שמוליק סוכות.. השירים יפים אולי כי הם אותו דבר?...
-
גוף הדיון:
מבחינה מוזיקלית:
רוב השירים מבוססים על אותו קו מנגינה, אותם אקורדים, אותו קצב ותבנית חזרתית בפזמון.
והחזרתיות הזו יוצרת “זיהוי מיידי” אצל הקהל, מה שמסביר חלק מהפופולריות.
עם זאת, היא מצמצמת את החדשנות והעומק המוזיקלי של שמוליקמבחינה אמנותית:
אומנות טובה מאתגרת את השומע, מציגה רגש או סיפור בדרכים שונות.
במקרה של הזמר הנ"ל, השירים מרגישים כמעט כמו גרסאות שונות של אותו השיר, מה שמעלה שאלה האם מדובר יותר במותג או ביצירה אמנותית.
מבחינת הקהל והשוק:
הקהל מחפש לעיתים חוויה מוכרת ובטוחה, ולכן החזרתיות עשויה דווקא להגדיל את הפופולריות.כי בואו דוגרי הכל חוזר על עצמו אותו פואנטה בשירים ואותו רגש(בכיות) קצת נדוש
אז מה דעתכם?
-
@מוח-שליט-על-הלב בסוף יש כאן את אותו מלחין, אותו יחצ"ן ואותו זמר, שככל הנראה קבלו על עצמם ליצור ז'אנר מוזיקה לגילאי 8 - 16 טווח גילאים שעד עכשיו באמת לא היה להם ז'אנר ספציפי, חידוש מרענן, לא?!
-
@אביעזרי אתה כל כך טועה
הוא זמר של כל הגילאים ושומעים אותו בכל הישיבות!
לא סתם הוא הזמר הראשון שפותח הופעה פרטית בארנה!
וזה מה שאני לא מבין! למה הוא ראוי לכך?! מה ההתלהבות הכל חוזר על עצמו -
@מוח-שליט-על-הלב כנראה אם הכל חוזר על עצמו בצורה טובה ומרגשת, וכל פעם עם מילים אחרות ומסר קצת שונה, אז מצויין,
ולדעתי גם הסיפור חיים שלו מאד משפיע על ההצלחה שלו, כי בסופו של דבר המאזינים מרגישים שהוא עומד מאחורי המילים שלו. -
@מוח-שליט-על-הלב כתב בשמוליק סוכות.. השירים יפים אולי כי הם אותו דבר?...:
הוא זמר של כל הגילאים ושומעים אותו בכל הישיבות!
הדברים ידועים, איני חוזר בי, אני רק בא לומר שהבעיה אינה בזמר אלא בציבור, שפשוט - אין הגדרה אחרת - איבד את זה..... עצוב.
-
דיון חשוב .
בוא נסכם זאת כך,
מבחינה מוזיקלית וטקסטואלית השירים באמת מאוד דומים,
וזו באמת שאלה ששאלתי את עצמי כששמעתי את האלבום החדש ,
איך זה מצליח לו (כולל אצלי) ??
בעיניי הסיבה פשוטה ---
אנחנו בדור אחר ולא - לא דור רדוד ,
דור שעובר דברים וקשה לו לשמוע שירים שמדברים רק על כמה הכול מקסים ויפה ושמח (לא שאני נגד).
אבל כאן בא כאן בן אדם שנותן זווית קצת אחרת שהרבה אנשים מזדהים איתה (בינינו, מי לא מתמודד היום)
ובא עם האמת שלו עם העבר שלו .
ולכן הוא מצליח. נקודה. -
@אפרת-גלבוע במילים אחרות את אומרת שהו בעצם מביא שירי ''דיכאון'' או שירי ''עצבות'' חרדיים
אני לא יודע עם זאת הנקודה במלואה אבל זה נכון גם אני שאלתי את עצמי איך זה שזה עובד אפילו עלי
ואולי באמת הענין הוא יח'צ והשמעות ברדיו ולא הנשמה הצמאה שלנו.... -
@מוח-שליט-על-הלב כתב בשמוליק סוכות.. השירים יפים אולי כי הם אותו דבר?...:
ואולי באמת הענין הוא יח'צ והשמעות ברדיו ולא הנשמה הצמאה שלנו....
