מדריכים

@KING-music
סופרן
Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – סופרן
סופרן הוא הקול הנשי הגבוה ביותר.

המנעד הבסיסי של קול זה נע בין התווים דו באוקטבה הרביעית ללה באוקטבה החמישית במקלדת הפסנתר (C4-A5).

סופרניסט
סופרניסט הוא הקול הקלאסי הגברי, אשר טווח הווקאליות שלו שווה לזה של הסופרן מבחינת מנעד, "מעברים" וטכניקה. זהו קול נדיר ביותר ואף יותר מקונטרה-טנורים אחרים.

המנעד הקולי הבסיסי של קול זה נע בין התווים: מי באוקטבה השלישית למי באוקטבה החמישית (E3-E5)

מֶצו-סופרן
מצו-סופרן הוא הקול הנשי האמצעי בגובהו בין קול האלט לקול הסופרן. בכתיבה הנפוצה למקהלה שהיא ארבעה קולות (סופרן, אלט, טנור ובס) תפקיד המצו סופרן שר את תפקיד הסופרן.

המנעד הקולי הבסיסי של קול זה נע לרוב בין התווים לה באוקטבה שלישית לפה באוקטבה החמישית במקלדת הפסנתר (A3-F5), אך יש מקרים גבוהים או נמוכים יותר.

אלט
Disambig RTL.svg המונח "אלט" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו אלט (פירושונים).
Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – קונטרה אלט
אלט או קונטרה אלט הוא הקול הנשי הנמוך ביותר. הוא קול נמוך במעט מהמצו-סופרן. האלט הוא נחשב לקול "פנימי", והוא בעצם המילוי ההרמוני של היצירה. קולות האלט (וגם הטנור) חשובים מאוד במקהלה ובהרכבים, מפני שהם דואגים להרמוניה ונותנים את המרקם של היצירה. את האלט משווים בדרך כלל לכינור שני ברביעיית מיתרים. לעיתים קרובות נותן האלט את הקצב, ולכן ביצירות מסוימות קול זה הוא הקול ש"דוחף" את התזמורת קדימה, גורם לה לשמור על הקצב, ולכן קול זה נחשב לחשוב. המנעד הקולי הבסיסי של קול זה נע בין התווים פה באוקטבה שלישית למי באוקטבה החמישית (F3-E5)

כלי אלט עיקריים: אבוב, סקסופון אלט, חלילית אלט וקרן יער.
טנור
Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – טנור

חמשה שעלייה מפתח פה
טנור הוא הקול הגברי הטבעי[1] הגבוה ביותר.

המנעד הקולי הבסיסי של קול זה נע בין התווים: דו באוקטבה השלישית לדו באוקטבה החמישית (C3-C5).

במוזיקה הדתית של באך תפקיד ה"שליח" או ה"מטיף" (ה"אוונגליסט") כתוב מסורתית לזמר טנור.

זמרי קונטרה-טנור הם זמרים המשתמשים בשירת הפלסט שלהם לכל אורך מנעדם.

קונטרה-טנור
Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – קונטרה-טנור
קונטרה-טנור הוא קול שירה גברי המקביל במנעדו לקול האלט והמצו-סופרן. לעיתים נדירות הוא אף מקביל לקול הסופרן על ידי שימוש בפלסט.

הקול היה בשימוש במקהלות באירופה החל מאמצע המאה ה-16, הוא שימש בפוליפוניה ובמיוחד במנעד האלט. המונח עצמו נטבע באמצע המאה ה-17 באנגליה. במהלך התקופה הרומנטית הפופולריות של הקול עלתה ומספר מלחינים כתבו במיוחד לקול זה. במחצית השנייה של המאה ה-20 חזר הקול להיות פופולרי וגדל הרפרטואר שלו.

בריטון
בריטון הוא קול גברי, שנמצא בין הבס לטנור. במוזיקה למקהלה, הבריטון פחות בולט והוא דואג בדרך כלל למילוי ההרמוני של היצירה, והוא קיים בעיקר במקהלה בעלת שישה קולות. המנעד הקולי הבסיסי של קול זה נע בין התווים: לה באוקטבה השנייה ללה באוקטבה הרביעית (A2-A4)

כלי בריטון עיקריים: טרומבון, סקסופון בריטון ובריטון.
ברפרטואר הקלאסי מתחלקת קטגוריה זו (כשמדובר בקול האנושי) לתת-קטגוריות על פי סוג קול/תפקיד:

בריטון דרמטי (למשל: תפקיד "יאגו" באופרה "אותלו" מאת ורדי)
בריטון לירי (למשל: תפקיד האב ז'רמון באופרה "לה טרוויאטה" מאת ורדי)
בריטון קומי (למשל: תפקיד "פיגארו" באופרה הספר מסביליה מאת רוסיני)
בס
בס הוא הקול הגברי הנמוך ביותר, התפקיד המוזיקלי הנמוך ביותר ביצירה מסוימת או תפקידו של כלי נגינה אשר לו הטסיטורה הנמוכה ביותר במשפחת כלי-נגינה. המנעד הקולי הבסיסי של קול זה נע בין התווים: מי באוקטבה השנייה לפה באוקטבה הרביעית E2-F4. בכתיבת מוזיקה דתית "קול ישוע" (לטינית: Vox Christi (אנ')) נכתב באופן מסורתי לזמר בס.

כלי בס עיקריים: קונטרבס, טובה, בסון ובס חשמלי ("גיטרה בס").
ברפרטואר הקלאסי מתחלקת קטגוריה זו (כשמדובר בקול האנושי) לתת-קטגוריות על פי סוג קול/תפקיד:
באסו פרופונדו (למשל תפקיד זראסטרו באופרה חליל הקסם מאת מוצרט).
באסו בּוּפוֹ / באס קומי (למשל תפקיד Don Magnifico באופרה "לכלוכית" מאת רוסיני).
באס לירי / basso cantate / basse noble (למשל תפקיד המלך פיליפ השני באופרה "דון קארלו" מאת ורדי).

מקור: הרבנית ויקי תבלחט''א. (מכלול)

@טכנאי-קיובייס-12

||התכנים נוצרו בידי מפיק בשם ג'ייסון שו (פלשתיני לשעבר, אמריקאי בהוווה)||

הוא יצר את הכל ?!
נראה שיש מלא מפיקים ....

@אלי-וינשטוק
ראה כאן
https://miktzav.com/post/137666

למה אני לא שומע?
אני מקליט בתוכנה ולא מצליח לשמוע אח"כ
איה מגדירים את הקלט פלט?

@שלמה-ה אמר בסולמות:

וכן איצבועים נכונים

אין אצבוע חד משמעי
העניין של אצבוע נכון זה אצבוע שיש בו כמה שפחות תנועה ומאמץ כדי שהיד לא תתעייף והנגינה לא תהיה מסורבלת
לכל אחד יש העדפה שונה, פשוט תנסה ותראה מה הכי זורם לך בקלות בכל סולם
אפשר ומומלץ להעזר בהתחלה באצבועים כתובים (או מווסרטים)
אבל אם יש משהו באצבוע שלא נח לך, אל תפחד לשנות...

לי למשל יש יד קצת קטנה אז אני משתדלת להמנע ממעבר של אצבע 4 ל 1
דוגמא מתוך הקובץ של @אהרן-נחום:
d19fccdd-6fbf-4e5c-a136-901ddd960ee6-image.png

יש מעבר של התו סי (עם אצבע 4) לתו דו (עם אצבע 1)
אני אישית מחליפה לאצב 1 בתו לה במול או סי במול (למרות שלרוב לא משתמשים עם אצבע 1 בקלידים השחורים)
פשוט ככה הנגינה שלי יותר חלקה
אבל הרבה מנגנים את זה כמו בתמונה
ושני האצבועים הם נכונים

אז תשתמש בזה ותמצא את האצבוע שהכי נח לך

||אני שנים הייתי תקועה עם אצבועים שלימדו אותי לפי כללים של "בסולם X מנגנים את התו Y עם אצבע Z "
ולקח לי זמן עד שידעתי שזה בסדר לשנות מהאצבוע שהופיע לי בספר שלמדתי ממנו...||

@אהרן-נחום אמר בסולמות:

סולמות.pdf

קובץ מעולה
שאפו
רק צריך לשים לב איפה הטוניקה, קצת קשה לקרוא את זה ככה, אבל זה קובץ שאני בטוחה שיעזור פה להרבה משתמשים.

@למדן איך אני יידע אם זה מה שחיפשתי אם אני לא יודע איך עושים את זה?

@S-S https://miktzav.com/topic/6352/%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%94/91

העילתי לכאן פרוץ 12 הכי עדכני
בהצלחה

@המנגנת
https://miktzav.com/category/58/%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%9F-%D7%A2%D7%98%D7%A8

@יונה-מצאה-בו-מנוח עכשיו, עזוב את ה ADD BUS ואיפה שכתוב OUT 2 תגדיר בערך ''DEVICE PORT'' את הכניסה של המחשב עצמו ואיפה שכתוב OUT 1 תגדיר את הכרטיס, עכשיו, כשאתה רוצה את האוזניות אתה לוחץ בלחצן ימני על OUT 2 ובוחר SET משהו שזה להגדיר את זה כהפלט של הפרוייקט, וכן הלאה...

