היי, אני לא מגדירה את עצמי ככותבת שירים אלא סתם- אוהבת לכתוב מה שעולה(בתקופות בחיים), כשיוצא...
כתבתי את זה על תקופת ההתבגרות\גיל הנעורים:

לפעמים נראה שאין מוצא
אתה נמצא בתוך מבוך
מרגיש כאילו אין עתיד
נבהל כשגילתה כמה אתה מפחיד
המחשבות ממשיכות להיסחף
הדמיונות ממשיכים להידחף

מחכה שמישהו יעיר אותך משנתך
לקום מהחלום, מהסיוט,
ובסוף כשאתה לא מצליח,
אתה מגלה שזאת המציאות.

היא כואבת ולא קלה
אתה מנסה לברוח הכי רחוק
ומגלה שזה רק מחזיר אותך
ככל שאתה בורח יותר רחוק
אתה נכנס לזה יותר עמוק
כי גם אם אברח- זה יישאר

לכן צריך להיזהר
לחשוב, לא לרוץ ולא למהר.
אם רק תדע איך להתמודד
להתקדם צעד אחר צעד, להתמקד
למצוא פתרון לבעיה, לא לברוח-
תרגיש מלא ביטחון וכוח.
תמלא את עצמך בסיפוק
ואז תהיה מאושר, בדוק!

המחשבות השליליות יתפוגגו,
מחשבות טובות וחלומות ירקמו.
תראה עתיד יפה ומואר,
תבין כמה אתה יקר.

תודה

בחוץ יורד הגשם
שוטף את הרחוב הצר
בפנים הלב סחוט
והדמעות שיורדות מרמזות על שעבר...

פותחת את המטריה
אחרי ששבעתי מלהתרטב
הגיע הזמן למצוא מזור
לרפא אחת ולתמיד את הכאב.

די, כבר נמאס
איך שזה קורה לי שוב ושוב
עוד לא הבנתי שאני אשמה
ועלולה על אותה טעות לשוב.

עדיין, אותה החשיבה המקובעת
'נו, שישתנה משהו', בלב שלי אני צורחת

מדמעות בעיניים- לסומק בלחיים
העצב איכשהו נשכח
וכעס במקומו נכח
'איך את לא מבינה?' הטפתי לעצמי,
אם לא את תשתני, אז מי?!

נכתב מתוך אכזבה. הרבה אנשים היום- במקום להקשיב או להגיב ולשוחח- הם עם עיניים תקועות במסכים, מרגיש שאין עם מי לדבר אפילו שיח רגיל ופשוט. (בחרתי את הכותרת הזאת- כי זוהי תקוותי... )

מסך שבור

אין איך לתאר במילים,
אין להבין דברים נסתרים.
אין להפריך אמיתות,
אין לַשֶּׁקֶר מקום במציאות.

הכל מלא בשטויות והבלים-
זה משפט לחכמים,
הרואים מבחוץ, המתבוננים,
החווים מציאות, וכואבים.

חיי ההווה, חיי העולם הזה, חיי שעה,
מתי יסתיימו, אף אחד לא ידע.
הדור הזה הוא מיוחד,
דור שאף פעם לא היה כמותו, אפילו לא אחד.

הנסיונות רבים מספור,
התאוות והיצרים.
פיתויים, משחקים עם נשמות,
ואנשים שבורים.

כל היום תקועים מול מסכים,
אם בעבודה, אם בלימודים,
אם ברחוב, והשיח אם אנשים...?
אַיִן???

ואיך אפשר לשתוק?-
לדבר עם אנשים בדו-שיח חד צדדי,
לשמוע תוך כדי שאני מספרת סיפור עצוב- צחוק
כי הופיע משהו מצחיק במסך של מי שמולי...

הייתי מעדיפה לדבר עם קירות,
לדמיין שהם מקשיבים,
ואם הייתי הולכת רחוק,
הייתי הולכת ליער לדבר עם עצים ואבנים.

כי-
את העולם אני לא יכולה לשנות,
ו-
אין איך לתאר במילים,
כי אין להבין דברים נסתרים.

והלוואי וישמע ה' לכל מי שזועק-
תגאל את עמך במהרה, כדי שנזדכך.
מחטאים נטהר,
את 'תופעת המסכים'- תמגר,
ומהדמיון נתעורר!

כל הכבוד לאנשים החכמים!(עפ"י השיר...)

