לא נראלי שממש יעניין אתכם אם אני אכתוב משו בסגנון של:
שמי אתי, בת 20, גרה ב..., אוהבת ל....
אבל כדי שלא תרגישו שביזבזתם ת'זמן כשפתחתם ת'פרופיל 😉
כמה משפטים חזקים:
אל תתנו לאנשים שקטנים מכם לשכנע אתכם שהחלומות שלכם גדולים.
יש המטביעים את צרותיהם, ויש המלמדים אותן לשחות...
הצלחה היא לעבור מכשלון לכשלון באותה רמה של מוטיבציה... (צ'רצ'יל)
לפעמים האדם הנכון היה שם כל הזמן, אבל לא יכולתי לראות כי האדם הלא נכון הסתיר אותו....
החיים הם כמו אופניים, כדי לשמור על שיווי משקל חייבים להיות בתנועה! (איינשטיין)
אנשים רבים מתים בגיל 25 ולא נקברים עד שהם בני 75 (פרנקלין)
כשנראה שהכל פועל נגדכם, זכרו שמטוס ממריא נגד הרוח ולא לצידה.
הזמן שלכם מוגבל! אל תבזבזו אותו בלחיות חיים של מישהו אחר.
כולם מוצלחים. אבל אם תשפוט דג לפי היכולת שלו לטפס על עץ, הוא יאמין כל חייו שהוא כישלון.
יצירתיות פרושה להמציא, לנסות, לגדול, לקחת סיכונים, לשבור חוקים, לעשות טעויות, ולהנות!!!!!
😘😘😘
עומד מול ההרים
צרוב רוחות ושמש
עומד מביט אל על
והדממה זועקת
כבר לא יכול יותר
להתווכח עם הרוח
כבר נמאס לי להסביר
ואין מי ששומע
הרבה דרכים חציתי
וכשלתי בעוד אינספור
בהרבה דרכים הלכתי
ובסוף הצלחתי לעבור
לא יכול להיות
שאאבד את כל הערך
לא יכול לחשוב
שאפול בסוף הדרך
אז עוצר, מאט
מבין למי שייך הכל
עוצר ומתרפק
משליך יהבי על אדון הכל
זה לא השיר שהייתי בוחרת להשמיע
זו לא המנגינה שרציתי שתתנגן
אם היו נותנים לי לבחור הייתי מורדת
מחליפה את התווים, משנה את הקצב.
מישהו אחר את מנגינת חיי הטמיע
מישהו שעלי רק רוצה להגן
וזה לא משתלם לשנות, או לרדת
כי את הטוב המוחלט לי הוא מעצב.
את השיר הזה כתבתי עכשיו, די בהשראת השיר של @אייצ-ית והדיון שהתפתח פה
לא בטוח שיש קשר, אבל זו ההשראה שלי...
נקרעת בין שבילים
כולם נראים נכונים
יודעת שלא כל הדרכים
מובילות אליך, אלוקים.
רוצה רק להתקרב
ומסתבכת בין נתיבים
רוצה בשביל הנכון ללכת
ולא מוצאת סימנים
מחפשת כוחות
במאגרים מרוקנים
אבודה בין מחשבות
שמיידות בי אבנים.
הולכת וחוזרת
תועה בין המסלולים.
דמעה מטשטשת
את גודל המכשולים.
לא מפסיקה לשניה
הלב פועם על מאתיים
ורק החיפוש שנשנה
הוא התוצאה בינתיים.
את השיר הזה כתבתי לאתגר כתיבה 16, אבל אחרי שראיתי שלא הבנתי נכון את כוונת האתגר - מחקתי אותו.
במחשבה שנייה החלטתי להעלות אותו פה... כי הוא מספיק ראוי גם בלי אתגר מעליו....
אז---
מעולם של שקר
מחפשת מחסה
לברוח מחיי הפקר
מבהיה חסרת מעשה.
מעולם של פני פוקר
המחביאים סערות שבפנים.
מהצורך להסתיר כל תקר
להיראות תמיד מוצלחים.
מעולם שאת הדעת עוקר
לא נותן מקום לטיפת מחשבה.
כשעל רצון משלמים ביוקר
וההשתוקקות מזמן נעזבה.
בעולם כזה שלפעמים דוקר –
מי יתן לי רק איזה בונקר.
הייתי בפארק טדי היום, והמראה של המזרקות שם כיוון אותי לשיר הבא.....
אורות טסים, משתלהבים
נדלקת גם, מוקסמת
חושבת לזנוח ת'שלבים
לעבור בזינוק את העמק.
מתלהטת כמו בשדה קוצים
רצה כל הדרך עם חיוך
מתקדמת בדריכה על קפיצים
כל האתגרים כאילו איבדו ת'שיוך.
