אשכול מיוחד - שירים לכתיבה | מלחמת חרבות ברזל תשפ"ד
-
אין צורך להרחיב מה עובר על כל אחד מאיתנו ביממה האחרונה, הלב כואב ושותת דם, וכולנו מתפללים לקב"ה שיוציא אותנו מהסרט הרע הזה ויגאלנו גאולה שלמה במהרה.
פתחנו אשכול זה, שבו תוכלו להשאיר שירים/מונולוגים על המצב מראות עיניכם והרגשת ליבכם.
נתחזק ונתעורר יחד, נתקרב לבורא עולם בזמן קשה זה,
ונייחל לביאת משיח צדקנו בקרוב אמן.נא לא לסטות מנושא האשכול, אנא שמרו על ייעודו שלא נאלץ לנועלו.
כמובן, כמו בשרשור הרגיל - תגובות רק בנספח.
בשורות טובות, ושלא נדע עוד צער! -
מול עיניים
אזלו המים
ממראות שחורים
בעודם הם נופלים.מול דם המוכתם
בגופו של צעיר
בכוחו של לוחם
המנסה לרחם.האופק שנעלם
ועל עוד נעדר
חרב מקום ה-דר
צנח עוד עולם.נפלו ההקפות
והחלו ההתקפות
עוד הקול של נפילה
המשלים את התפילה||זה באמת מתיר אותנו בלי שום מילים.
קשה.
ממש להכיל את מה שקורה לצפות בסרטונים ולראות את מספר ההרוגים שרק עולה.
מקווים שנצא מחוזיקים מהסיפור הנורא הזה.
"אם אנו לא מספיק מקיימים את המצוות שיש בתורה ולפעמים טועים או סרים מהדרך הכתובה בה, למה לנו לשמוח איתה...?"
מגיעה לנו??!! || -
חרבות ברזל ברחובות
מרותקים לחדשות
מחבלים עם דם על הידיים
מחפשים איך להכותחרבות ברזל בלבבות
פחד צובר כוחות
טילים נופלים מהשמיים
שומעים רק אזעקותחרבות ברזל בכותרות
מלחמה בכמה חזיתות
חיזבאללה מאיים להצטרף
חמאס משייף ת'חרבותחרבות ברזל בהתרעות
העם נקרע לחתיכות
אבל מנסה להשתתף
במעשים או בתפילות. -
זוג עיינים
זוג עיינים מוסס בי
פורר לפרודות את שבי
מסתרי עמעמו מדמע,
מראות בלב,ללא שמעזוג עיינים אומלל ונפחד
מבט של טוהר לא משוחד
נשקפו דרכם כל הצער והיגון,
כמו איבד הסבל צבע וגווןזוג עיינים לא שואלות תמהות
אך לחסיונך אבא שבשמיים כמהות
כי מסביב הכל הרג ודם
איבדו אמונן בבשר ודםקלי, בקשה לי, לא קטנה
תהא זו העולה האחרונה
לב כל יהודי קרבתך שואל
"הבא לציון גואל"!!!||מזעזע וכואב לכולנו!!!
אין לי מילים לתאר את ההלם!!!
את השיר הזה לקחתי ממחברת שואה של שנה שעברה...
אך לצערי-- הוא כ"כ מתאים לעכשיו...
כ"כ כואב ומתוח המצב בארצינו...
אך אנו מאמינים באמונה שלימה שהכל לטובה!!!
ומחכים לשעה הגדולה- שעת הגאולה!!|| -
טילים מתעופפים
את כולם מקפיצים
בשש בבוקר מזעיקיםבבהלה מתעוררים
עייפים קמים
את כולם מעירים
כנסו למד"דים!!את כולם גייסו לצבא
המשפחות בהיסטריה
והנה עוד אזעקה
באה ומתריע על פצצה קרבהנרצחים ופצועים
בני ערובה וחטופים
הפיקוד העורף מנחים
על תצאו מהבתים!לעזה נכנסים
נפציץ בת(ה)ילים
מסיימים ספרים
לטוב מקוויםשימרו הסיוטים
מסכנים הילדים
החרדות חייםמתחננים ומפצירים
זועקים ותהילים קוראים
אבא שבשמיים!!