הלב של החיים

היא יציבה, היא חזקה,
נמצאת בלב, בכל פינה,
היא האור, היא האהבה,
היא האכפתיות והגאוה.

היא כמו שמש שתמיד זורחת,
אף פעם לא שוקעת.
היא כמו ים המשמיע קולות הגלים,
גם כשאין רוח פרצים.

כמו השמים בגווני התכלת
היא תמיד מרגיעה ומחייכת,
כמו נצנוצי הכוכבים
היא האור ברגעי החושך בחיים.

היא שם תמיד הייתה,
כשנולדתי, כשזחלתי, כשהייתי ילדה,
וגם עכשיו כשאני לומדת לחיות ועוברים הימים,
היא מחזיקה לי את היד, את הלב- את החיים!

אַתְּ אמא, אשרייך שזכית,
להיות מי שאת היום, או שמאז היית...
אוהב אותך לנצח בכל עת, בכל שעה,
והלוואי שאזכה לעשות לך אלפית ממה שעשית לי
שאולי רק אז אהיה קצת 'רגועה'.

(בחרתי בכותרת הזו, כי-בחרתי לנוח מהמחשבות ש'לא נותנות מנוח' מאשר להיאנח כל הזמן מהמחשבות...)

מנוחה או אנחה

משהו לא נותן לי מנוח
שקועה בתוך בועה
מחשבות קופצות ומרצדות
תופסות בראש כל פינה

מדברת עם עצמי
שיח שלו ישמע
שני הצדדים מתווכחים ביניהם
אולי זה היצר הטוב והיצר הרע?!

עד שמגיע הקץ
ואמא אותי מעירה
מה קורה לך? איפה השמחה?
ואז התעוררתי כמו משינה עמוקה.

עשיתי חשבון עם עצמי
תהיתי למה, מה קורה לי
ואז, הבנתי למה ואיך
ושזה לא סתם,
מזה למדתי משהו חשוב
שאקח כצידה לדרך, לעולם

אז, אמרתי בלב:
אני מודעת לעצמי
ומכירה בכל צד טוב שלי
אני מעריכה את עצמי
ואת הביטחון שבי
היצר לא יפרשן לי פרשנויות משלו
כי ממילא לא אשמע לו!

בתוכי להיות ענווה שכחתי
ומכאן את הלקח הכי חשוב למדתי
להאמין בעצמי לא בזכות אחרים
אין אדם מושלם, לכן צריך להיות ענווים
להודות לאבא שברא אותי כמו שאני
עם התואר והכבוד והחיסרון שבי

כך אוכל לתקן את עצמי
להעריך כל מי שסביבי
להאמין שהוא יותר ממני...
כי מי אני הקטנה שאחשוב
אני או הוא- מי יותר טוב?!

אחד ויקר

תמיד איתי,
אף פעם לא עוזב
איתו הכי רחוק הוא הכי קרוב
אפשר לחוש כמה הוא אוהב

כמו קוסם,
עושה סדר בראש.
כשלא ידוע מי נגד מי
מה טפל, מה עיקר
הוא מראה לי את דרך-הישר.

פותר כמעט כל בעיה,
בין אם לבטים בחיים
או סתם שאלה בהלכה.
מנטב לנו את הדרך הנכונה,
עושה הכל כדי שנראה רק הצלחה!

ועל דברים שרק חלמתי
והוא הגשים
דברים שהיו רק בדמיון ,
ועכשיו הפכו לחלק בחיים.

על השפיות שבחיינו הוא שומר
על אוזן קשבת,
איתו תמיד ארצה לדבר:
דברי חכמה והגיון,
החדרת האמונה והביטחון.

עליו תמיד אוכל להישען,
על אבא שאלוקים ישמור עליו!
על אבא שבשבילי הוא חץ ומגן!
על אבא שהוא הכל-
החכמה, העומק וההיגיון!

חרישית

אבא רק אתה יכול לעזור
לאחת כמוני אבודה,
לא להישאב לאחור
אומרים כשמרגישים שקשה- נמצאים בעלייה

אבל מי כמוך יודע שאני במלחמה
רוצה לבכות, לפרוק
אך אני עוטה מסיכה
באמצע רחוב רועש והמוני... - לא אכנס למבוכה!

היאך אוכל להישאר לבד,
אי שם, רחוק מכולם,
רחוק מכל מי שהכי קרוב אלי,
מכל מי שלי הוא מגן ומשען?!

