליצור חברויות ולדאוג לסביבתי..כך רציתי להתקדם אבל גם להיות באמצע..
רציתי לשאוף בלי שיסובבו עלי ת'אצבע.
נתקלתי בקונפליקט לא פעם ולא פעמיים,
רקדתי בכל החתונות-- בסוף זעקתי לשמיים.גדלתי ובגרתי גם עברתי ניסיונות,
בדקתי עם עצמי לאיזה כיוון לפנות.
חשבתי וחשבתי ולבסוף גם לי מצאתי-
את התשובה שתענה לי את כל מה שחיפשתי.והכרתי גם אותה- חכמה ונעימה,
צדיקה, מתוקה וגם כזאתי ברמה.
הבנתי שכמוה אני רוצה להיות!
זה לא סותר את רצוני ואת הרצון לחיות!ובכלל אין שום סיבה לא לזרום עם הקהילה,
אם בחרתי לי חברה מקבלת, מכילה.
עם איכות והערכה לדברים שאני מעריצה!
את הטוב הזה מצאתי ויצאתי מרוצה!!
