לאיפה נעלמו הזמרים הליטאים? טור דעה / ישראל רוזן
-
@ברוריה
בהתחלה הוא היה חסיד חב"ד עד שסילקו אותו
אבל הסתופף גם בבאבוב אמשינוב ובהמשך נהיה חסיד ברסלב
כמו"כ היה מקושר מאוד לתורות אדמו"רי וורקא ואיז'ביצא -
@ארי-רוזנבלט אמר בלאיפה נעלמו הזמרים הליטאים? טור דעה / ישראל רוזן:
@ברוריה
בהתחלה הוא היה חסיד חב"ד עד שסילקו אותו
אבל הסתופף גם בבאבוב אמשינוב ובהמשך נהיה חסיד ברסלב
כמו"כ היה מקושר מאוד לתורות אדמו"רי וורקא ואיז'ביצאאבל הוא לא מאוד ידוע כאחד כזה וגם בציבור החידי לא הכי אהבו אותו בלשון המעטה
-
@ארי-רוזנבלט אמר בלאיפה נעלמו הזמרים הליטאים? טור דעה / ישראל רוזן:
קרליבך היה חסידי, וגם אם אתה רוצה לחלוק על זה, זה ברור שהמוזיקה שלו הושפעה מהחסידות
הדבר האחרון ששלמה קרליבך היה זה חסיד, הוא נולד בגרמניה ולמד אצל הרב היימן בישיבה ולאחר מכן אצל הרב קוטלר.
לאחר מכן שהוא התחיל להסתובב עם הגיטרה הוא הגיע לחב"ד ששם הרבי ביקש ממנו להפיץ את תורת החסידות.
אני מכיר את רוב שירי קרליבך, ואני לא מכיר שום שיר חסידי מהתקופה הזאת שיכול להתאים לקרליבך.@ארי-רוזנבלט אמר בלאיפה נעלמו הזמרים הליטאים? טור דעה / ישראל רוזן:
אם כי שיריו היו מסובכים יותר ובהמשיך הוא הקליל את שיריו למען יחדרו ללבות המון העם
השירים המסובכים שלו היו שירים מז'וריים אבל לא קשורים לחסידות, ולמיטב ידיעתי וכמו שכתוב בויקיפדיה, ההתחלה שלו הייתה עם השמיעיני, אשא עיני, עוד ישמע כך שזה לא נראה לי נכון, (אדרבה אם אתה יודע אחרת זה מאוד מעניין אותי לשמוע, ומה המקור לעניין)
||תולדות חייו מתוך ויקיפדיה https://www.hamichlol.org.il/שלמה_קרליבך
ילדותו
נולד עם אחיו התאום אליהו חיים[1] בברלין, לרב ד"ר נפתלי (הרטוויג) קרליבך - בנו של הרב שלמה קרליבך מליבק, ולפסיה (פאולה) - ביתו של הרב ד"ר אשר מיכאל (ארתור) כהן, שהיה רב ואב בית דין בעיר בזל.בשנת 1931, עם התחזקות המפלגה הנאצית, עברה המשפחה לעיר המרפא באדן שבאוסטריה, שם כיהן אביו ברבנות. רבנים ואדמו"רים שבאו לנפוש במקום היו מתארחים בבית משפחת קרליבך.
כבר בגיל חמש החל שלמה ללמוד גמרא מפי מורים פרטיים. בשנת 1938 נסעה משפחתו לטלז שבליטא לשמחת בר המצווה של בנו של ראש ישיבת פוניבז', הרב יוסף שלמה כהנמן, ונאלצה להתעכב בבית משפחת כהנמן מספר חודשים (תחילה שבר האב את רגלו, ובהמשך חלו הבת שולמית והבן אליהו חיים). פסיה נזכרה כי בעת הלידה הבטיחה לגדל את הילדים לתורה, ושלמה בן ה-13 נשלח ללמוד מספר חודשים בישיבת פוניבז'[2].
בשנת 1939, בעקבות ההחמרה במצב יהדות גרמניה ואוסטריה, החליטה המשפחה לעקור לארצות הברית, שם התמנה אביו לרב קהילה קטנה במנהטן והקים את בית הכנסת "קהילת יעקב" הידוע גם כ"קרליבך שול".
שלמה למד בישיבת תורה ודעת בראשותו של הרב שלמה היימן, ונחשב לאחד התלמידים המוכשרים שם. בשנת 1943, עם הקמת ישיבת לייקווד על ידי רבי אהרן קוטלר, בחר הרב קוטלר בשלמה לאחד מ-14 חברי הגרעין המייסד. הוא למד שם עד שנת 1949.
