שרשור ביוגרפיות זמרים ומלחינים.
-
גלעד פוטולסקי - תזמורת שלהבת
ביוגרפיה
נולד בבני ברק, בן למשה וצביה פוטולסקי. למד בישיבה הקטנה באר יעקב, ובישיבה גדולה חברון גאולה (כנסת ישראל) בראשות הרב שמואל יעקב בורנשטיין. כיום מתגורר במודיעין עילית.את דרכו המוזיקלית החל כזמר וקלידן כבר בתקופת היותו תלמיד ישיבה.
קריירה
לאחר שהתחתן ניגן ושר בלהקות שונות, ובשנת 1994 הקים את תזמורת שלהבת, בה משמש כזמר סולן וכמנהל מוזיקלי. בשנת 2010 הקים את מקהלת הילדים פרחי שלהבת.בשנת 2014 הוציאה המקהלה [דרושה הבהרה] את הדיסק "מעלת חברנו", ובשנת 2017 את הדיסק השני, "אודה השם".
תזמורת שלהבת
שַׁלְהֶבֶת היא תזמורת חסידית שהוקמה בשנת 1994 על ידי גלעד פוטולסקי ויחיאל גרינברג. הרכבה הבסיסי מונה שבעה נגנים. החל משנת 2006 מלווה אותה בחלק מן ההופעות להקת "מיתרי שלהבת", שבה עשרה כנרים.בשנת 2005 עזב גרינברג המתופף את ההרכב והקים תזמורת משלו בשם "להבה". פוטולסקי הזמר המנהל המוזיקלי ונגן הקלידים נשאר עם השם המקורי "שלהבת". הלהקה פופולרית באירועים במגזר הדתי והחרדי.
הלהקה הפיקה עד היום 15 דיסקים. תשעה דיסקים בשם "הנשמה לך", המכילים גם שירים מקוריים וגם קאברים לשירים חסידיים בהם גלעד פוטולסקי מארח זמרים חסידים ידועים. ארבעה דיסקים בשם "זמירות לשבת" ובהם אוסף שירי שבת. שני דיסקים בסדרת "פרחי שלהבת" שבהם שרים ילדים .
חברי ההרכב
גלעד פוטולסקי (שירה) וניהול מוזיקלי
חיים קרישנבוים (סקסופון, קלרינט)
אלי פישר (גיטרה)
דובי אקשטיין (חצוצרה, חליל)
מאיר כהן (תופים)
יבגני לנדאו (טרומבון, ניצוח מוזיקלי)
אדם מדר (כינור, מנדולינה)
עודד מאיר טרומבון
דיסקוגרפיה
'הנשמה לך 1' - (קרוב למחצית מהשירים בדיסק זה הם משירת קרליבך)
'הנשמה לך 2'
'הנשמה לך 3'
'הנשמה לך 4' (ו-5) - דיסק כפול
'הנשמה לך '6 (ו-7) - דיסק כפול
'הנשמה לך 8 הופעה חיה - שמחת בית השואבה
'הנשמה לך 9 - חנוכה
'זמירות לשבת' - דיסק כפול
'מזמור שיר ליום השבת' (אלבום המשך ל'זמירות לשבת') - דיסק כפול
'פרחי שלהבת 1' מעלת חברינו.
'פרחי שלהבת 2' אודה השם. -
עמירן דביר
(נולד ב-4 בדצמבר 1973) הוא זמר ומעבד חרדי ישראלי. וסולן להקה המופיעה באירועים שונים.
ביוגרפיה
נולד בתל אביב ליוסף וחווה דבורקין. הוריו הם מוזיקאים, ובהיותו כבן 4 שלחו אותו ללמוד לנגן על פסנתר, בהיותו כבן 5 הופיע כבר בקונצרטים יחד עם מורתו לפסנתר. בגיל 7 חזרו הוריו בתשובה ועקרו לבני ברק, האב הקים תזמורת שהופיעה בעיקר בחתונות במגזר החרדי. עמירן הופיע בתחילת דרכו יחד עם אביו. ובסוף שנות ה-90 הקים להקה עצמאית שזוכה להצלחה גדולה. בתזמורתו הוא הסולן וגם נגן הקלידים.בעשור הראשון של המאה ה-21 החל להוציא אלבומים, בהם לחנים מקוריים, קאברים, ודואטים עם זמרים שונים. וכולם בעיבודים שלו.
בשנת 2011 הקים עם ישי לפידות את להקת הרוק הדתית "יא בה ye".
ב-2015 לקראת גיוס בנו לצבא הוציא סינגל בשם "הנר הפנימי" למילותיו של הרב קוק[1].
ב-8 באוגוסט 2017 הוציא דביר קליפ בשם "דספזלטוב" שהיא גרסה חסידית לשיר דספסיטו, השיר זכה להצלחה רבה.[2]
במרץ 2020 הוציא את "שיר הקורונה" שזכה להצלחה בעת מגפת הקורונה.
באוגוסט 2020, החל להנחות תוכנית אירוח אמנים בערוץ 97, בשם "בסלון של עמירן" עם ננסי ברנדס, ליאור אשכנזי, אריק סיני, יובל שם-טוב, דודו פישר, ישראל גוטסדינר ועוד.
חייו האישים
דביר נשוי ואב לארבעה, ומתגורר בגבעת שמואל. אחיו אריק, הוא נגן קלידים.דיסקוגרפיה
B HAPPY
שמרה נפשי (2005)
שוש אשיש (2005)
רגוע. 1 ,2, 3 (2006)
פורים, אלבום הופעה (2006)
זה הזמן (2013) -
אלי פרידמן
(נולד ב-2 בספטמבר 1973) הוא זמר חסידי, מלחין,חרדי ישראלי.
ביוגרפיה
פרידמן נולד בבית חסידי, בשכונת קריית צאנז שבירושלים לשלמה אריה ובלומה פרידמן. למד בישיבת עטרת ישראל הליטאית בירושלים, ולאחר מכן בישיבת היכל התורה בירושלים, לאחר נישואיו למד בכולל של ישיבת תורה אור.פרידמן מתגורר בבית שמש. [דרושה הבהרה]
בשנת 1993 הלחין עבור מיכאל שטרייכר מספר שירים ביניהם "יזכרם" ו"ומחליף את הזמנים". וכן הלחין את השיר "פתח לנו שער" אותו ביצע אפרים מנדלסון.
בשנת 1999 החל פרידמן להופיע באירועים ובחתונות.
פרידמן מגיש תכנית ברדיו קול חי בשם "לכו נרננה", ביחד עם הרב חיים הורביץ, רב שכונת צהלה בתל אביב. כמו כן בכל יום שיש מגיש פרידמן תכנית ברדיו קול חי מיוזיק.
דיסקוגרפיה
בשנת 1998 הוציא אלבום בשם "השמח בחלקו", ובו עשרה שירים שהולחנו כולם על ידי פרידמן, וכל המילים לשירים הן מן המקורות.
"שומע אל אביונים", יצא בשנת 2001, ובו תשעה שירים שהולחנו כולם על ידי פרידמן. גם באלבום זה כל המילים לשירים הן מן המקורות. את השיר "מכלכל חיים" מתוך האלבום, הלחין פרידמן לבקשתו של הרב חיים פינחס שיינברג מירושלים, שביקש ממנו להלחין מנגינה למילים אלו, מתוך תפילת שחרית. בבתי כנסת רבים החליף הלחן של פרידמן את המנגינה המסורתית של מילים אלו בתפילות הימים הנוראים.
"בוטחים בקב"ה", יצא בשנת 2003. באלבום עשרה שירים, תשעה מתוכם הולחנו על ידי פרידמן, והשיר "מהר" הולחן על ידי הרב יהושע קנל. באלבום זה ביצע פרידמן לראשונה שיר עם מילים שכתב בעצמו, "לטעום מהאור". בשיר זה פונה פרידמן לדמות בדיונית של נער חרדי שתוהה מה מקומו בעולם, ומעודד אותו.
"על הסטנדר", יצא בשנת 2006. באלבום זה אחד עשר שירים שהולחנו כולם על ידי פרידמן. ב"על הסטנדר" כתב פרידמן מילים לארבעה שירים, "לא מתנתקים", "רק אותך אלוקים", "על הסטנדר" ו"ניגון קטן". ביתר השירים המילים הן מן המקורות.
"מה הבריות אומרות עליו", יצא בשנת 2014 לאחר הפסקה של שמונה שנים. באלבום שנים-עשר שירים פרי לחנו של פרידמן. כן מתארחים בו הזמרים אלי הרצליך ויצחק מאיר לדואטים בשירים "אשרי המלך" ו"קיים את הילד". השיר "קיים את הילד" הולחן על ידי פרידמן תקופה ארוכה לפני צאתו לאור, אלא שהקלטתו נדחתה. ידידיה מאיר הציע לו לבצע אותו בדואט עם אחיו, יצחק מאיר. למחרת ההקלטה נודע דבר חטיפת שלושת הנערים בגוש עציון. פרידמן אמר בראיון שראה בכך אות משמים.
בספטמבר 2015 זכה האלבום "מה הבריות אומרות עליו" לתואר "אלבום השנה החסידי" במצעד של תחנת הרדיו קול ברמה.במרץ 2016 הוציא פרידמן את האלבום החי "שרים ביקב עם אלי פרידמן". באלבום 10 שירים שבוצעו בהופעה אקוסטית שהתקיימה ביקב מצודה שבגבעת יערים ביולי 2015. בהופעה השתתפו כ-200 בני ישיבה והיא צולמה בוידאו על ידי גרובייס הפקות.
פעילות ציבורית
בשנת 2008 התמודד למועצת העיר בית שמש מטעם מפלגת טוב, פרידמן הוצב במקום הראשון ונבחר למועצת העיר בית שמש.[1] -
יונתן רזְאל
(נולד ב-25 במאי 1973, כ"ג באייר תשל"ג) הוא זמר, כותב, מוזיקאי, מלחין, מעבד מוזיקלי ומנצח דתי ישראלי.
ביוגרפיה
רזאל נולד בניו יורק, עלה לישראל בגיל שנתיים, וחזר בתשובה עם משפחתו.כבר מילדותו התחבר למוזיקה קלאסית ולמד לנגן בפסנתר אצל פנינה זלצמן. במקביל הוא למד ניצוח אצל מנדי רודן והלחנה אצל אנדרה היידו ולב בוגוסלבסקי. רזאל הקים להקה משפחתית, יחד עם אֶחיו אהרן, יהודה וריקה. בשיא הצלחתה זכתה הלהקה להופיע בתוכנית של רבקה מיכאלי. רזאל התגייס לצה"ל כמוזיקאי מצטיין, ושירת כמעבד בלהקה צבאית. לאחר שחרורו, המשיך בלימודי הניצוח וכשסיים עבד כמנצח בתזמורת הקאמרית הישראלית ובסימפונט רעננה.