אם השירים שלך לא יהיו מוצלחים אז גם אם תעשה מליון יח"צ ורדיו זה לא יעזור כלום, ראה ערך הרבה זמרים שחשבו שזה יעבוד להם ונעלמו בתהום הנשיה.
-
@מוח-שליט-על-הלב
לא הייתי מגדירה את זה כשירי דיכאון ,
ההגדרה של שירי דיכאון זה שירים שאין בהם תקווה ובאים נטו להתבכיין ,
ברוך השם , כיהודים מאמינים יש לנו למי להתפלל ותמיד יש תקווה ולכן - לא יכולים להיות קיימים בעיניי שירי דיכאון חרדיים (אפשר לראות גם בשירים של סוכות) ...אני אישית , לא כל כך מחוברת לרדיו ואת סוכות הכרתי לגמרי במקרה ומייד התחברתי לשירים שלו כך שאני לא באמת יודעת עד כמה היח"צ הוא זה שעושה את זה, ברור שזה משפיע אבל יש כאן משהו מעבר...
-
@אפרת-גלבוע כתב בשמוליק סוכות.. השירים יפים אולי כי הם אותו דבר?...:
דור שעובר דברים וקשה לו לשמוע שירים שמדברים רק על כמה הכול מקסים ויפה ושמח (לא שאני נגד).
אבל כאן בא כאן בן אדם שנותן זווית קצת אחרת שהרבה אנשים מזדהים איתה (בינינו, מי לא מתמודד היום)אני מצטער, אבל בעיני הבעיה שיוצרת את הרדידות שלו, היא:
א. הלחן, אין לי שום בעיה ואני אפילו מתחבר למוזיקה מהסוג הכואב. אבל הסתירה הזו בין לחן נדוש פשוט ומשעמם (בעיני, סליחה ממי שנפגע) לבין טקסט כואב פשוט משדרת חוסר אמינות.
ב. בשביל לכתוב טקסט שבאמת כואב, בעיני צריך אומץ. אי אפשר פשוט לכתוב 'כואב לי'. 'תעזור לי'. 'טאטע'. 'אני נופל'. או דברים בסיגנון, כתיבה כואבת לרוב לא תצא באופן ישיר, אלא מבין המילים והלחן, והשילוב ביניהם. ההוכחה לזה (בלי שמות) היא שרוב הזמרים מהז'אנר הכואב מלחינים כותבים ומבצעים את השירים שלהם. הם אמינים.
כאן התוצאה פשוט לא אמינה ולכן היא מפריעה אפילו יותר מזמר ששר להיט רדיו פשוט מסוג 'אבא' 'בן' 'תן', או 'ידיים' 'שמים' 'חגיגה הלילה', הם עושים פשוט מוזיקה רדודה. הוא - מזייף מוזיקה עמוקה. זה הכל. -
@dani245 כתב בתוכנית "ראש בראש" בקו המכלול:
האם ישנו שיר באלבום החדש של סוכות שעובר את המדד המוזיקאלי, או שבכלל מדובר באלבום נהדר?
ברוך שכיוונת...
-
@אביעזרי כתב בשמוליק סוכות.. השירים יפים אולי כי הם אותו דבר?...:
אני מצטער, אבל בעיני הבעיה שיוצרת את הרדידות שלו, היא:
א. הלחן, אין לי שום בעיה ואני אפילו מתחבר למוזיקה מהסוג הכואב. אבל הסתירה הזו בין לחן נדוש פשוט ומשעמם (בעיני, סליחה ממי שנפגע) לבין טקסט כואב פשוט משדרת חוסר אמינות.
ב. בשביל לכתוב טקסט שבאמת כואב, בעיני צריך אומץ. אי אפשר פשוט לכתוב 'כואב לי'. 'תעזור לי'. 'טאטע'. 'אני נופל'. או דברים בסיגנון, כתיבה כואבת לרוב לא תצא באופן ישיר, אלא מבין המילים והלחן, והשילוב ביניהם. ההוכחה לזה (בלי שמות) היא שרוב הזמרים מהז'אנר הכואב מלחינים כותבים ומבצעים את השירים שלהם. הם אמינים.