אז שוב פונה אליך,
האם תשמע תפילה חרישית?
אתה היחיד שיודע המרפא,
האם אוכל להיות אנוכית
להשאיר הכול כך, ואתה תרפא?

מוזיקה מרגיעה אבל לא פסנתר (שכמובן אין על הפסנתר...)!
כלי שהצלילים שיוצאים ממנו מגניבים.

היי,
מעלה לכאן מנגינה ללא מילים שהמצאתי. אני מנגנת על פסנתר (התחלתי לפני שנה וקצת)
לא יודעת מי יכנס לכאן וישמע את זה, אבל אשמח לתגובות והערות.
מסקרן אותי איך זה נשמע לאחרים...
מנגינה.3gpp
תודה

כאב הגוף- קול הלב

אבא, קח ממני את המתח
מרגישה שכבר אין לי כוח
אני רק בהתחלה
וכבר מרגישה חסרת הגנה

תנטרל ממני את הרגש לכמה זמן
שהלב ינוח מעט, הוא עדיין לא מוכן.
תן לו להיות בטוח מה הוא רוצה
וכשתיתן סימן ברור תפתח אותו שוב- כשזה יקרה...

אבא, הגוף שוב חלש לשאת את המשקל
אז תן לי כוח להתמודד ולעלות על הגל
שלא אשבר ואצלול למטה
תחזיק בידי, הרי אתה מכוון מלמעלה!

אבא יקר שלי, מחכה לך
שתיתן לי סימן שתמיד סחבת אותי על גבך
שכל מה שביקשתי יתקבל
ויישאר לי רק להודות ולהלל,
את כל הטוב שאתה עושה לזכור
ואף פעם לא לראות אפור .

אני התחלתי לנגן בפסנתר לפני שנה, יש לי עוד דרך...! בכל אופן, זרקתי פה ושם להורים שלי בתור ילדה שבא לי ללמוד לנגן בכינור, אבל הם חשבו כנראה שזה סתם משהו שחולף, אצלנו בבית יש חוש מוזיקלי לחלק מהאחים, אחותי רצתה ללמוד אורגן עד שקנו לה והיא למדה, פתאום לא רצתה...בקיצור, לא יצא.
ואז בגיל בוגר יותר(... ) כשההורים שלי שמו לב כמה אני אוהבת את המוזיקה (חוץ משירה) הייתי פשוט שומעת מנגינות של 2cello, the piano guys ועוד כל מיני כאלה ואפילו השפעתי עליהם והם גם התחילו לשמוע... עד שאבא שלי ממש התחיל להלהיב אותי בעניין ואמר לי שאם אני מוצאת מו' לפסנתר אז הוא מסדר לי הכל... וכך היה!
מאוד אוהבת מוזיקה- שירה. נגינה. ריקוד.
אף פעם לא מאוחר!!!

תודה על החומר!
גם אני הייתי צריכה...

@ברוריה כתב בילדי פלא בכל הזמנים:

@סודי-ביותרררררררר הדעה שלי לא הייתה בוטה יכול להיות שלא היה לך נעים לשמוע את דעתי זה הכול

זה לא עניין של נעים או לא נעים לשמוע- זה עניין של טעם וריח...!!!
כמו שלי 'לא נעים' לשמוע ילדי פלא חסידיים לפעמים- כי זה פשוט לא הסגנון שלי!

@ברוריה כתב בילדי פלא בכל הזמנים:

נוטים רק להרשים חיצונית

אמורים לשמוע את הקול אם הוא יפה או לא...וכולם רוצים להרשים...

@הדרי כן

היי,
מעלה לכאן מנגינה ללא מילים שהמצאתי. אני מנגנת על פסנתר (התחלתי לפני שנה וקצת)
לא יודעת מי יכנס לכאן וישמע את זה, אבל אשמח לתגובות והערות.
מסקרן אותי איך זה נשמע לאחרים...
מנגינה.3gpp
תודה

@הדרי -דוד-ירושלים.mp3

לא יודעת למה אף אחד עוד לא העלה את השיר החדש שלו שהוא שר עם אוריה- love me
ניסים בלאק, אוריה - LOVE ME.mp3
אחד היפים!

@Shlomo-0 אם יש לך עוד ביצועים על פסנתר כאלה- אשמח שתעלה

@תודה-לך-ה
שלום למר ואלכס קלייר -"Silent Cries":
https://www.jdn.co.il/video/2104602/
אחד השירים היפים!!!