א
מאד אהבתי את הרעיון שאומנים מרכיבים יצירות על במה.
גם שמעתי שיש כאלו שממש מתיישבים על יד פסנתר בעיצומה של הופעה ומלחינים ספונטני.
ובכללי מאד התחברתי לקטע שיש אומנים שמראים לקהל מה יש מאחורי הקלעים של היצירה ומדגימים כל דבר.
אשמח לשמוע מה דעתכם על העניין ומי שיכול לצרף כמה שיותר דוגמאות זה נהדר!
דוגמא ראשונה מהממת:
מישה מישה מישה נכנס אדר מרבים בשמחה! ואיך שמחים ורוקדים אם לא ע''י ניגון ושירה?!
אוטוטו ר''ח אדר ואתם מוזמנים להעלות פה את כל השירים ,המחרוזות והקליפים על חודש אדר ופורים!!
קדימה!
אני רק רוצה לומר משהו קטן.
ישנם כמויות של קליפים. והרבה סגנונות. ולכל קליפ קהל יעד אחר בסופו של דבר.
ולכן, הגיוני שאני אגיד על קליפ שהוא סוג של 'עלוב' ביחס לקליפ אחר , אבל בעיני קהל היעד של הקליפ הזה הוא מושלם!
לדוגמא: הקליפים החסידיים האמיתיים, די חסרי אפשרויות לסנוור את העיניים של הצופים. רקדנים במשקפי שמש לא יהיו שם, לא יקפצו דברים מהאוויר לפי הקצב, ולא יראו אדם תוך שהוא שוחה בים...
||הדוגמאות שציינתי לעייל זה מה שסיפרו פה, אז מקווה שאני לא טועה( כי אני לא צופה בקליפים מהסגנון הזה, יותר בקטע השמרני והחסידי..)||
אז אולי אפשר לשאול- בסגנון החסידי איזה קליפ הכי טוב, בסגנון המזרחי.. וכן הלאה...
קליפ שרציתי לתת דוגמא זה הקליפ
תראו את הרגע הזה...
אי אפשר להגיד שהילד רק מפסיד או מסכן והכל.
בא ניקח את בנצי קלצקין שסמוק מהתרגשות כאן בתמונה, דואט! עם מרדכי בן דוד! ילד קטן! בטוח שרוב חבריו לכיתה מסתכלים בעיניים מליאות קנאה במחזה הזה. והוא? טונות של כבוד ותהילה...
אז אולי יש הפסד ועצבים וניצול, אבל כמכלול נראה שבשעת ההופעה הטוב מנצח.
נפתלי משה שניצלער והערשי וויינבערגער, צמד מדהים וחסידי!
וגם רובי בנט ומוטי שטיינמץ.
@בונקר אמר באוהבים שירים בגלל הקליפ?:
ושירים יפים שאין להם קליפים אני בקושי שומע
אוי מה גדול ההפסד שלך!
כמויות שירים קסומים הם ללא קליפים, והתענוג מהם כל כך גדול!
שיר טוב באמת באמת לא צריך רקע של קליפ מאחוריו כדי שיאהבו.
משל לעוף שקצת לא לגמרי טרי אז ישימו כמויות תבלינים כדי שזה יכבוש את הטעם... ככה לדעתי שיר עם קליפ רועש מאחוריו.
אולי אני טועה...
בכל אופן חלק נכבד מהציבור החרדי חסידי לא צופה בקליפים אבל נהנה מהשפע המוזיקלי עד אין קץ!
חתימתי מספיקה...
יש לכם סרטונים ממאחורי הקלעים של הפקת אלבומים?
כאן זה המקום להעלות אותם
אני אתחיל
''ווייל ווען א מאמע זאגט אז באלד,
באלד, באלד טאקע באלד
וועט קומען דער מינוט, זי ווייסט וואס דיר
איז גוט, ס'דארף קומען דער ריכטיגער שעה.''
(באלד, יונגערליך צווי)
באלד באלד של מקהלת יונגערליך. הסולן בשיר הזה זה דוד לייפער. שיר עם מסר מדהים ומחזק... לחן נוגע בנפש וכמובן בשפת האידיש שזה מקפיץ את השיר לעוד כמה רמות. בקיצור מושלם.
יש אפשרות לתאריכים עבריים באתר? 
