אשכול מיוחד - שירים לכתיבה | מלחמת חרבות ברזל תשפ"ד
-
קטע שראיתי אתמול באנגלית (המילים לא מאוד קשות... מי שלא יודע/ לא מבין יכול לבדוק בגוגל תרגום).
החלטתי להעלות אותו לכאן, כי הוא מאוד יפה!!|-I see mothers of soldiers on the front lines volunteering in supermarkets
|-I see rabbis leaving their communities, traveling 48 hours across multiple countries to return home and fight for their country
|-I see people who have never said a word of praise in favor of the Israeli army crying with tears for God to protect them and keep them safe
|-I see thousands of men, young and old, teenagers, spending all night digging graves for their brethren to be brought to proper burial
|-I see videos of stores in Jewish neighborhoods around the world, completely cleaned out of every possible supply that could be sent in duffel bags on cargo planes to the holy land
|-I see soldiers with uncovered heads pleading for tzitzit from those who arrived to offer them sweets
|-I see restaurants turning over their kitchens to become kosher in order to serve any soldier a free meal
|-I see real estate agents begging for families from the south to enter their empty apartments for free
|-I see Jews in uniform swearing they will not come back home until they wipe out the enemy completely
|-I see police officers feeding bottles to babies who no longer have parents
|-I see grooms who traded in their wedding suits for machine guns
|-I see women changing from their hospital gowns in maternity wards into army fatigues in intelligence war rooms
|-I see reservists refusing to take more food, because their tanks cannot hold the amount they've already received
|-I see young men dodging rockets on army bases, while in middle of sending messages of strength to Jewish schoolchildren thousands of miles away
|-I see God's nation, waking up, coming together, and doing everything in their power so that "Never Again" is not just a slogan
|-.I see Am Yisrael
|-?Tell me, what do you see
||הקטע לא מדבר על המלחמה אבל כן על הדברים היפים שגילינו בזמן העצוב והקשה הזה....
מקווה שזה בסדר להעלות את זה כאן...בשורות טובות!!||
-
@אילה1 אמר באשכול מיוחד - שירים לכתיבה | מלחמת חרבות ברזל תשפ"ד:
see mothers of soldiers on the front lines volunteering in supermarkets
I see rabbis leaving their communities, traveling 48 hours across multiple countries to return home and fight for their country
I see people who have never said a word of praise in favor of the Israeli army crying with tears for God to protect them and keep them safe
I see thousands of men, young and old, teenagers, spending all night digging graves for their brethren to be brought to proper burial
I see videos of stores in Jewish neighborhoods around the world, completely cleaned out of every possible supply that could be sent in duffel bags on cargo planes to the holy land
I see soldiers with uncovered heads pleading for tzitzit from those who arrived to offer them sweets
I see restaurants turning over their kitchens to become kosher in order to serve any soldier a free meal
I see real estate agents begging for families from the south to enter their empty apartments for free
I see Jews in uniform swearing they will not come back home until they wipe out the enemy completely
I see police officers feeding bottles to babies who no longer have parents
I see grooms who traded in their wedding suits for machine guns
I see women changing from their hospital gowns in maternity wards into army fatigues in intelligence war rooms
I see reservists refusing to take more food, because their tanks cannot hold the amount they've already received
I see young men dodging rockets on army bases, while in middle of sending messages of strength to Jewish schoolchildren thousands of miles away
I see God's nation, waking up, coming together, and doing everything in their power so that "Never Again" is not just a slogan
.I see Am Yisrael
?Tell me, what do you see
Spoiler הקטע לא מדבר על המלחמה אבל כן על הדברים היפים שגילינו בזמן העצוב והקשה הזה....
מקווה שזה בסדר להעלות את זה כאן...