גאולה כבר רוצים!!!! -
ביום הגדול, החתימה האחרונה
נעלם ההגיון, נחבאת ההבנה
קשה לקבל, זה כל כך מזעזע
מי יכול להכיל, הלב עוד דומע.עוד באמצע היום, השמועות כבר הגיעו
'תסתגרו בבתים' תפיצו תודיעו
טוב, זה היה בשבילנו, אלו שמסביב
ליהודים שנמצאים שם, לא היה מי שיגיבאנחנו חשבנו, מה כבר יכול להיות
עוד מחבל שניים, שמועות שעפות
אך כבר באמצע היום, איזה מבוגר לי מודיע
'לפחות מאה הרוגים ואין לנו מושיע'אני מביט בו בהלם אומר לו אתה בטוח?
אומר, לא בדקתי אבל שמועות עפות ברוח
יש משהו מאוד רציני, זה לא צחוק
זה לא כל כך ברור, אבל את החיוך צריך למחוקעד מוצאי החג, כולי במתח, כולי חושש
הלוואי וזה סתם סיפור של ילד, אני מבקש
אך במוצאי החג, בבית כנסת כבר נודע לי
שכל השמועות שהיו, הן אמיתיות הכל ויראליאני מגיע לבית, בדרך שומע את הבכיות
זה אחים שלנו בדם! זה לא יכול להיות
מה עושים עכשיו זה כל כך מפחיד
לאן הולכים מכאן זה כל כך מחרידבאמצע השמחה הופתעו האנשים
כשמולם אנשי רעה, אנשי מרמה אנשי דמים
חלקם נשארו בחיים חלקם השיבו אש
חלקם נשבו בשבי והאויב אינו חוששממשיך לדהור קדימה לפרוץ את החומה
דורס כל שבדרכו ומשאיר הכל שממה
אנשי צבא אנשי ביטחון וגם אזרחים
כולם כאחד, אנשים נשים וילדיםבמשך כל הלילה, המדינה כולה רועשת
בקול חרבות ברזל רודפת ובוחשת
באוייב העז פנים, הנמשל לבהמה
שבגללו כל הרחוב נשאר שממהבמשך היום מעדכנים את כולם
מה היה שם מה הלך שם, ומי היה מולם
שומעים אנשים בדקות האחרונות
אומרים תודה בלי לאבד עשתונותרואים תמונות כל אחת יותר מזעזעת
ככל שהמצב גובר העין יותר דומעת
מה אנשים עברו שם, זה לא נתפס
רק חושבים על זה, והלב נמסאנשים שואלים מנסים להסביר
מעלים פרשנות מנסים להבהיר
מה קרה לצבא לא ידע שום דבר
זה דברים שמעולם לא קרו בעברמגיעים להכרח, פשוט שזה בגידה
לא יודעים מה לענות נשארים בחידה
אבל אנחנו מאמינים באבא שבשמיים
סומכים עליו בוטחים בו, גם שעוצמים את הענייםבשעות הקשות, שהם שם בשדה הקרב
נותר להשיב את האיחוד שחרב
לאהוב כל אחד גם אם הוא שונה
בדעות במראה, אותנו זה בונהלתמוך בשני, במשפחות השכולות, בלבבות השבורים
כי כולנו קיבלנו מכה, כולנו מרוסקים... -
אני מרגיש כאלו... אני בחלום, חלום בלהות
רוצה לקום מהמיטה ולהבין שאני בהזיות
אולי שתיתי אולי אכלתי אולי נרדמתי לא יודע אבל
המציאות הזאת היא לא דבר מזעזע
היא דבר בלתי נתפס לחשוב שאנחנו בשואה?
להתחבא כמו פרזיטים שנמצאים במלחמה
לראות את המספרים ואיך זה עולה
400 500 600 700 ה' בקשה שזה יעצר בזה
כיאלו חזרנו אחורה לתלמידי רבי עקיבא
אבל בבקשה ה' שזה לא יהיה 24
הכל בגלל שאנחנו שונאים את אחים שלנו בדם
ובסוף על הרצפה נשפך מלא מלא דם
ה' בבקשה שיגמר המלחמה
הרב קוק אמר שהמשיח מגיע במהרה
אז מתי זה כבר יקרה??
מתי זה יסתיים ולא נצטרך לדאוג הרבה
והחרבות מברזל יפלו על הרצפה...בתקווה לבשורות טובות
ישי|| השיר הזה כתבתי בכ"ג תשרי בערב (איסור חג) ||
-
התאריך הוא 7 באוקטובר
החמאס בטוח שיוכל לכֶּתֶּר
היות ולפני כחמישים שנה
היה להם ביום זה הצלחהאבל הם שכחו שיש לנו לוח אחר
לוח עברי, עם תאריך אמין יותר!