לי אישית זה יעזור מאד!
כאן תביעו את דעתכם על הזמר הזה, על השירים והקליפים שלו,
ותעלו את כל מה שיש לכם עליו.
@שרי-0 בטח חסידי וויזניץ ובמיוחד המבוגרים שמהם מפזזים בהתרגשות מאז שהאלבום יצא.
אי אפשר להסביר תחושות של חזרה לצלילי הילדות.
@מוכשרת-על את צודקת במה שאת אומרת,
אז אולי עדיף שהילד יישאר מאחורי המיקרופון באולפן? ואז נהנה מקולות הילדים בלי כל החסרונות שהובאו לעייל. כמו דוד לייפער .https://miktzav.com/topic/3466/ילד-הפלא-דוד-לייפער/14
לדעתי זו פשרה שמקובלת על שתי הדיעות
שר באירוע הזה
אברהם פריד- רצוננו לראות את מלכנו
על המילים:
וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל השם: רש''י: תשובה על דבר זה שמעתי מהם שרצונם לשמוע ממך אינו דומה השומע מפי השליח לשומע מפי המלך, רצוננו לראות את מלכנו:
ליקטתי פה קצת מידע על ניגוני חצרות, למי שמעניין הנושא
ניגוני ויז'ניץ
לחסידות אוסף של מאות ניגונים. הניגונים כוללים זמירות שבת, תפילות ופסוקים. ניגוני ויז'ניץ בדרך כלל מאופיינים בעממיות והם קליטים וסוחפים. חלק מהניגונים הם בעלי מוטיבים צועניים שהיו פופולריים באזורים שבהם היו חסידי ויז'ניץ באירופה.
לחסידות עשרות ניגונים איטיים ומורכבים לפיוט מנוחה ושמחה (חלקם הופיעו בתקליטים כמו "שבת און ויז'ניץ" "א ויז'ניצער ניגון" ב-4 חלקים, "כתר מלוכה" ב-2 חלקים). ניגון מפורסם של החסידות המושר בעת עריכת הטיש על ידי האדמו"ר במתכונת של חזן וקהל, הוא קה ריבון עלם, שלמעשה מורכב משלוש מנגינות שונות: אחת לשלושת הבתים הראשונים של הפיוט, השנייה (מזמנו של רבי חיים הגר מקוסוב) לבית הרביעי ושלישית לבית החמישי[7]. על ניגון זה אמר רבי חיים מאיר הגר ש"זהו ההימנון הויז'ניצאי" (ולפי המשוער לכן מושר בעמידה).
רבי חיים מאיר הגר הביא לחסידות ניגונים עממיים רבים ו"גיירם", בהם מפורסמים הניגון "אוי ווי הייליגע שאבעס" (אוי שבת קודש!), "אשר בחר בנו" ו"הללו את ה'". בזמן ביקורו בארץ ישראל לפני המלחמה, ביקר במירון, שם קלט מספר ניגוני מירון והחל לשיר אותם בטיש. מלחיני החסידות העיקריים הם ניסן יוסט (במזרח אירופה) ויצחק אונגר (בישראל). גם רבי חיים מאיר הלחין מספר ניגונים, בהם: מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר, נפשנו חכתה לה', ממקומך מלכנו, רננו צדיקים, ניגון לפני אמירת התורה וניגון מרש.
החסידות הוציאה כ-30 דיסקים של ניגונים. כמו כן קיים אוסף הקלטות ביתיות של אליהו גנץ ויוסף שכטר הכולל כ-200 ניגונים.
בחסידות מושרים גם ניגונים רבים שאינם של החסידות במקורם, כמו ניגוני דז'יקוב-רופשיץ שאדמו"רי השושלת הם נכדיהם, ניגונים של יעקב תלמוד (אחד מהם הולחן במהלך השתתפות בטיש של רבי חיים מאיר), ניגוני מודז'יץ ועוד. כמו כן מושרים בחסידות ניגונים של מלחינים מפורסמים מאירופה של לפני המלחמה כמו פיניע חזן (מחסידי בויאן), בעריש ווישיווער (הרב דב שימשוביץ מהעיר ווישיווא, אוברלנד), והחזן זיידל רובנר.
