אתגר כתיבה 2 : )
-
אז אחרי שצלח לנו אתגר הכתיבה הראשון .
ואני בכל אופן נהנתי ממלא יצירות.. אני מאמינה שעוד רבים נהנו...
אני בכוונה לא נועלת את הנושא השני- כדי שתמיד יוכלו להוסיף לנו עוד נקודות מבט על מדרגות...לכן...
הגיע הזמן לאתר השני.
חייבת לציין שקרדיט מלא לנושא הנבחר הוא ל @אילנית !!
סואו...
אחרי כל ההקדמה...
כדאי שניגש ישר לעניין...אתם כבר מכירים את הפורמט.. אם לא מוזמנים להציץ בפוסט הראשון של האתר הקודם.
בקצרה-
כל אחד מעלה שיר שהוא כותב מנקודת מבטו על הנושא הנבחר.
מזכירה-
תגובות לא כאן!!
אלה בנספח לאתגר. כאן בלבד!!!!!לכן...
הנושא הנבחר הוא-שמיים...
תנו לדמיון דרור, ושתפו אותנו!!
מחכים!! -
@אייצ-ית
בס"דשמיים יפים,
אתם ההשראה שלי.
שמיים תכולים,
גם בחלום זה בא לי.על שמיים שצבועים בכל הגוונים,
וגלקסיה של כוכבים אשר אותם מסובבים
לא באתי לכתוב...
כי חוץ מהיופי הבראשיתי יש גם עומק לרוב.יש את שבעה רקיעים,
ויש את שערי שמיים.
יש את התפילה שמעומק נשמתי עולה,
ויש את החזון ואת הכוון אליו אני פונה.
יש שם את ה', מחכה לבניו באהבה,
ויש את הכמיהה להיות כמה שיותר קרובה.לעלות ולא לצנוח,
להצליח במשימה בכל הכוח.
להמריא עם מצברים,
ולא לגמור על זה שירים. -
לא מתימרת להגיע לרמה של הכותבים כאן אבל משהו קצר וחמוד
תמיד הוא נמצא, זמין
תמיד הוא שומע, מבין
הוא היה תמיד
ויישאר לעד
הוא קודם אבא
ורק אח"כ מלך
רוצה לתת הכל
ותמיד גם יכול
אז שאו תמיד עיניים
לאבא שבשמיים -
חבר'ה אין לי את זה [ואני לא נחיתי] ואני כותב את זה עכשיו ממש
שמיים יפים מתכסים בעננים
יהודים מתפללים תן לנו גשמיםהשדות כבר מחכים שיצמחו השיבולים
החיטה השעורה וגם הפריחה
השמיים נענים ואת השער פותחיםסופת ברקים
והופ גשמים
החיטה נהנת לובשת ז'קטהשדה פורחת והחקלאי רווה נחת
השמש חוזרת את הארץ עוטפת
בימבה של חום
תודה על הכל -
פוסט זה נמחק!
-
-
מוקדש לא בהערכה, אלא בהערצה לאלא שממשיכים להאמין גם אחרי שהשמיים נופלים עליהם!!!!
השמיים עוד לא נפלו
רק הם החזיקו מבלי להפסיק
אבל את לעומתם כשלת
ונפילה- קשה לך להדחיקהצלחת שמיים אינה מנחמת
ובמיוחד לא אותך
שראית את כולם נוסקים
כשרק לך שוקעת חמה
כשמסביבך משכרון הצלחה מודלקים
ורק את שחקנית, יחידה בבמה
אחריי מעשייך
תעיד, תדירדממה.
שבע פעמים נפלת
ועדיין אינך צדיקה
נותר לך רק להאמין
שיום יבוא ודמעות ששפכת
בסלעיי ליבך יבצעו שחיקהובינתיים?
השמיים עוד לא נפלו!!!!צאו עם המסר הזה!!
השמיים לא יפלו לעולם- אז גם אתם! לעולם אל תפסיקו להאמין ולקוות!!! -
שמים------
השמים הם הגבול,
והם גם עדיי,
לדברים שעברתי,
אינספור בחיי.בלילות חשוכים,
יש ירח שומר.
מצע של כוכבים,
מלמעלה זוהר.בימים גשומים
השמחה פורצת
כשהשמים אפורים
והארץ נוצצתעננים מרהיבים,
אי אפשר להוריד ת'עיניים.
אני על הקרקע,
אך ראשי וליבי- בשמים.לראות את האופק,
בין שמים לים.
להרגיש את הדופק,
שבשקיעה הכל נעלם.אין מקום בלב,
להכיל את כל היופי.
נעלם כל כאב,
מול רקיע מלא אופי. -
לפעמים השמים - הם מקור להתרפקות, מספיק מבט אחד והנפש נרפאית.
לא משנה עד כמה גרוע המצב...
אז החלטתי לקחת את הנושא - לכיוון הזה.#anchor(אופורייה שמיימית)
מרגישה כל כך רחוקה,
אבל נוגעת.
