"של מי הדם יותר סמוק?" חפצי יקיראל.
העולם הזה כמו פרוזדור,
ארוך
מדי וצר,
אומרים אחריי החושך אור
הלוך
נלך, לאן?
כמו ים סוף, אז מים עמדו,
ועכשיו- זאבים,
רעבים,
אם יש סוף,
הוא כבר לא טוב...
כמה אחים עוד יאבדו?

ואיך העולם אוהב אותנו-
ילדים שמתחבאים בארונות,
או נקברים בהם לנצח,
הרוגים ספרנו,
ספדנו, לאלפים ולמאות,
נוצח והושפל עם הנצח,
נטבח, הוקרב- על מזבח
תאוות הרצח.
מואר מגדל אייפל, צרפת הנאורה
מזכיר ימי אופל, שנאתם בנו דקרה,
בברלין גם, ניאון מאיר את דגל ישראל,
יום מיומיים לא שונה
עשיו תמיד שונא,
רק עכשיו תור ישמעאל,
להיות המענה,
שולחים לנו תשורה-
פרחים בקנה...

פעוט בן 4,
לצד אחיו, עולל בן 4
חודשים,
נמצאו-זרוקים, מוכים, רכים
מדי לחיי הרוע
"אלוקים",
הזעקה שהם שותקים
חייבת שערים לקרוע...
"קול דמי אחיך"
מן האדמה, עד שייחפר הקבר,
הקם מתוך ההפיכה,
השלם את זה השבר.
עטוף עוטף, וכל עמך,
תן קצת נחמה,
בנה בניין,
עניי- עננן
משפל לתקומה...

עומד חייל אל מול מוות,
קורא את "בדמייך חיי"
בנו מוכנס בברית אברהם,
והפירוש הוא דם מילה,
אין מילה
בלשוני
אייכה היינו שוממים,
דוממים, מדממים,
אייכה ישבה בדד עוטף
ואין למנחמים,
חמאס חומס, שוחט, חוטף
אנחנו אשמים...
מועצת הבטחון
יושבים דנים
משווים קנים
של מי הדם יותר סמוק?
חיות אדם
שותים מנהר דם
נערינו, זקנינו, עוללינו,
כמה עומדים
עלינו, לכלות.
אומדים
את המדים שלנו
אין לנו כוחות
דרושה הגנה
לצבא ההגנה.
ישראל תמיד צריכה להצדיק את קיומה,
להשתיק רצון לנקמה,
מן קמה
ומצחיק שזה נשמע,
כמו שיר, כשהתכוונתי לבכי,
נגמרו כבר הדמעות,
רק דם אחיי זורם מתוך עייני,
שקוף מכדי להיראות,
אפר עשנים,
עפר וישנים, עד...
קל נקמות ה'
שובינו רצץ, מחץ,
עמך קבץ, ליבנו רץ-
נופל, כושל,
מגלות בת אלפי שנים,
אנא הרם,
קרן ישראל עמך,
קדש שמך,
עליך הורגנו...

@דוד-33
או באמבטיה, או בתפילה וכו'
לגביי השאלה ליוצרים, חושבת שזה חלק מההוויה שלנו כאומנים, כיוצרים, להיאבק על הגפרור שלא יכבה ולפע' גם שלא יתפרץ מדי ויהפוך לאש אוכלת...
די מאמינה בפרקטיז- כלומר, לא לחכות להשראה, כי היא בסה"כ הניצוץ שעתיד לתפוס את האנשים ואותנו (לא מזלזלת,) המאמץ, הישיבה מול המלל, הציור, המנגינה וכו', במשך זמן רב יותר, והמאבק להגדיל את כוח הסבל מול היצירה ההתחלתית- אלו השמן, הפתילות, והצנצנת בו תבער האש,
רק הבה נזכור- לא לפחד מהרוח... היא בסופו של יום הכוח העיקרי, למרות היותה איום על האש שהדלקנו, (שימו לב אל הנשמה.)
בהצלחה לכל היוצרים והרוצים ליהיות...

לא של הלב שלך מה שבטוח, זה שיר אמריקני שאין לי מושג מה שמו אבל אכתוב כמה מילים מהפזמון:fight so dirty but u love so sweet וכן על זו הדרך, נכון שהמוזיקה החרדית שואבת את כוחה ומושפעת מהחילונית, נכון שהכתיבה, ההלחנה, (כשלא מדובר במוזיקה אותנטית) די בוסרית, אני מודעת גם, ויהיו רבים שיהנהנו, לעובדה, שאלה מתוך הזמרים החרדיים, שמוציאים פופ בסגנון גויי לוהט מצליחים הרבה יותר.
אבל למה להפוך את זה לטרנד? (שרולי ברונכר ושיריו ) למה לא ליצור חדש, "ישן מפני חדש תוציאו", מילא היה מדובר ביין, אך החומץ עולה על גדותיו מתוך המוזיקה החדשה...

@אייצ-ית לא ידעתי שטרנד חולף כמו רוח, אז תודה על העדכון, בכל אופן, זה לא שינוי שרק המוזיקה עוברת, אלא החברה החרדית כולה, ולא, לא בשינוי צורת לימוד הגמרא, אלא ביציאה ממנו, אל אפיקי לימוד, תרבות ופנאי, דרך חיים מתחר"דקים, אז שאפו למוזיקאים(שיוני זינגלבוים נמנה עליהם) שמקצרים ת'דרך בשביל כל העיוורים (חרשים אם במוזיקה עסקינן)שביננו... ואני לא נבהלת מהשינויים , פשוט כמה שזה "שיר מצוין עם אחלה מנגינה ומילים." כמו שנכתב לעיל (לא חושבת) אני מעדיפה לבחון זאת מנק' מבט זהירה ואולי אפ' ביקורתית.