שרשור ביוגרפיות זמרים ומלחינים.
-
-
קריירה מוזיקלית
משה קליין (חדד) החל את דרכו המוזיקלית עוד בהיותו נער, והתמודד בתחרות הקול הבא, שם החל להתפרסם ואף הגיע לשלב הגמר[2], אך במקום הראשון זכה מוטי רוטמן, קליין הגיע למקום השלישי.במהלך התכנית התחתן, ואימץ את שם משפחתה של אשתו קליין בתור שם במה. כיוון שלטענתו השם "חדד" נחשב לפחות פופולרי ולא יזמין אירועים[3].
קליין משמש כזמר בחתונות ובאירועים שונים.
בשנת תשע"ח הוציא לאור את הסינגל הראשון שלו - ברכו את ה', בהפקת הצמד אלי קליין ואיצי ברי.
בשנת תשע"ט הוציא את הסינגל דבר נאה ומתקבל בלחנו של אלי קליין. בהמשך אותה שנה לאחר שניצל בנס מרכבו שנשרף[4], הוציא סינגל נוסף בשם נס[5][6] אותו הלחין וכתב אלחנן אלחדד, את ציור הסינגל צייר הקריקטוריסט אהרן זאב ברנשטיין.
בחודש טבת ה'תש"פ (ינואר 2020) הוציא את הסינגל-קליפ הראשון שלו שמחה שלימה. בחודש תשרי ה'תשפ"א השיר יצא בגירסת רמיקס[7].
בחודש טבת התשפ"א (ינואר 2021) הוציא את הסינגל-קליפ השני שלו '''שיר פשוט''' . מעט לפני, הוציאו הוא ומשה דוויק את גרסתם ללחן המרוקאי ל"אדון עולם".
בחודש סיוון התשפ"א (יוני 2021) הוציא את הסינגל "הר מירון", אותו כתב והלחין אלחנן אלחדד והפיקו אייל ויאיר שריקי.
נכון לחודש טבת ה'תש"פ הוא מתכונן להוציא לאור אלבום בכורה[8] שייקרא "ניצוץ יהודי".
שירים
ברכו את השם (תשע"ח).
דבר נאה ומתקבל (תשע"ט).
נס (תשע"ט)[6] - שיר לרגל הצלתו משריפת רכבו[4].
שמחה שלמה (טבת תש"פ) - סינגל קליפ.
שיר פשוט (טבת תשפ"א) - סינגל קליפ
-
בן ציון שנקר
(י"ח באייר תרפ"ה, 12 במאי 1925 - י"ט בחשון תשע"ז, 20 בנובמבר 2016), היה ה'בעל המנגן' הידוע ביותר של חסידות מודז'יץ ומהיוצרים הבולטים במוזיקה החסידית. שר, הלחין והוציא לאור עשרות תקליטים, קלטות ודיסקים של ניגוני מודז'יץ שהלחינו אדמו"רי החסידות ושהלחין הוא. בין שיריו הידועים ביותר "אשת חיל"[1], ו"מזמור לדוד"[2] המושרים בבתים רבים כחלק מזמירות השבת, לעיתים ללא ידיעת זהות יוצרם, ולירושלים עירך, ועוד.תוכן עניינים
1 ביוגרפיה
2 דיסקוגרפיה
3 לקריאה נוספת
4 קישורים חיצוניים
5 הערות שוליים
ביוגרפיה
שנקר נולד בשכונת לואר איסט סייד במנהטן ולמד בישיבת תורה ודעת בברוקלין. בשנות ה-40 התוודע לאדמו"ר שאול ידידיה אלעזר טאוב ממודז'יץ זמן קצר אחרי בואו מאירופה לארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה[3], ומאז היה קשור לכל אדמו"רי מודז'יץ. בישיבת תורה ודעת הכיר את שלמה קרליבך והפגיש אותו עם עולם הניגון של חסידות מודז'יץ. לימים התבטא קרליבך כי אין לו אף ניגון אחד שלא הושפע ממודז'יץ[4].שנקר, בוגר הקונסרבטוריון למוזיקה בניו יורק, ידוע כראשון שהקליט מוזיקה חסידית אותנטית בצורה מקצועית. במהלך חייו הלחין כ-600 לחנים והוציא למעלה מעשרה דיסקים המופצים בעולם כולו. על פי שרה פרידלנד בן-ארזה: "אופי שירתו והלחנתו אותנטי ועממי, וביצועיו חמים ומעודנים"[5]. הוא התגורר בפלטבוש בניו יורק ושימש כבעל תפילה בשטיבל המקומי של מודז'יץ.
ב-2004 העביר את האוסף הגדול של ניגוני מודז'יץ שהיה ברשותו שכלל מאות הקלטות ודפי תווים רבים לטובת "המכון לתיעוד ושימור ניגוני מודז'יץ" בראשות עורך-דין דוד זעירא. אוסף זה היה מקור חשוב ומרכזי להקמת המכון[6].
ב-2007 ביקר בישראל והשתתף בערב הצדעה מיוחד שנערך לכבודו בהשתתפות האדמו"ר ממודז'יץ, חזנים ואורחים. בערב נוגנו רבות מיצירותיו במשך שעות ארוכות[7].
ב-20 בנובמבר 2016 נפטר בארצות הברית בגיל 91[8]. הלווייתו התקיימה בבית הלוויות שומרי הדת בבורו פארק, במהלכה אמר החזן יצחק מאיר הלפגוט קל מלא רחמים. נקבר בבית החיים במונסי.
