מה שלומכם, קוראינו האהובים?
ברוכים הבאים לעונה השניה שלנו!
ברוכים הבאים לעונה בה- בניגוד ל @סודי-ביותר ו @אילנית שמסרו את הפינה מדי שבוע בשבתו, כעת הצמדים משתנים ו @תהילוש ו @אילנית יגישו את הביקורת יחדיו.
מתרגשים?
לא?
לא, נורא, לא ציפינו. (מה לעשות... מכירים כבר את הסחורה...).
אז קדימה.
הלבישו על עצמותיכם היגעות סינר לבן מפלסטיק.
טלו בידכם המותשות סכין קצבים אכזרית במיוחד.
חבשו על ראשכם הממורט כובע דהוי.
ו... כנסו למשחטה.
אנחנו מתחילות לבצע את הניתוח ולשחוט הכל במקצועיות אל מול עינכם הנדהמות והמזועזעות, חבל שתפספסו! אחרי שתחמיצו, תוכלו להאשים אך ורק את עצלנותם חסרת התקנה!!! אל תנסו אותנו!
ובכן,
הפעם על שולחן הקצביים העדין שלנו יעלה בכל הכבוד הראוי והנדרש-
לכבויד שבעס קוידש (נא לקרוא בטון ובמבטא המתאים!) של מוטי וייס!!!!!!
הנה הקישור-
לכו לצפות.
רגע, שאני אבין!
אחרי עונה שלימה של ביקורות משגעות ומייגעות אתם ב-א-מ-ת מצפים שאני אאמין שהלכתם לצפות?!
שוב.
לכו לצפות!!!
נו, באמת,
שוב אתם מצפים שאני מאמין.... ?!
בפעם האחרונה,
לכו לצפות!!!!!!!!!!!
לא הלכתם.
לא נורא, עברנו את פרעה, נעבור גם את זה!! שרדנו כבר עונה שלימה של פרקים עם העצלות שלכם? נשרוד גם את זה!!
הלאה.
אז מה יש לנו פה?
אהמ... שאלה בעייתית.
יש פה הכל, מכל וכל.
מה אין פה?
- אנשים, אנשים ועוד פעם אנשים. מחסיד אותנטי ומלא אווירה ועד לאחרוני הרוכלים המסתובבים בשווקים ובחוצות. (בעיקר בחוצות…).
- אוכל, אוכל ועוד פעם אוכל. מטשולנט בשרני וחרוך ועד לתפוצ'יפס שעברו עליו יותר מכמה פסחים עמוק בצידנית הארוזה.
- עוד כמה וכמה וכמה וכמה וכמה חפצים בלתי מזוהים ובלת מוגדרים. מפסנתר ענתיקה ועד לצרור הדסים ריחניים. (או שלא, לא היינו שם בשביל לבדוק את הנושא לעומקו…).
אה וכמובן, איך כמעט שכחנו?! את מוטי!!! מוטי יושב. מוטי עומד. מוטי נח. מוטי הולך. מוטי מזמרר בדבקות. וכן הלאה כיד הדמיון המאד מאד טובה של מפיקי הקליפ…
קדימה. בואו ונצלול עמוק יותר.
ובכן. כיוון שהפעם הקליפ הזה חסר סדר מסוים אנחנו פשוט נבחן אותו על פי סיטואציות. קדימה!
אדם הקונה לביתו ולאנשי שלומו מצרכים לשבעס קוידש. אי אי אי… צאו וראו איזו נהרה של שמחה ואושר שפוכה על פניו, על זה נאמר "מעין עולם הבא"- אח… העונג… (אגב, מה היה שם שכל כך סקרן את מבטו..?!)
מוטי שמנסה (בדגש על "מנסה") למלא את קנקני שמן- בשמן. תוצאות הניסוי… איך נגדיר מבלי לעלוב ברגשותיהם הפרטיים של בני אנוש…? לא צלח… וזאת בלשון המעטה…. מי אמור אחרי זה לנקות את הפשלות המזעזעות האלה?!
הלאה.
שוב מוטי, שנדמה שהחליט לערוך ניסויים מדעיים בחוקי הטבע על חשבון אשתו (?). תגידו אתם, לא חבל לשרוף חלות שמנות ובשרניות כל כך? אי אי אי… איזה עצב, יגון וחלחלה לראות את הקטסטרופה הזו… לאיזו דיוטא תחתונה ניתן לרדת…. אי אי אי….
כעת, אדם יושב, מנשנש, מפצח ומפלח פיצוחים להנאתו, על זה נאמר "בתיאבון"- מה ניתן לומר? עברה בנו איזו תחושונת של קנאה ונחיתיות…
הופה! פה זה כבר אחרת! כאן לא נכתוב ולו מילה חצופה אחת משום "והדרת פני קשיש" אבל רק נרמוז ש… עזבו, לא משנה, בואו ונהדר במצווה, פשוט תצפו בתמונה…אה… בלי להתחכם!!! לא לדלג לטקסט הבא! לצפות, כן, לצפות!!!
