• דף הבית
  • 0 לא נקרא 0
  • פוסטים אחרונים
  • לא נפתר
  • משתמשים
  • חיפוש גוגל בפורום
  • שליחת פנייה לניהול
עיצובים
  • Light
  • Cerulean
  • Cosmo
  • Flatly
  • Journal
  • Litera
  • Lumen
  • Lux
  • Materia
  • Minty
  • Morph
  • Pulse
  • Sandstone
  • Simplex
  • Sketchy
  • Spacelab
  • United
  • Yeti
  • Zephyr
  • Dark
  • Cyborg
  • Darkly
  • Quartz
  • Slate
  • Solar
  • Superhero
  • Vapor

  • ברירת מחדל (ללא עיצוב (ברירת מחדל))
  • ללא עיצוב (ברירת מחדל)
כיווץ
מיתרמ

מיתר

@מיתר
אודות
פוסטים
139
נושאים
11
קבוצות
1
עוקבים
14
עוקב אחרי
0

פוסטים

פוסטים אחרונים הגבוה ביותר שנוי במחלוקת

    שיר | אני מחכה לו
  • מיתרמ מיתר

    דור שבן דוד בא,
    דור שבן דוד הולך.
    דור שבן דוד נחבא,
    דור שהכל כאן מתהפך.

    דור שבן קם על אבא,
    דור שהיוקר מאמיר ועוד איך.
    דור בין עולם הזה לעולם הבא,
    דור שלב האבן כבר רוצה להתרכך.

    וכבר הסחנו את הדעת-
    והוא עוד לא הגיע,
    ואף על פי שהוא מתמהמה-
    אני מחכה לו,
    מחכה שיבוא.

    דור שבן דוד יאמר: 'הגעתי'
    הוא פה ממש מעבר לקיר.
    דור שבין תכלת לכרתי-
    עוד מעט יכיר.

    דור שיעלה בו עמוד השחר-
    ויאיר את הכל.
    דור שעוד יתקעו בו מחר-
    בשופר גדול.

    וכבר הסחנו את הדעת-
    והוא עוד לא הגיע,
    ואף על פי שהוא מתמהמה-
    אני מחכה לו,
    מחכה שיבוא.


  • אתגר כתיבה 22 :)
  • מיתרמ מיתר

    ואאאוווו כמה זמן לא כתבתי פה
    טוב אז זה שיר קצת שונה על חורף
    מדבר על האנשים שהחורף בשבילהם הוא לא רק מרק חם, קולציה חורפית, והשראה שהגשם והעננים משרים עלינו, אלא יותר מלחמת קיום.

    יום ראשון תחנה מרכזית
    שני זקנים וקפה
    אחד סוכרזית
    ולפתע גשמים וברד
    הם לא שמעו תחזית
    ואין מטריה ומעיל
    יש רק חזית

    והמוכר ממול במבט מחייך
    באו כנסו יש מקום ועוד איך
    יש כאן חימום
    ויש תה לחמם את החיך
    זה ממש סופה
    זה עומד להמשך

    זקן אחד מיד מתפתה
    נכנס לחנות
    ומקבל את התה
    השני חשב עצמו לחכם
    היה קצת שוטה
    התחיל ללכת ברגל
    ל'בית' שליפול נוטה

    יום למחרת תחנה מרכזית
    זקן אחד וקפה
    אחד סוכרזית
    הוא לא שמע חדשות
    וגם לא תחזית
    שם הודיעו שזקן אחד מת
    נכנע לחזית


  • אתגר כתיבה 36 (:
  • מיתרמ מיתר

    כשרדפתי אחרי עצמי
    יצאתי גשמי

    כשהתעלמתי ממה שהלב רשם
    יצאתי מגושם

    כשהשארתי את הלב חתום
    היה בפנים סוער וגשום

    וכשהשתחררתי מהצורך להרשים
    הצלחתי סוף סוף להגשים


  • שיר | אל תסתכלו עלי
  • מיתרמ מיתר

    יש לי שמש
    רק העננים קצת מסתירים
    יש לי רגש
    פשוט קצת אדיש עם אחרים
    ויש בי רוח
    שנשבה מדי חזק הפכה לסערה
    בוחר לנוח
    אולי כך אבין מה שקרה