בשורות טובות!!ובתרגום
אני רואה אמהות של חיילים בחזית מתנדבות בסופרמרקטיםאני רואה רבנים עוזבים את הקהילות שלהם, נוסעים 48 שעות ברחבי מדינות רבות כדי לחזור הביתה ולהילחם למען ארצם
אני רואה אנשים שמעולם לא אמרו מילה של שבח לטובת הצבא הישראלי בוכים בדמעות לאלוהים שישמור עליהם וישמור עליהם
אני רואה אלפי גברים, צעירים ומבוגרים, בני נוער, מבלים כל הלילה בחפירת קברים כדי להביא את אחיהם לקבורה נאותה
אני רואה סרטונים של חנויות בשכונות יהודיות ברחבי העולם, מנוקה לחלוטין מכל אספקה אפשרית שאפשר לשלוח בשקיות במטוסי מטען לארץ הקודש
אני רואה חיילים עם ראש חשוף מתחננים לציצית מאלה שהגיעו להציע להם ממתקים
אני רואה מסעדות הופכות את המטבחים שלהן כדי להיות כשרות כדי להגיש לכל חייל ארוחה חינם
אני רואה סוכני נדל"ן מתחננים למשפחות מהדרום להיכנס לדירות הריקות שלהם בחינם
אני רואה יהודים במדים נשבעים שהם לא יחזרו הביתה עד שימחקו את האויב לחלוטין
אני רואה שוטרים מאכילים בקבוקי האכלה לתינוקות שכבר אין להם הורים
אני רואה חתנים שהחליפו את חליפות החתונה שלהם במכונות ירייה
אני רואה נשים מחליפות מחלוקי בית החולים שלהן במחלקות יולדות לעייפות צבא בחדרי מלחמה של המודיעין
אני רואה חיילי מילואים מסרבים לקחת יותר אוכל, כי הטנקים שלהם לא יכולים להכיל את הכמות שהם כבר קיבלו
אני רואה צעירים מתחמקים רקטות על בסיסי צבא, תוך כדי שליחת הודעות כוח לתלמידי בית ספר יהודים במרחק אלפי קילומטרים.
אני רואה את האומה של אלוהים, מתעוררת, מתכנסת ועושה כל שביכולתה כדי ש"לעולם לא שוב" היא לא רק סיסמה
.אני רואה את עם ישראל
?תגיד לי, מה אתה רואה
-
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
בשעת הסופה
כשכולנו רעים
יש כיסופים
לחיים פשוטים
וזיקים של תקווה
שיש מי שמגן
שבשדרות הארץ
עוד נראה
אופקים ורודים||לא אני כתבתי..||
-
ככה הרגתם
כל אחד
בלי לעשות חשבוןמזה הטבח
הנורא הזה
כולם נכנסו לדיכאוןרצחתם בלי בושה
הגופות זרוקות בדממה
השקט שלפני הסערהלבבות היו פזורים בריצפה
אפילו נעמד האוויר
לפחות את המוח שלהם
לא הכנסתם בתוך סירכי המוחות שלנו
לא יכולים לעכל את הזוועות
כל נפשות שראו מצולקותזה יום שלעולם לא ישכח
כולם מחכים בדממה
לשמש שתשוב ותזרחטוהר
-
עם ישראל חי
רק בזכות התורה
לכן למען אחי
שלום אדברה'לא בחיל ולא בכח
כי אם ברוחי'
לא בשכל ולא במח
תני קולך בבכיאת כוחותינו נאחד
'אלף למטה'
אך רק אני שלומד
את הכף מטהלא 'מרכבה ולא 'סער'
רק תורה ותפילה
יסירו את היגון והצער
ויביאו גאולה
כי אוטוטו עולה השחר
והמות בילע... אכי''ר||מוקדש לכל בחורי הישיבות (כמוני) שיושבים ועושים שטייגען - פשוט תמשיכו כך, עמ''י זקוק לכם||
-
אורית ברוך, אמה של עדי ברוך ז"ל שנהרגה מפגיעת רקטה, ידעה שבתה אהבה לכתוב שירים, אך כשפתחה את המחשב שלה לאחר מותה - היא לא האמינה למראה עיניה.
עדי כתבה שיר בינואר האחרון שהפך להיות הצוואה שלה לאחר מותה. כך היא כתבה:
"ואם אי פעם אמות
לפני שיגיע זמני,
אני רוצה שתחגגו את החיים
ולא תתאבלו על מותי.
שתקומו כל בוקר עם חיוך וגעגוע בלב
ולא תתנו לאף שנייה מחייכם להתבזבז.
תראו עולם בשבילי, תעריכו כל רגע קטן
ומידי פעם תחייכו לעננים - אני אהיה שם.
מצטערת על הצער שגרמתי
שתדעו שאני במקום טוב
מתגעגעת
ואוהבת מאוד".