ובמקום שזה יהרוס חיתום הדינים
הם באו כשאנחנו מעבירות נקייםובזכות כך אין לי בכלל ספק
שבמלחמה הזאת ננצח כעת
ונכון עצוב, יש חללים לא מעטים
אבל משיח יגיע עם תחיית המתים!!!ובזכות הזכויות ופרקי התהילים
והאחדות והקבלות והעזרה ההדדית
היום הזה יתקרב, ומחר הוא כבר יגיע
לא נכיר יותר את המושג: "רקטה"!!!!!
||בתפילה לבשורות טובות לכל עמ"י||
-
חרבות ברזל
כולם אומרים
ישמור הקל
אנשים חרדיםאיך בתוך רגע
עם כל החוזק נגמרנו
איך עשו הרס ופגע
מחקו את החוסן שלנוודווקא בחג התורה
הם נכנסו בנו
ככה בסערת ההפתעה
עוררו- משמחה לפחד אותנואז מה אנו צריכים להסיק?!
אולי שכבר
כיפור עבר
ובכל זאת
נשאר לתקן
איזשהו דבר...ועוד משהו
שהמלחמה הזו
רק מהשם
שהכי אוהב אותנו
וגם כשכואב
הכי! ואמנם
ואפילו שהיאוש שואב
צריך להזכיר לכולם
שהשם עושה לטובה
הכי בעולם||כולנו מפחדים על עצמנו ולא יודעים מה יהיה, הכל התחיל מזה שזה היה בהפתעה, אבל מישהו עורר אותי לאחרונה בתובנה ממש חשובה- זה שניהיה מעודכנים הכי הכי לא יעזור לנו כי ממילא הכל מהשם ועוד משהו- בואו וניקח את זה למקום מעשי ונתחזק במשהו, בהשראת זה כתבתי את השיר הזה מאחלת לכל בית ישראל שנצא מזה ורק- מחוזקים
|| -
עת צרה
צרורה
עם ללא צורה
ועוד עיר נצורהתחושת בגידה
אומה נבגדהאך עם כזה
לא שת ליבו לזה
ערימות
של אהבה
במראה של אולמות שינה
ארגזים שממלאים בהנאה
אוכל חם הישר לחזית
לא שרית ולא חבית
טונות שלמים
אהבה תהומיתכאלה אנו,
עם נצח.
בכל עת
וזמן
אשרינועם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה
עם הנצח לא נרתע ממראה דם ועשן מלחמה
גם שואה עברנו
והתקווה בוערת בנו
כל עוד בלבב פנימה
נפש יהודית- בפעימה
נשמתנו לעד לך;
הומיה!! -
פוסט זה נמחק!
-
אומרים שבצפון בטוח
אני אומרת שלא
כי בכל מקום הגב שחוח
ולא יודעים מה יהיה מחר, הלא?אני חושבת שהשם קילף
מעלינו כל הגנה
כדי שנאמין שהעולם הזה חולף
ומה שישנה זה לא עוד הפגנה
אלא שנדע
שרק השם שומר
ולא חכמת הטילים או המדע
זה מה שאומררק להאמין
שהשם קובע לכל אחד את הדין||שיר שכתבתי על המחשב ממש, פשוט המסקנות שעלו לי באותו רגע על המלחמה שהלוואי שתגמר ונצא ממנה מכושלים יותר
|| -
"של מי הדם יותר סמוק?" חפצי יקיראל.
העולם הזה כמו פרוזדור,
ארוך
מדי וצר,
אומרים אחריי החושך אור
הלוך
נלך, לאן?
כמו ים סוף, אז מים עמדו,
ועכשיו- זאבים,
רעבים,
אם יש סוף,
הוא כבר לא טוב...
כמה אחים עוד יאבדו?ואיך העולם אוהב אותנו-
ילדים שמתחבאים בארונות,
או נקברים בהם לנצח,
הרוגים ספרנו,
ספדנו, לאלפים ולמאות,
נוצח והושפל עם הנצח,
נטבח, הוקרב- על מזבח
תאוות הרצח.
מואר מגדל אייפל, צרפת הנאורה
מזכיר ימי אופל, שנאתם בנו דקרה,
בברלין גם, ניאון מאיר את דגל ישראל,
יום מיומיים לא שונה
עשיו תמיד שונא,
רק עכשיו תור ישמעאל,
להיות המענה,
שולחים לנו תשורה-
פרחים בקנה...פעוט בן 4,
לצד אחיו, עולל בן 4
חודשים,
נמצאו-זרוקים, מוכים, רכים
מדי לחיי הרוע
"אלוקים",
הזעקה שהם שותקים
חייבת שערים לקרוע...