תקופת חב"ד
לקראת אמצע שנות ה-40 החל שלמה להתקרב לחסידות חב"ד ולרבי יוסף יצחק שניאורסון. בשנת 1949 עבר ללמוד בישיבת ליובאוויטש.בי"ט בכסלו תש"י, כחודש לפני פטירתו, קרא האדמו"ר לו ולזלמן שחטר-שלומי ועודדם לצאת לאוניברסיטאות (קולג'ים) כדי לעסוק בקירוב ליהדות. שבוע לאחר מכן, בחג החנוכה, יצאו השניים לאוניברסיטת ברנדייס, שם למדו עם הסטודנטים חסידות ועודדום להניח תפילין. בכך היו לשלוחי חב"ד הראשונים[3].
לאחר פטירתו של האדמו"ר התקרב שלמה לחתנו של האדמו"ר המנוח, רבי מנחם מנדל שניאורסון[4]. בשנת 1951 ביקש ממנו הרבי להפיץ את תורת החסידות בישיבות, והוא החל להסתובב בישיבות בארצות הברית ולקרב תלמידים לחסידות ולתורת חב"ד[5].
בהמשך, קיבל שלמה פנייה מסטודנטית באוניברסיטת קולומביה למסור שיעורי יהדות לסטודנטים שם, ובא לשאול על כך את הרבי מליובאוויטש. לאחר שהרבי אמר לו שהוא צריך לחשוב על כך, ביקש ממנו שלמה שייתן לו להתחיל עם השיעור ורק אחר כך יחשוב[5] וכבר למחרת החל בפעילות באוניברסיטה.
בשנת 1954 פנה שלמה לרבי ואמר לו שאם באים מאה איש לשיעור, לאחר שהוא מבקש מהם לשבת גברים ונשים בנפרד הוא מרגיש שהוא איבד 90 מתוכם, וכשהוא מבקש מהבנות לא לשיר הוא מאבד תשעה נוספים, וכך במקום לדבר עם מאה הוא מדבר עם אחד. הוא ביקש את רשותו לאפשר ישיבה מעורבת. הרב קרליבך סיפר שהרבי ענה לו: "אני לא אומר לך מה לעשות וגם לא אומר לך מה לא לעשות, אם אתה רוצה לעשות משהו על דעת עצמך, יהי רצון שתצליח"[5]. הרבי עצמו כתב שהוא מצטער על שסברו שהוא תומך בדרכו של קרליבך, שאותה הגדיר כמנוגדת להלכה ולשיטת החסידות[6]. קרליבך החליט לעזוב את ליובאוויטש ולפתוח בדרך עצמאית. לימים תיאר זאת:
הגיע הזמן שלי לעזוב את ליובאוויטש, אך הדבר הכי קשה היה, לא הייתי בליקווד, לא הייתי בליובאוויטש, לא הייתי בשום מקום בעולם. לוקח הרבה זמן לעמוד לבדך על הרגליים, בין שמים לארץ...— רבי שלמה קרליבך
דרכו העצמאיתקברו של קרליבך, בהר המנוחות בירושלים
הרב קרליבך החל להפיץ את תורת החסידות בסגנון חדש, ששאב את אופיו מה"גל החדש" ששטף את ארצות הברית בשלהי שנות ה-50 ושנות ה-60. בליווי הגיטרה שלו נדד ברחבי המדינה. החלו להתקבץ סביבו חסידים שהתלהבו מסגנונו.שיריו הראשונים יצאו בשני תקליטי ביכורים, אחד מהם ("הנשמה לך", 1959) בעיבוד מילטון אוקון. תקליטים אלו פרסמו את להיטיו הראשונים - "אשא עיני", "השמיעיני את קולך" "לולי תורתך" ו"עוד יישמע", המושר כמעט בכל חתונה דתית.