עד שברגע הכל מתאדה לאי שם
והאש משאירה גחלים עמומות
מגלה את עצמי עם דמעות העשן
תקועה לשווא באותם מקומות.
כי התמכרתי לקפיצה
חשבתי שיש בה תועלת
ושכחתי להיות מרוצה
מהחיים כפי שהם באמת.
היי...
במשך היום האחרון, ראשון (מבערך 7 בערב) ושני עד עכשיו, לא הייתה לי אפשרות להכנס לפורום.
וניסיתי מכמה מחשבים שונים.
לפי הכמות המעטה של הפוסטים, אני מניחה שלעוד משתמשים זה קרה.
אז אשמח לדעת אם זה נכון, ומה קרה @מנהל-ראשי
תודה רבה!!!
היה ממש חסר לי...
עמוק בלב שלי, בפנים
זה כבר ענין של שנים,
בועטים להם נמרים
שואגים בלי מעצורים.
את כל מה שעלי עבר
לשם דחסתי כבר,
ובתוכי הם התפתחו
גדלו והתנפחו.
ויום אחד הם יתפרצו
ממני בלי שליטה יצאו.
בסוף זה עוד יתרחש,
לא יכולה יותר להתכחש.
אז למה לא הייתי חכמה
ובמקום לאגור כזו ערימה
הייתי אותם בשליטה משחררת
או אולי אפילו לא הייתי צוברת.
ת'אמת ששנים לא כתבתי....... לא רק פה, בכללי.
אבל שעלה הנושא הזה פתאום בער לי העט בידיים והתחשק לי לכתוב משהו.
אני ממש לא מתכוונת להתחרות ברמה של הכתיבה פה 
פעם, כשהייתי קטן
אנ'לא יודע היכן
הכתה בי ההכרה
שהעולם כולו רע
מאז את עצמי הסתרתי
מסיכה עלי עטיתי
ואת כל הטוב שבי
בחומה עבה הקפתי
היום, אף פעם לא ארחם
לא אחשוב להתחשב
אני חזק ועוצמתי
שנון חכם ועוקצני
אך בפנים, עמוק בתוכי
קשה וכל כך חנוק לי
אני מרגיש מרוחק
מעצמי ומכולם מנותק
ומי יגלה לי הסוד
ילחש באוזני עוד
תהיה רך, תהיה טוב
רק כך תוכל להיות קרוב
לא מעזה להישיר ת'מבט
מרגישה קטנה, משפילה ת'עיניים.
כשכולן מצביעות למה באת
תמיד חייבת להרוס בידיים.
לא יכולה בכלל להסביר
לא מסוגלת לחזור על זה שוב
כבר עמדתי אלפי פעמים להבאיר
ושכן, גם לי זה עצוב.
מה לעשות שתמיד אני באה
מלאת רצון, נכונה להשקיע
ותמיד משהו מסתבך במפתיע
ואין לי איך להמשיך הלאה.
אז ממקומי, מהפינה המושפלת
נושאת עיניים, מקווה בלי קול.
שפעם תאמינו שאני לא בכוונה מקלקלת
שגם אני רוצה להצליח הכל.
אני מרגישה את זה משתולל לי בפנים
אני מרגישה את זה סוער לי בפָּנים
בא לי לעמוד על החוף ולזרוק אבנים
או להתפרקד על החול, להביט בעננים.
יושבת וכותבת, מסביבי מהומה
מאז הבוקר עוד לא עשיתי מאומה
שוכבת עם אוזניות, ושירים רשימה....
ישנה, וחולמת ועוד לא קמה.
כי מבחינתי זה הכיף, לתת לרגש להוביל
לעשות את שמרגיש לי בפנים שקָבִיל
אבל מה לעשות שזה בכלל לא השביל
וכדי להפיק תועלת, צריך שכל שיגביל....
