אשכול מיוחד - שירים לכתיבה | מלחמת חרבות ברזל תשפ"ד

[אליה ב]

השיר הזה הוא שונה מהשירים שכתבתי עד עכשיו. זה שיר בלי חרוזים ומשקלים. השיר מדבר על הלם קרב.

אמרו שהמלחמה נגמרה

שוכב לבדי במיטה,
מחשבות כמו עטלפים סובבות את ראשי,
זכרונות דוהרים אל פניי כמו רכבות,
ושוב אני שם, שוכב בשדה,
קולות ההמולה מסביבי,
פיצוצים בכל מקום,
אבל אני חייב להיות חזק, חייב להלחם,
אסור לי לפחד עכשיו,
לידי חבר נופל, צונח ארצה,
אבל אני חזק, אני חייב להתגבר,
לרוץ קדימה להסתער,
בלי לחשוב.

אמרו שהמלחמה נגמרה,
לא אמרו לי שהיא ממשיכה על המיטה,
ולא כשיש סופת רעמים,
לא אמרו לי שחיילים ימשיכו לצעוק,
שאל מול עיניי תמיד אראה חבר נופל,
ואני חייב להיות חזק.

אתהפך לצד השני, אולי שם אמצא מרגוע,
גם שם פיצוצים, הם בתוכי,
כשיצאתי מהמלחמה איש לא אמר לה לצאת ממני,
ושוב צועקים להסתער, ושוב לתפוס מחסה,
ולמה עכשיו איני יכול לתפוס,
אעצום עיניים חזק, אולי הכל ייעלם
מתי יבוא חסד וייקחני אל השינה

[יהודי זה הכי]

עודנו הלומים
מלחמה יותר מחודש
הפצעים מדממים
שריטות עמוק בנפש

השבויים שלנו
שעוד נמצאים שם
האחים שלנו
שיורקים דם
הפצעים שלנו
מול כל העולם
שרואה הכל עקום.

החיים שלנו
שחטפו חבטה
החיילים שלנו
נלחמים בעלטה
אנחנו נחתכנו
ובעולם אין קליטה
הלב של כולם אטום.

[שוהם]

הלב שלי חתיכות

אבדו בי התקוות

בימים אזעקות

בומים בלילות

כולם נלחמים מולנו

אבל..

רק ה שומר עלנו

"ביחד ננצח"

את זה כולם אומרים

בתפילה לאלוקים

שיעזור לחיילים

ירפא את הפצועים

יחזיר את השבויים

בריאים ושלמים

ויחיה את המתים

מקווים לגאולה שלמה

במהרה..

כי אין לנו מלך גואל

ומושיע-

אלא אתה...!

[שוהם]

פוסט זה נמחק!

[מרב]

שוב זה קרה
נותרנו לבד
מהלכים אי שם
בדד
נופפה היד.

בגן אין פרח
כשנודף הריח
הכל נקטף ברגע
נוצר עוד קרע

החזק לנו היד
אין עוד כוח לבד
תתפור את הקרעים
של אותם רגעים

נמשיך להניף הדגל
אנו בשיא הדרך
אל יעד הניצחון
ואל נורת אור
שאחרי החושך הגדול

[המחבל המחופש]

שיר שכתבתי על המלחמה במנגינה של כתר מלוכה
אשמח אם תוכל אולי קצת לשפץ אותו
ועם יש מישהו שרוצה שלשיר אותו.

בבוקר של שמחת תורה
קמנו כולם למלחמה
כל העולם בסערה
יש הרוגים וחטופים.

חודש אחרי ההתחלה
צאל נכנס לעזה
עם ישראל בזעקה
מתפללים שיחזרו הביתה.

אחרי חודש וקצת
החלו כולם לחזור לשגרה
גם נתיבות ואופקים
נפתחו גם החנויות.

עכשיו כולם מחכים כאן
לא יודעים לאן זה יגיע
עד איפה יצליחו להגיע
אבא אנחנו מחכים לך.

פזמון:
ומה אתה רוצה שנבין מזה
עד מתי עוד נבכה על זה
רוצים לחיות אותך 
ולא ליהות בממד
ומה אתה רוצה שנלמד מזה
רוצים כולם  לחזור עליך
רוצים לתת לך כתר מלוכה.

עם ישראל חוזרים בתשובה
מרגישים קרוב עליך
מתקרבים בהדרגה
ומצפים לישועה
שתקרע את רוע הגזרה
לך דודי לקראת כלה
שמירת שבת בחוזקה
ראינו עכשיו במלחמה.

פזמון:
ומה אתה רוצה שנבין מזה
עד מתי עוד נבכה על זה
רוצים לחיות אותך ולא ליהות בממד
ומה אתה רוצה שנלמד מזה
רוצים כולם לחזור עליך
רוצים לתת לך כתר מלוכה.

