נתנאל לייפר בטורי דעה וביקורת מוזיקה - כיכר השבת
-
@מיוזיקפון
תופעת הקליפים במוזיקה היהודית; מי בכלל צריך את זה? // טור ביקורת
כתבתי בעבר לא מעט פעמים על נושא הקליפים ותפקידם. היום הקליפ הפך להיות חלק כמעט בלתי נפרד מחבילת הסינגל של האמנים. בעולם בו כמעט ואין אלבומים מלאים, כל סינגל מקבל יחס מעמיק הרבה יותר אם בקליפ מילים אמנותי או בקליפ וידאו. אין לי התנגדות לקליפים, אבל פעמים רבות מדובר בקליפ מיותר שלא מעניק לשיר שום ערך מוסף והשיר היה נהדר גם בלעדיו עם תמונת עטיפה ותו לא.יום צילומים בחוף הים או בכל מקום אחר עולה אלפי שקלים, העריכה עולה אלפי שקלים, התסריט עולה אלפי שקלים וכך ברגע קטן אמנים מוצאים את עצמם עם חור של 30 אלף שקלים רק על הקליפ. אם הקליפ טוב, מילא... אבל אין שום סיבה בעולם להוציא סכומים שכאלה על צילומים של הזמר פוסע על שפת הים/יער/מדרכה מלוכלכת כשהוא כאילו שר. זה יקר, מיותר ומותיר בפה טעם של שעמום מר. בכל קליפ כזה ישנם כמה כאלה שמרוצים מאד, בעיקר אנשי ההפקה שמקבלים את הכסף. אם אין לכם תסריט מעניין, מוסיף ובעל עניין, חסכו את הכסף והשקיעו אותו בדברים טובים יותר, זה "בל תשחית".
הקליפ החדש של ליפא שמלצר - "דראפנען" הוא דוגמא טובה לקליפ נכון, שמעניק לשיר משמעות ומעורר עניין. את השיר כתב והלחין חזקי וייס, כשהעיבוד וההפקה המוזיקלית של משה יאקוב. על הקליפ אחראי מוטי ברקוביץ'. השיר עוסק בנושא החיפוש אחר האמונה בימים של עקבתא דמשיחא, ובקליפ נראים ליפא והנשפנים שאיתו מטפסים "דרך המוזיקה" על קלידי ענק כשהם מחפשים על מה להיתפס כדי לא ליפול.
כדרכו, ליפא דרמטי יתר על המידה ומתפרצף מעל הנדרש, אך עדיין מדובר בקליפ איכותי ומעורר עניין, כזה שמעניק סיבה אמיתית ליצירה שכזו. צריך גם לפרגן ללחן ולרעיון המילים של חזקי וייס, השיר כיפי להאזנה וזורם במיוחד. בתור אחד שלא דובר אידיש אין לי שום יכולת להתייחס למילים עצמן, אך ברור לי שליפא שנחשב לכותב מוכשר במיוחד בפני עצמו, יודע לבחור טקסטים באידיש היטב.
קליפ ייחודי ומושקע אף יותר הושק השבוע על ידי הזמר אברהם מרדכי שוורץ - "וורקא". השיר אותו כתב והלחין אנשי פרידמן בתקופת הקורונה, מבוסס על סיפור חסידי מרגש המסופר על הצדיק הרבי מוורקא שבזכות השתתפותו הכנה בצערו של יהודי על מחלת בנו נפתחו שערי שמים והילד התרפא.
העיבוד וההפקה המוזיקלית של בנצי פדריגל ואילו הפקת הקליפ באורך 8:18 דקות... של ארי לוי. בשונה מהקליפ של ליפא שמלצר בו יש שיר שמקבל חיזוק ויזואלי בקליפ, במקרה של "וורקא", השיר נחמד אך ללא הקליפ הוא הרבה פחות משמעותי. הקליפ בסגנון קולנועי סיפורי ואני תמיד תוהה האם יש הצדקה כלכלית להשקעה על קליפי הענק האלה. בכל מקרה הצופים מקבלים תוצאה מושקעת במיוחד ובעלת עניין.
אני לא יודע אם זה קשור או לא, שני השירים שציינתי השבוע בטור הם באידיש, מה שאולי יכול ללמד על השקעות גדולות יותר בקליפים בשפה הזו. אני לא בטוח שהייתי ממליץ לעשות קליפים באורך של 8 דקות, קליפ שכל מטרתו לצפייה ביוטיוב, אבל זה בהחלט מעורר עניין הרבה יותר מקליפ של הליכה על חוף הים עם רוח שמנפנפת את הפוני או רכב שהזמר רק יכול לחלום עליו ומשלם עליו המון לפי שעות.
-
פוסט זה נמחק!
-
@תחדש-אותנו-באמת תוכל להעלות את טור הזה
-
@מיוזיקפון
"חלום": כשהמלחין חושף יצירתיות ומקוריות יוצאת דופן
אנחנו עוברים בשנים האחרונות באופן מהיר ומשמעותי מעולם של ביצוע לעולם של יצירה. אם בעבר הזמר החסידי הממוצע היה סוג של בובה על חוטים שקונה שירים מהמלחין או אפילו יותר גרוע נותנת למפיק לבחור את השירים עבורה, מביאה את המעבד שיעשה את כל ההפקה המוזיקלית ומגיעה בסוף רק לשיר. הצלחת הענק של הזמרים היוצרים בשנים האחרונות החל מדמויות רחוקות יותר מהמוזיקה החסידית כמו ישי ריבו ודומיו וכלה בזמרים חסידיים הרבה יותר דוגמת נפתלי קמפה, מביאה עלינו גל מבורך ומרתק של יוצרים מקוריים ומעניינים. כאלה שיוצרים את שיריהם בעצמם טקסטואלית ומלודית, מעורבים בהפקה עד בתי שוקיהם וחתומים על כל תו ותו ביצירה.היוצר שנמצא השבוע במרכזו של הטור, לקח את זה אפילו צעד קדימה כשהוא מעבד ומפיק מוזיקלית בעצמו את כל אלבומו החדש. הזמר והיוצר שרולי ליפשיטץ (למה להתעקש על הט' המיותרת והמוזרה הזו?), ואלבום הבכורה שלו "חלום" הוא יצירה שכל כולה של ליפשיטץ החל משלב הלחנים וכלה בהפקה המוזיקלית והעיבודים.
