שיר | פסקול חיי

[ארי רוזנבלט]

ואם חשבתי שיש לי עוד זמן
ואם חשבתי שאני יודע לאן
אז חשבתי...
וזה הכה בי,

ואם הייתי בטוח שלעולם לא
ואם הייתי בטוח שזה רחוק מפה
אז טעיתי...
וגיליתי,

שאנחנו בסך הכול, בובות על חוטים
רוקדים במחול, נעים לפי הצלילים
כתבו לנו פסקול, את מנגינת החיים
הכול מוכרז בבת קול, ואנחנו לא שומעים

הקטע החזק הוא, שאנחנו חושבים
שאת כול ההצגה והשואו, אנחנו מנהלים
מה בסוף יהיה איתנו, חושבים שיודעים
כל כך התרגלנו, עד שחוטפים חזק לפנים

לפעמים זה קורה, דווקא בקטע הטוב
פתאום אתה רואה, שעכשיו זה קרוב
כמו במדבר, נווה, כמו בשממה, גן רטוב
ואז מעז ומקווה, שאת הפחד תוכל לעזוב

אז אם חשבתי שיש לי זמן
ואם חשבתי שאני יודע לאן
אז חשבתי...

ולעולם, לא אומר לעולם לא
וזה כבר ממש קרוב לפה
כי יש לי מזל,

זה לא אני, שמנהל פה את העניינים...

||באופן נדיר אני חייב לכתוב ספויילר,
את השיר הזה אני כותב מייד אחרי שאחי התארס בשעטומ"צ ואני נכנסתי לעולם השידוכים, לפי החישובים שלי זה היה אמור לקחת עוד כמה שנים... אבל מסתבר שלמזלי לאני מנהל פה את העניינים...
טנק יו ה'!||

[מוכשרת על]

@ארי-רוזנבלט וואו!! האמת שהספוילר מאוד הוסיף!! קראתי שוב והבנתי!
כ"כ יפה שהשיר הזה בקטע הטוב!! משהו אופטימי נושב פה ומפיח תקוות!!