טוב, דבר ראשון-
תודה ל @מיתר ול @יעל-ק אהבתי ממש את הרעיון.
אז מאיפה הכל התחיל???
כמו אצל כמה מכם, גם אני התחלתי בכתיבת ברכות ואיחולים בחרוזים לכל המשפחה והמסביב..(זה היה ממש בגיל די צעיר 10/11..אולי עוד לפני
)
עם הזמן, זה שודרג, התחלתי לכתוב מילים על שירים קיימים- לקחתי שיר ושיניתי לו את המילים- לעצמי בלבד (וכמובן למשפחה שפרגנה), לא חשבתי לעשות עם זה משהו עד ש...בערך בגיל 13/14 אחד מהשירים גלש קצת החוצה, מה שגרם לכך שאכתוב שיר למסיבת חנוכה של השכבה, שהתקבל באהדה רבה. מכאן קצרה היתה הדרך לכתיבת שירים נוספים לפעילויות רציניות בעיקר של השכבה(עדיין בקונספט של לחן קיים...). בין לבין, כתבתי שיר לבת המצווה של אחותי. באותו זמן מצאתי לעצמי מקום לפורקן טוב- והתחלתי לכתוב גם בלי לחבר או להדביק למנגינה / לחן מסויים. מאז עברו כמה שנים טובות ואני עדיין עם הכתיבה.
כשהכרתי את מקצב (דרך חיפוש כמה שירים בגוגל...), זה הפך ממש לעניין כמעט יומיומי, תודות לאתגרי הכתיבה!!!
השיר הראשון שלי שהתפרסם במדיה היה הג'ינגל לת''ת בישיבה של אחי בפורים.
והשיר הראשון שכתבתי (לא הראשון ממש, אלא הראשון שלא בנוי על לחן קיים) היה בגיל 14/15 : "שב עד אליך" (אגב, העלתי אותו למקצב...)
הנה הוא לפניכם:
שב עד אלייך
בית א:
יושב מול הים מביט על השמים
המתחברים אל המים.
יושב מול הגלים הגבוהים,
מוצא את עצמי מחפש אותך בין העננים.
מבקש לחוש אותך קרוב אליי,
מבקש להרגיש אותך יותר בחיי,
רוצה לשוב אלייך.
פזמון:
הו אלוקים אל תעזוב אותי אף לרגע,
שמור עליי מכל פגע.
שלא אשבר, שלא אפול,
בלעדייך אבא- אינני יכול.
אנא פתח שערייך,
כעת אני שב, שב עד אליך!
בית ב:
אני יודע שאתה מסתתר לפעמים,
רוצה לבדוק אם אני בך מאמין.
גם כשהכל חשוך ואני רועד מקור,
אתה איתי- גורם לי להאריך את האור.
אך אני הקטן מרגיש בודד,
ואין בי כח להתמודד.
עכשיו כשהשמש נעלמת בין הגלים-
אני צועק לך ללא מילים.
סיפארט:
מדרכך מעולם לא ברחתי,
אך ממך קצת התרחקתי.
כעת אני שב- פתח לי ידיך,
כעת אני שב- שב עד אליך!
||היה לי ממש כיף לפתוח את המחברת!!!-
(כן כן, העט והדף היו החברים שלי הרבה לפני המקלדת).
נהנתי להיזכר בכל שיר שכתבתי וכמו שכולם כבר אמרו- ממש זוכרים כל שיר וכל פזמון על מה ולמה הוא נכתב. זה די מרגש לראות את הדרך שעברתי ועוד יותר מרגש שזה מתועד במילים שלי!!!||
ניסיתי להיכנס לראש של הינדיק אחד-זה מה שיצא...