דיסקוגרפיה
מודז'יץ ח"י - חלק א-ד (2000)
מבשר טוב (2002)
מזמור לדוד (2003)
אשת חיל (2003)
ולירושלים עירך (2003)
ויבטחו בך (2003)
ליהודים הייתה אורה (2005)
קול צהלה (2005)
וחסידים ברינה יגילו (2005)
שבת במודז'יץ א' - וביום השבת (2006)
שבת במודז'יץ ב' - מעין עולם הבא (2006)
שבת במודז'יץ ג' - כי בא מועד (2006)
שבת במודז'יץ ד' - מלוה מלכה (2006)
שירי מריעים (2011)
הלל וזמרה (2014)
שירו לה' שיר חדש (2016) -
גלעד פוטולסקי - תזמורת שלהבת
ביוגרפיה
נולד בבני ברק, בן למשה וצביה פוטולסקי. למד בישיבה הקטנה באר יעקב, ובישיבה גדולה חברון גאולה (כנסת ישראל) בראשות הרב שמואל יעקב בורנשטיין. כיום מתגורר במודיעין עילית.את דרכו המוזיקלית החל כזמר וקלידן כבר בתקופת היותו תלמיד ישיבה.
קריירה
לאחר שהתחתן ניגן ושר בלהקות שונות, ובשנת 1994 הקים את תזמורת שלהבת, בה משמש כזמר סולן וכמנהל מוזיקלי. בשנת 2010 הקים את מקהלת הילדים פרחי שלהבת.בשנת 2014 הוציאה המקהלה [דרושה הבהרה] את הדיסק "מעלת חברנו", ובשנת 2017 את הדיסק השני, "אודה השם".
תזמורת שלהבת
שַׁלְהֶבֶת היא תזמורת חסידית שהוקמה בשנת 1994 על ידי גלעד פוטולסקי ויחיאל גרינברג. הרכבה הבסיסי מונה שבעה נגנים. החל משנת 2006 מלווה אותה בחלק מן ההופעות להקת "מיתרי שלהבת", שבה עשרה כנרים.בשנת 2005 עזב גרינברג המתופף את ההרכב והקים תזמורת משלו בשם "להבה". פוטולסקי הזמר המנהל המוזיקלי ונגן הקלידים נשאר עם השם המקורי "שלהבת". הלהקה פופולרית באירועים במגזר הדתי והחרדי.
הלהקה הפיקה עד היום 15 דיסקים. תשעה דיסקים בשם "הנשמה לך", המכילים גם שירים מקוריים וגם קאברים לשירים חסידיים בהם גלעד פוטולסקי מארח זמרים חסידים ידועים. ארבעה דיסקים בשם "זמירות לשבת" ובהם אוסף שירי שבת. שני דיסקים בסדרת "פרחי שלהבת" שבהם שרים ילדים .
חברי ההרכב
גלעד פוטולסקי (שירה) וניהול מוזיקלי
חיים קרישנבוים (סקסופון, קלרינט)
אלי פישר (גיטרה)
דובי אקשטיין (חצוצרה, חליל)
מאיר כהן (תופים)
יבגני לנדאו (טרומבון, ניצוח מוזיקלי)
אדם מדר (כינור, מנדולינה)
עודד מאיר טרומבון
דיסקוגרפיה
'הנשמה לך 1' - (קרוב למחצית מהשירים בדיסק זה הם משירת קרליבך)
'הנשמה לך 2'
'הנשמה לך 3'
'הנשמה לך 4' (ו-5) - דיסק כפול
'הנשמה לך '6 (ו-7) - דיסק כפול
'הנשמה לך 8 הופעה חיה - שמחת בית השואבה
'הנשמה לך 9 - חנוכה
'זמירות לשבת' - דיסק כפול
'מזמור שיר ליום השבת' (אלבום המשך ל'זמירות לשבת') - דיסק כפול
'פרחי שלהבת 1' מעלת חברינו.
'פרחי שלהבת 2' אודה השם. -
עמירן דביר
(נולד ב-4 בדצמבר 1973) הוא זמר ומעבד חרדי ישראלי. וסולן להקה המופיעה באירועים שונים.
ביוגרפיה
נולד בתל אביב ליוסף וחווה דבורקין. הוריו הם מוזיקאים, ובהיותו כבן 4 שלחו אותו ללמוד לנגן על פסנתר, בהיותו כבן 5 הופיע כבר בקונצרטים יחד עם מורתו לפסנתר. בגיל 7 חזרו הוריו בתשובה ועקרו לבני ברק, האב הקים תזמורת שהופיעה בעיקר בחתונות במגזר החרדי. עמירן הופיע בתחילת דרכו יחד עם אביו. ובסוף שנות ה-90 הקים להקה עצמאית שזוכה להצלחה גדולה. בתזמורתו הוא הסולן וגם נגן הקלידים.בעשור הראשון של המאה ה-21 החל להוציא אלבומים, בהם לחנים מקוריים, קאברים, ודואטים עם זמרים שונים. וכולם בעיבודים שלו.
בשנת 2011 הקים עם ישי לפידות את להקת הרוק הדתית "יא בה ye".
ב-2015 לקראת גיוס בנו לצבא הוציא סינגל בשם "הנר הפנימי" למילותיו של הרב קוק[1].
ב-8 באוגוסט 2017 הוציא דביר קליפ בשם "דספזלטוב" שהיא גרסה חסידית לשיר דספסיטו, השיר זכה להצלחה רבה.[2]
במרץ 2020 הוציא את "שיר הקורונה" שזכה להצלחה בעת מגפת הקורונה.
באוגוסט 2020, החל להנחות תוכנית אירוח אמנים בערוץ 97, בשם "בסלון של עמירן" עם ננסי ברנדס, ליאור אשכנזי, אריק סיני, יובל שם-טוב, דודו פישר, ישראל גוטסדינר ועוד.
חייו האישים
דביר נשוי ואב לארבעה, ומתגורר בגבעת שמואל. אחיו אריק, הוא נגן קלידים.דיסקוגרפיה
B HAPPY
שמרה נפשי (2005)
שוש אשיש (2005)
רגוע. 1 ,2, 3 (2006)
פורים, אלבום הופעה (2006)
זה הזמן (2013) -
אלי פרידמן
(נולד ב-2 בספטמבר 1973) הוא זמר חסידי, מלחין,חרדי ישראלי.
