ספרות וכתיבה

הבמה לכישרון הכתיבה שלכם.

276 נושאים 9.0k פוסטים

|-חוקי הקטגוריה-|

|-קטגוריית הספרות וכתיבה עברה סינון מוקפד, ועקב כך תוכלו לשים לב שהועברו שירים ישנים [בערך ה15 האחרונים] של משתמשים אשר פתחו נושאים חדשים עבור שיר בודד ולא שרשרו את החיבור לנושא הראשי.-|

|-למה צריך לכתוב את זה?!-|

|-1. אל תבהלו אם תתקלו לפתע בשיר שעיקר הנושא בו הוא 'פורים'🤯 [מקווה שהגזמתי;)]
2. שימו לב להבא, להקפיד על חוקי הקטגורייה. החוקים עברו ריענון, נא לקרוא אותם מחדש.
3. לסנן קטגוריה כזו זו לא עבודה של רבע שעה וגם לא של שעה. העבודה היא קשה מאד, ושקדנו על כך מסיבית. אנו מצפים לחידוד הכללים ועמידה צולבת בהם בכל המובנים.
4. פשוט מאד, כי סופסוף מסודר לנו!!!😊
אז נאחל לכולנו בהצלחה והמשך פעילות מועילה ופורייה, מחכימה ומרתקת בקטגורייה הענקית הזאת!!!!
תודות ל: @טיטו ו @רבקה על סינון הקטגוריה וסידורה בקפידה.-|

קטגוריות משנה


  • 155 נושאים
    663 פוסטים

    יהי שלום בחילך שלווה בארמנותיך
    נושא את התפילה תמיד על שפתותיי
    ולבנתיים, רק אדבר שלום בך
    רק שלום בך למען אחי ואחיותי

    היי, שלום שלום ולא להתראות
    שלווה בארמונות, בלאגן ברחובות
    אש ועשן מתמרים מבין הסמטאות
    המדינה הזאת עולה בלהבות

    הארץ שלי עכשיו היא בוערת
    אך מה אעשה ואין לי ארץ אחרת
    אז גם כשאווירה רעילה וחונקת
    נשאר פה תמיד, לא רוצה ללכת

    יהי שלום בחילך שלווה בארמנותיך
    נושא את התפילה תמיד על שפתותיי
    ולבנתיים, רק אדבר שלום בך
    רק שלום בך למען אחי ואחיותי
    *

    עכשיו יושב פה לבד, בצד-
    גיטרה ישנה זרוקה, וביד
    סיגריה כבויה, עט תכול ונייר
    הלב שלי נשפך עליו כמו נהר

    מחפש דיבור של שלום ושלווה
    רק שלא אאבד עוד את התקווה

    שיבוא שלום בחילך, בארמנותייך שלווה

  • 23 נושאים
    4k פוסטים

    מיומנה של חטופה\ פרק 2

    אמא,
    אני עדיין בהלם,
    מרגישה בתוך הסרט,
    מכורה כבר לסבל,

    אמא,
    471 יום שהייתי פה,
    סבלתי, בכיתי,
    החושך רק גבר
    הרגשתי בתוך מייצר
    בתוך מערה חשוכה
    זרוקה, בודדה.

    לא האמנתי שזה יבוא,
    שאקום מהבור הזה,
    שאצא מהכאב הזה,
    מהמקום הנורא הזה,

    אלפי "זכרונות" בראשי,
    דברים שחויתי,
    פציעות בנפש,
    יותר מבגוף
    ימים של כאב
    מרות ודכדוך.

    והנה זה בא-
    גאולה פרטית-
    אבל המונית,
    אני בדרך אליכם!!

    אל החופש!!

    מאמינה שהפציעות
    יתרפאו עם הזמן.
    ומי יודע מתי...

    יש לי מלא מה לספר,
    471 יום-
    זה לא צחוק.

    אני שבה הביתה!
    אבל אחיי--
    הם עדיין שם!!

    ואני-
    עוד משהו יודעת-
    שיש מישהו שיושב
    ומנהל את העולם,
    והוא מנהל
    גם את כל מי שיושב שם!!

    ומתפללת,
    שיצאו גם הם
    לחופש,
    מהבור,
    אל האור!!

    מחכה לפגוש אותך כבר,
    ביתך האוהבת

    @הדרי

    לא להאמין, אבל זה קרה!
    בתפילה שישובו כולם בריאים ושלמים בקרוב!!

