אחרי פסח כבר כאן....
ניכר על גבי כל שולחן...
והבטחתי לעצמי פעמים רבות
שאחרי פסח אני משננת חרבות.

למלחמה אני רוצה לצאת
מול המקום בו אני נמצאת
כי את עצמי שמנה כבר לא סובלת
מתחילה לאכול ואף פעם לא גומרת

אמרתי, אחרי פסח זו הזדמנות נהדרת
ודאי אצליח אז במשקל לרדת..
ויותר מכך, אז להליכה כל יום אצא
על חוף הים מקצה לקצה

במכון כושר פעמיים בשבוע
ושיעור פיאלטיס באופן קבוע
אכניס לגופי רק מזון בריאות
דמיינתי כבר איך נראית טבעונות..

והנה אחרי פסח כבר כאן....
ניכר על גבי כל שולחן...
עוגיות ופחמימות מכל הסוגים
וכל החלומות לפני פסח נשארו גנוזים...

תאונה
כואבת ושנונה.
הייתה זו חוויה איומה
להרגיש עם עצמה לא שלמה

מי התנגש במי ומה קרה?
אתם ודאי שואלים בתמיהה
כן. ההתנגשות הייתה חזיתית
ולא , לא מדובר ב'טסלה' חייתית

מדובר בתאונה עצמית
של נפש ונשמה עוצמתית
שנכנסה בעצמה ולא האמינה
לא ידעה האם לפנות שמאלה או ימינה

עד שהאמת בפנים לה התפוצצה
לעשרות זגוגיות התנפצה
כריות האוויר נפתחו בעוצמה
ונראה היה שהיא תיזכר לשימצה.

ובמבט לאחור אם אותה ישאלו
היא תאנח ותאמר :"אל תבהלו"
אמנם צלקות נשארו למכביר
ודווקא זה מה שאותה אוביל למשהו כביר

זה הוציא ממנה כוחות שהיא לא הכירה
לחיות את החיים וליהנות היא התחילה
אותה התנגשות הייתה לה לנקודת המפגש
בין האור שהגיע והחושך שפרש

אכן כמה חשוך לפני עלות השחר...