בניגוד ליצירה שבדרך כלל אנחנו פוגשים יותר בתחום המוזיקה היהודית, הפעם מדובר באלבום חסידי לכל דבר ועניין, שבעה מתוך עשרת שירי האלבום הם מילים מהמקורות כששיר נוסף משולב במקורות. זהו אחוז גבוה במיוחד של שירים מהמקורות אל מול מה שקורה בתעשיית המוזיקה החסידית בשנים האחרונות. ליפשיטץ לגמרי נמצא בז'אנר המוזיקה החסידית, אם כי הוא מביא בעיבודים טעם מקורי משלו עם סאונד שונה ממה שבדרך כלל אנחנו פוגשים במוזיקה החסידית.
את ליפשיטץ הכרנו לפני כשש שנים עם הלהיט הגדול שלו "לאמיר מאכן קידוש", מאז הוא הוציא כמה שירים בעצמו או הלחין לאחרים, אך לא באופן סדיר. האלבום החדש "חלום" הוא סוג של היכרות חדשה שלנו עם ליפשיטץ ובהחלט מדובר בהיכרות מרשימה למדי.
אין ספק שליפשיטץ אוהב גיטרות חשמליות ודיסטורשן, זה עולה כבר בצלילים הראשונים של האלבום עם השיר "המלך" בסגנון הרוקנרול שכיכב במיוחד בתחילת שנות ה-2000 של המוזיקה החסידית. חובבי המוזיקה החסידית ישמעו השפעות מהעיבוד המוכר של "וארשתיך" בביצועו של אוהד מושקוביץ. גם בשירים נוספים באלבום תוכלו לשמוע גיטרות חשמליות מנסרות וזה בהחלט משהו שמזמן לא שמענו בכמות הזו.
אבל ליפשיטץ לא נותן לנו להתרגל יותר מידי לסאונד הזה והשיר שמגיע לאחריו הוא בסגנון שונה לחלוטין - "ויחלום", שככל הנראה שמו של האלבום נגזר ממנו. ליפשיטץ מפתיע בעיבוד סימפוני עשיר במיוחד עם נגני התזמורת הסימפונית הישראלית. הסאונד לגמרי מזכיר יצירות קלאסיות לפחות עד לדקה ה-3:23 שם מצטרפים מעט אלמנטים יותר פופיים וזה מעניין ומיוחד באוזן. ליפשיטץ לא סתם הביא נגני מיתר כדי לנגן על מצע תופים וגיטרות, אלא יצר עיבוד מעניין שנותן לכלי המיתר את הכבוד וההדר הראוי להם ועל זה בהחלט מגיעות לו מחמאות.
שיר נוסף בסגנון זה הוא "אז ישיר", אף הוא מבוצע בסגנון קלאסי סימפוני עתור כינורות, כלי מיתר וקונטרה בס, שמעניק לעיבוד את הטעם הקסום של תזמורת סימפונית.
חובבים פופ חסידי, אל דאגה, ליפשיטץ דאג גם לכם עם השיר "נודה". באופן כללי ליפשיטץ לא מהסס לעשות שימוש בשיריו בקטעי סולו אינסטרומנטליים שבעבר היינו פוגשים יותר במוזיקה החסידית אך הם נעלמו לחלוטין בשנים האחרונות. בשיר נודה תמצאו סולו סקסופון מדליק בסופו, ב"המלך" תמצאו ג'אם גיטרות מדליק בסופו עם נחמן הלביץ ושלומי ברנשטיין וכך בשירים נוספים נראה שליפשיטץ מתייחס לעיבודים כיצירה בפני עצמה ולא רק כ"עטיפה" גרידא.
אם אתם חובבי פולק ומוזיקה קומזיצית "שירה", זה השיר שלכם מהאלבום. השיר עם העיבוד האקוסטי בליווי הגיטרות והיוקלילי של אבי סינגולדה כיפי וזורם ונעים.
את האלבום חותם השיר המקורי (מבחינת הטקסט) כמעט היחיד באלבום - "גם זה יעבור" בעברית (משפט אחד...) ובאנגלית. בשיר מגלה ליפשיטץ סגנון שירה שונה ומלטף יותר משאר האלבום, הצ'לו שמלווה את העיבוד, מוסיף לו המון.
לסיכום, "חלום" של שרולי ליפשיטץ הוא אלבום חסידי מקורי ומעניין מהרגיל. ליפשיטץ מראה יכולות מוזיקליות רחבות ומגוונות והתוצאה תופסת את האוזן ומשמחת את הלב.
-
מניסים סאאל ועד משה לוק - כרחוק מזרח ממערב? // ביקורת מופע
מבקר המוזיקה של 'כיכר השבת', נתנאל לייפר, השתתף במופע הבכורה הייחודי של "קולות הזהב" עם משה לוק וניסים סאאל וחזר כדי לספר לכם מה הוא חושב על שיתוף הפעולה הראשוני הזה
מי מכם שראה אי פעם מופע לוליינות מכיר את התחושה שהלוליינים עומדים על קצה החוט כמעט נופלים ואז הם מבצעים תעלול מרהיב וייחודי שגורם לתשואות. זו התחושות שהיו לי השבוע במופע הראשון מסוגו של "קולות הזהב" עם החזן ניסים סאאל והפייטן משה לוק בהיכל התרבות בתל אביב. השניים בעלי יכולות ווקאליות אגדיות, כל אחד כוכב על בתחומו ושיתוף הפעולה שלהם היה פשוט מרהיב, מלהיב ומעורר עניין.ניסים סאאל, הוא הכוכב העולה של עולם החזנות, חזן עם טווח מטורף של ארבע אוקטבות, ויכולות שליטה מדהימות, הוא צץ לעולם החזנות בגיל מבוגר יחסית ומאז הוא משאיר את הקהל עם לסת שמוטה לנוכח הביצועים שלו. משה לוק, הוא מהשורה הראשונה של עולם הפיוט האנדלוסי, הוא מופיע כבר שנים ארוכות על מיטב הבמות בארץ ובעולם ויכולותיו הווקאליות הן שם דבר. לוק כבר שר בעבר עם חזנים וזמרים חסידיים, אך זה לדעתי המופע הראשון המלא בו הוא מופיע לצדו של חזן אשכנזי, כשהוא גם מעניק כבוד לחזן שלצדו ומבצע חלקים מהמופע בהברה אשכנזית לא רעה בכלל.
