העצב שלי / שיר ללא שם
הכאב הזה לא נרגע
ואנה אני בא.
הוא עקשן כל כך
הוא מגיע ברצון, ובלעדיו,
מנסה לעורר ישנים,
לדפוק על שערים נעולים...
נדמה לעיתים שזה נצחי....
הבור השחור הזה שואב מדי
מציף מדי
דבוק אליי...
נמאס לי כבר- אולי תעזוב?
אני מציעה לו- אבל הוא...
מתעצל... עד שהוא חפר, לא?!
אין רע מלמעלה-
אני משכנע את עצמי-
אפילו שזה נשמע מנותק
ואין לי מושג אם אני המנתק.
אפילו שזה מחייב,
ואין לי מושג מי התחייב
בניין היכולות המדומיין שלי
מזמן כבר התפוצץ..
הרצון הטהור-
גם הוא בבוץ רוחץ
ואנה אני בא....
השכול ברחובות
היללות בלילות
הבכי בימים
ואיה הם? הרחמים...
אבא שבשמיים תן לנו לראות בטוב הנגלה...
עד מתי תסתר פניך ממנו?? אנחנו רוצים אותך....
ואוהבים אותך...