לאחר כמה שנים חש רזאל כי הגיע למיצוי, ונטש את המוזיקה. הוא עבר ליישוב סוסיא, שם עבד כרועה צאן, ובמקביל למד פסיכולוגיה. תקופה מסוימת למד כאברך בישיבת הר המור. כעבור זמן מה קיבל הצעה לעבד שני שירים של יוני רכטר לביצוע תזמורתי, עבור קונצרט מחווה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית. לאחר ששמע הקלטה ווקאלית של אחד השירים, "עטור מצחך" בביצוע אביתר בנאי, החליט רזאל לקבל את ההצעה. הוא כתב עיבוד חדשני ומפתיע, אך נגני התזמורת סירבו לבצעו. בסופו של דבר בוצע השיר בליווי של פסנתר בלבד. הביצוע זכה לתגובות חמות, ואף נכלל מאוחר יותר באוסף "המיטב" של יוני רכטר. בנאי ורזאל נעשו חברים קרובים, והעלו מופע פיוטים משותף.
רזאל ניסה מספר פעמים לעבוד על אלבום משלו, אך מסיבות שונות הדבר לא יצא אל הפועל. רק בשנת 2007, לאחר 12 שנות עבודה, יצא "סך הכל" – אלבום הבכורה שלו בהפקתו המוזיקלית של אביתר בנאי. האלבום כולל בעיקר טקסטים המושפעים ממקורות יהודיים שונים. הלחנים בו עדינים ומורכבים, וניתן לזהות בהם השפעות של יוני רכטר וסטיבי וונדר. מהאלבום יצאו לרדיו שלושה סינגלים: שיר הנושא - "סך הכל", "ציון" - דואט עם בנאי שזכה להצלחה גדולה, ו"ואני תפילתי". כמה חודשים לאחר צאת האלבום, קיים רזאל הופעת השקה מיוחדת בליווי רביעיית מיתרים, בה אירח את אביתר בנאי. לאחר מכן יצא לסיבוב הופעות סולו, כשהוא מלווה את עצמו בפסנתר.
בשנת ה'תשס"ט פרסם רזאל את השיר "והיא שעמדה", שאותו הלחין למילים מתוך ההגדה של פסח. השיר בוצע בדואט ביחד עם הזמר החסידי יעקב שוואקי במסגרת מופעו בתיאטרון קיסריה, זכה להצלחה גדולה, נחשב ללהיט גדול בציבור הדתי והחרדי, ואף זכה בתואר "שיר העשור" ב"מצעד העשור" שנערך בתחנת הרדיו הדתית רדיו קול חי.
בערב יום העצמאות ה'תש"ע נפצעה בתו באורח קשה מפגיעת ראש בתאונה ביתית.[1] לאחר שהשתקמה לחלוטין, הלחין רזאל בעקבות האירועים את השיר 'קטנתי' למילים מספר בראשית, פרק ל"ב, פסוק י"א.[2] השיר זכה להצלחה רבה ונבחר לשיר השנה לשנת 2013 מטעם אקו"ם.
חיים אישיים
רזאל מתגורר בהתנחלות גבעת זאב שמצפון לירושלים, הוא נשוי ליעל, ואב לשישה ילדים.רזאל הוא אחיו הבכור של המוזיקאי אהרן רזאל איתו הוא מופיע לעיתים ואף הקליט עמו מספר שירים, אחיה של המוזיקאית ריקה ון-לואן רזאל ובן דודו של הכנר ניצן חן רזאל.
פרסים ואותות
זמר השנה ושיר השנה לשנת ה'תשס"ח על שירו "ציון", מטעם ynet יהדות.[3]
פרס אקו"ם לעידוד פרסום היצירה על שם אמיתי נאמן למלחין לשנת 2010, על שירו "בין הצלילים".[4][5]
פרס אקו"ם לשיר השנה על שם משה וילנסקי לשנת 2013, על שירו "קטנתי".[6] -
יובל סטופל
(נולד ב-14 במאי 1976) הוא מלחין, מנצח, מעבד ומפיק מוזיקה חסידית חרדי-ישראלי.
ביוגרפיה
סטופל נולד וגדל בשכונת נווה שאנן בחיפה[1] למשה ופנינה סטופל. בנעוריו למד בישיבה התיכונית העירונית יבנה ובה היה חבר במקהלת ילדים בניצוחו של יעקב רוטנר. את שירותו הצבאי עשה במקהלת הרבנות הצבאית כסולן וזמר ובהמשך גם כמפקד הלהקה, תחת ניהולו המוזיקלי של מונה רוזנבלום.לאחר שירותו הצבאי הקים עם אלי יזרלביץ' את חברת ההפקות "במה כהלכה", המתמחה בהפקות תוכן לציבור הדתי וחרדי.
סטופל עיבד והלחין עשרות שירים. בין לחניו המוכרים:, "כמה טוב שנפגשנו" ו"מסלול מחדש", אותם הלחין עבור אברהם פריד, "ללבנה אמר", בביצועו של הזמר אודי אולמן והפתיח לתוכניתו של מנחם טוקר "מוצ"ש חי".
השתתף כשחקן וכזמר לצדו של הזמר אודי אולמן בתקליטור הצפייה לילדים, "יהודים בני מלכים".
סטופל משמש בנוסף כמעבד מוזיקלי. במסגרת עבודה זו, עיבד לאברהם פריד חלק מאלבומיו[2]. בנוסף, סטופל הוא המעבד של האלבומים האחרונים של הזמר אודי אולמן[3].
במשך שלוש שנים הגיש תוכניות שבועיות בתחנת הרדיו של ערוץ 7 ופרסם טורי ביקורת מוזיקה ברשת העיתונים קו עיתונות דתית.
סטופל משמש כמנהלו המוזיקלי של הזמר אברהם פריד בכל הופעותיו, בישראל ומחוצה לה. בתפקידו זה, חתום כמי שיצר פלטפורמה חדשה של אירוח זמרים ישראליים בהופעותיו של פריד. במסגרת זו, ארח פריד לדואטים את הזמרים: רמי קליינשטיין, דוד ד'אור, בעז שרעבי, יהורם גאון, אריאל זילבר, אמיר דדון, מוקי, עידן עמדי, ישי ריבו, עמיר בניון, חנן יובל, חיים משה, שלומי שבת, חנן בן-ארי, אברהם טל, דני רובס ואביב גפן.
לכבוד שנת היובל לירושלים, הפיק סטופל מוזיקלית את המופע "אני ירושלמי" עבור הזמר יהורם גאון.
בשנת 2019, עיבד וניצח על התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון במופעים "פריד והסימפונית", שהתקיימו בבריכת הסולטן בירושלים ובאמפי לייב ראשון לציון.
בשנה זו כיהן גם כחבר ועדת פרס שר החינוך לתרבות יהודית.
סטופל הוא בעל תואר ראשון במדע המדינה, ניהול ותקשורת.
מאוגוסט 2020, מגיש תוכנית לילית שבועית בתחנת הרדיו, קול חי מיוזיק ושופט בתחרות "הקול הבא".
סטופל מתגורר בפתח תקווה ונשוי למיכל. לזוג ארבעה ילדים.
-
פרחי לונדון
פרחי לונדון (באנגלית: the London pirchim choir או The London School of Jewish Song) היא מקהלת ילדים מסוגת המוזיקה החסידית, שפעלה בין השנים 1970–1999 בלונדון, על ידי המוזיקאי, המלחין והמנצח יגאל צליק. המקהלה נחשבת לחלוצה ולפורצת דרך בתחום המוזיקה החסידית, ולאחת מיסודות הזא'נר החסידי העכשוי.
היסטוריה של המקהלה
תחילת הדרך
יגאל צליק נולד בשנת 1948 בדרום תל אביב. בנעוריו היגרה משפחתו ללונדון, ושם למד בישיבת גייטסהד. לאחר נישואיו החל לעבוד כמורה ליהדות בבית ספר יהודי אך לא דתי בלונדון. לדבריו, שם זיהה את הצורך ביצירת מוזיקה יהודית דתית.[1] לשם כך הוא אסף קבוצת ילדים וייסד את מקהלת 'פרחי לונדון'.אלבום הבכורה של המקהלה יצא לאור בשנת 1970 בשם 'מה נאוו' והוא כלל 14 שירים שאת רובם הלחין צליק עצמו. על ההפקה המוזיקלית הופקד ג'פרי קריימר. שירים בולטים מתוך האלבום הם 'שמעו מלכים', 'המבדיל' (בלחו של ג'פרי קריימר), כי הם חיינו (בלחנו של ש. גרוס) ו'יוונים' בלחן עממי. האלבום התקבל באהדה רבה, ותוך זמן קצר הפכה המקהלה להצלחה מסחררת.
לקראת סוף שנת 1971 יצא אלבומם השני 'ברכי נפשי', גם כן בהפקתו המוזיקלית של ג'פרי קריימר. באלבום זה נכללו כמה להיטים הנחשבים עד היום כנכסי צאן ברזל במוזיקה החסידית, 'מראה כהן' ו'דרכך אלוקינו' שהלחין צליק ו'באין מליץ יושר' בלחנו של ג'פרי קריימר. שיר ידוע נוסף הוא 'יקום פורקן' בלחנו של ספנסר ליכטיג שאף מתארח לקטע סולו בשיר.
שנות השיא
בשנת 1973 יצא האלבום השלישי שנקרא 'פרחי לונדון ותזמורת נגינה' ומוכר יותר בשם 'אשירה להשם'. באלבום נכללו להיטים רבים אשר מאפיינים עד היום את המקהלה. בין השירים ניתן למצוא את 'חמול', 'פדה בשלום', 'וכי ידיו של משה עושות מלחמה', 'מצא חן במדבר' 'לכו בנים' ו'אשירה להשם בחיי'. לדעת רבים מדובר באלבום המוצלח ביותר של המקהלה.באותה שנה צליק פגש בלונדון בחור ישיבה בן 18 בשם יוסי גרין, צליק זיהה אצלו כישרון מוזיקלי וביקש ממנו שילחין שירים עבור המקהלה. גרין נענה להצעתו והלחין 3 שירים שהתפרסמו באלבום הבא. מאוחר יותר התפרסם יוסי גרין בזכות כשרון ההלחנה שלו והוא נחשב לאחד מגדולי המלחינים במוזיקה החסידית.