ב-1963 הופיע קרליבך במועדון "Village gate" בניו יורק, להופעה מוקלטת ראשונה. התקליט נקרא על שם אחד השירים בו, "פתחו לי שערי צדק", מתוך רצון לפתוח את הלבבות בין האנשים ובינם לבין שערי השמים. כמו בשאר הופעותיו, הצטרף הקהל לשיר איתו. הרב קרליבך התפרסם עוד יותר כשהופיע ב-1966, בגריניץ' וילג' לאחר פגישה עם בוב דילן, נינה סימון וזמרים אחרים. משם המשיך לפסטיבל הפולק בברקלי. הרב קרליבך החליט להישאר בסן פרנסיסקו כדי לקרב ליהדות צעירים "היפים" ומחוסרי בית. למטרה זו הקים שם את "בית אהבה ותפילה". ב-1967 נפטר אביו וקרליבך התמנה תחתיו, יחד עם אחיו התאום, לרב הקהילה. באותן שנים החל קרליבך לנסוע ולהופיע בקהילות יהודיות בעולם, כולל ישראל, בה הופיע לראשונה באוגוסט 1960[7]. כמה מחסידיו שימשו להקת הליווי שלו. התלהבותו וריקודיו במהלך ההופעה הולידו את הכינוי "הרבי המרקד".
ב-1976 התיישבו חסידיו ביישוב "מבוא מודיעים" על יד לטרון. הרב קרליבך התגורר שם באופן חלקי. ב-1969, בפסטיבל הזמר החסידי הראשון, זכה שירו "והאר עינינו", בביצוע השלושרים, במקום השלישי[8]. שירים אחרים שלו צעדו במקומות גבוהים במצעד הפזמונים העברי השנתי בישראל. חלק משיריו קיבלו משמעויות לאומיות, כמו "ובאו האובדים", "למען אחי ורעי", "עוד אבינו חי" ו"לא אמות כי אחיה", שנכתבו במסגרת המאבק לעליית יהודי ברית המועצות שבו השתתף מהשנים הראשונות. את שני האחרונים כתב לבקשתו של יעקב בירנבאום[9]. לחניו חדרו במיוחד לציבור הדתי-לאומי והחל להתפתח ז'אנר של שירת קרליבך.
בשנות ה-80 החל להקליט ולהפיץ סיפורים חסידיים. במסעותיו באירופה נהג להסתובב בבתי כנסת ולאסוף ספרים תורניים שהיו מיועדים לגניזה, מהם הרכיב ספרייה תורנית גדולה. הוא ניצל את הסדקים הראשונים שנבעו בחומת השלטון הקומוניסטי לעריכת הופעות בחבר המדינות בשנים 1989 ו-1991.
בגיל 48 נישא לנעילה (איילין גליק) מטורונטו. לבני הזוג נולדו שתי בנות – נשמה ונדרה. נשמה היא זמרת, המבצעת בין היתר את שירי אביה.
קרליבך נפטר בט"ז בחשוון תשנ"ה, 21 באוקטובר 1994, מהתקף לב, במטוס שהיה בעיצומה של המראה. השיר האחרון שניגן, דקות קודם פטירתו, היה הפסוק ”חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו” (איכה, ג', כ"ב). במסע הלווייתו שרו מפזמוניו וניגוניו, והשיר האחרון, שנוגן במהלך הטמנת גופו, היה תהילים ק"ד בלחן שלו. כיוון שפיזר את כל כספו לצדקה, הוא נפטר חסר פרוטה, ותלמידיו נאלצו לקבץ תרומות כדי לארגן את הלוויה. הוא נטמן בהר המנוחות בירושלים. על שמו נקרא רחוב "שיר לשלמה" בשכונת רמת דניה בירושלים[10].
בשנת 1998 פרסם מגזין הנשים היהודי "לילית" כתבה[11] שבה נטען שמרואיינים רבים שמעו על עבירות צניעות שביצע על פי הטענה הרב קרליבך בנשים ונערות, משנות ה-60 ואילך. בכתבה צוטטו גם תלונות של נשים שהזדהו בשמן. בשנת 2004, כאשר ביקשו לקרוא רחוב בניו יורק על שמו של קרליבך, יצא "מרכז המוּדעות" (The Awareness Center) בארצות־הברית וגורמים נוספים כנגד היוזמה, ובכך הביאו לביטולה. המרכז המשיך לפרסם טענות בדבר מעשים דומים, שמעולם לא הוכחו[12][13]. בתו נשמה קיבלה את הטענות להטרדה בטור שפרסמה בשנת 2019[14].
אישיותו והשפעתו
שיריו
הרב קרליבך הלחין והקליט למעלה מ-1000 מנגינות ושירים. מאפיין בולט בשירתו הוא השילוב בין קול הבריטון העמוק והמחוספס שלו, לבין הצורה המיוחדת של הגיית המילים, שהיא תוצאה של ההגייה האשכנזית והמבטא האמריקאי. רבים רואים בו את מבשר הז'אנר של מוזיקה יהודית מקורית.הרב קרליבך רכש לו מעריצים רבים ונחשב למנהיג כריזמטי. הוא התאפיין באהבה, כנות ופשטות, וקרא ללימוד זכות, לאהבת אדם ובייחוד אהבת כל יהודי. הוא ראה באלה ערך עליון, לצד אהבת ה'. כמו זמרים אחרים באותן שנים, הוא ניגן בגיטרה וגידל שיער ארוך. בלט בנוהגו לנשק ולחבק כל אדם.