ביוגרפיה
פרידמן נולד בבית חסידי, בשכונת קריית צאנז שבירושלים לשלמה אריה ובלומה פרידמן. למד בישיבת עטרת ישראל הליטאית בירושלים, ולאחר מכן בישיבת היכל התורה בירושלים, לאחר נישואיו למד בכולל של ישיבת תורה אור.פרידמן מתגורר בבית שמש. [דרושה הבהרה]
בשנת 1993 הלחין עבור מיכאל שטרייכר מספר שירים ביניהם "יזכרם" ו"ומחליף את הזמנים". וכן הלחין את השיר "פתח לנו שער" אותו ביצע אפרים מנדלסון.
בשנת 1999 החל פרידמן להופיע באירועים ובחתונות.
פרידמן מגיש תכנית ברדיו קול חי בשם "לכו נרננה", ביחד עם הרב חיים הורביץ, רב שכונת צהלה בתל אביב. כמו כן בכל יום שיש מגיש פרידמן תכנית ברדיו קול חי מיוזיק.
דיסקוגרפיה
בשנת 1998 הוציא אלבום בשם "השמח בחלקו", ובו עשרה שירים שהולחנו כולם על ידי פרידמן, וכל המילים לשירים הן מן המקורות.
"שומע אל אביונים", יצא בשנת 2001, ובו תשעה שירים שהולחנו כולם על ידי פרידמן. גם באלבום זה כל המילים לשירים הן מן המקורות. את השיר "מכלכל חיים" מתוך האלבום, הלחין פרידמן לבקשתו של הרב חיים פינחס שיינברג מירושלים, שביקש ממנו להלחין מנגינה למילים אלו, מתוך תפילת שחרית. בבתי כנסת רבים החליף הלחן של פרידמן את המנגינה המסורתית של מילים אלו בתפילות הימים הנוראים.
"בוטחים בקב"ה", יצא בשנת 2003. באלבום עשרה שירים, תשעה מתוכם הולחנו על ידי פרידמן, והשיר "מהר" הולחן על ידי הרב יהושע קנל. באלבום זה ביצע פרידמן לראשונה שיר עם מילים שכתב בעצמו, "לטעום מהאור". בשיר זה פונה פרידמן לדמות בדיונית של נער חרדי שתוהה מה מקומו בעולם, ומעודד אותו.
"על הסטנדר", יצא בשנת 2006. באלבום זה אחד עשר שירים שהולחנו כולם על ידי פרידמן. ב"על הסטנדר" כתב פרידמן מילים לארבעה שירים, "לא מתנתקים", "רק אותך אלוקים", "על הסטנדר" ו"ניגון קטן". ביתר השירים המילים הן מן המקורות.
"מה הבריות אומרות עליו", יצא בשנת 2014 לאחר הפסקה של שמונה שנים. באלבום שנים-עשר שירים פרי לחנו של פרידמן. כן מתארחים בו הזמרים אלי הרצליך ויצחק מאיר לדואטים בשירים "אשרי המלך" ו"קיים את הילד". השיר "קיים את הילד" הולחן על ידי פרידמן תקופה ארוכה לפני צאתו לאור, אלא שהקלטתו נדחתה. ידידיה מאיר הציע לו לבצע אותו בדואט עם אחיו, יצחק מאיר. למחרת ההקלטה נודע דבר חטיפת שלושת הנערים בגוש עציון. פרידמן אמר בראיון שראה בכך אות משמים.
בספטמבר 2015 זכה האלבום "מה הבריות אומרות עליו" לתואר "אלבום השנה החסידי" במצעד של תחנת הרדיו קול ברמה.במרץ 2016 הוציא פרידמן את האלבום החי "שרים ביקב עם אלי פרידמן". באלבום 10 שירים שבוצעו בהופעה אקוסטית שהתקיימה ביקב מצודה שבגבעת יערים ביולי 2015. בהופעה השתתפו כ-200 בני ישיבה והיא צולמה בוידאו על ידי גרובייס הפקות.
פעילות ציבורית
בשנת 2008 התמודד למועצת העיר בית שמש מטעם מפלגת טוב, פרידמן הוצב במקום הראשון ונבחר למועצת העיר בית שמש.[1] -
יונתן רזְאל
(נולד ב-25 במאי 1973, כ"ג באייר תשל"ג) הוא זמר, כותב, מוזיקאי, מלחין, מעבד מוזיקלי ומנצח דתי ישראלי.
ביוגרפיה
רזאל נולד בניו יורק, עלה לישראל בגיל שנתיים, וחזר בתשובה עם משפחתו.כבר מילדותו התחבר למוזיקה קלאסית ולמד לנגן בפסנתר אצל פנינה זלצמן. במקביל הוא למד ניצוח אצל מנדי רודן והלחנה אצל אנדרה היידו ולב בוגוסלבסקי. רזאל הקים להקה משפחתית, יחד עם אֶחיו אהרן, יהודה וריקה. בשיא הצלחתה זכתה הלהקה להופיע בתוכנית של רבקה מיכאלי. רזאל התגייס לצה"ל כמוזיקאי מצטיין, ושירת כמעבד בלהקה צבאית. לאחר שחרורו, המשיך בלימודי הניצוח וכשסיים עבד כמנצח בתזמורת הקאמרית הישראלית ובסימפונט רעננה.
לאחר כמה שנים חש רזאל כי הגיע למיצוי, ונטש את המוזיקה. הוא עבר ליישוב סוסיא, שם עבד כרועה צאן, ובמקביל למד פסיכולוגיה. תקופה מסוימת למד כאברך בישיבת הר המור. כעבור זמן מה קיבל הצעה לעבד שני שירים של יוני רכטר לביצוע תזמורתי, עבור קונצרט מחווה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית. לאחר ששמע הקלטה ווקאלית של אחד השירים, "עטור מצחך" בביצוע אביתר בנאי, החליט רזאל לקבל את ההצעה. הוא כתב עיבוד חדשני ומפתיע, אך נגני התזמורת סירבו לבצעו. בסופו של דבר בוצע השיר בליווי של פסנתר בלבד. הביצוע זכה לתגובות חמות, ואף נכלל מאוחר יותר באוסף "המיטב" של יוני רכטר. בנאי ורזאל נעשו חברים קרובים, והעלו מופע פיוטים משותף.