בשנת 1974 הקים צליק שלוחה ישראלית למקהלה, ובאותה שנה יצא האלבום 'פרחי ירושלים יד בזמר' בהפקתו של מונה רוזנבלום. גם באלבום זה נכללו כמה שירים המאפיינים את המקהלה, 'קן ציפור', 'נכספה', 'מציון באהבה לבני ציון' שכתב והלחין צליק, ואת 'הנה מה טוב' 'ואמרתם כה לחי' ולהיט האלבום 'קול ברמה נשמע' שהלחין יוסי גרין. על העטיפה נכתב שיגאל צליק הלחין גם את השירים הללו ולא יוסי גרין, דבר שגרם למתיחות בין השנים. לאחר תקופה הם השלימו וחזרו לעבוד יחד.
בערך בשנת 1976 יצא לאור האלבום החמישי של המקהלה הנקרא 'Londone live' (לונדון בהופעה חיה) אלבום זה כשמו הוקלט בקונספט של הופעה כשבין השירים מושמעים דברי הסבר ומערכוני קישור. גם באלבום זה נכללו להיטים כמו 'למען אחי' (לחנו של אביעזר וולפסון), 'אחת שאלתי', 'אני מאמין' והלהיט הגדול 'שמע בני' בלחנו של ר' חיים בנט.
האלבום הבא יצא בשנת 1978 ונקרא בשם 'עשור לפרחי לונדון'. באותה תקופה המקהלה כבר לא ממש התבלטה, היות שכבר פעלו ברחבי העולם מקהלות ילדים רבות כגון פרחי טורונטו, פרחי מיאמי פרחי עמודי שש ועוד. גם פריצתו של הזמר מרדכי בן-דוד החלה באותן שנים. דבר זה הוביל ככל הנראה להחלטתו של יגאל צליק לקחת פסק זמן מתעשיית המוזיקה ולסגור את המקהלה.
הקאמבק
לאחר עשור של הפסקה יגאל צליק החליט לפתוח מחדש את המקהלה, ובסיוע בנו יואל הוציא בשנת 1988 אלבום בשם 'לונדון חוזרת'. את רוב השירים הלחין יגאל עצמו ואת חלקם בנו יואל.האלבום הבא יצא בשנת 1991 בשם 'The London school of Jewish song', ומוכר גם בשם 'אנעים זמירות'. באלבום זה הוא שב לשתף פעולה עם יוסי גרין שהלחין 5 שירים, וביניהם את 'אשת חיל', 'אלה ברכב' ו'step' שהולחן על מילותיו של יגאל צליק. שיר נוסף שזכה להצלחה הוא 'אנעים זמירות' בלחנו של יואל צליק. באותה שנה המקהלה התארחה במופע האסק 04. קטעים מהופעה זו נכנסו לאלבום האוסף 'דקות בלתי נשכחות' של מופעי האסק.
בשנת 1997 יצא אלבומם האחרון של המקהלה 'ונישא ברכה'. האלבום כלל 7 שירים חדשים ומחרוזת להיטים מהשנים הקודמות. שירים בולטים מתוך האלבום הם 'יהי החודש', 'ונישא ברכה' ו'אודה'.
המקהלה המשיכה להופיע כשלוש שנים אחרי צאת האלבום ולאחר מכן נסגרה.
הופעות
הופעותיה של המקהלה התאפיינו בכוריאוגרפיה ייחודית ובתלבושות מרהיבות.צליק עצמו נהג להופיע על הבמה יחד עם הילדים, כשאופן עמידתו ותנועותיו תפסו לא מעט פוקוס בזמן ההופעה.
כיום ניתן למצוא ברחבי הרשת הסרטות רבות מהופעותיה של המקהלה.
השפעה
מקהלת פרחי לונדון נחשבת לפורצת דרך במוזיקה החסידית כיוון שעד להקמתה היו בודדים בציבור הדתי שעסקו במוזיקה. מסיבה זאת אנשים רבים זוקפים לזכותה של המקהלה את התפתחות הז'אנר החסידי. בעקבות הצלחת המקהלה קמו לה מקהלות מתחרות רבות. ולאחר מספר שנים בהשראת המקהלה החלו גם קריירות סולו.שירים רבים של המקהלה נחשבים ל'נכסי צאן ברזל', מושמעים ומבוצעים עד היום.[2][3]
בתחנות הרדיו החרדיות מקובל להשמיע את השירים 'קן ציפור' בשבוע פרשת 'כי תצא' שבה מסופר אודות מצוות שילוח הקן, ואת השיר 'קול ברמה' בסמיכות לציון יום השנה לפטירת רחל אמנו.
בקיץ 2016 נערך בפתח תקווה מופע הצדעה למקהלת פרחי לונדון ביוזמתו ובהפקתו של חנן בר סלע ובניצוחו של יואלי דיקמן. באירוע הופיעו הזמרים יוסף חיים שוואקי, אברימי רוט, ילד הפלא לשעבר עמית ליסטוונד והנער עוזיה צדוק ששרו שירים נוסטלגיים של המקהלה.[4]
קאברים
אברהם פריד מבצע את השיר 'מראה כהן' באלבום 'מעגל השנה'.
קאברים נוספים לשיר 'מראה כהן' בוצעו על ידי זמרים רבים באלבומים ופרויקטים שונים, וביניהם: א-ברען, האסק, קצב הלב, לשנה טובה עם ר' אלתר ועוד.'מראה כהן' הוא שיר הנושא באלבומו השני של הזמר שלמה כהן.
מקהלת הילדים של יוסי גרין 'יידיש נחת' מבצעת את השיר 'קול ברמה נשמע' באלבום 'שיר לעתיד לבוא'.
בוגר המקהלה הזמר דוד נדב מבצע את השיר 'פדה בשלום' באלבום 'מונה 3' ואת השיר 'באין מליץ יושר' באלבום 'מונה 5' בהפקתו של מונה רוזנבלום.
אברימי רוט מבצע את השיר 'לכו בנים' באלבומו 'זיץ'.
אברימי רוט הוציא כסינגל קאבר לשיר 'שמעו מלכים'.[5]
להקת ענבי הגפן בניצוחו של רועי ידיד חידשה בקליפ יחד עם הזמר מנדי ג'רופי את השיר 'עולם הבא'.[6]
דיסקוגרפיה
מה נאוו (1970)
ברכי נפשי (1971)
אשירה להשם\פרחי לונדון ותזמורת נגינה (1973)
פרחי ירושלים יד בזמר (1974)
Londone live (1976)
עשור לפרחי לונדון (1978)
לונדון חוזרת (1988)
The London school of Jewish song\אנעים זמירות (1991)
ונישא ברכה (1997)
בוגרים
בין בוגרי המקהלה בלונדון והשלוחה הישראלית שהמשיכו לעסוק במוזיקה ניתן למצוא את הזמר דדי גראוכר, האחים חיים ודוד נדב, הזמר מיכאל סקופסקי, הזמר עקיבא מרגליות והחזן ישראל רנד. -
מקהלת פרחי ירושלים
מקהלת פרחי ירושלים היא מקהלת ילדים ישראלית, בניצחו של חנן אביטל.היסטוריה
בתשכ"ג 1963 הקים המלחין והמנצח יגאל צליק שהתפרסם כמקים מקהלת פרחי לונדון, מקהלה בשם "פרחי ירושלים" בבני ברק. המקהלה שרה את הגרסה לשיר "קול ברמה נשמע" ואת "הנה מה טוב", אך צליק חזר ללונדון, והמקהלה לא שרדה. מבוגרי המקהלה הם עקיבא מרגליות שהקים מאוחר יותר את "פרחי בית-אל", ודוד נדב.ב-4 ביולי 1975, נפצע חנן אביטל בפיגוע מקרר התופת בכיכר ציון בירושלים. לאחר החלמתו החליט לערוך פסטיבל זמר חסידי לילדים, ולאחר מכן הקים את המקהלה[1]. אביטל הקים מקהלות רבות ברחבי הארץ (כ-22), ו"פרחי ירושלים" הייתה העיקרית שבהן. התקליט הראשון של המקהלה נקרא "פסטיבל הזמר החסידי לילדים" והיו בו שירים חסידיים. לאחר מכן ערך המנצח סדרה של ארבע קלטות בשם "סוכת דוד" שהיו בהן שירים מסגנון מזרחי. במשך השנים המודעות למקהלה עלתה, והייתה לשם ברחבי הארץ.
המקהלה הופיעה בכ-27 מקומות שונים בעולם, ביניהם ניו יורק, מרוקו, ברזיל, ארגנטינה, צרפת, תוניסיה, ופנמה.
המקהלה הוציאה מעל 50 אלבומים ובהם מעל 500 שירים. כמעט בכל שבוע מוקלט שיר חדש וכמעט כל חודשיים יוצא דיסק חדש בתקופה זו. במקרה אחד הוציאה הלהקה לאור 4 אלבומים בעת ובעונה אחת.
הילדים במקהלה הם בנים בלבד, מגיל 10 עד 14. הילדים באים ממשפחות דתיות-מסורתיות מרחבי הארץ, אולם הגרעין הקשה הוא מפתח תקווה (מכיוון שזהו מקום מגוריו של המנצח - אביטל).
דבר המייחד את הלהקה הוא שירה בסגנונות שונים: מזרחי, חסידי ולועזי. קהל המאזינים של המקהלה הוא מגוון בהתאם לסגנון המגוון של השירים. בין המעבדים המוזיקליים של המקהלה היו חיים אסנר וחיים חדד. מבין המקהלה יצאו זמרים כליאור אלמליח, דודו דרעי, שמעון יצחק בצלאל רביב, אבישי לוי, שהיה הסולן הראשי של המקהלה בשנות ה-80, יעקב אלקובי, ששר בתזמורת האנדלוסית.
בראשית דרכה של הלהקה, השתתפו בה גם ילדים מבתים חרדים מירושלים. ביניהם הסולן קלמן וינפלד, (המשמש כיום כרבה של "מנהטן ביר בניו יורק").
-
פוסט זה נמחק!
-
ברוך חייט
הרב חיים ברוך חייט (צ'ייט) (נולד בכ"ב באדר ה'תש"ו, 23 בפברואר 1946) הוא מייסד וראש ישיבת מערבא, מוזיקאי ומלחין מוזיקה חסידית, ומחבר ספרים.