מורשתו
הוא הותיר אחריו מורשת רוחנית ומוזיקלית. סיפורי קרליבך בליווי נגינת גיטרה זכו לתפוצה רבה ביניהם הסיפורים על רבי קלונימוס קלמן מפיאסצנה ועל יוסל'ה קמצן קדוש. שירתו מתנגנת בבתי כנסיות רבים, בעיקר בציבור הדתי. בהקשר זה בולטת במיוחד קבלת שבת במנגינות שחיבר, בחלק מבתי הכנסת. בציבור החרדי ובחוגים דתיים שמרניים הוא נחשב כשנוי במחלוקת, גם משום שלא נמנע ממגע פיזי עם נשים, אולם שיריו חדרו גם לציבור זה. מאידך, תכונותיו משכו יהודים חילוניים, במיוחד בארצות הברית, וחלקים מן הדור הצעיר, וגרמה להם לנהור אל המופעים שלו. בהרבה קהילות יהודיות בישראל ובעולם קיימים "מניני קרליבך", שבהם מתפללים עם המנגינות שלו.אלמנתו, נעילה קרליבך, הביאה (בנספח לאלבום "הנשמה לך", 2002) את דבריו המסבירים את ההשראה לשיריו ולפעולתו:
כשהתמניתי לרב הבנתי כי רוב האנשים אינם מגיעים לבית הכנסת ורק עשרה אחוזים מהם נוכחים בתפילות. אם הקהל שלך אינו מגיע, אתה צריך להגיע אליהם. אבל אינך יכול לדבר איתם, אתה צריך לשיר להם. לכן לקחתי את הגיטרה, ובלי לדעת איך אגיע אל כל אחד, התחלתי לשיר. הנס היה שהאנשים החלו להקשיב לי ולהזמין אותי לשיר. התמחותי המיוחדת הייתה ליצור את השיר. נטלתי מילים מהתפילות ומספרי נביאים, המדברים על עולם טוב יותר ועל שלום עולמי, על אהבה כלל עולמית ועל אחדות בין אנשים. השירים שלי לא היו נגד משהו. הם היו בעד. להעביר אל הלבבות תחושה של טוהר. כל אחד יכול לשיר את שיריי, הם נותנים כוח כמו גלולת ויטמין יהודית.
תמוז ה'תשפ"א נבחר כמלחין הגדול ביותר במוזיקה החסידית במצעד שנערך בשיתוף קול פליי ואתר המחדש[15]
השפעתו על זמרים
קרליבך משפיע עד היום על המוזיקה בציבור, ויש מספר זמרים שהולכים על פי סגנונו ומשלבים את השירים שלו באלבומים. ביניהם יהודה גרין, נפתלי קמפה, שמואל גריינימן שאף מספר סיפורים בסיגנונו של קרליבך, זלמן שטוב, אבי הס, ועוד.ספריו
לאחר פטירתו נערכו רבים מן השיעורים שמסר וקובצו על ידי תלמידיו בספרים ובחוברות.ספרים כלליים
פתחו שערי הלב: שיחות הרב שלמה קרליבך. כרך א: שערי הזמן; כרך ב: שערי אהבה, שערי חיים. עורכים: הרב יחד הכהן ויט והרב יהושע רן שריד, בהוצאת דברי שיר, תש"ע. הספר מכיל ספרים וחוברות אשר יצאו קודם לכן על ידי יחד ויט, עם מעט חומר חדש.
למען אחי ורעי: תורות וסיפורים - נערך על ידי משה דוד הכהן, בהוצאת קרעטשמע
עומק הלב: אמרות, שיחות, סיפורים ואגרות קודש - תורגם ונערך על ידי יחד ויט הכהן.
