@ארי-גולד כתב במשפטים גדולים מהחיים:

@צוות-פיקוח אתייג אותכם שוב כדי לשמוע את דעתכם לגבי הענין???

מה עם הרעיון הזה למה לא התקדם איתו כלום???

ימים עוברים שנים חולפות,
ילדים גדלים אמהות בוכות,
מה עם הילדות שמתבגרות,
האם לא נאמר, די לדרישות,

תגידו מה פה חשוב באמת,
כמה נתעסק עוד במה יגידו,
עד מתי הם בשבילך יחליטו,
בא נהיה, מי שאנחנו באמת,

במה תחליף את בחירת ליבך,
האם כסף או כבוד יקנו אותך,
תבין, שום דבר לא יעמוד לצידך,
רק אשה טובה תסייע בעדך,

תסתכל על המציאות בעיניים,
יש טובים שלא מכניסים אלפיים,
אולי הם גם לא גרים בירושלים,
אך האיכות שלהם שווה כפליים,

אל תחשבן רק כמה תכניס בחודש,
וכמה ישלמו עליך, שליש או חומש,
לא מחפש טובות ולא תולה תקוות,
כי אתה יודע, לא כל המתנות שוות,

ההיסטוריה כבר לא חוזרת,
והזמן לא יעצור לך מלכת,
כי הבת קול בשבילך מכרזת,
לא תבוא עוד הזדמנות אחרת,

אל תדפוק חשבון לאף אחד,
שלא תישאר בסוף אתה לבד,
כולם יסתכלו עליך ככה מהצד,
מה נשאר מהדרישות, הכל נכחד,

כל הרגשות יהפכו עוד למקצב,
אל תאמר 'לעולם אין שום מצב'
תחשב מסלול מחדש עוד עכשיו,
שבחתונה תרקוד, עד בא הסתיו.

||את השיר הזה אני מעלה כהמשך לשיר הקודם על דרישות וכו' בשידוכים. ||

אור בא ואור דועך
גדלתי מזה, לא יודע איך,
רק תגיד לי לאן כל זה הולך,
את נשמתי להיכן לשייך,

לך תבין את הנפש שלנו,
את הרגש שלא עוזב אותנו,
טבע האדם שהערכה מחפש,
ולרצות את העולם הוא מבקש,

למה ?
אני לא אישן בלילה,
אם לא אקבל את החיבוק מאמא,
לא ארדם בלילה,
אם לא אחוש בהערכה של אבא,

למה ?
כשאני רוצה לחיות את החיים,
אני צריך לספור את האחרים,
ובשעה ששינוי לעשות מבקש,
תוהה אני ובעיקר חושש,

למה ?
את החברים מרגיש צורך לרצות,
משתדל ללכת רק בין הטיפות,
וכשעלי הם טענות משמיעים,
מנסה בכל כוחי לתרץ הסברים,

למה ?
אני רדוף אחרי הסטיגמה,
ממנה לא זז, כלל במאומה,
וכל מה שהסביבה החליטה,
מחשיב זאת כקודש פנימה,

למה ?
כל לייק שאני נותן לאחרים
זה רק בשביל לקבל בחזרה שבחים,
וכל מה שאני מעלה לעיני המשתמשים,
רק כדי להוסיף אחרי עוד עוקבים,

והתשובה מונחת עמוק בנפש פנימה,
צריך רק לגלות, וללכת עם זה קדימה.
להסתכל לאמת בעיניים בלי שום כלימה,
לדעת לקבל אותה, גם כשזה מביא דימעה,

מה שאת כל מעשינו אנחנו מסבירים,
האמת היא, שזה בשביל להרגיש שווים,
מדוע את אישור החברה אנו מבקשים,
כי נדמה לנו שבלא זה אנחנו אפסים,

את אחרים אנו מעונינים לרצות,
כי נדמה שזו הדרך, את הנפש למלאות,
ומה שכל נתינה נעשית ע"מ לקבל בחזרה-
כדי לספק לנשמה את הצורך להרגיש רצויה,

וכשאשכיל אבין, שמלא אני בתוכי
אדע ואזכור את כשרוני וכוחי,
ולא אזדקק את איש לרצות,
שאפנים, שאת רוחי עלי למצות,

וכשהגלים מתחזקים החזקים מתגלים,
והנפש הגדושה מעצמה תקרין לאחרים-
את כל המעלות שיש לאדם מבפנים,
אם רק יבין שהאושר בתוכו כבר שנים.

@פונץ-בננה
וואוו, כמה שאת דוגרית ואמיתית, מסמנת מטרה ויורה ת'שיר...
אהבתי לראות איך שאת לא רואה בעין ופשוט צירפת את כל המידע שיש לך על כל אחד, ונתת את זה בצורת שיר יפהפה.
ואגב אני באמת נהנה שכל אחד הפורום מציג את הצד שלו ובמיחד האלה שהזכרת בשיר.

||הפאשלה שלי שבדיוק העלתי שיר בנושא ולא אחזתי שזה בדיוק מאשר את התיאוריות שלך.... ||

@כ-פ
הייתי שמח מאוד לשמוע את הצד השני
במיוחד אם הוא מגיע בצורת שיר ממוכשרת כמוך.

@הראל-1
מקווה שהמסר עבר בצורה הנכונה,
זה (הדרישות) לא בא להתנשא או משהו כזה... אלא מכורח הנסיבות והמצב של היום.