ביוגרפיה
נולד בארצות הברית, לאביו הרב משה דוב ואמו אסתר. את לימודיו התורניים השלים בישיבת חפץ חיים בניו יורק. קיבל סמיכה לרבנות מראש הישיבה הרב אלתר חנוך הניך ליבוביץ.הקריירה המוזיקלית שלו כמבצע וכמלחין החלה בארצות הברית בסוף שנות השישים, כמנהיג להקת The Rabbi's Sons "בני הרבנים". לאחר פירוק הלהקה הקים את ההרכב "קול סלוניקה", ששילב שירים חסידיים עם מוטיבים של מוזיקה יוונית. צ'ייט הוא מלחינם של שירים חסידיים ידועים, בהם "לא אמות כי אחיה", "רחם בחסדך", "ואני בחסדך בטחתי" ו"ברוגז רחם תזכור" בביצוע מרדכי בן-דוד,"כל העולם כולו", "מי האיש" לפסוקים י"ג-ט"ו בתהילים ל"ד, "אל ההודאות" ו"אברהם יגל" בביצוע אברהם פריד.
חייט היה המנהל החינוכי של הישיבה התיכונית מתיבתא אור תורה בריברדייל, בראשותו של הרב שלמה ריסקין. בסוף שנות ה-70, בגיל 32, עלה לישראל עם משפחתו. באמצע שנות ה-80 ייסד את ישיבת מערבא שבישוב מתתיהו ומאז הוא עומד בראשה.
חייט כתב מספר ספרים תורנים למבוגרים ולילדים (ראו להלן).
חיים אישיים
נשוי לפאולה ואב ל-11 ילדים. מתגורר בשכונת הר נוף בירושלים.בין ספריו
ל"ט מלאכות של שבת
מסע הפלאות למידות הטובות
האוצר הגנוז באי של תיקון המידות
המלכודת המסוכנת של שודדי הים בעלי המידות הרעות
הגדה של פסח
פלאי האלף בית
כפר התורה
לכתך אחרי במדבר
האחדים והאפסים
משמרי ברוך (נערך על ידי תלמידיו)
רוב הספרים אוירו על ידי גדי פולק. ספרו הראשון, "ל"ט אבות מלאכה", אויר על ידי יוני גרשטיין. -
מה עם ביוגרפיה על פייטנים?!
-
משה חבושה
(נולד ב-1961) הוא מוזיקאי, פייטן, חזן ויוצר ישראלי.
משה חבושה נולד בירושלים לדוד חבושה. סבו, חכם גורג'י יאיר, היה חזן נודע בבגדד ומאוחר יותר בירושלים. ממנו ספג חבושה את המסורת העיראקית בחזנות ובפיוטי השבח ושירת הבקשות העיראקיות. עם זאת, כבר מגיל צעיר נמשך לבתי הכנסת בירושלים שבהם שלטה המסורת הספרדית-הירושלמית, שמורכבת ממסורת הבקשות החלביות ומהסגנון המוזיקלי המצרי. מילדות למד שירה ופיוט בין היתר אצל הפייטן הרב חיים שאול עבוד וכבר בגיל 12 החל לשיר בבית הכנסת (בורוכוב) בשכונת הבוכרים בירושלים. בהמשך שר בבית הכנסת החלאבי - בית הכנסת עדס בנחלאות, לאחר פטירת הפייטן סלים ברסקה. חבושה גם לימד בבית כנסת זה שירה ופיוט לקבוצת נערים, מתוכם צמחו חזנים בעלי שם. בגיל 17 הופיע לראשונה בפני הרב עובדיה יוסף.[1] מאז הופיע באירועים רבים, ציבוריים ופרטיים, שערך הרב.
עם השנים רכש לעצמו חבושה מקום מרכזי במסורת הפיוט הספרדית-ירושלמית. סגנונו המוזיקלי מושפע מהמוזיקה הערבית ובייחוד מסגנון השירה של מוחמד עבד אל-והאב. לפי המסורת המוזיקלית הספרדית-ירושלמית הוא נוהג לשיר ולנגן טקסטים בעברית ללחנים ערביים פופולריים. בין היתר התפרסמו בביצועיו השירים "אינתא עומרי" של אום כולת'ום (שנהפך ל"אתה עזרי"), ו"קלאופטרה" של עבד אל-והאב (שנהפך ל"אלי חסרה").
בכתבה שהקדיש לחבושה העיתון המצרי הנפוץ "אל-מצרי אל-יום" בשנת 2009, תיאר חוקר המוזיקה מוחמד עבוד כיצד בבית הכנסת נשמע חבושה "כאילו נולד בבתי הספר של המוזיקה הערבית", וכי קולו הגמיש ויכולתו לבצע לחנים מורכבים, מזכים אותו בתואר "גדול הפייטנים בישראל":
"תוך כדי שהם [המתפללים] שרים את מלות התפילה, הם כמעט שומעים את כוכב המזרח, אום כולת'ום, שרה: אלורד גמיל... 'גמיל אלורד', אבל קולה של אום כולת'ום נעדר מן המקום, ובמקומה עולה אל הבמה הפייטן משה חבושה, ששר את הפתיחה הערבית 'יא עין יא ליל' באריכות וברגש, ואחר שר בעברית ממלות התפילה".
חבושה הוציא במהלך השנים עשרות תקליטים, ומרבה להופיע בפני קהל רב בכל רחבי הארץ והעולם, עם עוד, כינור ובשירה. הופיע יחד עם זמרים בולטים כמו יאיר דלאל וברי סחרוף. כמו כן הופיע בפני קהילת "אהבה ואחווה" של יהודי מצרים בברוקלין וכן בפני הקהילה היהודית בקהיר.
חבושה עובד לעיתים קרובות עם מוזיקאים פלסטינים-ישראלים בניסיון לקרב את השלום באמצעות המוזיקה. לימד פיוט ושירה באוניברסיטה העברית בירושלים, בין תלמידיו נמנו זמרים כמו מוש בן ארי, ואביתר בנאי.
מגיש תוכנית "אזמר בשבחין" מדי יום שישי ברדיו קול ברמה. הוציא לאור קונטרס בשם "נקודות מבט" (ירושלים, 2000) שעוסק בפיוט.
בשנת 2009 חתמו רבנים רבים על מכתב תמיכה בחבושה, לאחר שהופצו נגדו פאשקווילים שבהם נכתב שהופיע בפני קהל מעורב של נשים וגברים.[2][3] חבושה מתגורר בשכונת בית ישראל בירושלים.
חבושה זכה בפרס ראשון בתחרות נגינה על עוד בישראל שהתקיים באודיטוריום חיפה עם קהל וחבר שופטים ערבים, נוצרים, ויהודים. במשפחתו של חבושה נמנים חזנים ומוזיקאים רבים, ביניהם אחיינו נגן העוד אלעד הראל. ובן דודתו המלחין הרב דוד מנחם.
דיסקוגרפיה (חלקית)
במהלך שנות ה-90 הוציאה חברת גל פז את כל קלטותיו לאור מחדש בפורמט תקליטוריםשירה
בעצם העניין
אור חדש
שיר ושבחה
נחמוה לי
קל כנשר
יערת דבש
שבחי ירושלים
ישמח משה
סליחות
שיר ושבחה
שמחת בית השואבה,
שירים לכבוד ארצי היפה-פיה -
יחיאל נהרי
(נולד ב-י"א באדר ה'תשכ"א 27 בפברואר 1961) הוא פייטן וחזן ישראלי.
נולד בירושלים לצייר הקיר ציון נהרי ולאסתר חייטת במקצועה. הורים בני הדור השני של תימן וסוריה. כבר מגיל 4 נמשך לבתי הכנסת העתיקים בירושלים שבהם שלט הנוסח הירושלמי. בגיל שמונה היה משדר בכל יום שישי קריאות מן התורה, ששודרו ברדיו ברשת א'. באותו גיל כחבר מקהלה, התחיל להופיע הופעות פומביות. את דרכו בחזנות החל כשהיה בן 13 החזן מאיר לוי מארצות הברית לקח אותו לשלושה קונצרטים בארצות הברית. למד בבית הספר היסודי חורב, בישיבת מרכז הרב, וישיבת נר ישראל בולטימור ארצות הברית. בגיל שמונה עשרה התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת גולני ובחיל האוויר. בגיל 22 התחתן והתגורר בלונדון שלוש שנים. במהלך הקריירה שלו הוציא כ-32 אלבומים. מפורסם כחזן ופייטן בסגנונות ערבית ובטורקית הישנה והפיוטית ושר את כל המקאמים המזרחיים והצפון אפריקאיים. עיקר יחודיותו היא קול הטנור הגבוה ווירטואוזיות במעברים מורכבים בין מקאמים שונים.בקיץ 2015 שימש כשופט בתוכנית המציאות הפייטן של ערוץ 20.
מדי שנה הוא מנצח על פתיחת עונת הבקשות בעיר צפת, הנערכת בבית הכנסת "אבוהב" בפרשת "חיי שרה". מתארח בשבתות בבתי כנסת נבחרים בארץ ובחו"ל כדוגמת ביהכנ"ס עדס, וביהכנ"ס יגיע כפים בירושלים לשירת הבקשות ופיוטים בסגנון המקאמת המכונה "ירושלמי".
אלבומים
מאיר לוי מארח את יחיאל נהרי (1974)
קונצרט בחצר המלכה-אלבום כפול (2005)
פרקי אבות (2005)
כובש את דרום אמריקה (2005)
שירת הלווים-שלושה אלבומים -
-
חיים לוק
לידה 1942 (בן 79 בערך)
קזבלנקה, מרוקו
מוקד פעילות מרוקו, ישראל, ארצות הברית - לוס אנג'לס.
עיסוק: פייטן
סוג קול: טנור
שפה מועדפת עברית, ערבית מרוקאית.
כלי נגינה תוף, דרבוקה.