"קול דמי אחיך"
מן האדמה, עד שייחפר הקבר,
הקם מתוך ההפיכה,
השלם את זה השבר.
עטוף עוטף, וכל עמך,
תן קצת נחמה,
בנה בניין,
עניי- עננן
משפל לתקומה...עומד חייל אל מול מוות,
קורא את "בדמייך חיי"
בנו מוכנס בברית אברהם,
והפירוש הוא דם מילה,
אין מילה
בלשוני
אייכה היינו שוממים,
דוממים, מדממים,
אייכה ישבה בדד עוטף
ואין למנחמים,
חמאס חומס, שוחט, חוטף
אנחנו אשמים...
מועצת הבטחון
יושבים דנים
משווים קנים
של מי הדם יותר סמוק?
חיות אדם
שותים מנהר דם
נערינו, זקנינו, עוללינו,
כמה עומדים
עלינו, לכלות.
אומדים
את המדים שלנו
אין לנו כוחות
דרושה הגנה
לצבא ההגנה.
ישראל תמיד צריכה להצדיק את קיומה,
להשתיק רצון לנקמה,
מן קמה
ומצחיק שזה נשמע,
כמו שיר, כשהתכוונתי לבכי,
נגמרו כבר הדמעות,
רק דם אחיי זורם מתוך עייני,
שקוף מכדי להיראות,
אפר עשנים,
עפר וישנים, עד...
קל נקמות ה'
שובינו רצץ, מחץ,
עמך קבץ, ליבנו רץ-
נופל, כושל,
מגלות בת אלפי שנים,
אנא הרם,
קרן ישראל עמך,
קדש שמך,
עליך הורגנו... -
דם,
נשפך ברחובות.
אדם,
נלחם בחרבות.
ילדים,
נלקחים מבתיהם.
עבדים,
לרשע תאוותיהם.
אויר,
חרוך מאש.
מזהיר,
וכמעט מיאש.
מהמיצר,
קורא נכחך.
כשמבצר,
התרסק ונמחה.
אנו,
נלחמנו באחים,
ובנו,
טובחים בזכים.
צועקת,
בת קול ועונה.
דוחקת,
מזהירה ושונה.
בנים,
שובו לאביכם,
דלים.
אך בבתיכם.
הנר,
עודו דולק.
זוהר,
שואג צועק.
ושופר,
שעוד ישמע.
ופר,
תמיד ועולה.
קורבנות,
לא אדם.
ותפילה,
שתצילנו מידם.
אמן. -
||לא שלי, קיבלתי במייל.
כל מילה נוספת תהיה מיותרת-- ||עומד לו
חייל במחסה מאולתר
בלבו של יישוב בדרום
משיט מבטו על מה שנותר
ונושא את עינו למרוםיש לו פעוט בן שבעה שבועות
שהשאיר מאחור, בביתו
זו עת מלחמה, השמועות נוראות
מי יודע אם ישוב לראותואך בקושי נולד, בנו הפעוט
ילד ראשון להוריו
לא הספיק להפרד, כשקיבל הוראות
להצטרף בדחיפות אל הקרבוגם משפחה בביתו דאוגה
ליבם כה מלא חרדה
שלא יהרג, ייפצע, ייפגע
פתיל חייו לא ייגדע✤
כבר סוף הסדר, הביסמדרש דליל
יושב בחור מול גמרא, מתוסכל
זהו זמן מלחמה, כך מורגש בעליל
ללמוד עכשיו זה כלל לא קלהוא סגר הגמרא, קם והלך
מתכונן למעט מנוחה
אך לפתע עצר, בדעתו הוא נמלך
הן חייל לא ייטוש מערכה✤
עומד החייל במחסה די זמני
והצבע אוזל מפניו
מולו צץ מחבל, צמא דם, אימתני
מכוון קנה רובה בין עיניו✤
הבחור אסף כוח, נשם עמוקות
ופתח הגמרא חזרה
התיישב במקומו לעוד עשר דקות
עשר דקות של תורה✤
התכונן הוא למוות הבלתי נמנע,
מול עיניו המחבל מתמוטט
כדור בראשו, נשימה אחרונה
מאחוריו צץ חייל מרטטהוא עבר באזור בלי כל כוונה
בעצמו לא הבין מה קרה
כשלפתע קלט למולו סכנה
חברו שנקלע לצרה✤✤✤
הוא נשק לגמרא בתחושה מתוקה
לא מודע לעוצמת בחירתו
ואי שם בדרום באותה הדקה
חייל קיבל את חייו בזכותו. -
אין הלב שלנו כבר לא יכול בזה לעמוד
כל יום אותו שיגרה מטורפת
חבל שאי אפשר מהמציאות הזאת לחמוק
כל יום להתחזק להתפלל
יש מלא נעדרים חטופים
הפחד לשמוע שמצאו בסוף
גופות שלהם
אוי השם הלב כבר לא יכול
אתה יכול לשמוע את הקול
שזועק מתוך הנשמה
שרוצה להתקרב רק אליך
רק אתה יכול לרפא אותנו
את השברים שבלב
לרפא את משפחות הנרצחים
מכל המציאות הזאת
שנכפתה עלינו משום מקום
אבא לא רוצה להישמע כופרת
אבל אגיד תאמת אני מפחדת
אבא אני רוצה שתמשיך להיות איתנו