המשכנו.
הקנאה שלנו הולכת וגדלה. לפני רגע זה היה פיצוחים-
עכשיו גם יין, השקיעו…! פשש…!
ו… כמובן, לאחר שראינו עוד נראה כל כך הרבה אוכל, מפיקי הקליפ חשו ודאגו גם להביא לנו ירוק בעיניים כדי שלא נשכח טעם הצמחייה והדסים נובלות- מהו-
מפיות, ממתקים- לעיתים אנחנו נותרנו דמומות ושתקניות למול גודל המקוריות המשגעת פה… על זה נאמר- מדהים! תרתי משמע…
אה… רגע!! אנחנו מאד מאד מאד מקוות שלא פספסתם את היהודי היקר שהעמידו פה למול מסך ירוק, שמו מאחוריו את ירושלים עיר הקוידש וציוו עליו לחייך במלוא פיו ושיניו-
ובכן. לא, ממש לא, ממש לא נעים לנו להודות בזה, אבל למרות הכל אנחנו נאמץ מותניים, נשזור כוחות ונאמר לכם בפה מלא- מתנצלות. מערכת הביקורת כאן על שלל אנשיה ("אנשיה"- מי שישמע ויקרא…) עמדה דמומה ותוהה למול הסצנה המצולמת וקישורה לקליפ. המוצא קשר מסוים כלשהו בין המצלומים לכתבה, או בשפת ימינו וביקורתינו- בין הסיטואץ' לבין הדמות ובימוייה מתבקש לפנות למשרדי המערכת בדחיפות!!
הלאה.
פה היו חסרות כמה שניות אז תקעו את זה בשמח ובצהלה על מנת שבמשך כמה שניות טובות וארוכות נצפה במוטי עורך את הקליפ…מקסים, פשוט מקסים…-
והנה כאן לפנינו אדם הדוחף את מזוודותיו העמוסות עד להתפקע עמוק לתוך תא המטען של האוטובוס המונהג בידי…
רגע, מי?!
את ה-י-ל-ד היקר הזה הפכו לנהג אוטובוס?! נו, שוין, כבר עברנו איזו ביקורת או שניים או עשרה בחיינו, צריך להשתגע הרבה כדי לזעזע אותנו, ובכל זאת, נדמה שהמפיקים בהחלט עשו מאמץ מבחינת ההשקעה, רק בכיוון הפחות נכון…
והנה לנו דייג קשיש שמזכיר באופן חשוד למדי את מוכר הפרחים הקשיש, תודו, פשוט תודו שחיכיתם לאיזה דג מוקיר שבת, אז הנה הוא לפניכם- לא, לא הדג- הדייג! (מה, לו לא מגיע קרדיט והזכרה מרובת חשיבות בביקורת שלנו?!)
ובכן, כאן מוטי יציץ מן החרכים ומן פמוטי הכסף בהבריקו ובהברישו את כלי הכסף עד כדי סנוור והכל לכבוד… כן, כן, תתחילו לזמזם… כל עוד זה לא לידנו- זה בסדר…
הלאה.
קדימה, חייכו. את הצרחות והצעקות שישמעו עד חצור הגלילית על הילד השלימזל ששבר בקבוק שלם של מיץ ענבים נשמור לאחר כך. כעת? חייכו חזק למצלמה ומלמלו " לכבוד…"—-- די! נמאס לנו לשמוע את זה סופית…!
טוב, בעצם? הגזמתם!!
מה אתם מצפים? שנראה ונפרשן לכם במיטב מילותינו ומליצותינו כל סיטואציה מדהימה, מרתקת ומעוררת התפעלות שבמאי איקס החליט לביים בגלל ש-וואי?!
כן, הכל?! לגמרי הכל?
גם את מוטי (לא!! זה ממש לא מעניין אותנו שנמאס לכם לקרוא את השם הזה!!) שדוחף עמוק אל תוך גלגל הכביסה חולצות לבנות שהדבר האחרון שנראה שהם צריכות זה כיבוס…?!( אח…הלוואי שבכל בתי ישראל ישרוץ הלובן הזה בחולצות…).
גם את היהודי היקר הזה ששואף עמוק עמוק עמוק עמוק עמוק אל תוך קרבו את הבשמים בעונג השמור למבינים בלבד…?
גם את מוטי (אה… בלי הערות! אנחנו נחזור על השם הזה ככל שנצטרך מבלי להתנצל ולתת חשבון לאף אחד!) שמנגן לו לאיטו על הפסנתר כאילו לא יום שיש היום ועוד רגע הוא ישמע את זעקות וצעקות הורי משפחת השכנים על הילדים שעוד לא התקלחו…
גם את הקשישים ש"מנגנים" להם בשיא קרירות ורוגע על גבי עלון חב"ד "שיחת השבוע" ?