-
שלום לכולם! בתחילת המלחמה התחלתי לכתוב שיר על המצב, ובהתאם למצב השיר יצא קשה. לאחרונה חשבתי שכדאי להוסיף לו עוד קטע, והנה שני החלקים לפניכם:
בעשרים ושתיים לתשרי, בבוקר לפנות,
יצאו בני בליעל אלינו, להשמיד ולענות,
ואין בהם חמלה על זקנים, ולא על בנים בנות,
ופחד סובב בחוצות, ממזרח שמש עד פנות,
מאיתנו נאלצו לסגת, ואת בתינו לפנות,
יצאו לוחמים מביתם, והותירו אלמנות,
ותינוק שאל איה אב, ומי יוכל לענות,
וקול קורא בעדת אל, לפלל ולהתענות,
אולי יעירו רחמי אב, את מה שנגזר לשנות,
אולי בצערינו יראה, יקבל זעקת לשונות,
האם קפץ באף רחמיו אל, האם שכח חנות?זו התוספת:
ועמנו א-ל בצרה, וחופף עלינו כבודו,
ואחר יצאה הגזרה, ירחם בכל מאודו,
כי גם משך כל השנים, לא ניתק הבן מדודו,
ואב אף כי יכה, ירחם בסתרו וסודו,
וחרב יצאה משונא, תשוב ותכה קודקודו,
ויקום עם ישראל, במלוא תפארתו והודו,
לעשות נקמה בגויים, עם אביו, ידו בידו,
לא נשכח מלפניו זכרנו, לא כלה מעמנו חסדו! -
אבא עד מתי
תביא גואל תגיד כבר די
שמע ישראל צועקים כולם
אל תעזבנו מלך העולםהלב נשבר
יש נופלים רבים בקרב
עוד אח שנקבר
מעיין הדמעות רבעוד אמא שבוכה
רוצה את בנה בחזרה
עוד ילדה שמוחה
שואלת מי עשה לאבא רעעוד לא אבדה תקוותנו
להיות חופשים בארצנו
אך עד מתי יעלה בדמנו
עד כמה נצטרך להקריב מעצמנושנים רבות מנסים לכלותנו
עמים רבים נכחדו אך אנו נשארנו
עם ישראל עם הנצח
באחדותנו הכוח לנצחאבא עד מתי
תביא גואל תגיד כבר די
יודעים בסוף יהיה טוב
רוצים לראותו בקרוב. -
במלחמת חרבות ברזל,
על קרקע הקרה,
חיילים נלחמים,
בלב הסערה.
בזיכרם של הנפלים, נשים טף וזקנים,
עונדים תפילה, בלב רכון לשמים פונים.הם עמדו על הקו,
בתוך האש הגועשת,
בגבורה ובאמונה
, עלינו הם שומרים.
בכל פציעה ופצע,
לחמו בגבורה עיקשת.הרוח נושבת בשדות,
עם הנשמות של הנפלים,
ברוחם הם איתנו,
בלבנו נזכור שהכל מאיתו.
נשאיר את הזיכרון,
חי ומחודד,
ה' שומר עלינו
ה' אחד.!! -
וואו הדמעות שלי לא בשליטה
השירים שהוציאו בגלל התקופה
תמונות סרטונים על כל הזוועה
תמונות של הרוגים על הריצפה
לידם שמו נרות נשמה
והנשמה שלי
מתכוונת מכאב
איך משפחות שלמות
נמחקו
כבר לא מכיל הכאב
לא הספיקו בכלל להיפרד
דמם נשפך
על קידוש השם
ואנחנו זועקים
אליך אבא
תשמור על כל עמך
שהחיילים יחזרו בשלום
החטופים יחזרו במהרה
ותביא כבר מהר
את הגאולה.
טוהר -
במלחמה
כמו במלחמה
אי אפשר
ליפול על אדמה
ולא לסגת
באין תקומה
ואין לעפעף
תנומה
המאבק על אף
ועד חרמה...נכנסת קרקעית
להתעמת
מול משימה
והיא הרואית
באמת!
למרות הדממה...
ליירט
יצר חורש מזימה
ואין להמלט
רק להשיב לו נקמה:
כי עזה האהבה
יש תפקיד לנשמה
שוב קמה פי כמה
לכך נשלחת,
ויהי מה.. -
לא שלי
תחת מטח
אני אתך
ומעומק האין
שמה לב ועיןאני בעורף את באופק
לשתינו אותו דופק
אותו לב נדהם
אותו עם.מחודו של כאב כתער
אני אתך בצער.
שותפת אמת. ויש בי
מילה
ואני בשבילך, תפילה.