https://stream.kikar.co.il/fedfdc76-5b94-49bd-b7f3-eb00460cbc75/play_480p.mp4
המופע בהפקתו של המפיק המצליח יואל ברקוביץ' ובהובלתו המוזיקלית של המעבד והמנצח ישראל סוסנה, סיפק לקהל הצופים הנלהב שורה ארוכה של קלסיקות משני הז'אנרים. המופע נפתח מטבע הדברים בביצוע משותף של השניים לתפילה לשלום חיילי צה"ל שנלחמים בעזה בלחן של "ארץ צבי", שהפך בחודשים האחרונים לשיר חובה כמעט בכל מופע. משם המשיכו השניים לבצע יחד ובנפרד קטעי אופרה, שירים חסידיים וישראלים, פיוטים ומעט חזנות קלילה.כאמור, היה זה מופע לוליינות ווקאלי בו טיפסו השניים לגבהים אדירים כשהם מסלסלים בקולם בקלילות מפתיעה וכשהיה נראה שהם הגיעו לתו הגבוה ביותר הם פשוט "נתנו גז" ועלו עוד למעלה לקול תשואות הקהל. לוק המנוסה יותר מבין השניים וגם היחיד שדובר עברית, היה דומיננטי יותר על הבמה ויהיה מעניין לראות כיצד שיתוף הפעולה המתפתח בין השניים ייתן גם לסאאל את העמידה הבימתית שכרגע עדיין חסרה לו.
סוסנה ותזמורתו ביצעו עיבודים חדשים שנכתבו במיוחד עבור הערב כשהייחודיות של העיבודים הייתה עם נגן הקמנצ'ה והסנטור נעם שפייר שהעניק למופע נופך ייחודי. מבחינת הסאונד, התופים מעט השתלטו לי על הבמה, אך זה בהחלט מסוג הלקחים שאני בטוח שנלמדו ממופע ראשוני מסוגו.
בבחירת השירים, המפיקים הלכו על בטוח. במופע שנמשך למעלה משעתיים בוצעו כמעט ורק קלאסיקות מוכרות וידועות, חלקן טיפה לעוסות מידי, בעיקר בחלקים של לוק שלא ויתר כמעט על שום קלאסיקה ידועה החל מ"ברצלונה", "ישמח משה", "בואי לגני", "עומדות היו רגלינו", "אעופה אשכונה", "יפה ותמה" ועוד. הרעיון המכוון שעומד מאחורי בחירת השירים היה ובצדק, לשמור על המופע קליל יותר ולכן סאאל ביצע קטע חזנות קליל אחד בלבד ("אמר רבי אלעזר") וכל השאר היה הרבה יותר פופי, בעיקר מתחום המוזיקה החסידית, קרליבך וכדומה, לצד ביצוע נפלא ל"הבא אותו הביתה", מהמחזה "עלובי החיים", שיר שהפך למתאים במיוחד כתפילה להשבת החטופים.
אני מאמין שבמופעים הבאים יאתגרו השניים את עצמם יותר מבחינת רשימת החומרים המבוצעים, שני הקולות האדירים האלה והכישרון המוזיקלי המטורף שהיה על הבמה יכול לעמוד בכל משימה ויהיה מרתק ממש לראות להיכן יתפתח שיתוף הפעולה המבורך הזה.
פסח כשר ושמח!
להערות, הארות ורשימת מקומות להחביא את פתיתי החמץ לבדיקה: nl@kikar.co.il
-
אלו שדווקא כן יודעים לעשות ווקאלי // ביקורת מפרגנת
אחרי שבשבוע שעבר הטור ברובו עסק 'בסור מרע' ומעט 'עשה טוב' בכל הנוגע למוזיקה ווקאלית, הטור הפעם יעסוק רק בטוב. אספתי כמה מהדברים החדשים הטובים (לא הכל כמובן, מוזמנים להציע עוד דברים בתגובות). השתדלתי לבחור מסגנונות שונים, אך עדיין חומרים מעניינים וייחודיים.אני אפתח את הטור בדואט של הזמר אוהד מושקוביץ וזמר החתונות מארה"ב דוד רוטברג, לשירו "ברכת האורח" מתוך האלבום "הרמוני" של רוטברג הכולל עשרה דואטים ווקאליים ייחודיים. הלחן הוא של יוסי מולר המרגש והמצוין (למי שעוד לא ממש מכיר, האיש שעומד גם מאחורי להיט הענק של ברי וובר "ריבון"). העיבוד וההפקה המוזיקלית של מלך הווקאל היהודי - יונתן שטרן. בדרך כלל שטרן מעבד בסגנון שמדמה יותר מוזיקה "אמתית" מבחינת תפקידי העיבודים והעושר שלהם. באלבום הזה שטרן עיבד את השירים בסגנון ווקאלי מובהק ללא הקישוטים המזוהים איתו, אך עדיין ברמה גבוהה ומהנה מאד.
הראפר והיוצר בנימין לוריא, הוציא בימי ספירת העומר גרסה ווקאלית משובחת לשירו הנוגע "ניצחתי בדמי". את השיר הוא כתב והלחין על פי הצוואה של החייל הקדוש הרב אלקנה ויזל שנהרג על קידוש השם בעזה. את ההפקה הווקאלית המשובחת מבצע המעבד המוכשר מנחם מוניס.
אם כבר הזכרנו את מוניס, השבוע יצא עיבוד ווקאלי נוסף שלו בביצוע של מאיר חג'בי ושוקי סלומון. השניים מבצעים את הדואט המצוין של ישי ריבו ומרדכי בן דוד - "אתה זוכר" אותו הלחין הרשי ויינברגר המוכשר. לא מדובר בביצוע חדשני עם משהו חדש לאוזניים שלא שמעתם עד כה, אך בהחלט מדובר בביצוע איכותי ונעים מאד.
