אתגר כתיבה 44 (:
-
הפכתי עצמי מנער קטן
שרק טייל על הסוס הלבן,
ששרף לעצמו את כל הזמן
לאדם בוגר שקול ומחושבן,את החיים לקחתי ברצינות
להשקיע ללא התעצלות,
לשמור חזק על הסדרים
לעמוד כמו גבר בזמנים,אבל הכתם עמד בעקשנות
לא נותן תקווה להישתנות,
מבריח אחורה ברישעות
לועג לי בהשתחצנות,הכתם הסית את חבריי
שלא יאמינו ביכולותיי
נעקש לעמוד בעוכריי
הלעד תחנוק את חיי?קמתי ונפלתי פעמיים
אך לא הרמתי ידיים,
בגבורה חשקתי שיניים
מוכן ללכת בשוליים,צעקתי תנדוד למרחקים
תהדד עדי עד לעולמים,
תאמינו קצת יותר באנשים
אל תתנו לכתם לשנות חיים.||תודה ענקית ל@פונץ-בננה על הנושא המטורף,
חברה, תקחו אנשים ברצינות די עם הסטיגמות, תנו לאנשים שסביבכם את היכולת,
תקבלו אותם בפן האמיתי שלהם.|| -
הוא נולד עם כתם לידה בלחי
קצת מכוער ותופס מקום
החברה דחפה אותו לדחי
לא נתנה לעצמה באמת לראותאיזה ילד בעל לב כה ענק ורגיש
מסתתר מתחת מסכת הפנים
איך הוא נעלב וכל פעם מרגיש
לא שווה כי ממטר אותו לא רואיםלמה בחברה הכל חיצוניות?
אז מה עם יש לו מהלידה כתם?
הלב שלו מצוחצח, הכל שלמות
למה לא רואים זאת אתם???ואז הגיע לכיתה ילד חדש ורגיש
שם פס וידע שהוא כמוהו מרגיש
התחבר ןהצליח להתמכר לאישיות
בחוכמה הצליח להשכיח לו הסיוטהרגיש שיש לו סופסוף חבר אמיתי
ולב זהב כזה זה נדיר! הוא מתמכר!
וידע החבר שיש לו חבר כל כך אמיתי
שלא מזייף אהבה ואותו באמת אוהב! -
כשהוא נולד הוא לא ידע
שיש לו כתם, כתם לידהכשהוא הביט על עצמו במראה
הוא לא ראה דבר רעאמא אותו נישקה
אבא אותו השקההכל היה מושלם
על עתיד ורוד הוא חלםואז הוא בא לכיתה
והמציאות בו הכתהכושי פח הזבל
צלף בו ילד בחבלאתה מגעיל ושחור
פער לו ילד בלב, חוראתה גם לא מפסיק לנחור
דחף אותו ילד מאחורוכך, ללא כל אשמה
נשרפה לו הנשמהלמה?
האם זה לו מגיע?
לו? לילד הפגיע?
זה בסך הכל כתם, כתם לא נראה
אבל בגלל זה זה מגיע לו, כנראה
הלוואי ואנחנו למצב כזה לא נגיע, -
הגננת
היא התחילה
יצור מזיק
כך הגדירההרב'ה
גם כן נשמה טובה
חתיכת תיק
אמר, קבע עובדהיש יאמרו שומה
יש שיאמרו ממש יבלת
והוא יושב, הוא מה
מיהו שיגיד אחרתבשול דרכים ניצב
הומלס מזדקן
מבט נעצב
אך לא נראה מסכןבוקר סגרירי
יושב על שפת מדרך
רואה נער בוכה
והוא ישר נדרךיש יאמרו שומה
יש שיאמרו ממש יבלת
והוא יושב, הוא מה
מיהו שיגיד אחרתכך ודאי סיפרו לך
אין לך סיכוי
אין עתיד בעתידך
נולדת לא ראויאך דע בני דע
חזיתי מספסל דרכים
פתרונה של החידה
מיהם המצליחיםמי שלא מתייחס
לקולות הרקע
מי שלא מתייאש
יגיע גם לרגעבו יקלוט שהכתם
לו צירפו מהלידה
הוא דווקא מהדגם
עליו אומרים תודהיקראו לך שומה
יקראו אולי יבלת
אבל אתה תדע
שאפשר אחרת -
הגננת צורחת עליו
כאילו יש לו בעיה
קצת הרביץ לחבריו
הרימה עליו שאגההוציאה אותו מהגן
לבד אותו השאירה
שכחה שהוא רק קטן
לאחר שעה החזירההילד בכה שעות
אמרה לו מילים רעות
לא ניגבה לו את הדמעות
עשתה בליבו שריטותשריטות של אי אמון
גם של חוסר אהבה
עמוק בליבו טמון
לנצח זה נשארכמו כתם של לידה
טוהר
-
אלוקים תודה על כישרון שגיליתי,
על כל שיר שמרוסס כמו גרפיטי,
הם כתובים על קירות הלב,
ושם עמוק בפנים כואב,
אני מבטיח לא גונב,
מאף יוצר במאי כותב.
שיר פותח את החלון לתוך הנפש,
מגלה כמה טפחים מכל הרפש,
אם רק תביטו מסביב,
תבחינו בפסיפס מרהיב,
מבול סודות של אנשים,
שלא הבינו את החיים.
חלק לא תבינו,
חלק זועקים הצילו,
צד שווה שבכולם,
שהם שופכים לי את הדם.
לא רציתי לספר לא נותרה לי שום ברירה,
כל מילה בשיר כתבתי היא אמת לאמיתה.
