שיר משותף

אייצ'ית

@רבקה ארגנתי לך פה אתגר שיר משותף איתי.. כמו בעבר הרחוק...

ו...
כמו תמיד לא הבאתי נושא.
אני בית את בית, עד שתתגלה התוצאה--

במקום בו אני עומדת-
כבר לא יכולה עוד לשקוע,
הסבירו לי שצריך:
גם להקשיב לא רק לשמוע...

רבקה

איזה כיף לי

כך לאיטי אני מהלכת -
חוששת להיפגע או לפגוע.
אין צורך להאריך:
כי המקום בו אני נוגעת נגוע...

אייצ'ית

אז בניתי סביבי
מן בית עשוי מקרטונים
כזה קטן.. נייד...
זרקתי עליו ת'ז'יטונים

רבקה

המצב 'תקוע' אצלי,
על הכל בונה הררים.
כל כך קטנה, לבד,
נעלמים לי אהובים.

אייצ'ית

אלו שלא התייאשו
דואגים לטפח, להשקות
לא מבנים שעץ מפלסטיק
הם מנסים להחיות

רבקה

אתם, אל תצקצקו,
אולי זו דרככם להתרות.
שורשי נמסו כארטיק,
התאדו המה לכל הרוחות.

אייצ'ית

אני חסינת כדורים
הלב כבר לא יכול לסבול
ושוב מעמידה פנים
של אחד סופרמן... כל יכול

נראה לי תעשי בית סיום לא?!

רבקה

@אייצ-ית
החלטתי לסיים את זה כשאלה למחשבה;)

אז... מה אתם אומרים,
אני באמת כאן כדיי לשאול.
אולי אתם יודעים, אנשים,
מה עוצר בעדי בדרך לגדול?!