@yaakov אמר במילים לשירים | צריכים מילים לשיר? כאן המקום לבקש....:
@חיה-במקרנצ-יק-0 מי מוכר תה חם ברחובות
(חנניה)
בלי פנקס אדום ובלי טובות
(חנניה)
מי זה בא אליי בחלומות
בחגים בשבתות
מי שומר עליי בלילהחנניה
חנניהאין אצלו אשראי רק מזומן
(חנניה)
השטרות מתחת למזרן
(חנניה)
מי עבד השם לא עבד זמן
תל אביב אפגניסטן
לא תמצא עוד כמו חנניה
מי עבד השם לא עבד זמן
תל אביב אפגניסטן
לא תמצא עוד כמו חנניהחנניה
חנניה
כל המלאכים מזמרים בפמליה
חנניה
ואתה יושב מחייך מלמעלהאין אחד בפה אחד בלב
בלי מילים והוא אוהב
רק מבט וכבר ידעת
ציוני יותר מבן גוריון
לא משחק בקוביות
רק יגעת ומצאתחליפה של שנות החמישים
שוק התקווה כל שלישי
יד ביד בפארק עם סבתא
מתהלכים בדרך השלום
ק״נ מזמורים כל יום
ותיקון חצות בלילהחנניה
חנניה
כל המלאכים מזמרים בפמליה
חנניה
ואתה יושב מחייך מלמעלהמי יודע יום פטירתו
מי קורא את שמע על מיטתו
מי תגן עלינו זכותו
הלוואי אהיה כמותו
קצת כמו סבא חנניה
מי תגן עלינו זכותו
הלוואי אהיה כמותו
קצת כמו סבא חנניה
@שרת-הרוק אמר בסקר | סקופים לשווא.:
לדעתי האמירה שהזמר לא חייב לנו כלום היא מוטעית, כי זמר מחוייב לציבור (בלי הציבור הזמר הוא לא זמר...) כי כל ההצלחה שלו נובעת מהקהל שיגיע להופעות, שיקנה אלבומים, צפיות ביוטיוב וכדו'. זה אמור להיות ברור מאליו לא למרוח אנשים שבזכותם אתה מצליח.
לי לא אמור להיות אכפת, כי רוב הזמרים שאני שומעת לא מפיצים סקופים למיניהם,אבל לדעתי זה משהו בסיסי של יושר והגינות,
אין חומרים? אל תשקר!
כל מילה!! באמת!
אני חושבת שזמר, שהעבודה שלו היא בעצם מול הקהל ובשבילו - צריך להתייחס לקהל שלו בכבוד מינימלי.
ובכלל זה הוא צריך לעמוד מאחורי המילה שלו, ולא לשגע אנשים סתם.
זו דעתי, ולכן בחרתי מעצבן - גם אם לי אישית זה פחות מפריע - זו התנהלות מעצבנת.
@רבקה אמר באבי פודולינסקי:
בעונת הראיונות החדשה, הראיון הראשון הוא עם אבי פודולינסקי. [כבר רואיין]. אז... גם לזה יש לצפות:)
איזה כיף לראות שהראיונות שלך הולכים לחזור!!!
באמת אחד הדברים שהיו חסרים פה בתקופה האחרונה....
ועם אבי פודולינסקי נשמע ממש מעניין!!
בקיצור - מחכה לזה כבר.... תודה על ההשקעה!!
קצת באיחור...... 
בחרתי את תמונת הפרופיל של @תהילוש (קרדיט לאיציק דדיה )
נשארתי בלי קול
מתרפקת על מתכת קרה
נותרתי בלי כל
עם בועה אחרונה שנדקרה.
כל הדרך טוויתי חלומות
שיחקתי עם שאיפות ועתיד
בראשי הצטיירו, מושלמות
תוכניותי, בסדר אחיד.
לא חשבתי על בעיות
לא בחנתי אפשרויות
חשבתי שאין טעויות
ומה כבר יכול להיות.
השער נעול.
נמסה לשלולית של תקוות
ודמעות בה צולפות, קרות.
מסתחררת בתוך המחשבות
מיואשת. לא מוצאת ת'אורות.
כן, הוא נעול.
כי זו הדרך שלך ליעד
זו המטרה, שתתקרבי עוד צעד.
רוצה אותך איתי, לידי
רוצה שתאמיני רק בי, לבדי.
@margalit נכון.
לכן הצעתי ל @Miryam לפרט קצת יותר כדי שאוכל לשאול אותה בפרוט.
אבל ממה שהיא אומרת - המקום נשמע ממש מקצועי.
@מוזיקה-זה-הדיבור בכיף!
https://send.magicode.me/send-file/file/***2f010f83b8ae47a2301ed776acef2c13605fc43b/view
@Miryam אמר במישהי מכירה רון שולמית?:
אשמח אם יש אפשרות לקשר בינינו.
תודה
בינך לבינה? לא בטוחה שזה אפשרי...
אבל כמו שאמרתי לך היא מאד מקצועית. ועושה רושם שזה מקום מאד מקצועי.
איזה כלי את רוצה ללמוד? כי אני יכולה לשאול אותה אם היא יודעת על הכלי ספציפית,
ועל הרמה שם היום (היא למדה פעם... אני חושבת שפסנתר.)
@אילנית העיקר היה פיספוס... מה זה משנה מאיזה כיוון
@אוהבת-מוזיקה-3 תן לי יד ב MP3:
תן לי יד I אמני FDD בשיר אחדות לשנה החדשה DownMP3.net.mp3
דווקא ממש יכול להתאים