רזאל ניסה מספר פעמים לעבוד על אלבום משלו, אך מסיבות שונות הדבר לא יצא אל הפועל. רק בשנת 2007, לאחר 12 שנות עבודה, יצא "סך הכל" – אלבום הבכורה שלו בהפקתו המוזיקלית של אביתר בנאי. האלבום כולל בעיקר טקסטים המושפעים ממקורות יהודיים שונים. הלחנים בו עדינים ומורכבים, וניתן לזהות בהם השפעות של יוני רכטר וסטיבי וונדר. מהאלבום יצאו לרדיו שלושה סינגלים: שיר הנושא - "סך הכל", "ציון" - דואט עם בנאי שזכה להצלחה גדולה, ו"ואני תפילתי". כמה חודשים לאחר צאת האלבום, קיים רזאל הופעת השקה מיוחדת בליווי רביעיית מיתרים, בה אירח את אביתר בנאי. לאחר מכן יצא לסיבוב הופעות סולו, כשהוא מלווה את עצמו בפסנתר.
בשנת ה'תשס"ט פרסם רזאל את השיר "והיא שעמדה", שאותו הלחין למילים מתוך ההגדה של פסח. השיר בוצע בדואט ביחד עם הזמר החסידי יעקב שוואקי במסגרת מופעו בתיאטרון קיסריה, זכה להצלחה גדולה, נחשב ללהיט גדול בציבור הדתי והחרדי, ואף זכה בתואר "שיר העשור" ב"מצעד העשור" שנערך בתחנת הרדיו הדתית רדיו קול חי.
בערב יום העצמאות ה'תש"ע נפצעה בתו באורח קשה מפגיעת ראש בתאונה ביתית.[1] לאחר שהשתקמה לחלוטין, הלחין רזאל בעקבות האירועים את השיר 'קטנתי' למילים מספר בראשית, פרק ל"ב, פסוק י"א.[2] השיר זכה להצלחה רבה ונבחר לשיר השנה לשנת 2013 מטעם אקו"ם.
חיים אישיים
רזאל מתגורר בהתנחלות גבעת זאב שמצפון לירושלים, הוא נשוי ליעל, ואב לשישה ילדים.רזאל הוא אחיו הבכור של המוזיקאי אהרן רזאל איתו הוא מופיע לעיתים ואף הקליט עמו מספר שירים, אחיה של המוזיקאית ריקה ון-לואן רזאל ובן דודו של הכנר ניצן חן רזאל.
פרסים ואותות
זמר השנה ושיר השנה לשנת ה'תשס"ח על שירו "ציון", מטעם ynet יהדות.[3]
פרס אקו"ם לעידוד פרסום היצירה על שם אמיתי נאמן למלחין לשנת 2010, על שירו "בין הצלילים".[4][5]
פרס אקו"ם לשיר השנה על שם משה וילנסקי לשנת 2013, על שירו "קטנתי".[6] -
יובל סטופל
(נולד ב-14 במאי 1976) הוא מלחין, מנצח, מעבד ומפיק מוזיקה חסידית חרדי-ישראלי.
ביוגרפיה
סטופל נולד וגדל בשכונת נווה שאנן בחיפה[1] למשה ופנינה סטופל. בנעוריו למד בישיבה התיכונית העירונית יבנה ובה היה חבר במקהלת ילדים בניצוחו של יעקב רוטנר. את שירותו הצבאי עשה במקהלת הרבנות הצבאית כסולן וזמר ובהמשך גם כמפקד הלהקה, תחת ניהולו המוזיקלי של מונה רוזנבלום.לאחר שירותו הצבאי הקים עם אלי יזרלביץ' את חברת ההפקות "במה כהלכה", המתמחה בהפקות תוכן לציבור הדתי וחרדי.
סטופל עיבד והלחין עשרות שירים. בין לחניו המוכרים:, "כמה טוב שנפגשנו" ו"מסלול מחדש", אותם הלחין עבור אברהם פריד, "ללבנה אמר", בביצועו של הזמר אודי אולמן והפתיח לתוכניתו של מנחם טוקר "מוצ"ש חי".
השתתף כשחקן וכזמר לצדו של הזמר אודי אולמן בתקליטור הצפייה לילדים, "יהודים בני מלכים".
סטופל משמש בנוסף כמעבד מוזיקלי. במסגרת עבודה זו, עיבד לאברהם פריד חלק מאלבומיו[2]. בנוסף, סטופל הוא המעבד של האלבומים האחרונים של הזמר אודי אולמן[3].
במשך שלוש שנים הגיש תוכניות שבועיות בתחנת הרדיו של ערוץ 7 ופרסם טורי ביקורת מוזיקה ברשת העיתונים קו עיתונות דתית.
סטופל משמש כמנהלו המוזיקלי של הזמר אברהם פריד בכל הופעותיו, בישראל ומחוצה לה. בתפקידו זה, חתום כמי שיצר פלטפורמה חדשה של אירוח זמרים ישראליים בהופעותיו של פריד. במסגרת זו, ארח פריד לדואטים את הזמרים: רמי קליינשטיין, דוד ד'אור, בעז שרעבי, יהורם גאון, אריאל זילבר, אמיר דדון, מוקי, עידן עמדי, ישי ריבו, עמיר בניון, חנן יובל, חיים משה, שלומי שבת, חנן בן-ארי, אברהם טל, דני רובס ואביב גפן.
לכבוד שנת היובל לירושלים, הפיק סטופל מוזיקלית את המופע "אני ירושלמי" עבור הזמר יהורם גאון.
בשנת 2019, עיבד וניצח על התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון במופעים "פריד והסימפונית", שהתקיימו בבריכת הסולטן בירושלים ובאמפי לייב ראשון לציון.