נמשיך באווירה החסידית, אך בסגנון שונה לחלוטין. אלו שאוהבים את המקהלות החסידיות, את הווקאל הבסיסי יחסית אך עדיין הרמוני יאהבו את מחרוזת הפתיחים של מקהלת מלכות בניצוחו ועיבודו הווקאלי של פנחס ביכלר.
את המחרוזת מרכיבים 21 פתיחים של המעבד הוותיק והאהוב משה מונה רוזנבלום. במחרוזת תוכלו לשמוע פתיחים מכל הזמנים ומכל הסוגים והמינים, מאלבומיהם של מרדכי בן דוד, ליפא שמעלצר ויעקב שוואקי, דרך אלבומי בעלזא, עמית ליסטוונד ודדי גראוכר, ועד קטעים נבחרים מיצירות סיומי הש"ס לדורותיהם. למחרוזת השתרבב כנראה בטעות גם שני פתיחים של משה לאופר - "שמחם" ו"ברוך השם", אך לא נורא גם הם פתיחים טובים בהחלט. מדובר בפיסת נוסטלגיה, ממתק של ממש לחובבי המוזיקה החסידית הישנה והטובה.
ונסיים את הטור במשהו שעדיין יושב במחוזות המוזיקה החסידית, אך החדשה יותר. הזמר והיוצר הצעיר שלומי קצנלבוגן השיק בעונה זו גרסה ווקאלית חביבה לשירו "מודים". הלחן שלו ואילו העיבוד וההפקה הווקאלית של הצמד המוכשר אלי קליין ואיצי ברי. השניים הוציאו כמה גרסאות ווקאליות בחודש האחרון וזו אחת מהן. כיף, זורם ומלא באנרגיות.
-
לפני הקלעים: כשהמלחין לוקח את המיקרופון // ביקורת אלבום
מבקר המוזיקה של כיכר השבת, נתנאל לייפר, בביקורת על אלבום האוסף החדש של המלחין אלי קליין - "שירים שכתבתי" | האם המלחין היה צריך להישאר מאחורי הקלעים?
אלי קליין הוא ללא ספק מחשובי המלחינים של המוזיקה החסידית בעשור האחרון. הוא הלחין כמות שירים בלתי נתפסת, כתב שירים רבים והפיק מוזיקלית אלפי שירים לצדו של השותף הקבוע איצי ברי.
אלבומו החדש "שירים שכתבתי", הוא אלבום אוסף בו הוא מציג באופן מרוכז את השירים החסידיים אותם הלחין, בהם הוא גאה במיוחד. לא מדובר באלבום פורץ דרך, משום בחינה, מי שמכיר את היכולות של קליין וברי ואת הסגנונות הרבים אותם הם מעבדים בהצלחה, יודע עד כמה הם צמצמו את עצמם באלבום החדש מבחינת העיבודים לכדי עטיפה מוזיקלית סולידית ורגועה במיוחד שמזכירה את אלבומיו הראשונים של נפתלי קמפה אותם עיבדו.
האלבום מכוון בהצלחה למוזיקה החסידית הקלאסית והסולידית במיוחד, קומזיץ ישיבתי רגוע ויפיפה שכולו מלחניו. קליין הוא זמר טוב שמבצע את שיריו בצורה נהדרת והפרשנות שלו לשירים אותם הלחין נעימה לאוזן.
בחירת השירים של קליין באלבום מותאמת קומזיץ כאמור, וכך נכנסו לאלבום שירים שלא בהכרח הם הלהיטים הכי גדולים של קליין דוגמת "האבות הקדושים" שביצע במקור מאיר גפני או "כי תעבור במים" שביצע קובי גרינבוים.
לצד אלו קליין גם מזכיר לנו כמה מלהיטי הענק שלו, דוגמת "תפילת הבנים" שביצע במקור אוהד מושקוביץ. כשהאלבום המקורי של מושקוביץ יצא, היה קליין תלמיד ישיבה שהעדיף להצניע את שמו ועל עטיפת האלבום נכתב "אלי כהן", אך מי שעומד מאחורי השיר הנהדר והאהוב הזה, אולי האהוב ביותר שלו, הוא אלי קליין.
האלבום מכיל גם ביצוע ל"זכור ברית" המרגש שביצע במקור מוטי שטיינמץ באלבום הבכורה שלו, "צעקה" שביצע מרדכי בן דוד ו"באתי לגני" שביצע יונתן שינפלד. האורח היחיד באלבום הוא השותף איצי ברי שמבצע לצדו של קליין את להיט הענק - "בזכות התורה", שביצע במקור מוטי שטיינמץ. בניגוד לקולו של קליין שכבר שמענו בכמה הזדמנויות, ברי פחות ניצב בחזית המיקרופון ושירתו הרכה מעניינת. השניים שעובדים יחד כבר שנים רבות כל כך, בהצלחה רבה משתלבים נפלא בביצוע הנהדר.
לצד הלהיטים הישנים שהלחין, קליין מבצע באלבום גם שני שירים חדשים - "כי הם חיינו", שפותח את האלבום ו"מה אשיב", שחותם אותו. שניהם שירים שקטים ורגועים יחסית.
זה לא סוד שאלי קליין הוא ידיד טוב כבר שנים רבות, אך בכל זאת אציין זאת פה למען הגילוי הנאות. שמעתי את האלבום כבר לפני כמה חודשים, נהניתי מהאווירה הישיבתית שלו, והוא לגמרי פוגע בול במקום אליו כיוון קליין. הייתי שמח לשמוע אלבום כזה עם הלהיטים העדכניים יותר שלו, אלבום אלקטרוני וחדשני יותר. קליין הוכיח בשנים האחרונות בכמה מהעיבודים שלו ושל ברי כי הוא יודע ליצור מוזיקה עדכנית ומפתיעה ואני הייתי שמח מאד לפגוש משהו מפתיע יותר מבחינה מוזיקלית. האלבום החדש נעים וזורם אבל הולך על בטוח, בלי מיליגרם של הפתעה או חידוש.