אז תעשו ללב טובה, תשאירו מטר פרטיות,
אל תקשיבו לשירה, אל תבינו את הפיוט.חשפתי את עצמי יותר מדי,
את ליבי פרשי ועצמותי,
אני רגוע כשעצוב,
זה נשמע טיפה נבוב,
תן לי את המפתח שאצא כבר מהכלוב.
יש סודות אני מסתיר,
יש תודות? זה לא נהיר,
מאך אחד זה קצת מהיר.
המחשבה שלי קצת יותר,
נמאס לי כבר רק להרהר,
זמן לגדול ולהמר,
להיות חלוץ לא רק שוער.אני נרקומן של מילים,
הקונוס מלא משפטים,
אם תדליקו אתי הם ימלאו החלל,
העשן הוא סמיך המראה מבולבל.
כשהוא יתפזר,
המראה יתבהר,
תראו את ההרכב,
צבעים של כאב.מתחיל בגיל אפס עם צבע ורוד,
ילד קטן ששמח לשרוד,
נגיעות של סגול,
פרצוף קצת עגול,
שמח בבית צבע של זית.
אחר כך התחילו לצוץ הקשיים,
שחור ואפור בערבוב משמשים,
החיים לא פשוטים;
עוד כמה שנים,
ארגיש מה השפיע-
חדר בי קליע,
איבדתי חצי נשמה,
הצבע הוא חום אדמה,
רק תזבל-
ותראה ההבדל,
בין מי שנחרש,
למי שנתלש,
לעולם אל תבחר בצד החלש.(אני יודע שזה לא בדיוק הנושא, אבל זה שיר שהיה לי מוכן ולדעתי הוא דומה מספיק...)
-
יש כתם.
יש כתם הנעלם מן האֶלֶם,
חלקו נגלה ונראה לעין כל,
וחלקו נסתר מוחבא מן האור,
יש שמאז בואם נראה לעין כל,
והסביבה מנידה ראש בלי קול,
רק מילה פה מילה שם
מבט חטוף שנזרק לאי שם.
יש את מי שנולדו והכל היה ורוד,
אך ביום בהיר הוא נגלה והראָה שלא הכל הוד.
יש את מי שכִּתמו לא נגלה לעולם,
הוא נסתר מעיני מי שבאולם,
רק לבד בחושך, ואולי בּצרוּף מעט אנשים
פתאום מתגלה מתריס, מאשים.
תמיד נדע כתם לעד נברא,
יש את הנִגלה מיד ויש המתגלה עם הגיל, ויש את מה שאנו לא יודעים.
אך על הכל תודה לאלוקים ! -
הכתם הזה-
שסחבתי זמן כה רב.
הכתם הזה
שכָּאַב כָּאַב כָּאַב!
הכתם הזה
שאט אט גילה פניו..
הכתם הזה
בסוף- כולם שמו לב אליו
את הכתם הזה!
אני רוצה לשמור בארגז!
כי הכתם הזה-
הוא לא, לא יְסֻלֶּה בַּפָּז!
הוא החוֹתׇם,
עליו גאוותי,
מדויק ומושלם-
מעצב הוא את דמותי!איתו גדלתי,
ממנו למדתי.
את החשוב הפנמתי.
כן! לכתם ההוא זכיתי!!!|| כמובן שזה משל ל"כתם" אחד גדול או לפחות ככה זה הרגיש - כתם. אבל מה שהתברר לבסוף שקיבלתי ממנו המון! כך זה בכל מיני "כתמים"/התמודדויות בחיינו - הכל מדויק מד' לטובתנו! לפעמים אפשר לראות את זה ולפעמים גם זה נעלם מעיננו... ||
-
הכתם הזה
את הכתם הזה
אי אפשר לראות
הוא נמחק לאט
ורק עם דמעות
הוא נמצא אי שם
עמוק בנשמה
לכלוך שנדבק
כאשר נרדמה
מפחד להביט
אל העבר שנשכח
למרות ש זה כואב
ומפריע כלכך
ו דרך האמת להתגלות
רוצה לשכוח רוצה להתעלות
ורק אתה קלי
יודע מכאובי
יודע למצוא בכתם השחור
נקודה של אור
שתגדל להאיר את נפשי
שאזכה לאהוב
להרגיש אליך קרוב -
אז הזוכה שלנו השבוע הוא שוב @אריה-93 (אומנם אחרי קצת זמן אבל זה עדיין נחשב שוב
) אז בעזרתשם נחכה לשמוע ממך קצת מה עומד מאחרי השיר וכן אם תרצה לבחור את הנושא לאתגר.||@פונץ-בננה הציעה רעיון יפה באחד הנושאים אז אם לא תרצה נעלה אותו...||
-
@טיטו תודה תודה תודה לכל המלייקים, בכלל בכלל לא מובן מאליו!
אין סיפור מיוחד מאחורי השיר...
רוב הכותבים התייחסו לכתם כמשהו שיכול להיות בלתי רצוי, אבל צריך להתמודד איתו.
וכן, גם עם כתר יש התמודדות לפעמים. תודה לה' ששם את המילים הנכונות בפי.אני אקח את הרעיון של @פונץ-בננה ואשדרג טיפה בהשראת פרשת השבוע.
אני מציע אתגר שבו תצטרכו לשלב את המילים - %(#c02a2a)[שלח, מרגלים, אשכול ענבים].
קחו את זה לאן שתרצו, תתפרעו, תשקיעו, אתם גדולים!
ושוב תודה מכל הלב!!
