אתגר כתיבה 44 (:
-
כתם
מאז שאני זוכר את עצמי הייתי כתם
נכון שהייתי בכיתה עם כולם, אבל בעצם
אף אחד לא ראה אותי גם לא ממטר
וזה לא שלא עברתי איזשהו פרמטרפשוט רבע מהפרצוף שלי מכוסה
בכתם לידה שלא ירד גם אם אנסה
מה שגרם לילדים לחוש סלידה
גם אם לא עשיתי להם שום דבר רעעם השנים שעברו להם, התרגלתי
ואיפשהו בתוכי גם קצת השתכנעתי
שייתכן ואולי אני שווה פחות מכולם
הרי בסופו של דבר רק פרצופי מוכתםלידה
ואז בכיתה ז' זה קרה, והכל השתנה
מורה חדש נכנס לכיתה בתחילת השנה
מאלה שכובשים את כולם בסערה
שבוע אחרי שהגיע, כבר קלט ת'תמונהיום אחד הוא ניגש אלי בהפסקה
שמתי עליך עין הוא אומר בקריצה
אני רוצה לתת לך הזדמנות שווה
בה תוכל להוכיח לכולם מי אתהלמחרת הודיע המורה בהפתעה
בעוד שבוע תערך תחרות מדהימה
הנושא הנבחר הוא שירה ונגינה
כל אחד שיכול ידפוק פה הופעהאבל שימו לב אני רוצה הקשבה
ישנו כלל אחד בלתי ניתן להפרה
כל מי שיתמודד יכסה פניו במסכה
למען תפעילו שיקול דעת נכונהוהנה היום הגדול הופיע והגיע
כל אחד מנסה את כוחו ומזיע
אבל אין ספק שיש אחד שהפתיע
זהו הקלידן, הוא מנגן והקהל מריעבסופו של ערב הוא גם זכה
עכשיו הגיע הזמן להוריד ת'מסכה
ותהום כל הכיתה בתדהמה
כשמתחת למסכה התגלה כתם לידה...כתם לידה
הקשיבו אלי כולם בבקשה
פנה המורה אל הכיתה ההמומה
מזה הערב אני רוצה שתצאו עם מסר
לראות אצל כל אחד גם את מה שמעברלעולם אל תשפטו לפי החיצוניות
לכל אחד מאיתנו ישנה מהות
שימו בצד את כל השיפוטיות
כל הסטיגמות הישנות הן טעותכל אחד נולד עם עסקת חבילה
מעלות וכישרונות וגם איזה כתם לידה
הלוואי שיום אחד להפנים נזכה
שכל אחד ואחד הוא עולם מלא -
כתמים על הנשמה
שוב מחשבות של גדלות על כמה שאני קטנה
וזה כתמים כאלה שלא רואים בעין
אבל הם נמצאים לי על הנשמה
וזה בסך הכל פגמים באמונה
כתמים שחספסו והראו לי את עצמי
כמו חפץ שצריך לחפש לו הגדרותוהאמת היא שענווה אמיתית
זה להאמין שמגיע לי את כל הטוב,
כי מי אני שיכולה לומר
שאולי זה לא מגיע לי בכלל?
אני רק צריכה להתחנן להתעקש
להוציא את עצמי מהתמונה ולתת מקום לאמונה
להוציא ממני את ההיגיון שגורם לי להישאר באותו המקום
להוציא ממני את כל אותם המחשבות המרובעותלא רוצה להרגיש קטנה
לא רוצה להרגיש גדולה
לא רוצה להקשיב לאותם הכתמים
שיודעים לשקר לי מי אני
וגם שאני חושבת שאני כלום
זאת שוב הגאווה שגורמת לי לחשוב
שאני המחליטה ואין אותך כאן בתמונה
ואני לא רוצה לחיות בתוך תבנית של היגיון
להאמין באמת בכל הטוב שאני יכולה לדמיין
בלי משו שעוצר אותי וגורם לי לחזוראבא מצטערת שבאתי אליך ככה
עם כל אותם ההגדרות עם כל אותם השקרים
עם אותה ''ענווה'' שגרמה לי לחשוב שאני כלום
אותה הגאווה שגרמה לי לחשוב שאני תמיד אשמה
זה רק אותם כתמים שצבעו את כל האמת שלי
האמת האמיתית הכנה, הטהורה
ואבא סליחה רק רציתי להגיד
שאם אני מרגישה עכשיו צודקת
זה רק בגלל שאני יודעת שאני טועה||לקח לי קצת זמן להבין שכל עוד אני עוצרת את עצמי מלהאמין שאני טובה ומגיע לי טוב, זאת רק גאווה שאני מאמינה בהגיון שלי במקום להאמין בגדולתו של הקב''ה...