שנשמע ניסים ונראה אותם
שתביא כבר את הגאולה כי באמת
כבר נמאס מהגלות
מהאבלות
רוצים אנו לראות את פנייך
להחזיק ביידך
ולהאמין באמונה שלימה
שרק אתה יכול
לרפא את הלב השבור
לאחות את הכל
ולהמשיך לקדש את שמך
בציבור
טוהר -
פוסט זה נמחק!
-
הסוף שלנו הגיע
ככה הם בטוחים
הם רוצים ת'גביע
רוצים אותנו מלאכיםבכל הדרכים להטריד
את כל הלבבות להרעיד
משפחות שלימות להפריד
הם מנסים להשמידאבל, הקדוש ברוך מצילנו מידם
אויה כי שכנתי משך וקידר
ישמעאל צמא דם
ואלוקים ישמע לישראל נאקתםוהשם יצילנו במהרה
מהדרך הזאת כבר אין חזרה
המשיח בפתח, אין לו ברירה
השאלה אם יבוא בטוב או ברע.בואו נתחזק כולנו
ואז נזכה לטוב האמיתי
מהטוב של כולנובואו נתאחד כולנו
ואז השם יעלים
את עיניו מחטאינווהלוואי-
שעד מחר
יבוא משיח
על עננים.עלי-
כבר מאוחר
הטוב מגיח
לעולמים. -
קטע שראיתי אתמול באנגלית (המילים לא מאוד קשות... מי שלא יודע/ לא מבין יכול לבדוק בגוגל תרגום).
החלטתי להעלות אותו לכאן, כי הוא מאוד יפה!!|-I see mothers of soldiers on the front lines volunteering in supermarkets
|-I see rabbis leaving their communities, traveling 48 hours across multiple countries to return home and fight for their country
|-I see people who have never said a word of praise in favor of the Israeli army crying with tears for God to protect them and keep them safe
|-I see thousands of men, young and old, teenagers, spending all night digging graves for their brethren to be brought to proper burial
|-I see videos of stores in Jewish neighborhoods around the world, completely cleaned out of every possible supply that could be sent in duffel bags on cargo planes to the holy land
|-I see soldiers with uncovered heads pleading for tzitzit from those who arrived to offer them sweets
|-I see restaurants turning over their kitchens to become kosher in order to serve any soldier a free meal
|-I see real estate agents begging for families from the south to enter their empty apartments for free
|-I see Jews in uniform swearing they will not come back home until they wipe out the enemy completely
|-I see police officers feeding bottles to babies who no longer have parents
|-I see grooms who traded in their wedding suits for machine guns
|-I see women changing from their hospital gowns in maternity wards into army fatigues in intelligence war rooms
|-I see reservists refusing to take more food, because their tanks cannot hold the amount they've already received
|-I see young men dodging rockets on army bases, while in middle of sending messages of strength to Jewish schoolchildren thousands of miles away
|-I see God's nation, waking up, coming together, and doing everything in their power so that "Never Again" is not just a slogan
|-.I see Am Yisrael
|-?Tell me, what do you see
||הקטע לא מדבר על המלחמה אבל כן על הדברים היפים שגילינו בזמן העצוב והקשה הזה....
מקווה שזה בסדר להעלות את זה כאן...בשורות טובות!!||