חיים לוק (נולד בשנת 1942 בקזבלנקה) הוא מחנך, חזן ופייטן ישראלי השר בסגנון מרוקאי-מסורתי. לוק הוא מהמובילים והמייצגים של הפיוט הצפון אפריקאי בעולם.אודות
כשהיה בן 4 שנים, אביו נפטר. אמו התפרנסה מעבודות משק בית. לוק החל את דרכו המוזיקלית במקהלת "אם הבנים" במרוקו ולמד בישיבת "עץ חיים" בטנג'יר. בגיל 10 הפך לתלמידו של רבי דוד בוזגלו, שנודע כאחד מגדולי הפייטנים-חזנים של החזנות המרוקאית. בגיל 13 נשלח ללונדון ללמוד בישיבת תורת אמת (שניידר'ס).במרוקו לוק שימש כמורה ומחנך. בהיותו כבן 20 הקים בית ספר יהודי בהוראת הרב אהרון מונסונגו לימים הרב הראשי של מרוקו. לוק עלה לישראל בשנת 1964 והוא כבר נשוי ואב לילד. גם בישראל עסק בהוראה. ב-1987 עקר לארצות הברית ושימש כחזן ופייטן בלוס אנג'לס. בשנת 2004 שב לישראל. ב-2011 זכה בפרס שרת התרבות למבצעי מוזיקה. בנימוקי השופטים נכתב כי הפרס מוענק לו "על מפעל חיים בהנצחת המורשת המוזיקלית של יהדות מרוקו, על הנחלתה לדורות של צעירים ומבוגרים מכל שדרות החברה הישראלית ועל קידום הסובלנות הבין-דתית והשלום באמצעות המוזיקה".
ללוק אחד עשר ילדים.
בן אחיו הוא הפייטן משה לוק.
מאלבומיו
חי גואלנו 2009
אברהם אבינו 2009
הפטרות השבוע 2008
פרשיות השבוע והפטרות 2008
פיוטים משירי ידידות 2007
התיקון הכללי המדויק 2007
פרקי אבות 2006
תיקון הכללי 2006
בארמון המלך במרוקו 2006
טעמי המקרא 2006
הפטרות לסוכות, שמחת תורה ושמיני עצרת 2005
הפטרות לחג הפסח 2005
הפטרות לראש השנה ויום הכיפורים 2005
אדון הסליחות - לימים הנוראים 2005
שיר השירים 2005
מוזיקה אנדלוסית מקורית 2005
קסידות 2004
פיוטים משירי ידידות - חלק 1 2004
פיוטים משירי ידידות - חלק 2 2004
בשירה ובפיוט 2004
פיוטים - חלק א' 2004
פיוטים - חלק ב' 2004
פיוטים - חלק ג' 2004
בשירה ופיוט 2004
אדון הסליחות 2004
אלא אנדלוסית 2004
יש לציין שהקלטת רוב האלבומים נעשתה כבר בשנות ה-70 וה-80 והתאריכים המצוינים לעיל הם תאריכי העריכה המחודשת והעברתם מקלטות טייפ לצריבה על גבי דיסקים. -
יצחק מאיר
יצחק מאיר (נולד בי' ניסן תשמ"א, 14 באפריל 1981) הוא מוזיקאי, מגיש טלוויזיה ומורה למחשבת החסידות.
ביוגרפיה
יצחק מאיר הוא בנו של הרב אליאב מאיר, ונכדו של אהרן מאיר, לשעבר מנכ"ל בנק המזרחי. אמו זיוה מאיר היא בתם של הרב שלמה ויהודית קוק. גדל במושב גמזו, שם שימש אביו כרב היישוב. אחיו הוא העיתונאי ואיש התקשורת ידידיה מאיר וגיסתו היא כתבת חברת החדשות של ערוץ 2, העיתונאית סיון רהב-מאיר. יצחק נשוי לתמר ומתגורר בשכונת רחביה בירושלים.למד במוסדות חינוך חרדיים. בבית הספר היסודי ת"ת יסודות, בישיבה קטנה למד בישיבת "חכמת שלמה" ברחובות, ובישיבה גדולה למד בישיבת חברון ולאחר מכן בישיבת מיר שבבית ישראל בה למד כחמש שנים.
ב-2005 התגייס לצה"ל כלוחם בחטיבת הנח"ל ולחם במלחמת לבנון השנייה.
אחר שיחרורו מצה"ל למד בבית המדרש "בית מורשה" בירושלים ובאוניברסיטה הפתוחה לתואר B.A במדעי החברה והרוח. בשנת 2008 החל להעביר שיעורים וסדנאות ב'מרכז שורשים', 'רשימו', ב'מנורה 8' בירושלים, ב"המקום" בתל אביב, "פנימה" ברמת גן ובמסגרות לא פורמליות נוספת ללימודי היהדות ברחבי הארץ.
יצחק מאיר משלב בהופעותיו תוכן חסידי וערכי, עם מוזיקה ושירים מחצרות חסידים. בהופעות אלו שיתף יצחק פעולה עם מגוון אמנים מרחבי הקשת הישראלת: קובי אפללו, מוסא ברלין, חיליק פרנק, ג'קי לוי, חזקי סופר, ישי לפידות ועוד.
יולי 2015 - גייס בהצלחה פעם שנייה בהדסטארט עבור הפקת האלבום "מלווה-מלכה", אליו חברו יונתן רזאל & חכם דוד מנחם & ליפא שמלצר עם רביעיית כלי מיתר, מקהלת ילדים ועוד. בהגדרתו, האלבום החדש מנסה בעצם לשמר את אווירת השבת גם ביומיום של המשך השבוע.
על המסך
משנת 2014 מנחה יצחק תוכנית טלוויזיה בשם "בא בזמן" בערוץ מאיר ובה הוא דן ומספר על ענייני השעה והזמן.אלבומים
ב-2010 הוציא לאור את האלבום "נשמות חדשות" זמירות שבת קודש מחצרות חסידים. אלבום שזכה לתהודה רבה (עד היום נמכרו ממנו למעלה מ־11,000 עותקים) בו הוא ביצע בהגייה ספרדית, את הפיוט "קה אכסוף" של רבי אהרון הגדול מקרלין. באלבום מארח יצחק את אהרון רזאל, יוסף קרדונר והכנר דניאל אהביאל.
ב-2011 הוציא אלבום כפול "עתיקא קדישא" זמירות שבת קודש מחצרות חסידים. בפרויקט זה אירח מאיר לשירה את השדרן יוסי גיל, את הזמר אבי בניון ואת הכנר אייל שילוח.
בראשית 2013 הוציא אלבום שלישי ונוסף בסדרת שירי שבת בשם "זעיר אנפין" ובכך חתם את סדרת שירי השבת. בדיסק עוסק יצחק מאיר בקבלת שבת בנוסח קרליבך ובמזמורי סעודה שלישית. באלבום השתתפו הזמר דוד דאור, הרב מיכי יוספי, שלמה כץ מקהלת פרחי עציון והכנר אורן צור.
בסוף 2013 הוציא לאור אלבום רביעי "המדריך למתארח" ובו לחנים חדשים של יצחק מאיר למילים מהמקורות, מתורת הבעש"ט ומבעל התניא. באלבום השתתפו אהרון רזאל והלל פלאי בלחן חדש למילותיו האחרונות של הרב משה צבי נריה.
לקראת סוף שנת תשע"ד (סוף 2014) הוא החל לגייס תמיכות באתר גיוס הכספים Headstart להוצאת אלבום חמישי בשם "שרים בתפילה" של ניגוני הימים הנוראים. האלבום יצא לקראת הימים הנוראים של תשע"ה והוא מכיל שיתופי פעולה עם אומנים רבים כישי ריבו, אודי דוידי, אברימי רוט ועוד.
בראשית שנת 2015 הוא הוציא מארז בן ארבעה דיסקים המכיל את שלושת אלבומי השבת שלו ('נשמות חדשות', 'עתיקא קדישא' (כפול), ו'זעיר אנפין') בשם "שרים לשבת". לכבוד הוצאת המארז הוא הקליט סינגל של השיר "קה אכסוף" יחד עם מקהלת 'מלכות' החסידית, בו הם שרים כל בית מארבעת בתי השיר בלחן שונה (- הבית הראשון בלחן של הרב יוסף צבי ברייער, מחסידות בעלזא. הבית השני בלחן של הזמר יהודה גרין. הבית השלישי בלחן של אלי ביר והבית האחרון בלחן של המלחין פינקי וובר).
באוגוסט 2015 (שלהי שנת ה'תשע"ה) הוציא יצחק מאיר אלבום נוסף בשם "מלווה מלכה" ובו שירי מוצאי שבת. גם אלבום זה מכיל שיתופי פעולה עם מיטב הזמרים ובהם יונתן רזאל, ליפא שמלצר, אבי מורי, חכם דוד מנחם ומקהלת מלכות אשר ביצעה יחד איתו את הפיוט הידוע "י-ה אכסוף" בגרסה המאוחדת.
בספטמבר 2017 (שלהי שנת ה'תשע"ז) הוציא יצחק מאיר את אלבומו העשירי בשם "ליקוטי תפילות", שירים לימי תפילה ורחמים. הרבה לחנים חדשים שלו, שיר אחד של קרליבך (הרי אי אפשר בלעדיו), תפילה מרבי נתן מברסלב, לצד מנגינות עתיקות מתפילות "הימים הנוראים", ואפילו שיר אחד עם מילים מקוריות (יצחק מאיר: "לא מאמין שהרשיתי לעצמי לעשות את זה. "מה אני ביאליק?!"|). גם אלבום זה מומן באמצעות אתר Headstart. -
יוסל'ה רוזנבלט
יוסף (יוסל'ה) רוזנבלט (ביידיש: יאָסעלע ראָזענבלאַטט; 9 במאי 1882 כ' באייר ה'תרמ"ב – 19 ביוני 1933 כ"ה בסיוון ה'תרצ"ג) היה חזן ומלחין הנחשב לאחד מגדולי החזנים בכל הזמנים. הותיר אחריו מורשת נכבדה של מוזיקה ליטורגית יהודית, שתרמה רבות לעיצוב עולם החזנות. הלחין ועיבד למעלה מ-600 יצירות, רובן תפילות וחלקן שירי עם יהודיים. רבות מיצירותיו נחשבות לקלאסיקות של עולם החזנות האשכנזית.משחרותו עסק בתפילות בבית הכנסת, וזכה לשבחים. בבגרותו זכה לפרסום רב, ובמהלך הקריירה כיהן במשרות החשובות בעולם החזנות ברחבי אירופה וארצות הברית.
בחפשו אחר מקורות פרנסה נוספים הגיע אל במות הבידור, ושר שירי מוזיקה פופולרית לצד קטעי חזנות. הוא אף תרם את קולו לפסקול הסרט המדבר הראשון, "זמר הג'אז". למרות זאת, סירב להצעות מעולם האופרה, בנימוק שאין מקומו של חזן ירא שמים באופרה.