תודה לבורא ששלח לי שליחים שיגרמו לי להפנים את זה...|| -
כל אחד שרק מביט
מסווג מידית
לא חושב לרגע
רק רואה הנגעכן יש לי כתם
והוא ניראה
ואין קסם
להסתיר הבעיהרק בקשה קטנה לי אליכם-
תראו אותי
את מי שאני
ילדה רגילה
עם כתם לידה -
יום אחד זה קרה
נולדתי
חשבו שאהיה מושלם
ציפו ממני לגדולות
אמרו הוא יהיה...
עברו השנים
גדלתי
למדתי
החכמתי
הציפיות גברו, גדלו
רצו לראות תוצאות
שאגשים שאיפות
אבל אכזבתי
לא ריצתי
ניסיתי להסביר
גם לי יש כתמים
פגמים
אני לא מושלם
אני רק כמו כולם
לא גאון או מוכשר
וגם לי יש
רצונות ולא רק שאיפות
רציתי שיבינו שיכילו
הם ניסו
מקווה שהצליחו
אבל עד הים אני מאכזב
אני פגום||מוקדש לכל אלו שניסו ומנסים הלוואי שתצליחו
|| -
'הכתם הזה'
'הכתם הזה'-
שוב לא יורד.
'הסימן הזה'-
נשאר במקומו עומד.
צלקת קטנה ממאנת לזוז,
מאותתת על העבר,
כאילו צוחקת בבוז.כרגע מסרבת להזכירו בשם,
רק 'הכתם הזה' קוראת לו,
זה מה שהשאיר בי רושם.הדמעות משם נתנו בי חותם,
כמו כתם לידה- נחקק מהותם.
מספר הוא על מאורע שקשה לשכחה.
מעיד הוא על שינוי אזור נוחות, תנוחה.מנסה לחבוש שלא יראו רגשותיי.
ושוב ללא הצלחה--
זה גדול מידיי.הזמן ממשיך כאילו כלום לא היה.
ועם החיים מגלה שנדחק הוא לפינה.
אט אט מתקטן, נעלם.
ולולא היותו?
אולי לא הייתי עולה בסולם---'הכתם הזה' ירד לא משמיע קול,
יד רחומה טיפלה בפצע הפתוח-
שהיה גלוי מעט לעיני כל.
מתרפא לאיטו לפי הקצב.
מצידו כבר לא מראה עצב.'הכתם הזה' שינה את מטרתו
והראה לי את האמת שבמהותו.
כבר לא אקרא לו 'הכתם הזה' יותר.
שיניתי שמו ל-'הטוב שהסתתר'
||תודה ל @פונץ-בננה על הנושא!!
נושא מדהים שעשה לי רק טוב
חייבת להגיד ולציין שאמנם יש 'כתמים' שלא יורדים...אבל לפעמים אפשר למצוא בהם את הנקודה הטובה...
קשה-אבל אפשרי;)
בהצלחה!!
