||ספרו לי הרבה על הנסיכה שמחכה שאבא יבוא, ולא נכנעת לסביב, לא מלכלכת את עצמה בבוץ.
יצא לי ארוךך
השיר נכתב בלשון נקבה מטעמי נוחות בלבד:)||

בצידי הדרכים את עומדת
מבטך הנואש משוטט
מסביב לועגים, את רועדת
הבלבול מאיים למוטט

'מה לך ולהם' שואל קול בתוכך
'הן את לא כמו כל פרחח אסופי'
אך למישהו נוסף יש השפעה על מוחך-
היצר משדל בכח אינסופי..

'הרגליים כואבות רוצה את לשבת
ומה תעשי ועודך נסיכה
התיישבי על הבוץ, לחכות לרכבת
אבא יבין ותגיע סליחה'

הוא משכנע היטב ולך אין תשובה
בתוך ליבך את יודעת
אולי היא בכלל לא כתובה
אָת את קול נשמתך שומעת..

ליבך בוכה וכולם צוחקים
כשפיך לוחש- לא!
ואין כפיים ואורות זיקוקים
כשהעזת פנים למולו

אין לך כבר כוחות ונמאס לך לחכות
שאי פעם יגיע הרגע
אבל הבטחה של שנים שהחזיקה דורות
מצילה אותך מפגע

ואם נשברת וישבת על החול
קומי ותמשיכי הלאה
לא כבה המסך, גם אם נשארת בלי קול
יש לך אבא אוהב שם למעלה

ואת עוד עומדת על השביל
לא סופרת את "כולם"
רק לכבוד, ובשביל
מלכו של עולם!

AVITAL 1