@הראל-1

||אגב, אתה בן או בת.||

@כ-פ
נהנתי מאוד השיר, הוא כל כך אמיתי ,זורם מחיי היום יום,
יש לך כישרון מיוחד למצוא את הנקודות המשמעותיות בחיי היום יום.

רגע לנשום, שקיעה בכתום,
הלוואי שרק אעשה שלום,
במחשבות שלי, די לחלום,
שלא ישגעו אותי כל היום,

אני מבולבל, מרגיש מוזר
הלב שלי מזמן כבר מפוזר,
כן, אני רוצה בית של תורה,
אבל מהיכן תגיע הסחורה,

כן, רוצה שבט של ילדים,
אבל איך אפרנס ת'חמודים,
אם אקח איזו מתכנתת,
שכל היום רק עובדת,

אולי תמלא לי את הכספת,
אבל מה עם הילדים שבמרפסת,
הם לא רוצים את אמא בתופסת,
פעם פה ופעם היא קורסת,

אם אקח מורה או איזה גננת,
שתשב איתם, גם לשיחה מרעננת,
איך אגמור ת'חודש בלי גיבנת,
הדרך לדירה, כבר לא תהיה מובנת,

רוצה גם וגם, הכל בחבילה
לא מוכן לוותר, אפילו על מילה,
הוי אלוקים, תן לי את הכלילה,
אבל עד אז רק אשא תפילה,

שאפסיק לדמיין דימיונות,
או שייתגשמו כל התוכניות,
שלא אחפש את החסרונות,
או שאקבל את כל המתנות,

עד אז, אמשיך לכתוב שירים,
ולהתבלבל בין המילים,
ואולי, באיזה יום מן הימים,
אעשה סדר במחשבות לעולמים.

||באתי להציג נקודת מבט, מה עומד מאחורי הדרישות של בחור (לפעמים...).
אם אתם לא מסכימים או לא נראה לכם, תגיבו...||

@אילן-פ
מסכים עם כל מילה,
אהבתי את צורת הניתוח שלך... (ניכר שאתה מקצועי בתחום)
ולכן באמת לדעתי יש להשים דגש עיקרי על המסר ולשים פוקוס על החריזה.

@איציק-דדיה
חזק, אין מה לומר...

המסר הוא חשוב מאוד כי עליו בנוי השיר,
שיר בא להעביר משהו אם זה תחושה או בקשה. זה לא סימפוניה, זה מילים שמעבירות מסר.
אבל, ודאי שצריך להקפיד על משקלים וחריזה מדוייקת, כי בלי זה היינו כבר כותבים סיפור שיעביר מסר, ולא שיר.
א"כ דבר ראשון לחשוב איך ניתן להשחיל את המסר בצורה החדה ביותר שנוכל, ותוך כדי לדאוג שהשיר זורם, מחורז וקולע.
בהצלחות...

@חיה-במקרנצ-יק-0
אחלה שיר באמת,
עושה לי טוב לקרוא על גלי ים ומים.
תמשיכי להביא שירים שמגיעים מההרגשה האמיתית בלי הכנה קודם.

@חיה-במקרנצ-יק-0
כל השיר מדבר בשפה של ילדים קטנים(חמודים)
וזה השפה שלהם, שהאחיין שלי רוצה להרגיש עליונות על אחותו הוא יקרא לה בננה.
(ובשבילה זה יכול להיות מחמאה...)

@חיה-במקרנצ-יק-0
אשכרה, כמה נכון! את מטורפת בלהעביר תחושות של אחרים.
כל מילה פנינה!!

תקראו את הספולייר, זה חשווב:

||מתנצל אם השיר נראה קצת שטותי בעיניכם (לא מכחיש...)
אבל האתגר הפעם היה יציאה מוזרה,
אז יאלה זרמתי עם זה.||

היה זה בזמן לא ממש ידוע,
אולי לפני, איזה כמעט שבוע,
ישבתי להנאתי, כולי רגוע
ופתאום באופן די תמוה,

רצה לכיווני אחייניתי הקטנה,
קראה לעברי בקול של בונבונה,
בא תראה, את העבודה החדשה,
שהביאה לנו הגננת הנחמדה,

רואה את הדף כולי משתאה,
"מה נעשה בגנינו הנאה"
ציורים מעוטרים בצבע כהה,
לא הבנתי? מה מצוייר בזה?

מסבירה לי בקול מתוק וצייצני,
ציירתי את הפרשה- בעצמי אני,
אבל תסבירי לי מתוקה שלי, תעני
מהי הפרשה? שואל בקול גמלוני,

תגיד, מה ת'לא יודע,
אמרה, בטון של קול קובע,
שלח, מרגלים, ואשכול ענבים!
אהה, חשבתי אולי פרשת נצבים,

יופי של יצירה אמרתי בכנות,
עלייך אפשר לסמוך בנאמנות,
שתביאי רעיון שיכניס חינניות,
ושיהיה לי מה לכתוב בהזדמנות.

רצה הקטנה, שובל אבק בין רגליה
לך תדע, עוד יצירה באה אליה...
אולי של טיטוס או אנטיוכוס
או סתם ציור בלי פונץ' ובונוס,
ככה היא, היא בננה...!

@ארי-גולד
טוב ארי אתה מוכשר, זה לא חדש לי...
אבל מקווה שאני יספיק להכניס למה עכשיו זמן כ"כ.

@ארי-גולד
תודה,
סמכתי עליך שתבין את הפאנץ'
(ועל @שריוש ועוד כמה אחרים)
אגב צודק, רק אחרי שהעלתי אחזתי את מה שאריה כתב.
טוב אולי ננסה להכניס גם את זה...