|| -
|-הכתם!-|
בבית חולים קטן וחמים
נולד פעוט קטן ומדהים
הוריו מאושרים
מתקשרים מספרים
ילד ראשון זה מפעים,אך בעיה אחת קטנה היתה
שאת הוריו כמעט לא ענינה
כתם שחור בפינה העליונה
על הלחי בגודל התנוססה,
אבל חיים תינוק פיקח זה נפלא,חיים גדל
ובחיידר סבל
מלץ ששאל
וחבר שקטלברחוב עליו אנשים
נעצו מבטים,
אולי מבלי משים
אך אותו הם היו דוקרים,כך אותו פרח הלך וכמל
בז הוא ליגיעה לעמל,
מה הטעם לעבוד להרשים
הרי תמיד יהיה אחרון המוזרים,וכן גמר את חייו בבטלה
בחוסר מעש
זקן נרגן חסר כל השכלה
ומלא כעס,והכל באשמתינו
שלא שמנו ליבינו
מה גורמים מבטינו,וכשנגיע לשמיים
איך נישא עיניים
לתביעה של הילד
שהיה אמור להיות ר' חיים? -
מילים נשפכו
הכתימו את הנשמה
מאז אני מנסה לשפשף
להשיב הברק בחזרה
משרה עם תמצית של חיוך
עם אבקה של חמלה
אבל הכתם כה עקשן
דוחה כל נסיון של דהיה
זוהי מלאכה עדינה
נזהרת לא לגרום לקריעה
מתיזה קצת מים חיים
מעט טיפות של קדושה
ישנם סימנים של החלשות
אך המלאכה היא עוד רבה
עוד לא הומצאה המשחה
לטשטוש כתמים בנשמה
אבל אם אתה מאמין שיכולים להכתים
תאמין שכשלג ילבינו בחזרה. -
מאין באת
שאלה מנסרת שטה בחלל
מי יוצרך בן אדם
אלוקים שוכן שמים ממעל
או בני תמותה עשויי בשר ודם?האדם גדל
פורץ גבולות ומתקדם
רב עם הוריו שאלות שואל
מעמיד חזון וחלומות חולםואז, ברגע של מנוחה
ישוב בפסגתו אשר כבש
בהביטו במעשי ידיו בשמחה
בשכחתו מאשר נטשרואה על עצמו כתם לידה
סימון שסימן הטבע
לאמר לא נוצרת מריק בין לילה
נוצרת מאבא ואמאפסגתך מונחת על אדמה
אדמת העולם הגדול
לא תוכל לעולם לבדך
אינך כל יכולושב וניחם
ושקט רוחו ונרגע
בליבו קצת חם
וגם ישנה אהבהאך לפעמים
כעבור כמה שנים
ישוב מול האח בביתו
סביבו הוריו ילדיו ואשתואפשר שיחשוב ויאנח
געגועים יציפו לבבו
יאמר מחניק לי האח
והבית עם כל גדלואני רוצה בחוץ בסער
אני לבדי והבערה שבליבי
לכבוש לי עוד פסגה ביער
ברוח מתנפנפים בה בגדי ודגלירוצה שוב להיות שיכור
להרגיש את עצמי כל יכול
ללכת לבדי אחרים לא לספור
ללכת למדבר לדבר עם החולותחזור השאלה ותשאל
מי יוצרך בן אדם
אלוקים שוכן השמים ממעל
או בני תמותה עשויי בשר ודם?שלושה שותפים הם באדם
אביו אמו ואלוקי כולם
נוצרת מריק ואתה מעל הטבע
ונוצרת גם מאבא ואמא -
יושבת בסתר עליון, - בעולם של טוב היא ספונה.
שירת מלאכים בכל יום, - נהנית מזיו השכינה.
צופה עד סוף העולם, - רזי תורה מבינה.
טובלת בטוהר מושלם, - רוחצת בנקיונה.עד עת בוא דברו, - עולם החומר להורידה.
אסורה בגוף ועפרו, - ישיתו חושך בעדה.
הנאות העולם ואושרו, - כבלי ברזל על ידה.
לפתח רובץ יצרו, - דבוק בה ככתם לידה.אלוקיי, נשמה שנתת בי טהורה!
אתה יצרתה מכסא כבודך,
וציוות עלי לשומרה.
כל זמן שהנשמה בקרבי,
מתחנן אני לפניך אלוקיי!
ריבון כל המעשים, שומע תפילות,
שאשיבנה לך נקייה מכל כתמים,
חופשיה מכבלי עבירות.