    אז אל תסתכלו עלי
    ותמתגו אותי על פי מה שאתם רואים
    אל תבואו אלי
    ותדרשו מה שנראה לכם מתאים
    יש לי לב שפועם בקצב משלו
    אל תנסו להכתיב לו את הקצב
    ואל תאמרו שזה חוצפה כשאמרתי לא
    וגם כשאני לא מחייך לא בטוח שזה עצב

    יש לי מוח
    יש לי גם הרבה מה להגיד
    אני בוחר לברוח
    כי הכל נראה לי כאן מפחיד
    ויש לי אור
    שמחכה לי בקצה המנהרה
    רק צריך לחזור
    את כל הדרך חזרה

    אז אל תסתכלו עלי
    ותמתגו אותי על פי מה שאתם רואים
    אל תבואו אלי
    ותדרשו מה שנראה לכם מתאים
    יש לי לב שפועם בקצב משלו
    אל תנסו להכתיב לו את הקצב
    ואל תאמרו שזה חוצפה כשאמרתי לא
    וגם כשאני לא מחייך לא בטוח שזה עצב


  • שיר | כשכל זה יגמר
  • מיתרמ מיתר

    כשכל זה יגמר
    נוכל למתוח את השפתיים
    עד כדי חיוך

    כשכל זה יגמר
    נוכל לקחת את הידיים
    ליישר מה שהפוך

    כשכל זה יגמר
    נעצום את העיניים
    קצת לשכוח מהכל

    כשכל זה יגמר
    נשחרר את הידיים
    לגעת בצבע ומכחול


  • שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
  • מיתרמ מיתר

    מוקדש לכל האבות הטובים, מתפלל להיות אחד מהם.

    בן יקר
    אל תפחד לספר
    מה יושב לך בלב
    עד הסוף אני ישאר
    לאסוף ממך כל כאב

    קח את הזמן אני פה
    לידך יושב
    אתה גם יכול לומר לי לא
    אני לא אתאכזב

    פזמון
    לא אכעס אם תכשל
    לא אלחץ שתעשה
    לא אלעג אם תפשל
    רק אעודד כשתנסה
    ותמיד אהיה לך אבא אוהב

    בן יקר
    אל תפחד לגדול
    אני כאן לידך
    וגם אם תיפול
    אשאר איתך

    לא אחסוך במילים
    עד שתאמין שאתה הכי טוב
    ואם צריך לפעמים
    אני פשוט אשתוק

    פזמון
    לא אכעס אם תכשל
    לא אלחץ שתעשה
    לא אלעג אם תפשל
    רק אעודד כשתנסה
    ותמיד אהיה לך אבא אוהב


  • שיר | היום התחלת
  • מיתרמ מיתר

    כשכולם עוזבים את החדר
    הזכרונות צפים
    כולם שידרו הכל בסדר
    חיוכים יפים

    רק אני לא הצלחתי
    אפילו מילה אחת להשחיל
    כמו עזוב בודד הלכתי
    לא יודע איך להתחיל

    כולם רוצים לדבר
    אף אחד לא רוצה לשמוע
    אף אחד לא רוצה לחבר
    רק רוצים את הלב לקרוע
    אף אחד לא רוצה לראות
    מי עומד כאן ממולו
    רק להציג את עצמו שעות
    ולומר לכולם, 'לא'

    כשכולם חוזרים אל החדר
    אני בוחר אחרת להסתכל
    אולי המצב באמת יותר בסדר
    זה רק אני שמתסכל

    עם כל הקושי אולי גם אצליח
    איזה מילה אחת להשחיל
    זה מעט אבל זה רק הפתיח
    זה מספיק בשביל להתחיל

    כולם רוצים לדבר
    אף אחד לא רוצה לשמוע
    אף אחד לא רוצה לחבר
    רק רוצים את הלב לקרוע
    אף אחד לא רוצה לראות
    מי עומד כאן ממולו
    רק להציג את עצמו שעות
    ולומר לכולם, 'לא'

    כשכולם עזבו את החדר
    וכיבו את האור
    חייכתי אל עצמי 'זה בסדר'
    היום התחלת, מחר תחזור


