הלכתי, הלכתי
ולא הגעתי,
ואז פתאום הוא בא מולי
והוא השיר שלי.
אני צועד בדרך
כמעט מועד מפרך,
מפחד ללכת
עד שאהיה בדרך המלך.
לא רוצה ליפול
ולהישאר מאחור,
להביט מהבור
אל כיוון האור.
מרים את הידיים
ופורס כפיים,
משני מתוך המים
יושב בשמים.
כוון אותי במסע שלי
בדרך שנתת לי,
כי לא ברחתי
ולא התיאשתי.
והלכתי
ולבסוף הגעתי,
כי יגעתי ומצאתי
והאמנתי.