ברוך אתה ה' המחזיר נשמות. -
הפכתי עצמי מנער קטן
שרק טייל על הסוס הלבן,
ששרף לעצמו את כל הזמן
לאדם בוגר שקול ומחושבן,את החיים לקחתי ברצינות
להשקיע ללא התעצלות,
לשמור חזק על הסדרים
לעמוד כמו גבר בזמנים,אבל הכתם עמד בעקשנות
לא נותן תקווה להישתנות,
מבריח אחורה ברישעות
לועג לי בהשתחצנות,הכתם הסית את חבריי
שלא יאמינו ביכולותיי
נעקש לעמוד בעוכריי
הלעד תחנוק את חיי?קמתי ונפלתי פעמיים
אך לא הרמתי ידיים,
בגבורה חשקתי שיניים
מוכן ללכת בשוליים,צעקתי תנדוד למרחקים
תהדד עדי עד לעולמים,
תאמינו קצת יותר באנשים
אל תתנו לכתם לשנות חיים.||תודה ענקית ל@פונץ-בננה על הנושא המטורף,
חברה, תקחו אנשים ברצינות די עם הסטיגמות, תנו לאנשים שסביבכם את היכולת,
תקבלו אותם בפן האמיתי שלהם.|| -
הוא נולד עם כתם לידה בלחי
קצת מכוער ותופס מקום
החברה דחפה אותו לדחי
לא נתנה לעצמה באמת לראותאיזה ילד בעל לב כה ענק ורגיש
מסתתר מתחת מסכת הפנים
איך הוא נעלב וכל פעם מרגיש
לא שווה כי ממטר אותו לא רואיםלמה בחברה הכל חיצוניות?
אז מה עם יש לו מהלידה כתם?
הלב שלו מצוחצח, הכל שלמות
למה לא רואים זאת אתם???ואז הגיע לכיתה ילד חדש ורגיש
שם פס וידע שהוא כמוהו מרגיש
התחבר ןהצליח להתמכר לאישיות
בחוכמה הצליח להשכיח לו הסיוטהרגיש שיש לו סופסוף חבר אמיתי
ולב זהב כזה זה נדיר! הוא מתמכר!
וידע החבר שיש לו חבר כל כך אמיתי
שלא מזייף אהבה ואותו באמת אוהב! -
כשהוא נולד הוא לא ידע
שיש לו כתם, כתם לידהכשהוא הביט על עצמו במראה
הוא לא ראה דבר רעאמא אותו נישקה
אבא אותו השקההכל היה מושלם
על עתיד ורוד הוא חלםואז הוא בא לכיתה
והמציאות בו הכתהכושי פח הזבל
צלף בו ילד בחבלאתה מגעיל ושחור
פער לו ילד בלב, חוראתה גם לא מפסיק לנחור
דחף אותו ילד מאחורוכך, ללא כל אשמה
נשרפה לו הנשמהלמה?
האם זה לו מגיע?
לו? לילד הפגיע?
זה בסך הכל כתם, כתם לא נראה
אבל בגלל זה זה מגיע לו, כנראה
הלוואי ואנחנו למצב כזה לא נגיע, -
הגננת
היא התחילה
יצור מזיק
כך הגדירההרב'ה
גם כן נשמה טובה
חתיכת תיק
אמר, קבע עובדהיש יאמרו שומה
יש שיאמרו ממש יבלת
והוא יושב, הוא מה
מיהו שיגיד אחרתבשול דרכים ניצב
הומלס מזדקן
מבט נעצב
אך לא נראה מסכןבוקר סגרירי
יושב על שפת מדרך
רואה נער בוכה
והוא ישר נדרךיש יאמרו שומה
יש שיאמרו ממש יבלת
והוא יושב, הוא מה
מיהו שיגיד אחרתכך ודאי סיפרו לך
אין לך סיכוי
אין עתיד בעתידך
נולדת לא ראויאך דע בני דע
חזיתי מספסל דרכים
פתרונה של החידה
מיהם המצליחיםמי שלא מתייחס
לקולות הרקע
מי שלא מתייאש
יגיע גם לרגעבו יקלוט שהכתם
לו צירפו מהלידה
הוא דווקא מהדגם
עליו אומרים תודהיקראו לך שומה
יקראו אולי יבלת
אבל אתה תדע
שאפשר אחרת -
הגננת צורחת עליו
כאילו יש לו בעיה
קצת הרביץ לחבריו
הרימה עליו שאגההוציאה אותו מהגן
לבד אותו השאירה
שכחה שהוא רק קטן
לאחר שעה החזירההילד בכה שעות
אמרה לו מילים רעות
לא ניגבה לו את הדמעות
עשתה בליבו שריטותשריטות של אי אמון
גם של חוסר אהבה
עמוק בליבו טמון
לנצח זה נשארכמו כתם של לידה
טוהר
-
אלוקים תודה על כישרון שגיליתי,
על כל שיר שמרוסס כמו גרפיטי,
הם כתובים על קירות הלב,
ושם עמוק בפנים כואב,
אני מבטיח לא גונב,
מאף יוצר במאי כותב.