אני מניח שבקיץ הקרוב נשמע את קליין בקומזיצים ישיבתיים רבים ובצדק רב וזו מטרת האלבום שמהווה חלון ראווה של הז'אנר הזה. אני מחכה לעוד דברים קצת יותר מסקרנים.
-
הניסוי הצליח? אלבום הווקאל שמארח את כל הגדולים // ביקורת
שלושת השבועות החלו ואנחנו עדיין נתקלים בערימות הזבל הווקאלי שבתחנות הרדיו החרדיות עדיין מעזים להשמיע. ווקאל עירום ללא עיבוד, ללא מקהלה וללא טעם וריח. כנראה שלא נצליח לשכנע אותם לנקות את המחשבים שלהם מכל הזוועה הזו, אבל האלבום הבא שעליו אכתוב ימלא באופן אוטומטי את הזמן במוזיקה איכותית ומשובחת, כזו שעומדת בכל הסטנדרטים המוזיקליים הנדרשים וגם מתאימה במיוחד לתקופה.
אלבום הווקאל החדש "הכל קול" הוא אחד מאלבומי הווקאל היותר נוצצים שנחתו במוזיקה החסידית מבחינת המשתתפים בו, אולי מאז האלבום "רק קולות" שיצא לפני כעשרים שנה לוותיקי הלכת בינינו.
מדובר בהפקה ווקאלית מצוינת תחת שרביטו של המנהל המוזיקלי האהוב, מוישי רוט, אלבום EP לשישה משיריו של המלחין חזקי וייס, כשברשימת הזמרים המבצעים לא פחות מגדולי הזמר החסידי - אברהם פריד, מרדכי בן דוד, מוטי שטיינמץ, ליפא שמלצער, פיני איינהורן ומנדי וייס.
השירה נלקחה (כמעט כולה) מערוצי השירה המקוריים של השירים כשעל ההפקה המוזיקלית הופקד מורדי ויינשטיין, מזמרי להקת הווקאל הידועה "SIX13" ומעבד ומפיק בזכות עצמו. ויינשטיין שיודע סטנדרטים ווקאליים מה הם יצר עיבודים ווקאליים עשירים עם ביט בוקס עדין במיוחד שמבהיר בצורה ברורה שמדובר במוזיקה ווקאלית.
האלבום נפתח בביצוע מלהיב של ליפא שמלצער לשיר "תפילת רבים", שיצא במקור באלבומו "גיוועלדיג". ליפא בחר להקליט שירה חדשה ואף לכתוב מילים חדשות באידיש לשיר.
מרדכי בן דוד מבצע את "פני משיחך" בסגנון הבוסה נובה, אברהם פריד את "כי רצו" בסגנון הסווינג, מוטי שטיינמץ את "יהיו לרצון" המרגש, מנדי וייס מבצע אולי את הלהיט הכי גדול של וייס - "פאר דיר", ופיני איינהורן מבצע את אחד השירים הכי יפים של וייס - "במסתרים", שיר הנושא של אלבומו האחרון.
מדובר באלבום מהודק עם תחושת קונספט גם בבחירת השירים לרוח התקופה של שלושת השבועות. העיבודים המוזיקליים מאופקים, אך עדיין עשירים ואיכותיים מאד. וייס הוא מלחין חביב ונעים בהחלט, אך אל תצפו ממנו ללחן מפתיע או יצירתי מידי. בכל הנוגע לשירים פשוטים, הוא עושה את העבודה.
ויינשטיין עשה עבודה נהדרת עם החומרים ויצר גרסאות כיפיות לשמיעה ממש. וייס יכול וצריך להיות גאה מאד באלבום הזה שנותן לשיריו ברק נוסף.
להערות, הערות והדלפות משירי בין הזמנים: nl@kikar.co.il
-
-
@שמה כתב בנתנאל לייפר בטורי דעה וביקורת מוזיקה - כיכר השבת:
מה זה משנה ווקאל או מוזיקה עם העלק כליי נגינה. למעיישה היום הכל מ-ש-ע-מ-ם!
שמעתי את כל האלבום הווקאל אתמול, והיה משעמם! תם עידן המוזיקה החסידית בימינו. כבר מזמן התייאשתי.עד שיוצא אלבום ווקאלי איכותי, אתה ממשיך להתבכיין?
מדובר באלבום יפהפה (עד כמה שווקאלי יכול להיות יפה...), הלחנים של חזקי וייס פשוט יפים והזמרים טובים אחד אחד, העיבוד הווקאלי גם ברמה גבוהה (שוב
)
אז פשוט תתענגו על זה עד תשעה באב...||אני לא רוצה בכלל לדבר על הקטע של משה קליין שהעלו בפורום אתמול, זה באמת מזעזע... ומראה על רמת ההשקעה של חלק מהזמרים היום... נתנאל לייפר גם כתב בטור שלו: "שלושת השבועות החלו ואנחנו עדיין נתקלים בערימות הזבל הווקאלי שבתחנות הרדיו החרדיות עדיין מעזים להשמיע. ווקאל עירום ללא עיבוד, ללא מקהלה וללא טעם וריח."||
-
@שמה כתב בנתנאל לייפר בטורי דעה וביקורת מוזיקה - כיכר השבת:
@יהודה20 תשווה את זה לכי חסדר של מ.ב.ד הווקאל
???
או למכביטס, ותבין שאין להשוות.
אז ככה אין ספק שלמכביטס יש ביצועים ווקאלים מטורפים, אבל באלבום הזה אני לא יודע אם שמת לב לא ניסו להביא את הווקאלי ברמה הכי גבוהה כדי שזה עדיין ירגיש לך ווקאלי, ומה שאני מנסה להסביר לך גם פה וגם בנושא הזה: https://miktzav.com/topic/1273/גדול-הזמר-החסידי/264 זה שיש המון חומר טוב גם כיום...
לא באמת! תסביר לי על איזה איכות אתה מדבר?