  • שיר | גם אני שייך לך
  • מיתרמ מיתר

    זה אני או אתה שהלך
    כי אני מרגיש כאן לבד, לבד
    ואיך הכל מסביב מלוכלך
    אז כנראה שזה אני שאבד

    ואם עד לכאן אתה מגיע
    אז תן לי יד תחזיר אותי אליך
    תלחש מילה טובה או משהו שירגיע
    כן גם אני שייך לך

    זה אני או אתה שרחק
    כי אני לא רואה שום דבר
    ואיך הכל מסביב כאן נמחק
    אז כנראה שזה שאני שעבר

    ואם עד לכאן אתה מגיע
    אז תן לי יד תחזיר אותי אליך
    תלחש מילה טובה או משהוא שירגיע
    כן גם אני שייך לך


  • "מאחורי הקלעים" של אתגרי הכתיבה.
  • מיתרמ מיתר

    טוב אז דבר ראשון תודה לכולכם על הפרגון
    את האמת שאת השיר הזה כתבתי בלי הרבה מחשבה, זה לא שהיה לי איזה רעיון בראש שכל הזמן הטריד אותי ועד שלא הלבשתי לו מילים וצבעתי אוו במנגינה הוא לא נרגע לי. זה בא לי יותר בזורם כזה.
    אבל אחרי שכתבתי אותו הגיעו המחשבות.
    כי עד עכשיו חשבתי שחורף זה או שאוהבים את העונה הזאת, את הגשם, את האויר הצח, ואפי' את המעונן והקודר, את ההתכרבלות במעילים או מתחת לפוך, (וגם את הרענון בצבעים שהסריגים נותנים לנו, לפחות לבנים.😀 ) שלא לדבר על שלג...
    או ששונאים את הקור והגשם והבוץ ו.. תמשיכו לבד אני מהאלה שאוהבים את החורף אז קשה לי למצוא את הקשיים שבו.
    כאילו עד עכשיו עיקר ההתמודדות הייתה אם לא חסר לי שום בגד בקולקציית החורף שלי, או להתמודד עם אף אדום מרוב קינוחים.
    ופתאום אני מבין שיש אנשים שבשביליהם החורף הוא ממש התמודדות של חיים ומוות, ולצערינו כל שנה אנחנו שומעים על אנשים שלא שרדו את החורף, אם זה זקנים או דרי רחוב.
    ועכשיו לשיר עצמו..
    הסיפור שבשיר (כנראה בהשראה מהדמות לולו מהספר 'אנוכי מבקש' של ר. קפלר.) כתוב בצורה של עומד מהצד (אולי המאבטח בכניסה לתחנה מרכזית). הוא מספר מה שהוא רואה ושומע, הוא לא יודע מה הם מרגישים, למה אותו זקן לא רצה להכנס לחנות החמה ואיפה הוא גר.
    גם לא מתואר מה קרא לזקן, איך הוא מת, רק בצורה שחסרונו מורגש ואיזכור לחדשות, כל אחד יכול לשלים את החסר לאן שדמיונו לוקח אותו.

    ונושא לאתגר הבא
    בשיר דע בני אהובי של שולי רנד יש משו מיוחד בזוית של הכתיבה, זה כאילו הקב"ה פונה לאדם. אותו רעיון יש בבית הראשון של השיר אותו היום של משה פלד. יש בזה משהו מרגש שממש אהבתי, ויהיה ממש מעניין לראות עוד יצירות בסגנון הזה.
    בקיצור שיר שכאילו הקב"ה מדבר לאדם בכל נושא שבא לכם.
    (זה לא בדיוק נושא אז אם זה לא בסדר אני יכול לחשוב על משו אחר)

    קישור לשיר


  • שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
  • מיתרמ מיתר

    תמיד שאני להתמלאות
    אני מרגיש את כל הריק
    ותמיד שאני רוצה לעלות
    אני נופל ומתרסק
    תמיד שאני רוצה לגלות
    אני הולך ומתרחק
    ותמיד שאני רוצה להשתנות
    פתאום הכל חורק