אורות שלמה: הארות על שישה פרקים מתוך הספר אורות התשובה - נערך על ידי יהושע מרדרי ויט
הנה ימים באים: על שמחה, ריפוי ותיקון – נערך על ידי משה דוד הכהן
קומו לרקוד (חוברת) - נערך על ידי זיו ריצ'י
דברי שיר (חוברת): ליקוטי אמרות ופנינים
דיבורי הלב (חוברת): דיבורים
דיבורים עמוקים (חוברת)
שלום (חוברת)
אבן שלמה: על ספרים בראשית, שמות, ויקרא ובמדבר לפי סדר הפרשות, בעריכת הרב שלמה כ"ץ
סיפורים
'סיפורי נשמה', שלושה כרכים של סיפורים שסיפר, מסודרים לפי נושאים, בעריכת הרב שמואל זיוון שהוסיף פרשנות.
יחד כולם קדושה: סיפורים מאת הרב שלמה קרליבך – הוצאת קול מבשר, תשס"ג
נעה אשת חיל: 48 סיפורים על נשים מפי ועל ר' שלמה קרליבך – נערך על ידי נתנאל שור
מעגל החיים
קדושת ילדים (עם ברכת המזון) על חינוך ילדים (חוברת) - נערך על ידי יחד ויט
על בר ובת מצווה (חוברת) – נערך על ידי זיו ריצ'י
הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל (חוברת)
מקודשת (חוברת): על נישואין ואהבה, הוצאת מרכז הרב שלמה קרליבך
שבת וחגים
ספר אליהו הנביא זכור לטוב: סדר הבדלה ומלווה מלכה – נערך על ידי משה דוד הכהן
'לב השמיים' על ראש השנה, יום כיפור וסוכות - נערך על ידי הרב שמואל זיוון, בתוספת מקורות ופרשנות.
'לב השמיים' על פסח - נערך על ידי הרב שמואל זיוון, בתוספת מקורות ופרשנות.
'לב השמיים' על חנוכה - נערך על ידי הרב שמואל זיוון, בתוספת מקורות ופרשנות.
חנוכה: דיבורים מעומק הלב – נערך על ידי שמעון כהן
גוט פורים (חוברת): מגילת אסתר עם פירושים וסיפורים
הגדת קרליבך: ליל הסדר עם רבי שלמה: הגדה של פסח – נערך על ידי יצחק רזניצקי וחיים סטפנסקי
על אלה אני בוכיה: אמונה, קדושה וירושה מתוך השואה – נערך על ידי משה דוד הכהן
ספרים באנגלית
Lamed Vav - a collection of the favorite stories of Rabbi Shlomo Carlebach ztz"l, told and illustrated by Tzlotana Barbara Midlo
Shlomo's Stories - selected tales by Sholomo Carlebach with Susan Yael Mesinai, Jason Aronso pub
The holy beggars' banquet - traditional jewish tales and teachings of the late great Reb Shlomo Carlebach and others, by Kalman Serketz, Jason Aronso pub
Kol Chevra - yearly magazine, edited by Emunah Witt
Rabbi Dr. Natan Ophir (Offenbacher), Rabbi Shlomo Carlebach: Life, Mission, and Legacy, Jerusalem, 2014, Urim Publications
דיסקוגרפיה
אלבומי אולפן
הנשמה לך (Haneshama Lach (Songs Of My Soul 1959
ברכי נפשי (Borchi Nafshi (Sing My Heart 1960
מקדש מלך In the Palace Of The King 1965
הנה ימים באים Days Are Coming 1973
ישראל בטח בה' Yisrael B'tach BaShem 1973
התעוררי Hisoriri
הנה אנוכי והילדים Sings With The Children Of Israel 1990
שבת עם שלמה Shabbos with Shlomo 1992
Sweetest Friends 1995
מלאכי עליון Shabbos In Shomayim 1995
המתנה של שבת The Gift of Shabbos 1995
שובה Shuva 1996
פתחו לבכם Open Your Hearts 1999
למען אחי ורעי Holy Brothers & Sisters 1999
ר' שלמה קרליבך מספר ושר: מוישלה שואב מים וסיפור על האלף בית 2001
סיפורי נשמה Telling Stories in Hebrew 2002
קבלת שבת Kabbalat Shabbat 2002
לשמוע אל הרנה Rosh Hashana (שני חלקים) 2003
אבן מאסו הבונים
ובנה ירושלים U'vne Yerushalaim
לכבוד שבת L'kovod Shabbos
כשושנה -אהרון רזאל, חיים דוד, שלמה כ"ץ (2007)
אוספים