זה שיש שמות גדולים לא משכנע אותי.לא דיברתי על השמות, דיברתי על הביצועים, וגם אין ספק שהביצועים של מרדכי בן דוד, אברהם פריד, ליפא וכו' גדולים הרבה יותר ממשה קליין ואבי מן
-
האם ה"תירוצים" של הלל מאיר מרשימים מספיק? // ביקורת מוזיקה
בעבר, זמר חסידי היה צריך במקרה הטוב לדעת לבחור שירים של מלחינים אחרים ובמקרה הפחות טוב גם את זה עשה עבורו המפיק והוא רק הגיע לאולפן לשיר את מה שיאמרו לו לשיר... מאז, זרמו הרבה אלבומים בנהר המוזיקה, והמוזיקה היהודית הולכת בשנים האחרונות למקום של יצירה, כשהכוכבים הגדולים החדשים של המוזיקה החסידית הם יוצרים בזכות עצמם, כשהבולט שבהם הוא נפתלי קמפה המתבסס כמעט ורק על לחנים מקוריים משלו.הזמר והיוצר הלל מאיר, שהשיק הקיץ את אלבום הבכורה שלו "תירוצים", שייך אף הוא לזן היוצרים כשהוא מלחין וכותב את רוב שירי האלבום שלו (8 מתוך 11). האלבום בהפקתם המוזיקלית של הצמד אלי קליין ואיצי ברי (אלו שגם אחראים מוזיקלית להצלחה של קמפה), כולל סגנונות רבים כשהוא נפתח בסינגל רוק אלקטרוני - "ונתתי", מדובר בשילוב מעניין שמעביר את הטעם של המוזיקה החסידית הישנה עם מקצב הרוק וכלי הנשיפה שמפציעים במעברים, אך עם מקצב תופים אלקטרוניים. מדובר בשילוב מוצלח ופתיחה שהיא סוג של הצהרת כוונות מבחינתו של מאיר - זהו אלבום מעולם המוזיקה החסידית, למרות שתוכלו למצוא בו גם סגנונות נוספים.
הדברים גם יוצאים מפיו של מאיר עצמו על עטיפת האלבום, "אנחנו נמצאים היום בדור גדוש ומלא במוזיקה חדשה, אבל לטעמי, לא על זה נאמר "ישן מפני חדש תוציאו..." אמנם החדשנות מדהימה, אבל פשוט אי אפשר בלי הנוסטלגיה - הסגנון הישן והאהוב עליו גדלנו. ביצירה אני מנסה את כוחי לשלב בין המוזיקה שעליה גדלתי ובין החדשנות של הדור הצעיר", כותב מאיר.
שיר הנושא של האלבום "תירוצים", משלב בין סגנון הבוסה נובה לרוק קלאסי, כמו גם בין הברה אשכנזית להברה ישראלית. המילים מתוך משלי ועל פי מדרש רבה כשהלחן המעניין של מאיר ואלי קליין. בחירת השם מקורית אף היא, שכן המילה "תירוצים" לא מופיעה בשיר עצמו והיא רק מסכמת את הרעיון הכללי של השיר. הבחירה בשם הזה כשמו של האלבום מעניינת אף היא, האם היא מסמנת מעבר לשם מקורי ויצירתי.
השיר האהוב עליי ביותר באלבום, ומי שעוקב אחריי יודע את זה כבר - "עבודת השמחה". מדובר בשיר שמח ומלהיב במיוחד בלחנו של הלל מאיר. העיבוד המדהים והכיפי של קליין וברי הוא בעיניי אחד הפסגות המוזיקליות של קליין וברי בשנים האחרונות. מדובר בשילוב מקסים של מוזיקה אלקטרונית וחיה, שמכניס לאווירה מקפיצה במיוחד. הלחן שמשלב סולם עם גוונים מזרחיים, פשוט נפלא. אל תפספסו את השיר הזה.
כמובן שימו אוזן גם על "אין כמוך" שיר שיזכיר לכם את סגנונו הנהדר של ישי ריבו. הלל מאיר כתב והלחין את המילים הפיוטיות האלה, כששוב העטיפה המוזיקלית הישראלית והמרעננת של קליין וברי פוגעת בול באווירה הרצויה. שיר מוצלח נוסף הוא "משלי התורה", שחותם את האלבום ובאופן מעניין הוא השיר הוותיק ביותר משיריו של מאיר, אותו כתב והלחין כבר לפני כמה שנים.
הלל מאיר הוא לא רק כותב ויוצר נהדר, הוא גם זמר בעל קול נעים ויכולות ווקאליות משובחות. האלבום כמוצר שלם הוא אחד האלבומים היותר מגוונים ומעניינים במוזיקה החסידית בשנים האחרונות. מאיר הוא מלחין ויוצר עם רעיונות מעניינים, מוזיקלית וגם בחירת השראות מעניינות מבחינת הטקסטים.
אלבום הבכורה של מאיר הוא תחילתו של מסע מוזיקלי מסקרן אליו הוא יוצא ואני כבר מחכה לחומרים הבאים שלו, אני בטוח שיהיה מעניין.
-
האלבום חדש, אבל האם מדובר בתגלית חדשה? // ביקורת מוזיקה
שנת תשפ"ד הייתה עם לא מעט תגליות מוזיקליות משובחות וראויות, אין ספק שהאלבום הבא הוא אחד המועמדים הבכירים שלי לתואר "תגלית השנה". להיות תגלית זה לא רק להיות בעל קול טוב או הגשה מוזיקלית משובחת, אלא להביא חוויה חדשה, תחושה של משהו שעוד לא שמענו עד היום, רענון לאוזן וללב. את כל אלו עושה אורי אברהם בגדול באלבום ה-EP החדש והמשובח שלו - "ימים של רגש".
מתברר, שאורי אברהם מלחין כבר לא מעט שנים, אני מאמין שרובכם מכירים את הלהיט הגדול שלו "מידת הרחמים" של מאיר גפני, השיר הפופולרי וקליפ שמונה הדקות שלא נגמר... הוא הלחין שירים נוספים למנדי ג'רופי וזמרים נוספים וכעת הוא לראשונה מוציא את שיריו בעצמו.