גם את האבא היהודי הספק אשכנזי ספק ספרדי, ספק יום חולי- ספק שבתי שמברך את בנו הקט בחמימות השמורה למצולמים בלבד…?
גם את היהודי החביב הזה שנראה יותר שהוא מתאים לסרט דוקומנטרי ועלילתי על חזרה בתשובה מסעירה ופחות מאים לקליפ מעלה חיוך אודות השבת האהובה...?
גם את גבאי בית הכנסת הזה שלא ברור למה ניו להופכו- לצעיר או מבוגר, מה שבטוח הוא שבסוף יצא שעטנז שהוא לא זה ולא זה...?
גם לראות את היהודי הזה שנדמה שהנחיתו אותו היישר מתימן\ מרוקו- רק לפני ארבעים שנה במיוחד עבור צילום הקליפ ועוד פקדו עליו בנוסף לכל לחייך...!
גם את מוטי ה"ספרדי" שניסה ככל יכולתו לעזור לנוות ביו אשר באוהל ולתבל את מאכליה, אבל כדרכם המתוקה של הגברים שכח למה פפריקה, איך פפריקה, מי פפריקה, כמה פפריקה, ובקיצור? מי יתקן את הקטסטורף עכשיו?
גם את הבחור החביב שלא לגמרי ברור לנו עד לרגע זה ממש היכן העמידו אותו ללבוש ב"חשיבס" (תרגום לספרדים הנבוכים: בחשיבות) את עניבתו...?
הגם לא את מוטי (בלי תלונות!) שמגיח לנו בקליפ הזה במסווה של אדם חביב הצוכד מעדנות לבית המדרש, ומה פה הבעיה? רגע, אתם באמת מעיזים לשאול זאת?! אף צופה עדיין לא הבחין בנעלי החול הבוהקות שלו בכל הסיפור החגיגי הזה?!
הכל?! ממש הכל??
טוב, אתם רציתם- ואני... אני נכנעתי...
ונעבור ברטט, חיל ורעדה ל-----
פספוסים!!!!!
ערב שבת קודש, מה יש לעשות עם לא לפצח גרעינים בנחת? רגל על רגל, ולא לשמור כלום לשבת עצמה?.... נו, לא מזכיר לכם את עצמכם ביום ששי?, נו לא עם הגרב ככה בשלומיאליות..., אה, לא? מה, עזרתם? כול הכבוד!!-לכבוד שביע'ס קוידש.!
פה יש קטע נחמד של הנהג שמסתכל לפנים האוטובוס, ומורה בכף ידו על כף ידו(...), כנראה הוא מאותת לבחורצ'יק שנמצא בתא המטען ומעמיס את הדברים.
תגידו את האמת(!) מה יכול להיות טווח הראיה של הבחור שמעלה מזוודה(אהבתי את התכלת! ככה אחת ולתמיד אף אחד לא יחליף איתך..) עם הנהג שנמצא למעלה?, הבנתם את הפואנטה, כן? הנהגים של היום היו נותנים את קולם הערב בבקשה למהר, ולא לסמן עם היד(כף היד על כף היד...).
תגידו את האמת(!) מה יכול להיות טווח הראיה של הבחור שמעלה מזוודה(אהבתי את התכלת! ככה אחת ולתמיד אף אחד לא יחליף איתך..) עם הנהג שנמצא למעלה?, הבנתם את הפואנטה, כן? הנהגים של היום היו נותנים את קולם הערב בבקשה למהר, ולא לסמן עם היד(כף היד על כף היד...).
ולכבוד שבת קודש אי אפשר לקנות כיסוי חדש לחלות? או לפחות בשביל הקליפ? מביך..
ואת הקטע הנחמד שהגרעינים נופלים בטח לא פספסתם. מה? לא ראיתם? הנה לפניכם! מה יותר משמח משקית גרעינים(מלאה!) שנופלת בערב שבת(מעניין אם האישה נכחה במקום באותו אירוע מצחיק כול כך(...), כי אם כן אז...) השחקן לא מסתיר את צחוקו, וממשיך תוך כדי הצחוק, אף להוציא את קליפות הגרעין הסורר מפיו.
אוי, והשרוולים!למה פתאום הם לא מכופתרים? טוב, יש לו חליפה לא יראו…
עד כאן להיום.
זהו, חברה.
אנחנו היינו אנחנו.
אתם הייתם אתם ו...
אה, איך כמעט שכחתי?! נשמח מאד לקבל תגובות!!! שלחו פנייה לניהול עם תיוג שלנו והצוות המסור כבר יעביר אותם ובעז"ה נענה על כולם...
סוף.
חודש אדר מקסים, שמח ומלבלב לכולכם! (כן, אין מה לעשות, היינו חייבים לדחוף פנימה איזו מילה\איחול שלא קשור...).