בשנה זו כיהן גם כחבר ועדת פרס שר החינוך לתרבות יהודית.
סטופל הוא בעל תואר ראשון במדע המדינה, ניהול ותקשורת.
מאוגוסט 2020, מגיש תוכנית לילית שבועית בתחנת הרדיו, קול חי מיוזיק ושופט בתחרות "הקול הבא".
סטופל מתגורר בפתח תקווה ונשוי למיכל. לזוג ארבעה ילדים.
-
פרחי לונדון
פרחי לונדון (באנגלית: the London pirchim choir או The London School of Jewish Song) היא מקהלת ילדים מסוגת המוזיקה החסידית, שפעלה בין השנים 1970–1999 בלונדון, על ידי המוזיקאי, המלחין והמנצח יגאל צליק. המקהלה נחשבת לחלוצה ולפורצת דרך בתחום המוזיקה החסידית, ולאחת מיסודות הזא'נר החסידי העכשוי.
היסטוריה של המקהלה
תחילת הדרך
יגאל צליק נולד בשנת 1948 בדרום תל אביב. בנעוריו היגרה משפחתו ללונדון, ושם למד בישיבת גייטסהד. לאחר נישואיו החל לעבוד כמורה ליהדות בבית ספר יהודי אך לא דתי בלונדון. לדבריו, שם זיהה את הצורך ביצירת מוזיקה יהודית דתית.[1] לשם כך הוא אסף קבוצת ילדים וייסד את מקהלת 'פרחי לונדון'.אלבום הבכורה של המקהלה יצא לאור בשנת 1970 בשם 'מה נאוו' והוא כלל 14 שירים שאת רובם הלחין צליק עצמו. על ההפקה המוזיקלית הופקד ג'פרי קריימר. שירים בולטים מתוך האלבום הם 'שמעו מלכים', 'המבדיל' (בלחו של ג'פרי קריימר), כי הם חיינו (בלחנו של ש. גרוס) ו'יוונים' בלחן עממי. האלבום התקבל באהדה רבה, ותוך זמן קצר הפכה המקהלה להצלחה מסחררת.
לקראת סוף שנת 1971 יצא אלבומם השני 'ברכי נפשי', גם כן בהפקתו המוזיקלית של ג'פרי קריימר. באלבום זה נכללו כמה להיטים הנחשבים עד היום כנכסי צאן ברזל במוזיקה החסידית, 'מראה כהן' ו'דרכך אלוקינו' שהלחין צליק ו'באין מליץ יושר' בלחנו של ג'פרי קריימר. שיר ידוע נוסף הוא 'יקום פורקן' בלחנו של ספנסר ליכטיג שאף מתארח לקטע סולו בשיר.
שנות השיא
בשנת 1973 יצא האלבום השלישי שנקרא 'פרחי לונדון ותזמורת נגינה' ומוכר יותר בשם 'אשירה להשם'. באלבום נכללו להיטים רבים אשר מאפיינים עד היום את המקהלה. בין השירים ניתן למצוא את 'חמול', 'פדה בשלום', 'וכי ידיו של משה עושות מלחמה', 'מצא חן במדבר' 'לכו בנים' ו'אשירה להשם בחיי'. לדעת רבים מדובר באלבום המוצלח ביותר של המקהלה.באותה שנה צליק פגש בלונדון בחור ישיבה בן 18 בשם יוסי גרין, צליק זיהה אצלו כישרון מוזיקלי וביקש ממנו שילחין שירים עבור המקהלה. גרין נענה להצעתו והלחין 3 שירים שהתפרסמו באלבום הבא. מאוחר יותר התפרסם יוסי גרין בזכות כשרון ההלחנה שלו והוא נחשב לאחד מגדולי המלחינים במוזיקה החסידית.
בשנת 1974 הקים צליק שלוחה ישראלית למקהלה, ובאותה שנה יצא האלבום 'פרחי ירושלים יד בזמר' בהפקתו של מונה רוזנבלום. גם באלבום זה נכללו כמה שירים המאפיינים את המקהלה, 'קן ציפור', 'נכספה', 'מציון באהבה לבני ציון' שכתב והלחין צליק, ואת 'הנה מה טוב' 'ואמרתם כה לחי' ולהיט האלבום 'קול ברמה נשמע' שהלחין יוסי גרין. על העטיפה נכתב שיגאל צליק הלחין גם את השירים הללו ולא יוסי גרין, דבר שגרם למתיחות בין השנים. לאחר תקופה הם השלימו וחזרו לעבוד יחד.
בערך בשנת 1976 יצא לאור האלבום החמישי של המקהלה הנקרא 'Londone live' (לונדון בהופעה חיה) אלבום זה כשמו הוקלט בקונספט של הופעה כשבין השירים מושמעים דברי הסבר ומערכוני קישור. גם באלבום זה נכללו להיטים כמו 'למען אחי' (לחנו של אביעזר וולפסון), 'אחת שאלתי', 'אני מאמין' והלהיט הגדול 'שמע בני' בלחנו של ר' חיים בנט.
האלבום הבא יצא בשנת 1978 ונקרא בשם 'עשור לפרחי לונדון'. באותה תקופה המקהלה כבר לא ממש התבלטה, היות שכבר פעלו ברחבי העולם מקהלות ילדים רבות כגון פרחי טורונטו, פרחי מיאמי פרחי עמודי שש ועוד. גם פריצתו של הזמר מרדכי בן-דוד החלה באותן שנים. דבר זה הוביל ככל הנראה להחלטתו של יגאל צליק לקחת פסק זמן מתעשיית המוזיקה ולסגור את המקהלה.