ילדותו
יוסלה רוזנבלט נולד בחודש אייר תרמ"ב (מאי 1882), בעיירה בילה צרקווה שבאימפריה הרוסית. אביו רפאל שלום שימש חזן באחד מבתי הכנסת בעיירה. כישרונו בלט מגיל צעיר, וכבר בגיל 4 עמד ליד אביו, בסייעו לו בפרקי התפילה בקול אלט ילדותי. בשנת 1889, בגזירת השלטונות, נאלצה המשפחה להגר לגליציה כיוון שאביו היה נתין אוסטרי. בתחילה השתקעו בחצר הרבי בסדיגורא שבבוקובינה. בעצת הרבי החל לעבור עם משפחתו כ"חזן נודד" בערים הגדולות, בהן צ'רנוביץ, לבוב (למברג) וקרקוב, שם זכה לפרנסה ואף להצלחה מרובה. בשנת תרנ"ה (1895), בגיל 13, עבר בווינה, שם זכה לביקורות נלהבות ואף להצעות מהקונסרבטוריון הממלכתי, אך אביו, שהאמין כי מקום בנו הוא ליד "עמוד התפילה", סירב לכך.משרותיו
מונקאטש
באוגוסט 1900, עם הגיעו לגיל 18, נישא החזן הצעיר לטויבעלע קאופמן מהעיירה בז'סקו. שלושה ימים אחרי כן, בעיצומם של ימי המשתה, חתם על חוזה עם אנשי קהילת מונקאטש לשמש כחזן קבוע בשכר של 25 זהובים לשבוע.הקהילה במונקאטש הייתה שמרנית מאוד, ורוזנבלט חש כי לא יוכל להתפתח לכיוונים מוזיקליים מודרניים יותר בעיר זו. הוא החליט כי לא יישאר לכהן שם אלא שנה אחת בלבד. הסכסוך נתגלע עוד קודם לכך, כאשר פרנסי הקהילה לא הסכימו להקציב את הסכום הדרוש לשכירת משוררים למקהלה לימים הנוראים. רוזנבלט נשא עיניו אל קהילה מפוארת בהונגריה - בעיר פרשבורג.
פרשבורג
בימים הנוראים תרס"ב (1902), החל רוזנבלט למלא את תפקיד החזן בקהילת-הרוב האורתודוקסית בפרשבורג, היא ברטיסלבה, בת 8,000 נפש. בניגוד למונקאטש הקנאית, פרשבורג הייתה קהילה מודרנית ספוגת תרבות גרמנית, כך שרוזנבלט יכול היה להשקיע בלימודי מוזיקה ולהתפתח לכיוונים שונים במוזיקה המודרנית. לשם כך נהג לנסוע לווינה (מרחק שעה נסיעה) להשתלם בפיתוח קול אצל פרופסור ון-דר-שטייטס.בפרשבורג התחבב עד מהרה על הקהל וכן קשר קשרים אמיצים עם ישיבת פרשבורג ורבניה. הוא חש בנוח בקהילה זו, ותחושה זו היוותה קרקע פורייה ליצירה מקורית משלו. בתקופה זו פרסם את ספרו "שירי יוסף" המכיל 150 רצ'יטטיבים ופרקי מקהלה.
אחדות מיצירותיו המפורסמות מתוך תפילות הימים הנוראים כמו: "הנני העני ממעש" ו"ועל ידי עבדיך", מושתתות על הנוסח המקורי העתיק של פרשבורג.
בקיץ תרס"ה - 1905 החל להקליט את תקליטיו הראשונים בפונוגרף. ההקלטה וייצור התקליטים נעשו על ידי חברת "אדיסון" בווינה. מאחר שהמשפחה גדלה והמשכורת כבר לא סיפקה את הצרכים, נאלץ רוזנבלט לחפש לו משרה מכניסה יותר.
המבורג
בשנת תרס"ו (1906), החל רוזנבלט לכהן כחזן ראשי באיחוד בתי-הכנסת (Deutsch-Israelitischer Synagogenverband) בהמבורג שהקיף את כל קהילות העיר תחת הרב הראשי מרדכי עמרם הירש. המעבר מפרשבורג, שאחרי הכל הייתה עיר במזרח אירופה, להמבורג, טמן בחובו מספר קשיים. הוא התקשה להסתגל לסדר ולרשמיות ששלטו בכל מקום. כדוגמה לכך, בתקופה הראשונה לשהותו, הוזהר על ידי הממשל כי אם לא יסדיר את עניין נישואיו הרשמיים עם אשתו ייאלץ לעזוב את גרמניה. באימפריה האוסטרו-הונגרית, תחת שלטון פרנץ יוזף, נהגו יהודים מסורתיים להסתפק בכתובה כעדות לנישואים, אך בגרמניה הייתה זו חובה להסדיר תעודת נישואים רשמית. מאחר שלא רצו לעורר רינונים בקהילה, נאלצו החזן ואשתו לנסוע לאנגליה כדי לקיים את הטקס הרשמי.גם לנימוסי הקהילה ומנהגיה התקשה להסתגל. כאשר במסיבה חברתית הושיטה לו אחת הגברות את ידה ללחיצה, אך הוא כמנהג יהודי מזרח אירופה נמנע מלחיצת היד, הקים הדבר רעש גדול, ומאז לא חזר על "טעותו" זו. רוזנבלט נאלץ להקפיד על מנהגי הקהילה הקפדניים, להתענות אף בצומות בה"ב (תעניות רשות, שהיו נהוגות בחלק מהקהילות) ולהשתתף מדי בוקר בתפילת שחרית במניין. מאידך, המשכורת הייתה גבוהה פי כמה מאשר בפרשבורג (סכום גבוה של כ-7,000 מרק לשנה), הוא התוודע לתיאטרון ולאופרה, ונהנה מאוד מביקוריו שם. בשטאדט-תיאטר ההמבורגי התוודע לראשונה לטנור האגדי אנריקו קארוזו, ואילו קארוזו שמע אותו בתפילתו בבית הכנסת בהמבורג.
טעמה המוזיקלי של הקהילה ההמבורגית היה שונה מהקהילות שבהן כיהן עד אז. בין חבריה היו מבקרים קבועים בקונצרטים של התזמורת הפילהרמונית וטעמם היה קפדני ואנין. אמנם נהנו הם לעיתים לשמוע איזה ניגון חסידי או שיר עממי ביידיש, אך בבית הכנסת ציפו ליצירות של מלחיני מוזיקה ליטורגית מערבית דוגמת לואי לבנדובסקי וסלומון זולצר. רוזנבלט, שמתוקף החוזה לא היה יכול לצאת למסעות קונצרטים, הקדיש את מרצו וזמנו לכתיבת יצירות בסגנון זה, והקלטת תקליטים נוספים. את יום הולדתו ה-25 חגג בהמבורג בהוצאת קובץ שהכיל 25 פרקי תפילה בשם "תפילות יוסף" (שעליו נוספו מאוחר יותר "זמירות יוסף" ו"שבעה אופני הקידוש").
בשנת תרע"ב (1912), הכביד העול הכלכלי על משפחת רוזנבלט, שמנתה כבר תשע נפשות, והחזן נאלץ לפרנס אף את אחותו שהתאלמנה. הוא פנה לראשי הקהילה בבקשה להעלות את שכרו, ומשנענה בשלילה, פנה שוב לחפש לו מקור מחיה מכניס יותר.
ניו יורק, רובע הארלם
לאחר פטירת אמו ועיכובים שונים מצד קהילת המבורג, הגיע רוזנבלט ב-1 ביוני 1912 לחופי אמריקה. הוא הוזמן על ידי קהילת "אוהב צדק" של יוצאי הונגריה ברובע הארלם בניו יורק לתפילות מבחן, לאחר שהחזן הקודם של הקהילה, ישעיה (סול) מייזלש, התפטר. לאחר שתי שבתות בהן הרשימה תפילתו את חברי הקהילה, נערכה אספה בה הסכימו 400 החברים פה אחד למנות את רוזנבלט לחזן. לשכרו השנתי (2,400 דולר) נלוותה גם הכנסה צדדית מנדבות שינדרו עולים לתורה, עריכת חופות ולוויות. ביום העצמאות האמריקני, ביולי 1912, הגיעה משפחת רוזנבלט לניו יורק.בניו יורק התפתחה הקריירה של רוזנבלט לממדים עצומים. הקהילה לא הגבילה אותו לצאת למסעות קונצרטים ברחבי ארצות הברית ואירופה, והוא אכן הרבה להופיע בקונצרטים מסחריים ולמטרות צדקה. בד בבד המשיך להקליט תקליטים חדשים, אשר הופצו ברחבי ארצות הברית ואירופה. בית הכנסת של הקהילה הפך למרכז חשוב בחיים המוזיקליים של יהודי ניו יורק, מספר האנשים שצבאו על דלתותיו לשמוע את החזן עבר את הקיבולת, ולעיתים נדרשה המשטרה לשמור על הסדר. הנהלת בית הכנסת החלה למכור כרטיסים לתפילת הסליחות הראשונות ולימים הנוראים. העיתונים, הכלליים והיהודיים, מלאו בביקורות נלהבות על הופעותיו, מלאות בסופרלטיבים כגון "תופעה מוזיקלית נדירה", ואף הכתירוהו ל"מלך החזנים". יוסל'ה רוזנבלט הפך ל"כוכב-על", ודמותו הייתה כה מוכרת, עד כי חברות ענק השתמשו בו לפרסום מוצריהן בעיתונות.