האלבום החדש על שש הרצועות שלו מוקדש כולו לימים הנוראים, עם לחנים חדשים של אברהם לקטעים מתפילות הימים הנוראים. שלושה משירי האלבום בהברה ספרדית-ישראלית ושלושה בהברה האשכנזית המקובלת במוזיקה החסידית.
מדובר באלבום איכותי ממש הן בביצוע הקולי המעולה והן בהפקה המוזיקלית המדויקת. אברהם הוא זמר מצוין, עם גוונים רבים, הוא יכול לשיר חלש ורועד, חזק, גבוה, נמוך וכל צבע קולי שצריך לשיר הספציפי. יכולת ההגשה הזו מעניקה לשירים עומק ווקאלי מעניין ומיוחד. יש הרבה זמרים עם קול יפה, אבל זמרים עם יכולת דינמית משתנה, מגישים את השיר בצורה טובה ונוגעת יותר.
ההפקה המוזיקלית של אליה נתנאלי שבשנה האחרונה הפך למפיק מבוקש במיוחד ושל אבי שפרונג, לוקחת את השירים למקום מדויק ונוגע. לא מעניין אותי אם מדובר בהפקת כלים חיים, או פלאגינים בליווי גיטרות, זה נשמע מעולה וזה מה שחשוב. אנחנו בסוף 2024, רשימת נגנים באורך קילומטר כבר לא אומרת כלום על איכות ההפקה. היכולת ליצור סאונד עשיר, מגוון ומדויק כבר נמצאת באצבעות של המפיקים הרבה יותר מבתקציב הנגנים שלהם וגובהו.
האלבום כולל חלקים מתפילות הימים הנוראים ובמיוחד יום הכיפורים, דוגמת "13", מתוך הסליחות ותפילת נעילה, "פתח לנו שער" מתפילת נעילה, עם פתיחה דיבורית ייחודית של אורי אברהם וכמובן "כל נדרי" המרטיט, לחן חדש של אברהם לקטע שנאמר בפתיחת היום הקדוש.
ראש השנה קיבל את "וכל מאמינים" עם העיבוד הקלאסי המלכותי (פיוט שנאמר גם ביום הכיפורים) ושיר נוסף עם פסוקי תשובה - "כל לבבות" שהוא לא מתוך התפילות של הימים הנוראים.
אני בכוונה לא מתמקד בשיר אחד ספציפי, כי מדובר בחוויה כוללת וייחודית שאני ממליץ לכם לעבור אותה בשלמות על כל ששת חלקיה.
בניגוד ללהיט העבר שלו, מדובר באלבום קצר יחסית בו גם השירים קצרים, כאלה שמשאירים אותך עם חשק לצעוק עוד פעם את הפזמון... טעם של עוד. באופן כללי האלבום הותיר לי טעם של עוד, רצון לשמוע עוד מהאמן המיוחד הזה.
מאחורי הניהול המוזיקלי המדויק של אורי אברהם עומד מוישי רוט, האיש שעבר מקדמת הבמה אל עובי הקלעים האחוריים, כשהוא עושה עבודה מדהימה. התוצאה פשוט כל כך טובה שאני ממליץ לכם לא לעבור את הימים הנוראים בלי לשמוע מהקסם הזה.
-
מהתגלית ועד הזמר | מבקר המוזיקה נתנאל לייפר מסכם את תשפ"ד // טור מיוחד
רגע לפני המצעד ובחירות הגולשים, מבקר המוזיקה של 'כיכר השבת', נתנאל לייפר, מסכם את שנת תשפ"ד המוזיקלית ואנשי השנה שלו
בחול המועד סוכות יעלה המצעד השנתי של 'כיכר השבת' בו אתם הגולשים בחרתם את אנשי השנה שלכם במוזיקה בשמונה קטגוריות שונות. עד כה הצביעו כבר עשרות אלפים וההצבעה תיסגר בערב יום הכיפורים. בינתיים, אני אספר לכם על אנשי השנה שלי במוזיקה בשנה הלא פשוטה בעליל שעברנו והם לא בהכרח האנשים שאתם בחרתם כך שתצטרכו להישאר במתח עד לשידור.
שנת תשפ"ד נפתחה בשמחה רבה עם שלל מופעים בבנייני האומה בירושלים בהם ראינו את מיטב הזמרים של המוזיקה היהודית בהופעות מושקעות במיוחד, מופעי בין כסה לעשור מושקעים ותחושה של שפע ושמחה גדולה ואז הגיע שמחת תורה הנורא והעצוב והמלחמה המחרידה שאנו חווים מאז. אין ספק שהמלחמה השפיעה באופן ישיר על המוזיקה עם למעלה ממאה שירי מלחמה שונים ומשונים ובכלל עם אווירה כבדה ועצובה הרבה יותר.תגלית השנה
הוא הגיע כאילו משום מקום עם סינגל מלטף במיוחד שהזכיר לי מיד את ישי ריבו. זה אמנם היה סינגל הבכורה שלו שכתב והלחין אך כבר הוא עבד עם המעבד של ריבו - מאור שושן המוכשר, מה שמלמד גם על הכישרון וההערכה שהוא מקבל מאנשי מקצוע בתעשייה. דניאל יטיב הוא ללא ספק תגלית השנה שלי. הוא הוציא ארבעה שירים בחצי השנה האחרונה, אחד מהם השבוע, כל אחד בצבע שונה, אך עדיין עם קו מוזיקלי שמקשר ביניהם.
מעבר ללחנים הקליטים בשלושה מהשירים הוא גם כתב טקסטים מקוריים יפיפיים ואין ספק שדניאל יטיב הוא אחד היוצרים המוכשרים שקמים פה. אל תפספסו אותו בשום פנים ואופן.
שיר השנה
לרוב, שירי השנה שלי הם לא כאלה שמגיעים מתחום המוזיקה החסידית, אך השנה אחד השירים שתפסו את אוזניי היה דווקא כזה שמגיע מזמר חסידי - "עברתי בחושך" של שמוליק סוכות המצוין. הלחן של בנצי שטיין ואלי קליין קליט ונעים מאד וגם כזה שקשה לשמוע בלי לזמזם אחרי זה יום שלם.שמוליק סוכות הוא זמר פשוט טוב, עם קול חם ונוכחות בריאה שמצליח להעביר בשיר הזה וגם בשירים האחרים שהוציא השנה הרבה רגש ואיכויות קוליות.