  • 33 נושאים
    939 פוסטים

    שיר שכתבתי עם חברה (חלק מהערכה חילופית בספרות)🙄
    על הספר דואט -דבורי רנד
    אם מישהו מכיר את הספר ויוכל לעזור לי ללטש את השיר
    אשמח

    אז פתחתי את הספר
    המחשבות צפות עולות
    מנגנות בין קירות החדר
    מיצרות תוים קולות
    אני לא בסדר

    ובור ריק אין בו מים
    והלב סדוק שבור לאלפיים

    אחותי
    כמו אחת חצויה לשניים
    עוד שניה טובעת במים
    רוצה סוף טוב
    או התחלה חדשה
    הולכת נגד הרוב
    בוכה מבעד לעדשה
    אחותי
    אני לבד בעולם
    נלחמת מול כולם
    ואת עומדת מהצד
    וכל גופך נרעד
    אז פתחת מחברת ועט
    כי שתינו זה דואט

    אז פתחתי שוב את הספר
    מרוקנת ממחשבות
    אולי אני לא בסדר
    שוב צפות השאלות
    לדואט שלי שני צדדים
    אפל ,וטוב לפעמים

    והבור ריק אין בו מים
    והלב סדוק שבור לאלפיים

    אחותי
    כמו אחת חצויה לשניים
    עוד שניה טובעת במים
    רוצה סוף טוב
    או התחלה חדשה
    הולכת נגד הרוב
    בוכה מבעד לעדשה
    אחותי
    אני לבד בעולם
    נלחמת מול כולם
    ואת עומדת מהצד
    וכל גופך נרעד
    אז פתחת מחברת ועט
    כי שתינו זה דואט

    הגענו לסוף המחברת
    כבר למדתי להודות
    הסיפור שלי ללא סודות
    שני צדדים לסיפור שלי
    שלך, של כולם
    אבל הצד הטוב יישאר
    של שתינו לעולם.

  • 59 נושאים
    2k פוסטים

    אוי בת שלי..

    רואה אותך היום
    חכמה יותר מפעם
    כבר מבינה מה זה טוב
    מבינה למה יש רעם

    את זוכרת את הלילה ההוא
    איך שנשברת במיטה ובכית?
    במוח שלך הכל היה תוהו ובוהו
    הלב שלך שקע, הרגשת בתחתית.

    ואני ראיתי אותך נשברת
    ראיתי אותך בוכה. מתפרקת
    ידעתי שזה טוב לך, לכן המשכתי
    אבל כאב לי שבכית, אז בכיתי.

    את לא הבנת.
    את כעסת והתמרמרת.
    שאלת אותי "למהה??"
    לא הבנת שזה לטובה.

    המון מקטרגים עלו אז נגדך
    אבל אני הסתכלתי על הטוב בתוכך
    נהגתי איתך הרבה לפנים משורת הדין
    ריחמתי עלייך ילדה, רציתי אותך בחיים.

    ובכל זאת, מודה שהצטערתי.
    קיוויתי שתהיי חזקה יותר.
    עזרתי ועזרתי-
    אך את, את קצת רצית להישבר.

    ואני האמנתי בך, ידעתי שאת יכולה.
    רק את האמנת ליצר ששלחתי אלייך,
    שאמר לך שאת סתם דפוקה,
    לא הבנת שהוא סתם משקר עלייך.

    ולמה את האמנת לו? את זוכרת?
    את רצית לא להיות אלי מחויבת.
    העדפת ליפול עמוק ולהתרסק,
    לא רצית למלא את שליחותך.

    אני ראיתי שאת לא רצית להתקדם.
    כן, ראיתי שבתת מודע רצית להיכשל,
    אז הפלתי אותך עמוק ביותר,
    כי ככה הלב שלך היה חייב להתעורר.

    ככה ידעתי שתחזרי אלי
    וככה ידעתי שיהיה לך טוב
    ידעתי שכל הסבל יהיה כדאי
    למרות שלא רציתי שתצטערי עוד.

    ואכן, צעקת לי למה??? וחיפשת אותי.
    ניהלת מלחמה, הבנת שאת צריכה אותי.
    ואז אני נגליתי אלייך ונתתי לך הארות.
    וכך את מצאת אותי. מצאת סיבה לחיות.

    היום את מבינה שהכל היה לטובה,
    אבל אני מבקש ממך-תעשי תשובה
    את התמרמרת, חשבת שאני סתם מרביץ
    אפילו שאת ידעת שאני נותן רק טוב תמיד.

    וההתמרמרות הזאת עומדת נגדך.
    השטן לא מפסיק עלייך ללכלך.
    והוא מדבר נכון, ואני רוצה להגן עלייך.
    בבקשה תתקני הכול, ואז הדין לא יבוא אלייך.

    כי אם לא תחזרי העונש יהיה הטוב בעבורך.
    כדי שתהיי נקייה. שתחזרי להיות טהורה.
    אבל בת שלי, אני לא רוצה אותך שוב לצער
    אני רוצה שמעצמך תעזבי את הרע.

    בבקשה...