לחסידות ניגון משלה לנוסח התפילה, שהולחן על ידי אדמו"רי השושלת. רבי חיים מאיר הגר התבטא פעם: "כמדומה לי שהתווים של התפילה הם נוסח ויז'ניץ". כמו כן אמר שהנעימה של ויז'ניץ מפרשת את מילות התפילה. חלק מנעימות התפילה מיוחסות בחסידות לאבי השושלת, רבי יעקב קופיל חסיד, שהיה בעל תפילה אצל הבעל שם טוב[8].
בענף מרכז חסידי ויז'ניץ שרים מדי יום המנון שחיבר האדמו"ר, וכן חוברו מספר שירים על שיטתו המכונה ה"שיטה הקדושה".
ניגוני חב''ד
ניגוני חב"ד הם ניגונים שהולחנו על ידי חסידי חב"ד בשעת עבודתם את השם או שהם בעלי אופי חב"די מובהק. רובם הם ניגונים רציניים, כבדי משקל, תנועותיהם מתונות וממושכות והעשירות ב"קמטים" ("קנייטשן" באידיש) אופיניים המביעות עמקות המחשבה והתעוררות פנימית נפשית. מיוחדים במינם הם ניגונים אלו וגם שונים משאר סוגי הניגונים אפילו משל ניגוני החסידות הכללית. בסך הכל יש שלוש מאות ארבעים וששה ניגוני חב"ד רשמיים, בנוסף לכשלוש מאות ניגונים נוספים, "בלתי-רשמיים".
הניגון החב"די בנוי מהרגש הלב ודביקות הנפש ולפיכך אינו זקוק למלים ואדרבה, המלים מגבילות אותו. הניגון הוא הרי במדריגה נעלית יותר מהדיבור, עד שמה שאין בכח הדיבור לגלות בא ביטויו בתנועות הניגון. לכן על פי רוב הניגון החב"די מחוסר מלים. חסיד בעמדו בתפילה, שקוע במחשבות התבוננות והכרת באלקות, בהבנה והשגה הבנויים על יסודי תורת חב"ד, וענין אלוקי נקלט אצלו בהנחה טובה, מתפעל הוא בנפשו מתוך התעוררות והתלהבות הנובעת מלבו פנימה. אולם באותה שעה נזכר החסיד על מעמדו ומצבו, ונפשו עורגת וכוספת להתקרב לאור הקדושה, - אז מתפרץ מלבבו מאליו וממילא צעקה פנימית המתבטאת בקול נגינה רגשית, פעם בחשאי וברעותא דליבא ופעם בהתלהבות יתרה וזעקת הנפש המביעים את כיסופיו ותשוקתו לצאת מחילוניותו היום יומית ולהתרומם לחיים רוחניים עילאיים יותר. ניגון תפלה זה הינו ניגון ממולא, מפני שהוא מלא על כל גדותיו עם הרגשות נפשיות, שהחסידים הכניסו בו בעת דביקותם בתפלה. בכללות מתחלקים הניגונים לשלוש קטגוריות:
ניגון מכוון: ניגון שהוא פרי חיבורו של האדמו"ר. כל תנועה בניגון רומזת לענין גבוה ונשגב ותנועותיו מכוונות לעולמות עליונים.
ניגון מיוחס (ממולא): ניגון שגדולי החסידים התפללו בו ולכן הוא "ממולא". כלומר, בעל תוכן המחזיק בתוכו תמצית פנימית, בבטאו איזה רגש נפשי.
ניגון שוטה: ניגון שהוא כמו 'הדס שוטה', שאינו אומר ולא כלום, הם ניגונים שונים שהתווספו אצל החסידים במשך הזמן, מהם ניתן ללמוד הוראות בעבודת השם וכיו"ב.
ניגוני בעלזא
בעבר לא נהגו בחסידות בעלז לשיר כמעט, והטיש היה בעיקר מיועד לסעודת האדמו"ר ואמירת דברי תורה. גם התאספויות החסידים כללו בעיקר דברי תורה בעניין עבודת ה' וסיפורי צדיקים. לחסידות היו כ-35 ניגונים, בעיקר ניגוני ימים נוראים ושמחת תורה, חלקם ניגונים עתיקים מזמן המגיד ממזריטש ותלמידיו.
