לכו תסבירו לאלה,
הנרדמים,
מה זה מלחמות,
לא של מקלטים,
או של פצצות,
כאלה מפחידות,
מלחמות רבות שנים,
מלחמות של חרדות.

שמאז שאני ילדה,
כשהלילה רק מתחיל,
אני הופכת אבודה,
שם בשקט המבהיל,
המחשבות אז מגיעות,
בקצב לא סביל,
הורסות חלקה טובה,
הורסות לי יום רגיל.

אז המוח מתכונן,
מתגבר מהלכים,
נלחם נשבר וקם,
עומד מול הפחדים,
לפעמים הם מנצחים,
לפעמים הוא גם בורח,
אבל תמיד הוא כמו תמים,
מחכה לסוף ירח.

מחכה לבוא מחר,
מקווה שיהיה לו טוב,
מקווה שיהיה רגוע,
שיפסיק לשמור לחשוב.

@הדרי כן זה יותר לאנשים מסודרים כאלה, כאילו הכל בתבנית, ממש שימושי

כדי שיצא שיר טוב צריך לשבת מול דף לבן ופשוט לכתוב להוציא בעצם כל מה שיש לך בראש.
עד שנגמר לך מה להוציא או שאין לך כוח.
ואז ברור לך הרבה יותר על מה את/ה רוצה לכתוב.
תרגיל שגורם לכתיבה ברורה הרבה יותר.
נסו אותי

@יוסף-9 איך קוראים לשיר?

@אילן-פ
תודה על השירים , על המהירות בה נכנסים אל השיר ויוצאים ממנו שהיא בעצם שנותנת את הטאצ' המיוחד בשירייך המדויקים והנוגעים.

חושך בחוץ,
לבד כאן,
הזמן נעצר מסתבר,
מובן,
קירות שותקים,
אוויר צועק,
אני בפנים,
עם גל חונק.

כי מי מבטיח,
מי אומר,
מי יודע,
מי גומר,
כולם עכשיו,
סומכים עליו,
כי הוא יודע,
הוא שומר.