שיר פותח את החלון לתוך הנפש,
מגלה כמה טפחים מכל הרפש,
אם רק תביטו מסביב,
תבחינו בפסיפס מרהיב,
מבול סודות של אנשים,
שלא הבינו את החיים.
חלק לא תבינו,
חלק זועקים הצילו,
צד שווה שבכולם,
שהם שופכים לי את הדם.
לא רציתי לספר לא נותרה לי שום ברירה,
כל מילה בשיר כתבתי היא אמת לאמיתה.
אז תעשו ללב טובה, תשאירו מטר פרטיות,
אל תקשיבו לשירה, אל תבינו את הפיוט.חשפתי את עצמי יותר מדי,
את ליבי פרשי ועצמותי,
אני רגוע כשעצוב,
זה נשמע טיפה נבוב,
תן לי את המפתח שאצא כבר מהכלוב.
יש סודות אני מסתיר,
יש תודות? זה לא נהיר,
מאך אחד זה קצת מהיר.
המחשבה שלי קצת יותר,
נמאס לי כבר רק להרהר,
זמן לגדול ולהמר,
להיות חלוץ לא רק שוער.אני נרקומן של מילים,
הקונוס מלא משפטים,
אם תדליקו אתי הם ימלאו החלל,
העשן הוא סמיך המראה מבולבל.
כשהוא יתפזר,
המראה יתבהר,
תראו את ההרכב,
צבעים של כאב.מתחיל בגיל אפס עם צבע ורוד,
ילד קטן ששמח לשרוד,
נגיעות של סגול,
פרצוף קצת עגול,
שמח בבית צבע של זית.
אחר כך התחילו לצוץ הקשיים,
שחור ואפור בערבוב משמשים,
החיים לא פשוטים;
עוד כמה שנים,
ארגיש מה השפיע-
חדר בי קליע,
איבדתי חצי נשמה,
הצבע הוא חום אדמה,
רק תזבל-
ותראה ההבדל,
בין מי שנחרש,
למי שנתלש,
לעולם אל תבחר בצד החלש.(אני יודע שזה לא בדיוק הנושא, אבל זה שיר שהיה לי מוכן ולדעתי הוא דומה מספיק...)
-
יש כתם.
יש כתם הנעלם מן האֶלֶם,
חלקו נגלה ונראה לעין כל,
וחלקו נסתר מוחבא מן האור,
יש שמאז בואם נראה לעין כל,
והסביבה מנידה ראש בלי קול,
רק מילה פה מילה שם
מבט חטוף שנזרק לאי שם.
יש את מי שנולדו והכל היה ורוד,
אך ביום בהיר הוא נגלה והראָה שלא הכל הוד.
יש את מי שכִּתמו לא נגלה לעולם,
הוא נסתר מעיני מי שבאולם,
רק לבד בחושך, ואולי בּצרוּף מעט אנשים
פתאום מתגלה מתריס, מאשים.
תמיד נדע כתם לעד נברא,
יש את הנִגלה מיד ויש המתגלה עם הגיל, ויש את מה שאנו לא יודעים.
אך על הכל תודה לאלוקים ! -
הכתם הזה-
שסחבתי זמן כה רב.
הכתם הזה
שכָּאַב כָּאַב כָּאַב!
הכתם הזה
שאט אט גילה פניו..
הכתם הזה
בסוף- כולם שמו לב אליו
את הכתם הזה!
אני רוצה לשמור בארגז!
כי הכתם הזה-
הוא לא, לא יְסֻלֶּה בַּפָּז!
הוא החוֹתׇם,
עליו גאוותי,
מדויק ומושלם-
מעצב הוא את דמותי!איתו גדלתי,
ממנו למדתי.
את החשוב הפנמתי.
כן! לכתם ההוא זכיתי!!!|| כמובן שזה משל ל"כתם" אחד גדול או לפחות ככה זה הרגיש - כתם. אבל מה שהתברר לבסוף שקיבלתי ממנו המון! כך זה בכל מיני "כתמים"/התמודדויות בחיינו - הכל מדויק מד' לטובתנו! לפעמים אפשר לראות את זה ולפעמים גם זה נעלם מעיננו... ||