האדמו"ר הנוכחי, רבי ישכר דב, החל לאחר הכתרתו לעודד שירה בסעודות שבת בישיבת בעלז. בשנת תשל"ב הורה לראשונה לשיר ניגון עם מילים בטיש ובאותה שנה הוקמה לראשונה מקהלה בחסידות. המקהלה שרה ניגונים של חסידויות אחרות, כמו חסידות מודז'יץ, חסידות ויז'ניץ וחסידות רופשיץ. באותן השנים החל רבי ישכר דב לעודד חסידים בעלי חוש מוזיקלי להלחין ניגונים חדשים. בשנת תשל"ח יצא האלבום הראשון של החסידות. מאז יצאו כ-60 אלבומים. מדי שנה מולחנים עשרות ניגונים לימים נוראים ולכבוד שמחות. גם רבי ישכר דב הלחין מספר ניגונים. שלא כמקובל בחסידויות רבות, ניגוני בעלז כוללים בדרך כלל גם מילים. סגנון הניגונים רחב ומאגר הניגונים כולל ניגוני שמחה, ניגוני מרש ובעיקר ניגונים רגועים ושקטים. ניגונים רבים, בעיקר ניגוני השמחה, התפרסמו מחוץ לחסידות ומושרים באופן קבוע בחסידויות אחרות ובחתונות חרדיות.
האדמו"ר מלחין בעצמו שירים, כגון "יהי החודש". מלחיני החצר העיקריים הם הרב יוסף צבי ברייער ("קה אכסוף"), ירמיה דמן ("סימן טוב ומזל טוב"), שלמה קאליש ("תהא השעה הזאת"[21], "פתח שערי שמים"), אליהו אייזנבאך ("וידעו"[22], "חסדי ה'"), אליעזר קאליש (בנו של שלמה, "כי אתה הוא מלך", "הקשיבה"), שלמה יעקב פריד, יהודה איינהורן והרב פנחס פרידמן[23]. רוב אלבומי החסידות עובדו על ידי מונה רוזנבלום.
ניגוני גור
לחסידות אוצר של אלפי ניגונים. לחני הניגונים הושפעו גם מסגנון המוזיקה הקלאסית של פולין. שירים רבים של החסידות הם בקצב מרש וואלס. באופן כללי, ניגוני גור מאופקים לעומת ניגוני שאר החצרות, וזאת בהתאם לשיטתה הדוגלת באי התלהבות חיצונית.
הניגונים מולחנים לרוב לקראת חג השבועות וראש השנה. הם מיועדים למקומות מסוימים בתפילה (כמו לכה דודי, היה עם פיפיות, קדיש ואקדמות), אך מושרים ללא אמירת המילים.
המלחינים המפורסמים בחסידות הם יעקב תלמוד, ישראל סבינר, מנחם אירנשטיין, לייבל גולדקנופף ובנו צבי גולדקנופף.
בשנים האחרונות הורה האדמו"ר על הפסקת הלחנת ניגונים חדשים, ולמעט שני ניגונים בכל שנה מושרים ניגונים מחודשים משנים קודמות.
מכון ח.מ.י. (חקר מוזיקה יהודית) של החסידות הוציא אוסף בשם "היכל הנגינה" של 1200 הניגונים שהושרו בחגים בין השנים תשט"ו – תשע"א, בהפקת צבי גולדקנופף.
@השקדן בהחלט. אגב שניגוני חבד נכנסו לאירועים הגדולים של חצרות אחרות. ניתן לשמוע בחתונות הקודש מהחופה, סעודת המצווה, וכן במצווה טאנץ ניגוני חב''ד.
טוב יש לי כמה תבחרו את הטובים 
שיהיה כולו בשביל הקהל, יבוא לעשות להם טוב. שיתאים את עצמו לקהל ולסגנון שלהם.
שישיר מהלב, כי דברים היוצאים מן הלב- נכנסים אל הלב..
שלא ירים את האף עד לשמיים, או ירגיש מלך האירוע; הצופים לא צריכים להרגיש שפלים לעומתו.
שיהיה לו קול נעים וחלק בלי סטיות דרמטיות (פתאום צרחה פתאום לחישה..) עריכה: אם זה נשמע טוב וסוחף וכו אז כן.. (לפעמים צעקה נשמעת כאילו פותחים בוקסה על הכי גבוה באמצע אירוע שקט..)
ושייקח מחיר טוב כדי שכולנו נוכל להינות ממנו 