מרגישה כל כך בודדה,
לעיתים נפגעת.זה לא סוף העולם,
אני יודעת.
זה גם לא כזה גרוע...
אז למה אני דומעת??הכל עניין של הרגל,
כולכם אומרים.
תפסיקי כבר להתאבל,
ממשפט של אחרים.אבל אתם לא מבינים,
תביטו לשם, אל השמים.
נכון שהם כל כך רחוקים?
אולם לי מחזיקים ידיים.עובדה. היום הם בכו,
אני בטוחה, זה בגללי.
העננים שם התקדרו,
לוחשים רוך לאזני.מייד אחר כך, הוארו,
את השמש הוציאו למעני.
הצריבה כך הם איחו,
מחממים באהבה את ליבי.אז תלמדו מהם,
מהשמים.
יסודות בנתינה.גם בלב שלם,
כשדמעות כמים,
מכסים האדמה. -
**כל כך נהנתי מהנושא ממש מיוחד וכתבתי משהו קצת מבולבל **
הם הגבול
לכול תעלול
עד אליהם אפשר להגיע
לכבוש עולם
גם כשהיעד גבוה
הם כחולים או אפורים
מעוננים או סתם קיציים.כל כך קשה לכבוש יעד
לטפס עד פסגה לגעת בשמיים
לעלות למעלה לטפס על משעולים
לעבור הרבה שבילים
ועוד לא לגעת בעננים
לראות את קרני האור הזורחות
ולהבין שהדרך ארוכה
ועוד לא ניתן לתקוע יתד
יש מכשולים יש אבנים יש מהמורות
ותמיד עיננו נשואות לשמיים
לרבון העולמים שפורס ידיים.כל כך כיף לשכב כך על דשא ירוק
להביט לשמים כחולים
לדמיין מרחבים
או סתם כך לחלום
ולא להביט בשעון
ביום אביבי נעים
לדעת שהשמיים הם הגבול
בכל מצב ובכל עת
גם כשמעונן וגם כשזורח
גם כשקשה וגם כשנעים -
"דמעות משמיים"
שמיים תכולים כל כך יפים
כל לב מרנינים
לפתע באפור הם נצבעים
דמעות מהם זולגים
דמעות ששפע לעולם מורידיםגם אותנו לפעמים מכסים
כל מיני עננים אפורים
שגורמים לנו להרגיש חסומים
כאילו מעשינו אינם רצוייםאבל דוקא אז זה הזמן
שכל השפע מוכן ומזומן
לרדת למטה אלך לכאן
נצל את ההזדמנות אל תהיה בטלן -
לאידע למה אבל שמים עוררו בי אמצע הלילה בגג כשכולם ישנים ורק אני רואה את הכוכבים שממלאים את השמים מרגיעים ומנקים את המחשבות!
שעת לילה
הכל שקט כאן
נדנדה עגולה
ורעש צרצרים
שוכב על הגב
מביט למעלה
על שמיים וים של כוכביםועכשיו מביט לשמיים
אומר תודה על החיים
בפשטות תמיד לקפוץ למים
להתנתק מהקשיים
ועכשיו מביט לשמיים
ומתנתק כאן מבפנים
לא לפחד גם לבינתיים
רק להודות לאלוקיםחושב על עצמי
על הקורה בחיי
היו לי נפילות
היו גם קשיים
אבל הזדמנויות
לעלות ולהצליח
והכל מתנות
שנתן לי אלוקיםועכשיו מביט...
-
האמת...שאני יעלה פה שיר שאת רובו לא אני כתבתי, יש מצב אפילו שחלקכם מכירים אותו...
זה שיר ששיניתי לו מעט ת'מילים והוספתי לו בתים.. וגם שיניתי ת'לחן.
אבל אהבתי את הרעיון של השיר, ומשום מה באלי לפרסם אותו..ת'כלס זה שיר על אמא שסיימה את תפקידה כאן בעולם... אחרי מקרה עצוב שהכרתי מקרוב ישבת לערוך את הקאבר הבא..
מרחק ושמיים
נסעת רחוק- נותרתי לבד
אמרת לי מילים יפות שישכיחו את עצמן......
נסעת לקור- כשכאן כל כך חם
הבטחת לחבק חזק שלא ארגיש שאת לא כאן.........כבר תקופה פתאום- מבין שלא אמרתי לך שלום
והייתי כל כך עסוק בלהגשים לך תחלום....
הייתי כל כך עסוק בלא להיות שם כל היום-
כי שם במקום שהיית -לא נשאר לי מקום......וזה לא כי לא רציתי....ולא שביגללך.....
אני מבין שקשה לי לראות את עצמי מולך.....