התפטרות והתפייסות
בשנת תרפ"ב (1922) הודיע רוזנבלט על התפטרותו מקהילת "אוהב צדק" בגין סירובה של הנהלת הקהילה להעלאת שכרו, שעמד באותם ימים על 6,000 דולר לשנה. הוא חתם חוזה עם שלושה אמרגנים על עריכת תפילות הימים הנוראים באולם ה"מטרופוליטן אופרה" בפילדלפיה, תמורת סכום עתק של 15 אלף דולר, וכן התחייבות כי יערוך את התפילות עבורם בשנתיים הבאות תמורת סכום זהה. על אף הסכום הגבוה והשחרור מהתקשרות עם קהילה על החובות הכרוכים בכך שהביאה לו הצעת האמרגנים הפרטיים, הסכים רוזנבלט בלחץ עצום מצד בעלי השפעה בקהילת "אוהב צדק" לחזור בו מהתפטרותו תמורת העלאת שכרו ל-10,000 דולר לשנה וכן הטבת תנאיו, כך שמלבד תפילות החגים היה עליו להתפלל לפני התיבה רק בשבת אחת בכל חודש - שבת מברכים. כן דאגה הקהילה לפצות את החתומים על החוזה החדש והתחייבה להביא מקהלה חדשה בניצוחו של מאיר פוזנר. החזן נשאר בקהילה זו עד שמצבו הכלכלי הכריע אותו, ובשנת 1927 נאלץ לעזוב את משרתו ולעבור לניהול עצמאי של תפילותיו.תקופה עצמאית
באוגוסט 1927 נכנסה התפטרותו של רוזנבלט מקהילת "אוהב צדק" לתוקפה, ונפתח פרק חדש בנדודיו. בימים הנוראים שלאחר מכן התפלל באולם בשיקגו, ובסוכות בעיר דטרויט. בחודשים הבאים עבר ברחבי ארצות הברית, כשהוא משלב הופעות על במות הבידור בימות החול עם תפילות בשבת בערים שונות, ובהן: מיניאפוליס, סיאטל, אינדיאנפוליס, קולומבוס, מילווקי, פילדלפיה ווושינגטון. בוושינגטון די. סי. הופיע ב"ארל תיאטר" ונפגש עם נשיא ארצות הברית, קלווין קולידג'. על אף שמבחינה כלכלית מצב עצמאי זה השתלם לו יותר, ועל אף הפרסום והזכות להגיע ליותר מאזינים, לא רצה רוזנבלט להמשיך בהתרוצצויות אלו, וחפץ לשוב ולשמש במשרה קבועה.ניו יורק, רובע ברוקלין
בתרפ"ח (1928), חתם רוזנבלט על חוזה לעשר שנים עם קהילת "אנשי ספרד" בבורו פארק שבברוקלין, בשכר של 12,000 דולר לשנה. קהילה זו הייתה פחות עשירה מקהילת "אוהב צדק" ומבנה בית הכנסת היה פחות מפואר, אך חברי הקהילה פיצו על כך בכבוד ובהערצה שרחשו לחזן. לא לאורך זמן יכלו אנשי הקהילה לעמוד בהסכם זה, שכן לאחר נפילת הבורסה בוול סטריט והשפל הגדול שהחל אז בכלכלת ארצות הברית, הקהילה לא יכלה לשלם סכומים כאלה. כך מצא עצמו רוזנבלט ב-1930 שוב ללא משרה.חזרה ל"אוהב צדק", מנהטן
קהילת "אוהב צדק", שעברה למשכנה החדש ברחוב 95 במנהטן, הייתה קהילה עשירה במיוחד, שאף בזמן השפל הגדול יכלה להרשות לעצמה להחתים את רוזנבלט על חוזה לשבע שנים בשכר של 9,000 דולר לשנה. אך גם כאן פגע המשבר, ובית הכנסת ניסה לפגוע בשכרו של החזן בתואנות שונות, ובשנת 1932 מצא עצמו רוזנבלט מחוסר עבודה.פעילות הומניטרית
רוזנבלט הרבה להופיע למען מטרות צדקה, ואף פיזר חלק מממונו לצדקה. לא אחת נאלץ להפסיד כסף רב כדי לקיים התחייבויות שנתן למוסדות צדקה. במקרה מסוים אף שכר רכבת מיוחדת שתסיע אותו מפילדלפיה לניו יורק, כדי להספיק להגיע לקונצרט שהכנסותיו יועדו לצדקה. בתום מלחמת העולם הראשונה יצא למסע קונצרטים ברחבי ארצות הברית, שהכנסותיו יועדו לעזרת נפגעי המלחמה באירופה. המסע נפתח בעצרת ענק באולם תיאטרון ההיפודרום בניו יורק, שנערכה בנשיאותו של הנדבן נתן שטראוס. בתום הנאומים האזין קהל של ששת אלפים איש לתוכנית מוזיקלית מפי החזן. ההצלחה הייתה מעבר למשוער ובעצרת נאסף סכום עצום. לאחר מכן יצא רוזנבלט למסע בפילדלפיה, סקרנטון, בפאלו, וערים נוספות ברחבי ארצות הברית. את הכנסותיו ממכירת התקליט "אלי אלי", שהוקלט על ידי חברת ויקטור, הקדיש לטובת קרן נפגעי המלחמה.סבבי קונצרטים באירופה
סבב ראשון - בשנת 1923 יצא למסע קונצרטים ותפילות ברחבי אירופה. תחילה הגיע ללונדון, שם הופיע בקווינס הול ובאלברט הול והתפלל ב"גרייט אסמבלי הול". כמו כן הופיע בלידס ובמנצ'סטר. לאחר מכן סייר בגרמניה, שם הופיע גם בהמבורג, בקהילה שבה כיהן 11 שנים קודם לכן. הופיע בין היתר בקרקוב ובברטיסלבה (פרשבורג), שם פגש לראשונה מזה 12 שנה את משפחתו המורחבת. בין לבין ביקר גם ביקור קצר באנטוורפן. בכל מקום אליו הגיע התקבל באהדה ובשמחה והביקורות בעיתונים הרעיפו עליו שבחים.סבב שני - בשנת 1928 יצא שוב לאירופה. הקונצרט הראשון במסע זה התקיים ב-9 במאי בפריז. לאחר מכן הופיע בערים אנטוורפן, אמסטרדם, בריסל, ציריך, פרנקפורט, המבורג, לייפציג, ברלין, מינכן ווינה. גם הפעם בכל מקום אליו הגיע, קידם המון רב את פניו, והאולמות בהם נערכו הקונצרטים מלאו מפה לפה. בחלקו השני של המסע, שנערך במזרח אירופה, בליטא בלטביה ובפולין, הגיעו הביקוש והכמיהה לכדי תגרות של ממש ולעיתים אף לניפוץ שמשות. האולמות בקובנה, בוילנה, בוורשה, בביאליסטוק ובלודז' מלאו עד אפס מקום והמון רב צבא על הדלתות.
מסעות אלו, מעבר להיותם רווחיים מבחינה כלכלית, תרמו רבות למוניטין של רוזנבלט כאמן בינלאומי.
החזן יוסף רוזנבלט
עולם האופרה
באחד ממסעות הקונצרטים הופיע רוזנבלט באולם תיאטרון בשיקגו. באולם ישב קליאופונטה קמפניני, המנהל המוזיקלי של ה"גרנד אופרה" של שיקגו. לאחר הקונצרט ביקש להציגו בפני החזן, ובו במקום הציע לו את תפקיד אלעזר באופרה "היהודיה" של ז'אק פרומנטל הלוי תמורת אלף דולר לכל הופעה. קמפניני אף הבטיח לרוזנבלט שלא יאולץ לגלח זקנו או להופיע באיזושהי צורה בלתי מכובדת המנוגדת להלכה היהודית, ואף הבטיח שרוזנבלט יופיע רק עם זמרות יהודיות, יתארח בבתי מלון כשרים ולא יופיע בשבתות ובחגים. קמפניני היה מוכן לחתום מידית על חוזה ל-17 הופעות, בהכנסה כוללת של 17 אלף דולר. הייתה זו הצעה קוסמת ומפתה עד מאוד, בהתחשב בכך שבקהילתו השתכר רוזנבלט עשרת אלפים דולר לשנה, נוסף על התהילה והכבוד שבשירה באופרה והחשיפה בפני קהלים חדשים. אך רוזנבלט לא רצה בה, וחש כי אין זה יאה לחזן, שתפקידו לשמש כשליח הציבור בתפילות לפני בורא עולם, להופיע באופרה. על מנת שלא לדחות הצעה כה נדיבה בצורה בוטה, התחמק בתירוץ כי הוא כבול למשרתו שבקהילת "אוהב צדק". קמפניני לא ויתר בנקל ושלח מכתב אל נשיא הקהילה, בו ביקש לשחרר את רוזנבלט להופעות באופרה. נשיא הקהילה, בשליחות רוזנבלט, השיב כי "אנו סבורים כי בשים לב למעמדו המיוחד במינו כחזן בבית הכנסת, לא יהיה זה ראוי למר רוזנבלט לעלות על בימת האופרה". דחיית ההצעה המפתה הכתה גלים בכל רחבי העולם היהודי, ובמאמרי המערכת של העיתונים שיבחו את עמידתו של רוזנבלט על עקרונותיו. ההצעה חזרה על עצמה שוב כמה שנים מאוחר יותר, בשכר גבוה אף יותר להופעה, אך נדחתה גם היא כקודמתה.פנייה זו של מנהל מוזיקלי בבית אופרה נחשב, הביאה את רוזנבלט לכלול בחלק מהופעותיו גם אריות אופראיות ושירי עם שונים.[2] לרוזנבלט, ולעיתים קרובות אף לקהל השומעים, לא היה מושג במה עוסקים השירים. רוזנבלט קרא מתוך פנקס קטן את המילים שהעתיק לכתב עברי. מבקרי המוזיקה נחלקו בעניין ביצועי האריות. היו מהם ששבחו את ביצועיו, אך רובם סברו כי חסרו לרוזנבלט הידע והמסורת להעניק את האינטרפרטציה הנכונה לאריות.
