אשכול מיוחד - שירים לכתיבה | מלחמת חרבות ברזל תשפ"ד
-
ככה הרגתם
כל אחד
בלי לעשות חשבוןמזה הטבח
הנורא הזה
כולם נכנסו לדיכאוןרצחתם בלי בושה
הגופות זרוקות בדממה
השקט שלפני הסערהלבבות היו פזורים בריצפה
אפילו נעמד האוויר
לפחות את המוח שלהם
לא הכנסתם בתוך סירכי המוחות שלנו
לא יכולים לעכל את הזוועות
כל נפשות שראו מצולקותזה יום שלעולם לא ישכח
כולם מחכים בדממה
לשמש שתשוב ותזרחטוהר
-
עם ישראל חי
רק בזכות התורה
לכן למען אחי
שלום אדברה'לא בחיל ולא בכח
כי אם ברוחי'
לא בשכל ולא במח
תני קולך בבכיאת כוחותינו נאחד
'אלף למטה'
אך רק אני שלומד
את הכף מטהלא 'מרכבה ולא 'סער'
רק תורה ותפילה
יסירו את היגון והצער
ויביאו גאולה
כי אוטוטו עולה השחר
והמות בילע... אכי''ר||מוקדש לכל בחורי הישיבות (כמוני) שיושבים ועושים שטייגען - פשוט תמשיכו כך, עמ''י זקוק לכם||
-
אורית ברוך, אמה של עדי ברוך ז"ל שנהרגה מפגיעת רקטה, ידעה שבתה אהבה לכתוב שירים, אך כשפתחה את המחשב שלה לאחר מותה - היא לא האמינה למראה עיניה.
עדי כתבה שיר בינואר האחרון שהפך להיות הצוואה שלה לאחר מותה. כך היא כתבה:
"ואם אי פעם אמות
לפני שיגיע זמני,
אני רוצה שתחגגו את החיים
ולא תתאבלו על מותי.
שתקומו כל בוקר עם חיוך וגעגוע בלב
ולא תתנו לאף שנייה מחייכם להתבזבז.
תראו עולם בשבילי, תעריכו כל רגע קטן
ומידי פעם תחייכו לעננים - אני אהיה שם.
מצטערת על הצער שגרמתי
שתדעו שאני במקום טוב
מתגעגעת
ואוהבת מאוד".
-
שלום לכולם! בתחילת המלחמה התחלתי לכתוב שיר על המצב, ובהתאם למצב השיר יצא קשה. לאחרונה חשבתי שכדאי להוסיף לו עוד קטע, והנה שני החלקים לפניכם:
בעשרים ושתיים לתשרי, בבוקר לפנות,
יצאו בני בליעל אלינו, להשמיד ולענות,
ואין בהם חמלה על זקנים, ולא על בנים בנות,
ופחד סובב בחוצות, ממזרח שמש עד פנות,
מאיתנו נאלצו לסגת, ואת בתינו לפנות,
יצאו לוחמים מביתם, והותירו אלמנות,
ותינוק שאל איה אב, ומי יוכל לענות,
וקול קורא בעדת אל, לפלל ולהתענות,
אולי יעירו רחמי אב, את מה שנגזר לשנות,
אולי בצערינו יראה, יקבל זעקת לשונות,
האם קפץ באף רחמיו אל, האם שכח חנות?זו התוספת:
ועמנו א-ל בצרה, וחופף עלינו כבודו,
ואחר יצאה הגזרה, ירחם בכל מאודו,
כי גם משך כל השנים, לא ניתק הבן מדודו,
ואב אף כי יכה, ירחם בסתרו וסודו,
וחרב יצאה משונא, תשוב ותכה קודקודו,
ויקום עם ישראל, במלוא תפארתו והודו,
לעשות נקמה בגויים, עם אביו, ידו בידו,
לא נשכח מלפניו זכרנו, לא כלה מעמנו חסדו! -
אבא עד מתי
תביא גואל תגיד כבר די
שמע ישראל צועקים כולם
אל תעזבנו מלך העולםהלב נשבר
יש נופלים רבים בקרב
עוד אח שנקבר
מעיין הדמעות רבעוד אמא שבוכה
רוצה את בנה בחזרה
עוד ילדה שמוחה
שואלת מי עשה לאבא רעעוד לא אבדה תקוותנו
להיות חופשים בארצנו
אך עד מתי יעלה בדמנו
עד כמה נצטרך להקריב מעצמנושנים רבות מנסים לכלותנו
עמים רבים נכחדו אך אנו נשארנו
עם ישראל עם הנצח
באחדותנו הכוח לנצחאבא עד מתי
תביא גואל תגיד כבר די
יודעים בסוף יהיה טוב
רוצים לראותו בקרוב. -
במלחמת חרבות ברזל,
על קרקע הקרה,
חיילים נלחמים,
בלב הסערה.