הקאמבק
לאחר עשור של הפסקה יגאל צליק החליט לפתוח מחדש את המקהלה, ובסיוע בנו יואל הוציא בשנת 1988 אלבום בשם 'לונדון חוזרת'. את רוב השירים הלחין יגאל עצמו ואת חלקם בנו יואל.האלבום הבא יצא בשנת 1991 בשם 'The London school of Jewish song', ומוכר גם בשם 'אנעים זמירות'. באלבום זה הוא שב לשתף פעולה עם יוסי גרין שהלחין 5 שירים, וביניהם את 'אשת חיל', 'אלה ברכב' ו'step' שהולחן על מילותיו של יגאל צליק. שיר נוסף שזכה להצלחה הוא 'אנעים זמירות' בלחנו של יואל צליק. באותה שנה המקהלה התארחה במופע האסק 04. קטעים מהופעה זו נכנסו לאלבום האוסף 'דקות בלתי נשכחות' של מופעי האסק.
בשנת 1997 יצא אלבומם האחרון של המקהלה 'ונישא ברכה'. האלבום כלל 7 שירים חדשים ומחרוזת להיטים מהשנים הקודמות. שירים בולטים מתוך האלבום הם 'יהי החודש', 'ונישא ברכה' ו'אודה'.
המקהלה המשיכה להופיע כשלוש שנים אחרי צאת האלבום ולאחר מכן נסגרה.
הופעות
הופעותיה של המקהלה התאפיינו בכוריאוגרפיה ייחודית ובתלבושות מרהיבות.צליק עצמו נהג להופיע על הבמה יחד עם הילדים, כשאופן עמידתו ותנועותיו תפסו לא מעט פוקוס בזמן ההופעה.
כיום ניתן למצוא ברחבי הרשת הסרטות רבות מהופעותיה של המקהלה.
השפעה
מקהלת פרחי לונדון נחשבת לפורצת דרך במוזיקה החסידית כיוון שעד להקמתה היו בודדים בציבור הדתי שעסקו במוזיקה. מסיבה זאת אנשים רבים זוקפים לזכותה של המקהלה את התפתחות הז'אנר החסידי. בעקבות הצלחת המקהלה קמו לה מקהלות מתחרות רבות. ולאחר מספר שנים בהשראת המקהלה החלו גם קריירות סולו.שירים רבים של המקהלה נחשבים ל'נכסי צאן ברזל', מושמעים ומבוצעים עד היום.[2][3]
בתחנות הרדיו החרדיות מקובל להשמיע את השירים 'קן ציפור' בשבוע פרשת 'כי תצא' שבה מסופר אודות מצוות שילוח הקן, ואת השיר 'קול ברמה' בסמיכות לציון יום השנה לפטירת רחל אמנו.
בקיץ 2016 נערך בפתח תקווה מופע הצדעה למקהלת פרחי לונדון ביוזמתו ובהפקתו של חנן בר סלע ובניצוחו של יואלי דיקמן. באירוע הופיעו הזמרים יוסף חיים שוואקי, אברימי רוט, ילד הפלא לשעבר עמית ליסטוונד והנער עוזיה צדוק ששרו שירים נוסטלגיים של המקהלה.[4]
קאברים
אברהם פריד מבצע את השיר 'מראה כהן' באלבום 'מעגל השנה'.
קאברים נוספים לשיר 'מראה כהן' בוצעו על ידי זמרים רבים באלבומים ופרויקטים שונים, וביניהם: א-ברען, האסק, קצב הלב, לשנה טובה עם ר' אלתר ועוד.'מראה כהן' הוא שיר הנושא באלבומו השני של הזמר שלמה כהן.
מקהלת הילדים של יוסי גרין 'יידיש נחת' מבצעת את השיר 'קול ברמה נשמע' באלבום 'שיר לעתיד לבוא'.
בוגר המקהלה הזמר דוד נדב מבצע את השיר 'פדה בשלום' באלבום 'מונה 3' ואת השיר 'באין מליץ יושר' באלבום 'מונה 5' בהפקתו של מונה רוזנבלום.
אברימי רוט מבצע את השיר 'לכו בנים' באלבומו 'זיץ'.
אברימי רוט הוציא כסינגל קאבר לשיר 'שמעו מלכים'.[5]
להקת ענבי הגפן בניצוחו של רועי ידיד חידשה בקליפ יחד עם הזמר מנדי ג'רופי את השיר 'עולם הבא'.[6]
דיסקוגרפיה
מה נאוו (1970)
ברכי נפשי (1971)
אשירה להשם\פרחי לונדון ותזמורת נגינה (1973)
פרחי ירושלים יד בזמר (1974)
Londone live (1976)
עשור לפרחי לונדון (1978)
לונדון חוזרת (1988)
The London school of Jewish song\אנעים זמירות (1991)
ונישא ברכה (1997)
בוגרים
בין בוגרי המקהלה בלונדון והשלוחה הישראלית שהמשיכו לעסוק במוזיקה ניתן למצוא את הזמר דדי גראוכר, האחים חיים ודוד נדב, הזמר מיכאל סקופסקי, הזמר עקיבא מרגליות והחזן ישראל רנד. -
מקהלת פרחי ירושלים
מקהלת פרחי ירושלים היא מקהלת ילדים ישראלית, בניצחו של חנן אביטל.היסטוריה
בתשכ"ג 1963 הקים המלחין והמנצח יגאל צליק שהתפרסם כמקים מקהלת פרחי לונדון, מקהלה בשם "פרחי ירושלים" בבני ברק. המקהלה שרה את הגרסה לשיר "קול ברמה נשמע" ואת "הנה מה טוב", אך צליק חזר ללונדון, והמקהלה לא שרדה. מבוגרי המקהלה הם עקיבא מרגליות שהקים מאוחר יותר את "פרחי בית-אל", ודוד נדב.ב-4 ביולי 1975, נפצע חנן אביטל בפיגוע מקרר התופת בכיכר ציון בירושלים. לאחר החלמתו החליט לערוך פסטיבל זמר חסידי לילדים, ולאחר מכן הקים את המקהלה[1]. אביטל הקים מקהלות רבות ברחבי הארץ (כ-22), ו"פרחי ירושלים" הייתה העיקרית שבהן. התקליט הראשון של המקהלה נקרא "פסטיבל הזמר החסידי לילדים" והיו בו שירים חסידיים. לאחר מכן ערך המנצח סדרה של ארבע קלטות בשם "סוכת דוד" שהיו בהן שירים מסגנון מזרחי. במשך השנים המודעות למקהלה עלתה, והייתה לשם ברחבי הארץ.