    תמיד שאני רוצה להתקדם
    אני מרגיש שאני הולך לאחור
    ותמיד שאני רוצה ליהיות שלם
    גדל לו החור
    תמיד שאני רוצה לפנות להשם
    אני מרגיש שחוצץ מסך שחור
    ותמיד אני מתרשם
    אבל לא מצליח בטוב לבחור

    אז אם תמיד זה קורה
    אז כנראה שזה רצון הבורא
    כי אדם לעמל יולד
    רק אם תתמיד אתה תגיע ליעד

    פשוט, אבל נראה לי מז’ה נכון


  • מידע | מתי ואיך התחלת לכתוב?
  • מיתרמ מיתר

    טוב, אז הרעיון לנושא הוא של @יעל-ק
    חשבנו שיהיה מעניין לשמוע מחברי @ספרות-מקצועית כל אחד מתי הוא התחיל לכתוב, ואם הוא זוכר את השיר הראשון שלו שישתף אותנו.
    וסתם יהיה מעניין גם לראות שלבים והתפתחויות בדרך.
    בקיצור תשתפו.

    אני אתחיל...
    אז מאז שאני זוכר את עצמי אני שר לעצמי שירים, כאילו רק שגדלתי יותר הבנתי שאני בעצם כותב 'שירה'.
    עד אז זה היה לי בטבעי, כאילו מה הבעיה להמציא שיר.
    תכלס' השיר הראשון שכתבתי שאני זוכר עד היום היה באזור גיל 14 (כאילו כתבתי גם בגיל מוקדם יותר אבל שיר שכתבתי על דף, ואני זוכר אותו) הוא הולך בערך ככה:

    לילה
    חשוך
    למעלה
    כוכב משוך

    ובלב
    יש תחושה
    של כאב
    זאת הרגשה-

    שמתחזקת לה ביום
    כשנעלם לו עוד חלום
    זאת הרגשה ללא מילים...

    לא זוכר הלאה, מקווה להזכר בהמשך

    והשיר הראשון שפרסמתי לציבור (כאילו עד זה היה לשתף משפחה קרובה וחבר או שניים) זה היה כמובן במקצב את השיר הזה https://miktzav.com/topic/349/שירים-לכתיבה-וקריאה-שימו-לב-לפני-כתיבת-פוסט-לחוקי-הקטגוריה/1726

    מחכה לשיתופים שלכם


  • שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
  • מיתרמ מיתר

    בית א
    גדול עלי הניסיון הזה
    נראה שהיצר חתם עם מישו חוזה
    לפרק אותי לגמור עד הסוף
    ולפזר ת’חתיכות שלא אוכל לאסוף

    ואני נסחף ברוח כמו עלה
    כמו חומר ביד היצר
    ברצותו מוריד וברצותו אותי מעלה
    ברצותו מאריך וברצותו מקצר

    פזמון
    אבל בסוף היום מתחת לכל הקליפות
    אני עוד ער, אולי קצת רטוב מהטיפות
    ובתוך הלב של אבן יש עוד לב שפועם
    שרוצה לעשות רצונך בלבב שלם

    בית ב
    כבר עייף מהקרב נמאס שוב לנסות
    כל היסודות שבניתי מול עיני קורסות
    אולי הוא מכונה זקן וכסיל אבל איך הוא מסתער
    כמו צעיר וחד עלי הוא גומר

    ואני כבר הלכתי עד הקצה
    רועה בשדות זרים רואה וחומד
    אבל למרות כל הבלבולים אני עדין רוצה
    ויודע שאתה בוחן כליות ולב, עומד

    פזמון
    ורואה איך
    בסוף היום מתחת לכל הקליפות
    אני עוד ער, אולי קצת רטוב מהטיפות
    ובתוך הלב של אבן יש עוד לב שפועם
    שרוצה לעשות רצונך בלבב שלם


  • שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
  • מיתרמ מיתר

    בית א
    אומרים לכל אחד יש מקום
    אז איפה שלי נמצא
    אני רוצה לראות אותו היום

    אומרים שיום אחד יגיע השלום
    אז למה כל הקיר כתובות נאצה
    איפה האהבה והחום

    אומרים שיש המון טוב בעולם
    רק צריך לפקוח את העיניים
    ואני עם עיניים פקוחות כנראה משהו נסתם