עשיתי הכל!!!!!! בשבילך!!!!!!!!!!!רציתי רק חיוך בחזרה-
אז כבר כשנגעתי בפיסגה-
הסביבה שלך נגמרה.........אני לא אמרתי לך שלום-לא כי לא רציתי
פשוט אני נשארתי לבד ברחוב בו הייתי
וזה בטח לא מה שרצית,
ובטוח לי....שניסית...
אבל זה מה שעשיתי....
וזה כל הכעס שבי על שלא מספיק ניסיתי.......בסה"כ רציתי שתיהיי גאה בי-
שתראי את כל מה שבתוכך פורץ בי....
ונכון שהיום הבנתי מה זה להיות אני-
ב-ז-כ-ו-ת-ך
ונכון שאומרים שהצלחות הם לא בשמיים
את הלכת לי בידיוק לשם-והתרחקת לי כפליים........בסה"כ:
פונה לכל מי שיושב שם במרומים
זה שמשחק פה בכולנו ומושך בחוטים
שתמשוך לי רק הצלחות בחיים
ורק בקלות לעבור ת'מיכשוליםועברה מאז תקופה ולא באת לבקר....
וכשנפלתי ושוב קמתי- יש בי משו חסרא - ו - ת - ך...........
-
לפעמים השמים
הם חומר לחלום
הקצה של הדמיון
והגבול של כל מקוםלפעמים השמים
הם שערים שנעולים
שנעלמו המפתחות
ורק הדמעות הם שפותחיםלפעמים השמים
הם כמו אם רחומה
שמשקה כל עץ
ואדמה חומהלפעמים השמים
פשוט הלכו לישון
כיבו את האורות
וקמים עם אור ראשוןלפעמים השמים
צובעים עצמם כתום
בזמן חילוף המשמרות
כשהיום מוצה עד תוםאבל בשבילי תמיד השמים
הם כתובת ומשען
לישא תפילה אל אבא
שישוב כבר לכאן -
א אייצ'ית העביר נושא זה מ-ספרות וכתיבה ב-
-
השמיים הם הגבול
לכל הרצונות
כמו מימי המבול
הם מציפים את התחושותהלוואי שאהיה צדיקה:
אקיים כל מצווה
לא אפספס שום תפילה
אצליח להתגבר על יצרי הרע
אהיה תמיד תמיד צנועההלוואי שאצליח בלימודים:
אקבל מאה בכל המבחנים
לא יהיו לי איחורים
אכין תמיד השיעורים
דפדפות וספרים לעולם לא יהיו חסריםהלוואי שאצליח בחברה:
אהיה חברה של כל הכיתה,
אהיה הבת הכי מרכזית
זורמת חברמנית וגזעית
וכמובן-אאחד את כולןובשקט בשקט, כשאין אנשים,
אני נושאת תפילה לאלוקים
וממנו מבקשת, בבקשה,
עזור לי להרגיש, בבקשה, הבת שלך -
השמיים כל כך יפים
תכולים, צחים, נקיים.
לפעמים אני יכולה לשבת על עדן החלון
להסתכל על השמיים
ולחלום
לחיות את היום.ויש זמנים שהשמיים מתכהים
מבשרים שחורות
גורמים לי לאבנים
ואז אני שוב יושבת על עדן החלון
ומסתכלת
ומתפללת
שרק יבוא מחדש עוד יום
והשמיים יהיו שוב מקסימים
כמו שהיה עד היוםוכשיום חדש מפציע
והשמיים שוב יפים
אני יודעת שלמישהו שם למעלה
אכפת שיהיה לי נעים! -
יש ימים של שמיים
ריקים
ויש ימים שיש בהם
הרבה עננים
יש ימים של חורף
שהשמיים מלאים
ויש ימים של קיץ
שבהם ענני נוצה קלילים
וגם אני לפעמים
רוצה לגעת בשמיים
כמו העננים
שפעם פעם היו מים
וגם הם רצו כמוני
להתקרב לאלוקים
ולהיות גדולים מהחיים
ולעלות עד בלי די
כי
השמיים הם לא הגבול
שלי בחיים -
בא לי לבכות
אסור לי לרצות?
כמה אפשר לנסות?
לא מצליחה לראות
קשה לי לעלות
עסוקה בלטעות
כמה הזיות...
רואה אשליות
מחקה אחרות
רוצה לחיות
רוצה ליהנות
נופלת לבורות
כבים לי האורותאני עסוקה בלברוח
המח מנסה לשכוח
לבטל הכל ולזנוח
לעבור לעולם של כח
להפסיק עם המח
להפסיק לטרוח
להתחיל לנוח
על קוצים זה בטוח
האומץ שטוח
האתגר קשוח
האוויר דלוח
הלב שלי רותח
נסחפת עם הרוחהשמיים בהירים
מרפאים ת'כאבים
דוחקים בי לעלות
נותנים לי תיקוות
השמיים נקיים
מעל העברות
מקורבים לאלוקים
לקל העולמות
אומרים לי גם את
את נשמה קדושה
גם אם ברחת
את עדיין טהורה