המקהלה הופיעה בכ-27 מקומות שונים בעולם, ביניהם ניו יורק, מרוקו, ברזיל, ארגנטינה, צרפת, תוניסיה, ופנמה.
המקהלה הוציאה מעל 50 אלבומים ובהם מעל 500 שירים. כמעט בכל שבוע מוקלט שיר חדש וכמעט כל חודשיים יוצא דיסק חדש בתקופה זו. במקרה אחד הוציאה הלהקה לאור 4 אלבומים בעת ובעונה אחת.
הילדים במקהלה הם בנים בלבד, מגיל 10 עד 14. הילדים באים ממשפחות דתיות-מסורתיות מרחבי הארץ, אולם הגרעין הקשה הוא מפתח תקווה (מכיוון שזהו מקום מגוריו של המנצח - אביטל).
דבר המייחד את הלהקה הוא שירה בסגנונות שונים: מזרחי, חסידי ולועזי. קהל המאזינים של המקהלה הוא מגוון בהתאם לסגנון המגוון של השירים. בין המעבדים המוזיקליים של המקהלה היו חיים אסנר וחיים חדד. מבין המקהלה יצאו זמרים כליאור אלמליח, דודו דרעי, שמעון יצחק בצלאל רביב, אבישי לוי, שהיה הסולן הראשי של המקהלה בשנות ה-80, יעקב אלקובי, ששר בתזמורת האנדלוסית.
בראשית דרכה של הלהקה, השתתפו בה גם ילדים מבתים חרדים מירושלים. ביניהם הסולן קלמן וינפלד, (המשמש כיום כרבה של "מנהטן ביר בניו יורק").
-
פוסט זה נמחק!
-
ברוך חייט
הרב חיים ברוך חייט (צ'ייט) (נולד בכ"ב באדר ה'תש"ו, 23 בפברואר 1946) הוא מייסד וראש ישיבת מערבא, מוזיקאי ומלחין מוזיקה חסידית, ומחבר ספרים.
ביוגרפיה
נולד בארצות הברית, לאביו הרב משה דוב ואמו אסתר. את לימודיו התורניים השלים בישיבת חפץ חיים בניו יורק. קיבל סמיכה לרבנות מראש הישיבה הרב אלתר חנוך הניך ליבוביץ.הקריירה המוזיקלית שלו כמבצע וכמלחין החלה בארצות הברית בסוף שנות השישים, כמנהיג להקת The Rabbi's Sons "בני הרבנים". לאחר פירוק הלהקה הקים את ההרכב "קול סלוניקה", ששילב שירים חסידיים עם מוטיבים של מוזיקה יוונית. צ'ייט הוא מלחינם של שירים חסידיים ידועים, בהם "לא אמות כי אחיה", "רחם בחסדך", "ואני בחסדך בטחתי" ו"ברוגז רחם תזכור" בביצוע מרדכי בן-דוד,"כל העולם כולו", "מי האיש" לפסוקים י"ג-ט"ו בתהילים ל"ד, "אל ההודאות" ו"אברהם יגל" בביצוע אברהם פריד.
חייט היה המנהל החינוכי של הישיבה התיכונית מתיבתא אור תורה בריברדייל, בראשותו של הרב שלמה ריסקין. בסוף שנות ה-70, בגיל 32, עלה לישראל עם משפחתו. באמצע שנות ה-80 ייסד את ישיבת מערבא שבישוב מתתיהו ומאז הוא עומד בראשה.
חייט כתב מספר ספרים תורנים למבוגרים ולילדים (ראו להלן).
חיים אישיים
נשוי לפאולה ואב ל-11 ילדים. מתגורר בשכונת הר נוף בירושלים.בין ספריו
ל"ט מלאכות של שבת
מסע הפלאות למידות הטובות
האוצר הגנוז באי של תיקון המידות
המלכודת המסוכנת של שודדי הים בעלי המידות הרעות
הגדה של פסח
פלאי האלף בית
כפר התורה
לכתך אחרי במדבר
האחדים והאפסים
משמרי ברוך (נערך על ידי תלמידיו)
רוב הספרים אוירו על ידי גדי פולק. ספרו הראשון, "ל"ט אבות מלאכה", אויר על ידי יוני גרשטיין. -
מה עם ביוגרפיה על פייטנים?!
-
משה חבושה
(נולד ב-1961) הוא מוזיקאי, פייטן, חזן ויוצר ישראלי.
משה חבושה נולד בירושלים לדוד חבושה. סבו, חכם גורג'י יאיר, היה חזן נודע בבגדד ומאוחר יותר בירושלים. ממנו ספג חבושה את המסורת העיראקית בחזנות ובפיוטי השבח ושירת הבקשות העיראקיות. עם זאת, כבר מגיל צעיר נמשך לבתי הכנסת בירושלים שבהם שלטה המסורת הספרדית-הירושלמית, שמורכבת ממסורת הבקשות החלביות ומהסגנון המוזיקלי המצרי. מילדות למד שירה ופיוט בין היתר אצל הפייטן הרב חיים שאול עבוד וכבר בגיל 12 החל לשיר בבית הכנסת (בורוכוב) בשכונת הבוכרים בירושלים. בהמשך שר בבית הכנסת החלאבי - בית הכנסת עדס בנחלאות, לאחר פטירת הפייטן סלים ברסקה. חבושה גם לימד בבית כנסת זה שירה ופיוט לקבוצת נערים, מתוכם צמחו חזנים בעלי שם. בגיל 17 הופיע לראשונה בפני הרב עובדיה יוסף.[1] מאז הופיע באירועים רבים, ציבוריים ופרטיים, שערך הרב.