    אומרים שיש מקום כזה מושלם
    וכל מה שקורה בינתיים
    זה רק תעתוע זה לא באמת קיים

    פזמון
    וכולם אומרים הרבה דברים
    גם אני רוצה לומר
    איך אצל כולם החיים יפים
    רק אצלי עצוב ומר
    איך כולם כאן מתחילים
    רק אצלי הכל נגמר
    ואם בא טוב זה רק לכמה רגעים
    הוא לא באמת נשאר

    בית ב
    אומרים לי תסתכל על חצי הכוס המלאה
    אבל מה לעשות שגם הוא נשפך
    השאיר כתמים על הריצפה

    אומרים שיש מי שמושל בכיפה
    וגם אני מאמין שזה כך
    אבל אני רוצה גם להרגיש טיפה

    פזמון
    וכולם אומרים הרבה דברים
    גם אני רוצה לומר
    איך אצל כולם החיים יפים
    רק אצלי עצוב ומר
    איך כולם כאן מתחילים
    רק אצלי הכל נגמר
    ואם בא טוב זה רק לכמה רגעים
    הוא לא באמת נשאר

    [לא יודע אם המבנה של החרוזים בבתים הוא מבנה שקיים, זה כאילו בנוי מ -121 121, אבל אם מתאימים תקצב של השיר זה דוקא יוצא חמוד]


  • שיר | ביום הזה
  • מיתרמ מיתר

    ביום הזה
    שהכל כאן יפרח
    שהשמש תזרח
    תשפוך עלינו שפע של אור

    ביום הזה
    שנלך חופשיים
    בלי צרכים אישיים
    שרק רוצים הביתה לחזור

    ביום הזה
    שנמצא את המקום
    ולא נרצה לנקום
    כי לא יהיה מי שיפגע

    ביום הזה
    שכשהחבר יחייך
    לא נשאל למה ואיך
    פשוט נשיב חיוך שייגע

    וגם אם לא
    הוא עוד לא בא
    אתה תהיה בשבילו
    אתה כבר עכשיו יכול
    להיות טוב יותר
    טוב יותר מאתמול
    כי רק ככה יבוא
    היום הזה


  • אתגר כתיבה 23 :)
  • מיתרמ מיתר

    אני רואה אותך
    בן יקר
    מסתבך בין השבילים
    בין הלא מוכר
    איבדת את הדרך
    לא מוצא את הכיוון
    מרגיש הכל בערך
    לא מוצא את האיזון

    רק רציתי לומר לך
    שגם אם זה נדמה
    שאתה כאן לבדך
    אני תמיד אותך רואה

    וכל הרע שלפניך
    זה אני ששמתי
    כדי לנסות אותך
    אבל לעולם לא עזבתי
    תמיד אני רואה
    תמיד אני מקשיב
    וכל מה שקורה
    גם אם לפעמים זה קצת מכאיב
    זה הכל לטובה
    בסוף אתה תבין
    את גודל האהבה
    שתסיים את הפרוזדור ותכנס אלי אל הטרקלין


  • שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
  • מיתרמ מיתר

    בנתיים כתבתי רק בתים, הפזמון אולי יבוא בהמשך, לא יודע אין לי רעיון עכשיו

    על קו המשווה
    בין עבר להווה
    אני עומד

    בין חושך לאור
    בין טמא לטהור
    בקושי שורד

    בין הטוב והרע
    בין התמכרות לבחירה
    יש מאבק

    והחומר מושך
    והגוף נושך
    ואני כבר נחנק-|


  • שיר משותף | הם לא רואים אותי
  • מיתרמ מיתר

    הם לא רואים אותי -
    עוצמים עיניים.
    הם רק אוכלים אותי -
    חורקים שיניים.
    הם לא באים אלי -
    משלבים ידיים.
    רק דורכים עלי -
    מותחים רגליים.

    אפשר להמשיך.....


  • שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
  • מיתרמ מיתר

    נהנתי לראות שקיים כזה פורום ואשמח לכתוב כאן שיר שכתבתי בעבר

    בית א
    האם זה עדר
    או חוסר עמוד שידרה
    האם זה סדר
    או התמכרות לשיגרה
    האם זו עדינות
    או בכלל בושה
    האם זו התגברות
    או התפרצות חולשה

    מהי דעתך
    תלוי מה הטרנד
    מה נשמע איתך
    עונה לפי הסלנג
    מה אתה אוהב ללבוש
    נעיין בקטלוג האופנה
    מה עובר לך בראש
    תלוי בעונה

    פזמון
    כמו כולם כולם עושים
    ובלי משים
    יורדים מהפסים
    ואז מחפשים
    לחזור על ידי ניסים

    לאן רצים כולם
    אחרי מנהג העולם
    עד שהאופק נעלם
    ורק ניצב מולם
    תהום ללא סולם

    בית ב
    האם זה אהבה
    או נטיה של תאוות
    האם זה אכזבה
    או הגזמה בציפיות
    האם זו צידקות
    או השתוללות של המצפון
    האם זו גמישות
    או סתם חוסר איזון

    איזה נוף יפה
    תפנה ת’גב תפוס תמונה
    לכל כאב יש רופא
    לכל שיר יש מנגינה
    חיים של טראנס ומגה
    פחות לחיות את הזמן
    לחיות רק את הרגע
    וגם זה לא במכוון

    פזמון ...

    אשמח לביקורת
    תודה


  • שיר | אתה עימדי
  • מיתרמ מיתר

    לא מצאתי מילים,
    כנראה הם ברחו לי
    כשברחה דעתי אל על

    אז ניגנתי צלילים,
    זה לא שהם ריפאו בי
    את שברי ליבי האומלל

    אבל זה קצת ניחם
    ואיחה
    שברים זה לזה

    היה זה צליל שריחם
    כמו שמיכה
    חבוקה היטב אל חזה

    וכשנדם לו הצליל
    כשהשיר נוגן לו עד התום
    נשארתי אני לבדי

    וחיפשתי לי מי שיכיל
    את כאבי האיום
    ומצאתי שרק אתה עימדי


  • שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
  • מיתרמ מיתר

    בית א
    כי כבר מאסתי ברע
    והבנתי שהכל הבל
    ושכל דרך מהירה
    מובילה בסוף לסבל
    אז התחלתי לחפש
    לעצמי אמת ברורה
    ואת הכל לאפס
    לפשוט וללבוש צורה

    אז איך פתאום
    אני את עצמי מוצא
    מתפתה מהחטא לטעום
    ושוב אותו רוצה

    פזמון
    ואיך דוקא שחשבתי
    שעכשיו הכל בטוח
    ועד שאליך שבתי
    מהמרחב הפתוח
    שוב פעם מתמודד
    עם אותם הניסיונות
    ואין מה שיעודד
    ויציל מנפילות

    בית ב
    כי כבר באתי עד אליך
    וכבר פתחת לי תדלת
    וטעמתי מדברך
    והפקתי גם תועלת
    וטעמתי מהטוב
    והרגשתי שזה זה
    והתחלתי כבר לכתוב
    ופשוט לסגור חוזה

    אז איך פתאום
    אני את עצמי מוצא
    כך באמצע היום
    שוב אל הרחוב יוצא

    פזמון
    ואיך דוקא שחשבתי
    שעכשיו הכל בטוח
    ועד שאליך שבתי
    מהמרחב הפתוח
    שוב פעם מתמודד
    עם אותם הניסיונות
    ואין מה שיעודד
    ויציל מנפילות

    אולי רק לדעת
    שאתה שם מסתכל עלי
    וכל הקשיים זה נסיונוות
    שאתה שלחת אלי
    ובסוף כשנגיע
    לחוף מבטחים
    נבין הכל
    ואת משמעות החיים

  • התחברות

  • אין לך חשבון עדיין? הרשמה

  • התחברו או הירשמו כדי לחפש.
  • פוסט ראשון
    פוסט אחרון
0
  • דף הבית
  • לא נקרא 0
  • פוסטים אחרונים
  • לא נפתר
  • משתמשים
  • חיפוש גוגל בפורום
  • שליחת פנייה לניהול