בשנה בה עברנו בהרבה חושך, השיר היווה שיר תפילה מרגש ונוגע לימים טובים יותר.
מעבד השנה
הקטגוריה של מעבד השנה היא קטגוריה טריקית, קשה לבחון באופן יחסי מי היה "טוב" יותר והיחס בדרך כלל נוגע לנראות של המעבד וכמויות העבודה ששמענו ממנו בשנה האחרונה. אני רוצה לבחור דווקא במעבד צעיר ומוכשר מאד, שמעבר לכמות השירים שעיבד השנה גם השפיע במיוחד עם סאונד שהוא כמעט סימן ההיכר שלו - אפי שיינר.שיינר כבר כמה שנים משמש כמפיק מוזיקלי של אמנים דוגמת גד אלבז, איתי דוד, מנחם שוקרון ובשנה האחרונה גם כמפיק בחלק משירי 'צמאה' לצדו של נאור כרמי.
סגנונו של שיינר משלב מוזיקה אלקטרונית וגיטרות חשמליות בצורה מעניינת שמעניקה לשיר את הגוון המתאים לו אך עם חותם שיינרי טיפוסי.
מלחין השנה
הבחורצ'יק הזה הוא מכונת הלחנה משומנת, כשהשנה יצאו לא פחות מ-22 שירים שהלחין ואת רובם המוחלט גם כתב. אלחנן אלחדד אולי לא הלחין השנה את הלהיטים הכי גדולים, אבל הוא הלחין המון שירים טובים ואיכותיים, שמבהירים שהבחור הזה פשוט יוצר בקנה מידה גדול. בין היתר הוא הלחין וכתב השנה למרדכי שפירא, אבי אילסון, משה קליין, נמואל ועוד רבים וטובים.אחד הדברים המעניינים שאין לאלחדד סימן היכר שקל לזהות, שיריו שונים ומגוונים על נושאים שונים וזה בכלל לא פשוט כשאנחנו כבר שומעים את השיר המאה שלו.
אלבום השנה
במקום הראשון אצלי ללא מתחרים כמעט, הוא אלבומו השני של משה קליין - "רגעים גדולים". זה אולי האלבום השני של קליין מבחינה מספרית, אבל בעיניי זה האלבום הראשון שלו. קליין סוף סוף מצא את קולו האישי ואת הגוון המוזיקלי שמתאים לו. הוא יכול לשיר הכל, החל מחסידי, מזרחי ואפילו מוזיקה תימנית אם סב בר המצווה שהזמין אותו ידרוש ממנו לסלסל "שר הממונה", אבל הסגנון הישראלי שמוביל את האלבום החדש הוא לגמרי הצבע הנכון והמדויק עבורו.בחירת השירים של קליין והמעבדים האיכותיים נותנים מוצר פשוט מעולה, כזה שאתם צריכים לפרגן לעצמכם ולהאזין לו.
קליפ השנה
קליפ טוב הוא לא זה שזכה להכי הרבה צפיות, אלא זה שמצליח להעביר מסר ותוכן נוסף באמצעות המימד הוויזואלי. הקליפ שבחרתי בו השנה הוא "לא לפחד" של בני פרידמן אותו כתבה מירי ישראלי והלחין יצחק רוזנטל. את הקליפ עשו האחים דוד ואהרן אוריאן המוכשרים והוא למעשה מציב את בני פרידמן בתוך תיבת זכוכית שנעה בתוך כל הפחדים שלנו בשנה האחרונה. בקליפ תיבת הזכוכית, היא "תיבת הנח" שלנו, תיבת האמונה שמעניקה לנו הגנה "שקופה" מפני כל הפחדים והקשיים.פרידמן במהלך הקליפ יוצא מהתיבה ומכניס אליה חייל, ילדים ואדם מבוגר כשהוא מעביר את המסר של יציאה החוצה אל העם כדי להעביר את הכוח של האמונה וההגנה שלה.
שיר המלחמה
המון שירי מלחמה יצאו בשנה האחרונה, חלקם שירי מלחמה באופן מובהק, חלקם יישארו עמנו גם לעתיד. בחרתי להתמקד בשיר מלחמה פרופר, שיר שלמרבה הצער עדיין רלוונטי כמו ביום שיצא."אזעקות של אמונה" של קובי ברומר ובני הורביץ הוא שיר שיצא יחסית בתחילת המלחמה והוא משלב בין תפילה וכאב אך עם קצב ואנרגיות שלא בהכרח מורידות את המצב רוח. המילים והלחן של בני הורביץ שגם מבצע את הבתים בראפ, כשעל הפזמונים אחראי ברומר.
העיבוד וההפקה המוזיקלית של אברהם יסחקוב המצוין נותנים לשיר את האנרגיות הנכונות. נקווה יחד שהשיר ייגנז במעמקי הארכיונים המוזיקליים ויהפוך ללא רלוונטי בעליל.
זמר השנה
הייתה לנו שנה לא פשוטה בה אף זמר לא ממש בלט באופן שמצדיק את התואר חד משמעית, אך בחרתי להעניק אותו לזמר יעקב שוואקי בעקבות הקאמבק המטורף שלו בחודשים האחרונים. לאחר כמה שנים בהם היה פחות מורגש, הוא בשנה פוריה במיוחד עם להיטים רבים, אלבום מצליח ומוצלח והמון חדוות יצירה שכבר מזמן לא ראינו ממנו.שוואקי חזר השנה גם להעניק יותר מוזיקה חסידית לאלו שאהבו את הסגנון הזה ממנו, לצד מוזיקה ישראלית יותר ומוזיקה באנגלית.
שוואקי ראוי לשבח גם על הקליפים המושקעים שיצר כשגולת הכותרת שבהם מבחינתי הוא "דאנס" המלהיב שיגרום לכם לרקוד לפחות על הכיסא.