כאן התוצאה פשוט לא אמינה ולכן היא מפריעה אפילו יותר מזמר ששר להיט רדיו פשוט מסוג 'אבא' 'בן' 'תן', או 'ידיים' 'שמים' 'חגיגה הלילה', הם עושים פשוט מוזיקה רדודה. הוא - מזייף מוזיקה עמוקה. זה הכל.הכול עניין של הסתכלות , לפעמים בשעת התמודדות לא תמיד יש חשק לשמוע שירים עמוקים עם לחנים מורכבים רק שירים שצועקים את האמת בצורה הכי טבעית הכי רדודה והכי לא מקצועית , רק לומר 'עצוב לי כואב לי תעזור לי'
כמו ילד קטן שבוכה לאבא שלו, ככה פשוט.אני אישית יותר אוהבת שירים עמוקים שמתארים את הקושי בצורה קצת יותר מפורטת
(שאגב, לא מצאתי הרבה כאלו בחרדי) אבל זה לא סותר שגם שירים פשוטים עושים את העבודה כשצריך....@מוח-שליט-על-הלב כתב בשמוליק סוכות.. השירים יפים אולי כי הם אותו דבר?...:
הבעיה לדעתי היא שאחרי שהו ראה שמצליח לו הוא הפך את זה לביסנס
זו אכן טענה שדורשת התייחסות . כי אם זה ככה זה באמת מבאס .
-
לייפר בכיכר השבת הגיב לשאול כהנא והזכיר שיש היום מלא אומנים טובים עם עומק
הוא הזכיר את הזמרים:
ישי ריבו, נפתלי קמפה, זושא, דוד בן ארזה, דניאל יטיב, ביני לנדאו, מוטי אילוביץ', אהרן רזאל, יונתן רזאל, מרדכי שפירא, ג'ואי ניוקם, אלכס קלייר, בנצי שטיין, איתן כ"ץ, אלחנן אלחדד, חיים פורטל, שמוליק גריינמן.
כמובן ששמתם לב שמוליק סוכות מחוץ לרשימה
על נתאנאל לייפר אפשר לסמוך לדעתי -
@מוח-שליט-על-הלב בנצי שטיין ושמוליק סוכות זה היינו הך. אבל הוא צודק ביחס לרוב הזמרים האחרים שם.
-
@אביעזרי כתבתב בנצי שטיין ושמוליק סוכות זה היינו הך
לא הבנתי מה רצית לומר בזה -
@מוח-שליט-על-הלב
בכתבה ההיא הוזכרו יוצרים, ולא זמרים, סוכות שייך יותר לקטגורית מבצעים מאשר יוצרים.
לגוף העניין, כמובן שהכל עניין של טעם וריח. אין להכחיש שזו מוזיקה שלא היתה קיימת עד לפני מספר שנים, במיוחד לא בפופולריות הזאת. מצד שני, קצת מרגיש שנהיה סוג של טרנד לאחרונה "לא לאהוב" את שמוליק סוכות, כמובן, לא חייבים לאהוב, אבל זה מרגיש קצת "אני אינטליגנט, אני לא אוהב את שמוליק סוכות"....
תכלס', אם שירים יפים הם יפים, ואני לא רואה סיבה שאומן שמצליח בקו מסוים לא ימשיך את הקו הזה, בדיוק כמו כל תחום אחר בחיים...
אף אחד, כולל סוכות בעצמו, לא מתיימר לומר שמדובר כאן ב"יצירה אומנותית", ולא מכוון לשם. יש כאן שילוב של לחנים פשוטים וקליטים, טקסט פשוט ונוגע שמדבר ומתחבר להרבה מאיתנו. הילדים מאד מתחברים לשירים כמובן בגלל הלחן והטקסט הקלילים. ולמבוגרים יותר קשה להתחבר אליו כי הם לא רגילים לשירים שמדברים בצורה כזו ישירה אל בורא עולם...
אישית, שרתי את "תדבר איתו" מספר פעמים עם ילדים בבתי ספר קירוב, וראיתי עד כמה זה חיבר אותם ועזר להכניס להם את המונח הבסיסי של תפילה, הידיעה הפשוטה שתמיד אתה יכול לדבר עם בורא עולם במילים שלך, לספר לו מה שעובר עליך וכואב לך, ולהתפלל אליו לא ליפול בניסיונות ולהתקרב אליו יותר.