פשיטת רגל ובמות הבידור
תמימותו של רוזנבלט הביאה אותו לכדי פשיטת רגל, לאחר שנוכלים, פיתו אותו להקים עיתון יהודי-חרדי בשפות יידיש, אנגלית ועברית. האידיאל שבהפצת ההשקפה קסם לרוזנבלט, והוא השקיע את כספו בשבועון "אור ישראל", כאשר לא היה לו שמץ של מושג בעסק זה. הדברים התדרדרו עד לפשיטת רגל, והוא מצא עצמו בינואר 1924 בחובות שהגיעו לכמעט 200 אלף דולר. על אף שהגיש בקשה לבית המשפט להכרה כפושט רגל, הודיע רוזנבלט כי אינו מתכחש לחובותיו ומתכוון להחזירם עד הפרוטה האחרונה. לשם כך נאלץ לחפש מקור הכנסה נוסף. הוא מצא זאת בדמות הופעה על במות הבידור, ה"וודוויל". הוא החל להופיע בתיאטרונים אלו, לעיתים אף שלוש פעמים ביום, כאשר חלקו בתוכנית היה קטן יחסית - שניים-שלושה שירים פופולריים. הופעות בידור אלו יועדו לקהל לא-יהודי וכללו גם זמרים ואמנים לא-יהודים, וכך התוודע רוזנבלט גם לעולם הבידור. כך למשל פגש את הזמר האיטלקי טיטו סקיפה שבא לשמעו, ובפגישתם שרו יחד מאחורי הקלעים את הדואט של אירווינג ברלין "כשהיינו בני שבע עשרה". הופעות אלו נמשכו עד 1928, כאשר בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית של הראינוע והקולנוע, חלה ירידה בענף הוודוויל.ב"זמר הג'אז"
בשנת 1927, כאשר האחים וורנר התכוננו להפקת אחד הסרטים המדברים הראשונים, "זמר הג'אז", הם הציעו לרוזנבלט את תפקיד "החזן רבינוביץ'", אביו של זמר הג'אז, תמורת סכום של 100 אלף דולר. רוזנבלט סירב, שוב בטענה כי אין זה יאה לחזן להופיע כשחקן, וכן ראה בכך שימוש לא הגון בתפילות (דוגמת "כל נדרי"), אותן רצו האחים וורנר להסריט. הוא נאות להקליט לפסקול הסרט מספר יצירות שאינן מהתפילות בבית הכנסת, כגון "רחם נא" מתוך ברכת המזון. תמורת הקלטה זו שולם לו סכום של עשרת אלפים דולר. לשם ההקלטה המיוחדת נסע להוליווד, על מנת שהסינכרוניזציה בין הקול לתמונה תהיה מושלמת. בעת שהותו שם נפגש עם צ'ארלי צ'פלין בביתו שבבוורלי הילס. בפגישה זו סיפר צ'פלין לרוזנבלט, כי כל אימת שרוחו נעכרת הוא מאזין לתקליטיו והם משפרים את מצב רוחו.מסע אחרון לארץ ישראל
בחורף 1933, כאשר רוזנבלט היה במצב כלכלי ונפשי קשה, הגיעה הצעה מיוסף פוקס, מנהלה של חברת הסרטים האמריקנית-ארצישראלית "קול אור", לצלם סרט בארץ ישראל, כאשר תפקידו של רוזנבלט יהיה לשיר כמה מיצירותיו על רקע נופי הארץ. למרות אי הוודאות ברווחיות הסרט, קיבל רוזנבלט את ההצעה בהתלהבות, מאחר שחפץ מאוד לבקר בארץ ישראל.מעט לפני חג הפסח 1933, הגיע רוזנבלט לארץ ישראל. הקהל בארץ, שהכיר אותו מהעיתונות ומההקלטות, קידם אותו בהתלהבות רבה. קבלות פנים נערכו לו בכל רחבי הארץ, והוא סייר בזמן קצר לאורכה ולרוחבה. הוא התפלל והופיע בפני מגזרים רבים, כך בחג הראשון של פסח התפלל באולם "אוהל שם" בתל אביב, ובשביעי של פסח בישיבת מאה שערים בירושלים. הוא הופיע במסיבת חובבי חזנות בראשות חיים נחמן ביאליק בקיבוץ עין חרוד, בבית הכנסת הגדול בראשון לציון, בטיש של הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן האדמו"ר מסדיגורה בעל "כנסת מרדכי" שהיה בביקור בארץ ישראל באותם ימים, בשבת שלפני ל"ג בעומר בהילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון, ובשבועות התפלל בבית הכנסת הגדול בתל אביב. ידידות מיוחדת נרקמה בין רוזנבלט לרב הראשי של ארץ ישראל, הרב קוק. בכל זמן פנוי שהיה לו ישב רוזנבלט אצל הרב קוק, ובשבתות סעד על שולחנו, כאשר הוא מנעים לרב מזמירותיו. אווירת ארץ ישראל שיפרה את מצב רוחו על רקע מצוקותיו הכלכליות באמריקה.
פטירתו
ביום שני, כ"ה בסיוון תרצ"ג 1933, יצא בלוויית הצוות לבית לחם ולאזור ים המלח להשלים את צילומי הסרט. ליד קבר רחל שר את "קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה" (ירמיהו, ל"א, י"ד), ולאחר מכן צולם כשהוא עומד בסירה בנהר הירדן, כשהוא שר "מה לך הים כי תנוס, הירדן תסוב לאחור" (תהלים, קי"ד, ה'). לאחר רחיצה בים המלח חש ברע, והובהל לאכסנייתו בירושלים. רופא הזריק לו תרופת הרגעה, אך כחלוף שעתיים נפטר רוזנבלט והוא בן 51 בלבד.
כמחווה לזכרו הכריזה הרבנות הראשית על שביתה ממלאכה בזמן ההלוויה. כחמשת אלפים איש פסעו אחר מיטתו בדרכה לבית הקברות בהר הזיתים. הרב קוק ספד לו: "הפך לאבל כינורי ועוגבי לקול בוכים". הידיעה הכתה בתדהמה בכל רחבי העולם היהודי, ופורסמה בעיתונות היהודית והלא-יהודית.על מידת ההערצה שלה זכה תעיד אנקדוטה על עמיתו החזן משה קוסביצקי שהכריז על עצמו כעל "יוסל'ה רוזנבלט השלישי". משנשאל מי הוא זה יוסל'ה רוזנבלט השני השיב בפשטות: "אין שני לו"[דרוש מקור].
מורשתו
רוזנבלט הותיר אחריו מורשת נכבדה של מוזיקה ליטורגית יהודית, ביצירותיו הכתובות ובהקלטותיו, המשמרות את עבודתו האמנותית, שממנה יונק כל חזן עד היום. ניתן לומר כי רוזנבלט נטל חלק נכבד בעיצוב פני החזנות כפי שהיא כיום, ואין חובב חזנות שאינו מכיר את יצירותיו.
כאמור, רוזנבלט הלחין יצירות מוזיקליות רבות. אין קטלוג מסודר של יצירותיו, אך המבינים בתחום, נוקטים במספרים של מעל 600 יצירות כתובות שלו, כאשר רובן חוברו למילות תפילה, אך חלקן גם למילים של שירים עממיים ביידיש. בשנת 2013 התגלו יצירות כתובות של רוזנבלט שמעולם לא פורסמו, והיו ברשות ידידו מפרשבורג ומהמבורג - החזן אמיל גרוס. משפחתו של גרוס העבירה מזוודה ובה מסמכים שונים ודפי תווים אל הספרייה הלאומית בירושלים, שם גילו לאחר מיון יצירות בכתב ידו ובחתימתו של רוזנבלט, שלא היו מוכרות עד אז. יצירותיו של רוזנבלט מתאפיינות במקוריות רבה בד בבד עם שילוב המוטיבים המסורתיים היהודיים והליטורגיים. ביצירותיו של רוזנבלט, גם ברצ'יטטיביות שבהן, תופסת המלודיה מקום נכבד. הגיוון שבקשת יצירותיו נרחב, וניכרת בה השפעתן של תרבויות מוזיקליות שונות. לדוגמה, ניתן לשמוע את השפעתה של המוזיקה הקלאסית ביצירתו "עד הנה" (מתוך נשמת כל חי) המאופיינת במוטיבים קלאסיים אך אינה נעדרת תחינה יהודית.מעבר לכוחו כמלחין, ניחן רוזנבלט ביכולת ייחודית למעבר חד מטנור לירי לפלסט, כישרון בו עשה שימוש ברבות מיצירותיו. טכניקה זו הטביעה את חותמה על עולם החזנות היהודי, ומכוחה נמדדים כישוריו של חזן גם ביכולתו להשתמש בפלסט, או כפי שהוא מכונה בעולם החזנות קאפ שטימע - קול הראש.
רבות מיצירותיו נחשבות עד היום לקלאסיקות בעולם החזנות ומושרות בפיהם של חזנים רבים בתפילות ובקונצרטים, ומוקלטות שוב ושוב על ידי חזנים ואמנים רבים. אחדות מהן אף פופולריות בעולם היהודי כולו.
הקלטות
רוזנבלט הקליט מעל 180 הקלטות. רובן מיצירותיו המקוריות, וכן לא מעט יצירות עממיות ויצירות משל אחרים. כך מקובל לייחס לרוזנבלט לחן מפורסם לשיר המעלות (תהלים קכו), המזמור המושר קודם ברכת המזון. אך את הלחן הזה הלחין קרוב משפחתו - החזן פנחס מינקובסקי, ורוזנבלט היה הראשון שהקליט את היצירה.[7] לרוב הקליט את היצירות בליווי פסנתר או עוגב, לעיתים בלווית תזמורת קטנה או מקהלה.הקלטותיו של רוזנבלט נעשו בימים שתעשיית ההקלטות הייתה בראשית דרכה, ולכן איכותן על פי רוב ירודה. לאחרונה השקיעו כמה חברות הפקת מוזיקה בניקוי חלק מההקלטות הללו ושיפור איכותן באמצעים טכנולוגיים חדשניים, ואף הקליטו את הליווי המוזיקלי מחדש. חובבי החזנות והמוזיקה היהודית יכולים עכשיו ליהנות מקולו ומשירתו באופן הדומה יותר למקור.
יוסל'ה רוזנבלט בתרבות הישראלית
רוזנבלט נזכר ברומן בעל היסודות האוטוביוגרפיים "והוא האור" (1946) מאת לאה גולדברג, כאשר היא מתארת את אווירת הנופש ביער לצד הנהר: "איזה לילה מוזיקלי - בכל הקייטנות פערו לוֹעם הגרמופונים. מוות לזמירים! הירח עומד על היער. יוס'לה רוזנבלט משתפך בניגון של ימים־נוראים. שכנתו היא מארלן דיטריך החזנים, זמרי הקברטים, מנגני הג'אזים, איזה לילה!".
ההצגה "רוזנבלט אקספרס", שעלתה לראשונה בירושלים בדצמבר 2014 והמשיכה באולם הבימה 4 בתל אביב, מגוללת את סיפור חייו רב התהפוכות של רוזנבלט. בהצגה נעשה שימוש בהקלטות המקוריות של יוסל'ה.הזמר הישראלי חנן יובל שר את "שיר המעלות" (תהלים קכו) בביצוע מחודש שהכניס את השיר לרפרטואר הקלסי של השירים הישראליים.
בשכונת רמות בירושלים נקרא רחוב על שמו של רוזנבלט.
-
@תהילוש אמר בשרשור ביוגרפיות זמרים ומלחינים.:
@יוסי-הגאון אמר בשרשור ביוגרפיות זמרים ומלחינים.:
מה עם ביוגרפיה על פייטנים?!
תעלה בכבוד.
אין לי ויקיפדיה
-
@יוסי-הגאון על איזה פייטנים אתם מחפשים ויקיפדיה?
-
@פונץ-בננה אמר בשרשור ביוגרפיות זמרים ומלחינים.:
@יוסי-הגאון על איזה פייטנים אתם מחפשים ויקיפדיה?
מה זה משנה, יש הרבה פייטנים.
אבל לא משנה כבר עזרו לי, תודה.!