@נחמי-שיכמנטר
תיכנסי לזה דרך ההגדרות יהיה לך יותר פשוט
0b0b028f-ed71-40e7-96a1-c8336f74a7c3-image.png

@אהרן-נחום ניסיתי, יש לו איזה גודל מינימום שהוא לא מתפשר על פחות ממנו... הושיעו נא!

@margalit יאו איך יכולתי לשכוח... אפרופו, למי שאין האליון 5 אפשר לקחת מהסמפל טראק לפאדשופ (נדמה לי בצד ימין למעלה של הסמפלטרק) אחד הדברים הכיפיים! כי אז אפשר להשתמש בכל הפילטרים של פדשופ על הסימפול. ולשמור סטריפטים וכו' וכו', לכאו' עם ההאליון 5 זה אמור להיות יותר אגדי, אבל לא ניסיתי עדיין

@איש-ממש-פשוט אמר בכרטיס קול:

לא ניסיתי אבל זה שלב הבא דבר ראשון אני רוצה לראות שיש לי את התכנה

זה נראה שזה התוכנה
אבל אתה לא אמור להתעסק איתה יותר מידי
תבדוק קודם שאתה שומע דרך הכרטיס קול
ושבתוכנה שאיתה אתה עובד, אתה מצליח להגדיר את הכרטיס קול הזה

@מויישה-הבכיר
כן
בוחרים את הקטע שאליו רוצים לעשות קולות שניים
בתוך אדיו יש אפשרות שנקראת Generate Harmony Voices
ושם יש אפשרות לבחור כמה קולות רוצים

#anchor(עולם היצירה // פיתוח שמיעה מוזיקלית)

|-עולם-היצירה-12-1536x864.png-|

מהי שמיעה מוזיקלית ומדוע היא חשובה?

שמיעה מוזיקלית בהגדרתה הכללית היא היכולת לזהות תופעות מוזיקלית שמתרחשות, אם ברעיון שנמצא בראש שלנו או במוזיקה שמתנגנת לנו. לשמיעה המוזיקלית יש כמה צדדים שהם קשורים אך שונים אחד מהשני, והדרכים לפתח אותן הן שונות.

מדובר ביכולת אינטגרלית לרוב המוזיקאים, שכן היכולת לזהות תופעות מוזיקלית, ובכך גם להוסיף אותם לארגז הכלים שלכם, תסייע לכם מצד אחד להבין מוזיקה טוב יותר, ומצד שני לשפר את היכולת שלכם כמוזיקאים אשר כותבים ויוצרים מוזיקה משלכם.

אנחנו הולכים לפרט את צורות השמיעה המוזיקלית השונות שחשוב שתאמנו באופן שגרתי כחלק מהתהליך המוזיקלי שלכם!

שמיעה של צלילים (Notes)

בדרך-כלל סוג השמיעה הנפוץ ביותר שיוגדר כשמיעה מוזיקלית. מדובר ביכולת לזהות צליל כלשהו כאשר מתנגן, כאחד מ-12 הצלילים בסולם הכרומטי.
השלב הראשון בעת פיתוח שמיעה מהסוג הזה הוא כמובן להכיר את כל 12 הצלילים (מדו/C עד סי/B, כולל הצלילים המותקים). מומלץ להתחיל בלזהות את צלילי הבסיס (סולם דו מז’ור, הקלידים הלבנים במקלדת) ומשמה גם להוסיף לאט לאט את הצלילים המותקים (דו דיאז, רה דיאז, וכו’…).

זיכרון אסוציאטיבי

דרך מעולה לפתח את השמיעה הזו, היא זיכרון אסוציאטיבי – נסו להיזכר בשירים שאתם זוכרים אותם בע”פ שכוללים בהם צלילים ספציפיים, ונגנו אותם לעצמכם בראש כשאתם צריכים להיזכר בתו מסוים.

סולפג’ (Solfege)

אחת מהטכניקות החשובות ביותר, שרוב מוסדות הלימודים המוזיקליים משתמשים בהם בכדי לעזור לתלמידים להכיר את הצלילים ולזהות אותם, הוא סולפג’, או במילים אחרות לשיר את הצלילים. נסו לעבור על סולם דו מז’ור כאשר אתם שרים כל תו, לאחר מכן נסו לבחור תו אקראי כלשהו מן הסולם ולראות אם אתם מצליחים לשיר אותו בלי רפרנס, ותראו כמה קרובים הייתם.