The Best Of Shlomo Carlebach: 1960-1990 (ארבעה חלקים) 1991
רב שלמה קרליבך: 30 שנה The Very Best of Shlomo Carlebach (שני חלקים) 1991
סיפורי קרליבך (שישה חלקים) 1996
Shlomo's Greatest Stories (ארבעה חלקים) 1996
הלהיטים הגדולים Greatest Hits Unplugged (נועם הפקות) 1996
Last Shabbos In Golus 1999
שלמה באהבה (Shlomo Beahava Undiscovered Masterpieces) (שני חלקים) 2000
הלהיטים הגדולים (גל-פז) 2001
המיטב של ר' שלמה קרליבך 2002
אוסף השירים השקטים Great Hits Vol. 1: Quiet Songs 2005
אוסף השירים הקצביים Great Hits Vol. 2: Rhythmic Songs 2005
אלבומי הופעה
הרב שלמה קרליבך שר Rabbi Shlomo Carlebach Sings 1962
פתחו לי שערי צדק At The Village Gate 1963
שמעתי את הכותל שר I heard the Wall Singing (שני חלקים) 1968
אני מאמין Ani Maamin 1975
הרב שלמה קרליבך בהיכל התרבות Live in Tel Aviv 1976
Live in England 1978
Let There Be Peace 1979
הופעה חיה Live In Concert At Brooklyn College 1985
Nachamu Nachamu Ami 1983
שבחין אסדר Sh'vochin Asader 1992
שלמה חי Chai At Festival Arad 1992 1992
HASC - Time For Music 6 1993
מלווה מלכה A Melave Malka In Notting Hill 1993
עוד שלמה חי in Concert with Ayn Sapheq 1994
על אלה אני בוכיה Al Eileh Ani Bochia 1995
אתה בחרתנו Ato Bechartanu 1998
למען יהודי רוסיה For The Jews Of Russia 2003
הושענא רבה האחרון The Last Hoshana Raba 2003
שומר שארית ישראל Shemor Shearis Yisroel 2004
מוצ"ש נחמו Motzai Shabbat Nachamu 2005
Celebrating Our Mistakes 2006
כי אתה עמדי You Are With Me
באומנות
הזמר יהודה גלאנץ הוציא 8 שנים לאחר פטירתו אלבום בשם "מוכרחים לרקוד", שכל מילותיו הן אמירות של קרליבך.בשנת 2008 יצר הבמאי בעז שחק את סרט הקולנוע "לעולם אינך יודע" (You Never Know) עבור ערוץ 2[16]. בסרט ראיונות עם אנשים שפגשו את הרב קרליבך והוא מתאר גם את למדנותו. בשנת 2010 הפיק תיאטרון יידישפיל הצגה מוזיקלית על סיפור חייו בשם "קרליבך חי". ב-2013 עלה על במות ברודוויי המחזה "Soul Doctor" ("רופא הנשמה") מאת דניאל וייס, המספר את סיפור חייו של קרליבך ואת היחסים האמנותיים בינו לזמרת נינה סימון[17]. בערוץ 10 וערוץ 1 שודר הסרט עוד אבינו חי בבימויו של שאול מייזליש, שבו משולבים קטעים ארכיונים של הרב קרליבך וראיונות עם אנשים שהושפעו ממנו, בהם אהוד בנאי, חנן יובל ודב אלבוים. הסרט מתאר את דמותו השנויה במחלוקת בקרב היהדות האורתודוקסית.
אילן יוחסין
אילן יוחסין של משפחת קרליבךלקריאה נוספת
הרב ד"ר נתן אופיר (אופנבכר), הרב שלמה קרליבך: חייו משנתו והשפעתו, הוצאת משכל-ספרי חמד-ידיעות אחרונות, 2017
יוטא הלברשטאם מנדלבאום, הרבי מקרן הרחוב - סיפורים מופלאים על ר' שלמה קרליבך, (תרגום הספר Holy Brother לעברית בידי דוד הלל) בהוצאת "רשימו"[18], עפרה תש"ע (2009)
משולם ח' ברנד, ר' שלוימל'ה - מסכת חייו ועולמו של ר' שלמה קרליבך, אפרת תשנ"ז (1997)
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: שלמה קרליבך
אודותיו|| -
@ארי-רוזנבלט ברור שמכיר, אבל אין כאלו שירים חסידים (מבחינת משקל של השיר זה ממש קצר, אבל מאוד איטי)
וניגון ברדיטשוב היום זה חסידי, לא בזמנו.||נ.ב. מחר יש קומזיץ במשואה||
רוצים לשמוע עלי, או את החומר שלי???
הטעימה הראשונה....https://www.youtube.com/watch?v=pGKKDX1dIgg -
-
