@אלעזר-חזן
כל מה שאתה מעלה בסטורי שלך באינסטגרם זה משהו שאני יכולה להעלות לפה?

@רבקה עדיין אין לי הרשאות ללייק, אבל שתיי השירים האחרונים שלך משוגעים.
אמאלה.

על השידוכים אמיתי רצח.
https://miktzav.com/topic/9064/חיבור-שידוכים-או-שיוכים
על האבא עצוב ומרגש בטירוף. כתיבה נוגעת מאדדדד.
https://miktzav.com/topic/9201/חיבור-אבא-התגעגעתי-אליך

@ארי-גולד @ארי-רוזנבלט האחרונים מהממים!!!

https://miktzav.com/topic/8872/חיבור-אין-אסון-יש-אסונינו

שיר מהמם. מחבר מאד ומאחד.
אין לי אפשרות משום מה לעשות לייק, כותב לי שאני צריכה מספר מסויים של לייקם בשביל זה, אז בינתיים אני כותבת לך כאן.
וואו!!

||במיוחד שאני מכירה אותך אישית||

@רבקה אמר באתגר כתיבה 31 :

#anchor(קברתי אותה, הילדה)

חיוך גדול, מילה כובשת,
לא צריכה מעבר.
כן, אני, זאתי המוחצת,
חפצתי מהשדר.

זרם חשמל ארוך שנקטע,
באמצע הבנייה.
בניין שלם פתע נתקע,
קרס עליי, ילדה.

זה להסתכל לי בעיניים,
ולומר לי צד אחד.
זה לנעוץ בי ציפורניים,
במקום הכי חד.

כמו פגיעה ישירה בראש,
תריס על המבט.
לא חישבנתי סוף מראש,
מוחי כבר ממוטט.

אז תסתכלו לי בעיניים,
אמרו משפט אחד.
תשלפו את הציפורניים,
המקום אינו חד.

זרם החשמל, זה שנקטע,
פגע בול במטרה.
הבניין ההרוס, זה שנתקע,
קבר את הילדה.

||מתאר מילה במילה מקרה עצוב מהחיים שלי, כזה שכתבתי עליו מלא שירים. נקודת המבט הזו היא חדשה אצלי, ולכן היה לי רעיון נוסף לכתיבה מסוגננת עליו.
מאמינה שחלקכם הבין את הרעיון אליו כיוונתי, וגם אם לא, תרגישו קצת את התחושה הזו.
שלא נצטרך להגיע לכתיבת שירים מהסוג הזה, ואינשאללה שכולם יתחשלו כמו שאני התחשלתי!||

רואים שהוא נכתב מהלב. פשוט רואים. קראתי אותו כבר עשר פעמים.
ממחישה בול את מה שעוברים מלא בווריאציות כאלה ואחרות.
כתוב מושלם ומרגש.
מחכים לעוד.