בזיכרם של הנפלים, נשים טף וזקנים,
עונדים תפילה, בלב רכון לשמים פונים.הם עמדו על הקו,
בתוך האש הגועשת,
בגבורה ובאמונה
, עלינו הם שומרים.
בכל פציעה ופצע,
לחמו בגבורה עיקשת.הרוח נושבת בשדות,
עם הנשמות של הנפלים,
ברוחם הם איתנו,
בלבנו נזכור שהכל מאיתו.
נשאיר את הזיכרון,
חי ומחודד,
ה' שומר עלינו
ה' אחד.!! -
וואו הדמעות שלי לא בשליטה
השירים שהוציאו בגלל התקופה
תמונות סרטונים על כל הזוועה
תמונות של הרוגים על הריצפה
לידם שמו נרות נשמה
והנשמה שלי
מתכוונת מכאב
איך משפחות שלמות
נמחקו
כבר לא מכיל הכאב
לא הספיקו בכלל להיפרד
דמם נשפך
על קידוש השם
ואנחנו זועקים
אליך אבא
תשמור על כל עמך
שהחיילים יחזרו בשלום
החטופים יחזרו במהרה
ותביא כבר מהר
את הגאולה.
טוהר -
במלחמה
כמו במלחמה
אי אפשר
ליפול על אדמה
ולא לסגת
באין תקומה
ואין לעפעף
תנומה
המאבק על אף
ועד חרמה...נכנסת קרקעית
להתעמת
מול משימה
והיא הרואית
באמת!
למרות הדממה...
ליירט
יצר חורש מזימה
ואין להמלט
רק להשיב לו נקמה:
כי עזה האהבה
יש תפקיד לנשמה
שוב קמה פי כמה
לכך נשלחת,
ויהי מה.. -
לא שלי
תחת מטח
אני אתך
ומעומק האין
שמה לב ועיןאני בעורף את באופק
לשתינו אותו דופק
אותו לב נדהם
אותו עם.מחודו של כאב כתער
אני אתך בצער.
שותפת אמת. ויש בי
מילה
ואני בשבילך, תפילה. -
המצב לא טוב, המצב בקנטים
מתחילים לעכל ולהבין מה קרה להם, מה קרה לנו..
בגלל הריב המטופש שלנו
הם התחילו לפרק אותנו..
לפרק משפחות, לריב בין אחים
או ליתר דיוק מלחמת אחים
זה התחיל מבפנים עבר לבחוץ, עבר לאויבים
חטפנו כאפה שלקום ממנה זה קשה
מקבל אזעקה באוזן שאומרת לך לרוץ
לברוח למקום בטוח למקום בלי דאגות
בלי מלחמה וטילים וטנקים והמון פיצוצים
מקום בו תקבל את שלוות הנפש האמתית
מקום בו תבין שהכל סבבה ותרגיש את אלוקים
שהוא איתך מלטף אותך ואומר שיהיה טוב
תבכה איתנו תבין אותנו כי אנחנו הילדים שלך
"רחם עלינו כרחם אב על בנים"
ערב ראש חודש כסלו תשפ'ד
23\11\14|| את השיר הזה כתבתי עכשיו.. אשמח לתגובות...||
-
השיר הזה הוא שונה מהשירים שכתבתי עד עכשיו. זה שיר בלי חרוזים ומשקלים. השיר מדבר על הלם קרב.
אמרו שהמלחמה נגמרה
שוכב לבדי במיטה,
מחשבות כמו עטלפים סובבות את ראשי,
זכרונות דוהרים אל פניי כמו רכבות,
ושוב אני שם, שוכב בשדה,
קולות ההמולה מסביבי,
פיצוצים בכל מקום,
אבל אני חייב להיות חזק, חייב להלחם,
אסור לי לפחד עכשיו,
לידי חבר נופל, צונח ארצה,
אבל אני חזק, אני חייב להתגבר,
לרוץ קדימה להסתער,
בלי לחשוב.אמרו שהמלחמה נגמרה,
לא אמרו לי שהיא ממשיכה על המיטה,
ולא כשיש סופת רעמים,
לא אמרו לי שחיילים ימשיכו לצעוק,
שאל מול עיניי תמיד אראה חבר נופל,
ואני חייב להיות חזק.אתהפך לצד השני, אולי שם אמצא מרגוע,
גם שם פיצוצים, הם בתוכי,
כשיצאתי מהמלחמה איש לא אמר לה לצאת ממני,
ושוב צועקים להסתער, ושוב לתפוס מחסה,
ולמה עכשיו איני יכול לתפוס,
אעצום עיניים חזק, אולי הכל ייעלם
מתי יבוא חסד וייקחני אל השינה -
עודנו הלומים
מלחמה יותר מחודש
הפצעים מדממים
שריטות עמוק בנפשהשבויים שלנו
שעוד נמצאים שם
האחים שלנו
שיורקים דם
הפצעים שלנו
מול כל העולם
שרואה הכל עקום.החיים שלנו
שחטפו חבטה
החיילים שלנו
נלחמים בעלטה
אנחנו נחתכנו
ובעולם אין קליטה
הלב של כולם אטום. -
הלב שלי חתיכות
אבדו בי התקוות
בימים אזעקות
בומים בלילות
כולם נלחמים מולנו
אבל..