עם השנים רכש לעצמו חבושה מקום מרכזי במסורת הפיוט הספרדית-ירושלמית. סגנונו המוזיקלי מושפע מהמוזיקה הערבית ובייחוד מסגנון השירה של מוחמד עבד אל-והאב. לפי המסורת המוזיקלית הספרדית-ירושלמית הוא נוהג לשיר ולנגן טקסטים בעברית ללחנים ערביים פופולריים. בין היתר התפרסמו בביצועיו השירים "אינתא עומרי" של אום כולת'ום (שנהפך ל"אתה עזרי"), ו"קלאופטרה" של עבד אל-והאב (שנהפך ל"אלי חסרה").
בכתבה שהקדיש לחבושה העיתון המצרי הנפוץ "אל-מצרי אל-יום" בשנת 2009, תיאר חוקר המוזיקה מוחמד עבוד כיצד בבית הכנסת נשמע חבושה "כאילו נולד בבתי הספר של המוזיקה הערבית", וכי קולו הגמיש ויכולתו לבצע לחנים מורכבים, מזכים אותו בתואר "גדול הפייטנים בישראל":
"תוך כדי שהם [המתפללים] שרים את מלות התפילה, הם כמעט שומעים את כוכב המזרח, אום כולת'ום, שרה: אלורד גמיל... 'גמיל אלורד', אבל קולה של אום כולת'ום נעדר מן המקום, ובמקומה עולה אל הבמה הפייטן משה חבושה, ששר את הפתיחה הערבית 'יא עין יא ליל' באריכות וברגש, ואחר שר בעברית ממלות התפילה".
חבושה הוציא במהלך השנים עשרות תקליטים, ומרבה להופיע בפני קהל רב בכל רחבי הארץ והעולם, עם עוד, כינור ובשירה. הופיע יחד עם זמרים בולטים כמו יאיר דלאל וברי סחרוף. כמו כן הופיע בפני קהילת "אהבה ואחווה" של יהודי מצרים בברוקלין וכן בפני הקהילה היהודית בקהיר.
חבושה עובד לעיתים קרובות עם מוזיקאים פלסטינים-ישראלים בניסיון לקרב את השלום באמצעות המוזיקה. לימד פיוט ושירה באוניברסיטה העברית בירושלים, בין תלמידיו נמנו זמרים כמו מוש בן ארי, ואביתר בנאי.
מגיש תוכנית "אזמר בשבחין" מדי יום שישי ברדיו קול ברמה. הוציא לאור קונטרס בשם "נקודות מבט" (ירושלים, 2000) שעוסק בפיוט.
בשנת 2009 חתמו רבנים רבים על מכתב תמיכה בחבושה, לאחר שהופצו נגדו פאשקווילים שבהם נכתב שהופיע בפני קהל מעורב של נשים וגברים.[2][3] חבושה מתגורר בשכונת בית ישראל בירושלים.
חבושה זכה בפרס ראשון בתחרות נגינה על עוד בישראל שהתקיים באודיטוריום חיפה עם קהל וחבר שופטים ערבים, נוצרים, ויהודים. במשפחתו של חבושה נמנים חזנים ומוזיקאים רבים, ביניהם אחיינו נגן העוד אלעד הראל. ובן דודתו המלחין הרב דוד מנחם.
דיסקוגרפיה (חלקית)
במהלך שנות ה-90 הוציאה חברת גל פז את כל קלטותיו לאור מחדש בפורמט תקליטוריםשירה
בעצם העניין
אור חדש
שיר ושבחה
נחמוה לי
קל כנשר
יערת דבש
שבחי ירושלים
ישמח משה
סליחות
שיר ושבחה
שמחת בית השואבה,
שירים לכבוד ארצי היפה-פיה -
יחיאל נהרי
(נולד ב-י"א באדר ה'תשכ"א 27 בפברואר 1961) הוא פייטן וחזן ישראלי.
נולד בירושלים לצייר הקיר ציון נהרי ולאסתר חייטת במקצועה. הורים בני הדור השני של תימן וסוריה. כבר מגיל 4 נמשך לבתי הכנסת העתיקים בירושלים שבהם שלט הנוסח הירושלמי. בגיל שמונה היה משדר בכל יום שישי קריאות מן התורה, ששודרו ברדיו ברשת א'. באותו גיל כחבר מקהלה, התחיל להופיע הופעות פומביות. את דרכו בחזנות החל כשהיה בן 13 החזן מאיר לוי מארצות הברית לקח אותו לשלושה קונצרטים בארצות הברית. למד בבית הספר היסודי חורב, בישיבת מרכז הרב, וישיבת נר ישראל בולטימור ארצות הברית. בגיל שמונה עשרה התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת גולני ובחיל האוויר. בגיל 22 התחתן והתגורר בלונדון שלוש שנים. במהלך הקריירה שלו הוציא כ-32 אלבומים. מפורסם כחזן ופייטן בסגנונות ערבית ובטורקית הישנה והפיוטית ושר את כל המקאמים המזרחיים והצפון אפריקאיים. עיקר יחודיותו היא קול הטנור הגבוה ווירטואוזיות במעברים מורכבים בין מקאמים שונים.בקיץ 2015 שימש כשופט בתוכנית המציאות הפייטן של ערוץ 20.
מדי שנה הוא מנצח על פתיחת עונת הבקשות בעיר צפת, הנערכת בבית הכנסת "אבוהב" בפרשת "חיי שרה". מתארח בשבתות בבתי כנסת נבחרים בארץ ובחו"ל כדוגמת ביהכנ"ס עדס, וביהכנ"ס יגיע כפים בירושלים לשירת הבקשות ופיוטים בסגנון המקאמת המכונה "ירושלמי".
אלבומים
מאיר לוי מארח את יחיאל נהרי (1974)
קונצרט בחצר המלכה-אלבום כפול (2005)
פרקי אבות (2005)
כובש את דרום אמריקה (2005)
שירת הלווים-שלושה אלבומים -