שמיעה הרמונית

השלב המתבקש הבא אחרי זיהוי הצלילים בסולם הכרומטי, הוא זיהוי של מספר תווים בו זמנית. הכוונה היא לא בהכרח לנגן כמה תווים ולהבין מה הזהות של אחד מהם, אלא להבין את היחס ביניהם.

מרווחים (Intervals)

בתור התחלה ניתן לזהות 2 צלילים שמנוגנים יחדיו אשר היחס ביניהם יוצר גוון מסוים. הצורה שבה ניתן לזהות מרווחים לרוב הוא הגוון, נסו לנגן אותם בצורה הרמונית וגם מלודית (אחד אחרי השני), ותראו אם המרווח גם כן מזכיר לכם משהו. דבר נוסף שניתן לחשוב עליו הוא אופי המרווח, האם המרווח נשמע דחוס וצפוף (כמו בסקונדות – Major/Minor 2nd) או מרווח ואוורירי כמו בספטימות (Major/Minor 7th).

אקורדים משולשים ומרובעים (Triads & Seventh Chords)

יש כאלה שיעדיפו דווקא להתחיל באקורדים לפני המרווחים, זאת עקב ההיכרות שיש לרוב האנשים עם חלק מהאקורדים הבסיסיים. מומלץ להתחיל במשולשים, ולאחר מכן להמשיך בהדרגה למרובעים. גם כאן הזיכרון האסוציאטיבי והמחשבה על אופי האקורד יכולה לסייע לכם מאוד.

אקורדים כדרגות הרמוניות (Harmonic Functions)

החשיבה הקלאסית של אקורדים כבעלי תפקיד בתוך סולם מסוים רווחת עד היום. מומלץ ללמוד את הקונספט של דרגות הרמוניות, ואז ללמוד לזהות אותן בתוך הסולם! למדו מהן הטוניקה, הסאב-דומיננטה והדומיננטה בסולם, מי מהן יוצרת מתח ומי מרגישה “ביתית” בסולם, ולמדו כיצד האקורדים מתפקדים עליהם.

ניתן ללמוד המון מניתוח הרמוני של שירים, ומדובר בכלי חשוב ביצירת מוזיקה ובכתיבת ליווי ואקורדים.

שמיעה ריתמית (Rhythmic Dictation)

המון שירים ישתמשו במקצבים ובמשקלים ייחודיים אשר נותנים לשיר את ה”פיל” שגורם לו לבלוט באוזן שלכם. מומלץ ללמוד על סוגי המשקלים, וכמובן גם איך לזהות אותם. דרך מעולה לעשות את זה היא לספור – נסו להבין את הטמפו של השיר, ואז לספור מ-1 עד 4 וחוזר חלילה ולראות אם אתם מרגישים בקצב. במידה ולא, יכול להיות כי מדובר במשקל מיוחד!

בנוסף לכך חשוב להבין ערכים ריתמיים של תויים. למדו לעומק רבעים, שמיניות וגם טריולות, ולימדו כיצד לזהות אותם במשפטים מוזיקליים בשירים.

שמיעת גוון וסאונד

באותה מידה בה המוזיקה שמנוגנת יכולה למשוך את אוזני המאזינים אליה, גם הסאונדים שנעשה בהם שימוש לא נופלים לידה בהרבה מקרים. לשמיעת סאונדים אין דרך ברורה וחד-משמעית כיצד לפתח, שכן יש דרכים רבות להגיע לאותה תוצאה.

הדרך המומלצת להתחיל היא ללמוד סינתזה בסיסית, וההבנה של הצליל והדרך בה נבדיל בין שני צלילים שונים. כאן נכנסים לתמונה פרמטרים כמו מעטפת, ווליום, גוון ועוד…

כלים לפיתוח השמיעה המוזיקלית

באופן כללי, אנו ממליצים להקשיב כל הזמן למוזיקה שלכם מנקודת מבט אנליטית יותר, ולנסות להוציא ממנה את המאפיינים שלה בעצמכם.

נסו להקשיב לבס בשיר בכדי להוציא את ההרמוניה, או להוציא את המלודיה של הזמר/כלים בכדי לגלות את הסולם של השיר. תשתדלו לפתוח את האוזניים כל הזמן כי כמו המון דברים במוזיקה, מדובר בשריר שניתן לפתח דרך אימון מתמיד!

לארכיון עולם היצירה >>>לחץ כאן<<<

באדיבות אליה הלוי