רק ה שומר עלנו
"ביחד ננצח"
את זה כולם אומרים
בתפילה לאלוקים
שיעזור לחיילים
ירפא את הפצועים
יחזיר את השבויים
בריאים ושלמים
ויחיה את המתים
מקווים לגאולה שלמה
במהרה..
כי אין לנו מלך גואל
ומושיע-
אלא אתה...!
-
שוב זה קרה
נותרנו לבד
מהלכים אי שם
בדד
נופפה היד.בגן אין פרח
כשנודף הריח
הכל נקטף ברגע
נוצר עוד קרעהחזק לנו היד
אין עוד כוח לבד
תתפור את הקרעים
של אותם רגעיםנמשיך להניף הדגל
אנו בשיא הדרך
אל יעד הניצחון
ואל נורת אור
שאחרי החושך הגדול -
שיר שכתבתי על המלחמה במנגינה של כתר מלוכה
אשמח אם תוכל אולי קצת לשפץ אותו
ועם יש מישהו שרוצה שלשיר אותו.בבוקר של שמחת תורה
קמנו כולם למלחמה
כל העולם בסערה
יש הרוגים וחטופים.חודש אחרי ההתחלה
צאל נכנס לעזה
עם ישראל בזעקה
מתפללים שיחזרו הביתה.אחרי חודש וקצת
החלו כולם לחזור לשגרה
גם נתיבות ואופקים
נפתחו גם החנויות.עכשיו כולם מחכים כאן
לא יודעים לאן זה יגיע
עד איפה יצליחו להגיע
אבא אנחנו מחכים לך.פזמון:
ומה אתה רוצה שנבין מזה
עד מתי עוד נבכה על זה
רוצים לחיות אותך
ולא ליהות בממד
ומה אתה רוצה שנלמד מזה
רוצים כולם לחזור עליך
רוצים לתת לך כתר מלוכה.עם ישראל חוזרים בתשובה
מרגישים קרוב עליך
מתקרבים בהדרגה
ומצפים לישועה
שתקרע את רוע הגזרה
לך דודי לקראת כלה
שמירת שבת בחוזקה
ראינו עכשיו במלחמה.פזמון:
ומה אתה רוצה שנבין מזה
עד מתי עוד נבכה על זה
רוצים לחיות אותך ולא ליהות בממד
ומה אתה רוצה שנלמד מזה
רוצים כולם לחזור עליך
רוצים לתת לך כתר מלוכה.סיום:
ומה אתה רוצה שנבין מזה
עד מתי עוד נבכה על זה
רוצים לחיות אותך
ולא ליהות בממדאנחנו מנסים להבין מזה
וצועקים כולם ביחד
"שמע ישראל... ה' אחד" -
אבא, בטוח שחנוכה מתקרב
כי בשמחת תורה עסוקים הראש והלב
אבא, האם זה הזמן סביבונים לסובב
כי את הבימה בהקפות לא זכינו לסובב
אבא, איך ככה הימים חולפים
כל כך הרבה כאב אחרים מותירים
אבא, מתי כל הצער הזה יגמר
ונזכה לראות את הטוב שמסתתר -
לא שלי
ובאותה השעה
יש לפלוש בתעוזה
להתיר רצועה
בנחישות עזה
לראות בעינים
שאינן מסומאות
את המחטף
להודות באמת בדמעות
לבקש צדק נרדף
ולשחרר
טבעת חנק ותלות
בשובה לב
לפרוץ אזיק סורר
של כבילות
לשקר כואבכי כל זה
אינו שווה
ואינו שובה
בשום זירה
בעד חירות
הנפש
והבחירה. -
לא שלי
ושבו בנים
לאבא אוהב
ושבו בנים
עם צחוק בתוך כאב
ושבו בנים
לביתם לארצם
ושבו בנים
למקום נחלתם
ושבו בנים
ילדים לאבא אחד
ושבו בנים
עם כאב עמוק חד
ושבו בנים
עם תפילה עד בלי די
ושבו בנים
לכאן, בתוך תפילותיי
ושבו בנים
243 אחיי ואחיותיי
ושבו בנים
לקול שופר ודמעות בעייני
ושבו בנים
אל מאמע רחל נצעד
ושבו בנים
ההבטחה של הימים ההם אז,
ושבו בנים
מנעי קולך
ושבו בנים
תשמע תפילתך
"ושבו בנים לגבולם"