סיום:
ומה אתה רוצה שנבין מזה
עד מתי עוד נבכה על זה
רוצים לחיות אותך 
ולא ליהות בממד

אנחנו מנסים להבין מזה
וצועקים כולם ביחד
"שמע ישראל... ה' אחד"

[אחות קטנה]

אבא, בטוח שחנוכה מתקרב
כי בשמחת תורה עסוקים הראש והלב
אבא, האם זה הזמן סביבונים לסובב
כי את הבימה בהקפות לא זכינו לסובב
אבא, איך ככה הימים חולפים
כל כך הרבה כאב אחרים מותירים
אבא, מתי כל הצער הזה יגמר
ונזכה לראות את הטוב שמסתתר

[מנאששש]

לא שלי

ובאותה השעה
יש לפלוש בתעוזה
להתיר רצועה
בנחישות עזה
לראות בעינים
שאינן מסומאות
את המחטף
להודות באמת בדמעות
לבקש צדק נרדף
ולשחרר
טבעת חנק ותלות
בשובה לב
לפרוץ אזיק סורר
של כבילות
לשקר כואב

כי כל זה
אינו שווה
ואינו שובה
בשום זירה
בעד חירות
הנפש
והבחירה.

[ציפי9103010]

לא שלי
ושבו בנים
לאבא אוהב
ושבו בנים
עם צחוק בתוך כאב
ושבו בנים
לביתם לארצם
ושבו בנים
למקום נחלתם
ושבו בנים
ילדים לאבא אחד
ושבו בנים
עם כאב עמוק חד
ושבו בנים
עם תפילה עד בלי די
ושבו בנים
לכאן, בתוך תפילותיי
ושבו בנים
243 אחיי ואחיותיי
ושבו בנים
לקול שופר ודמעות בעייני
ושבו בנים
אל מאמע רחל נצעד
ושבו בנים
ההבטחה של הימים ההם אז,
ושבו בנים
מנעי קולך
ושבו בנים
תשמע תפילתך
"ושבו בנים לגבולם"

[הדרי]

כבשה נרדפת
זאבים מוקפת
חרב חדה מונפת
אימת אויב מרשע,

אזעקה משספת
למקלט נהדפת
בבעתה מצנפת
מקול מטחים נרעשה

תוגה אופפת
אמה נגפת
שבריה אוספת
מתחננת על נפשה

קומי עורי בת ציון השחוחה
רב לך שבת בעמק הבכא
כי קרב יום בו תתנערי מעפר
רגליך ירוצו לקול תקיעת שופר
עוד תהדהד תרועתו בחוצות
ויקבץ נדחינו מכל התפוצות
עוד ישמע קול מצהלות
בלא עכבות והגבלות
עוד ישובו זקנים וזקנות
עוד יתמלאו מבואות וגינות
עוד נרקוד בהקפות שניות
ולא נמדוד מרחקים ושניות
עוד נתעטף בטללי נחמה
עוד נזכה לראות בנין ותקומה
עוד נושע בתשועת עולמים
בשוב השם את שבותינו,
היינו כחולמים!!

||בלי לשים לב, הרגשתי שאט אט אני שוכחת מהמלחמה, מהחטופים, מההרוגים.., ושוקעת בעולם של עצמי...
וכתיבת השיר הזה- עוררה בי שוב תקווה חדשה-והמון אמונה...
והלוואי שניזכה לשמוע שכל החטופים יחזרו לבתיהם בריאים ושלמים!!!
@הדרי||

[רות רפפורט]

מלחמה

הימים של המלחמה עוברים
ואנחנו נייהים יותר מאוחדים
כול יום שחיים
זה עוד מתנה מאלוקים

אבל למה מלחמה
אם אפשר פשוט בלי לחימה
די למלחמות, די לבומים
די לסיוטים האיומים
שבאים כול לילה מחדש
עם משהו חדש

רוצה---שהכול יגמר
ובעולם יהיה נס
שכולם יתאחדו
ויותר לא יהיו
מלחמות..............

[מנאששש]

לא שלי

ואחרי
ככלות הקול
וטילי טילים
לאן הרוח
נושבת
אחרי
שעשתה
דברו
מה עכשיו?

אולי הראש
טמון בחול
כי דלו מילים
ובתוך עמי
אני חושבת
על אתמולו
ומחרו
של אח שלא שב...?

כי אחרי הכל
קל יותר
לבַכות חללים
לא לי
בגלות מעוכבת
מלנער ליבי
שלי
מעפרו
כי לא לשוא.

[רות רפפורט]

פוסט זה נמחק!

[מנאששש]

פוסט זה נמחק!

[שוהם]

אני לא ישנה
לא בימים
ולא בלילות
אזלו בי הכוחות
נגמרו לי המילים
עד מתי זה ימשך?
לא יכולה יותר
להכיל ת'כאב
אני לא פורקת
הכול נישאר בלב
לא יכולה
לחשוב יותר על-
השבויים,
ההרוגים,
הפצועים,
החיילים,
רק מתפללת לאלוקים!
אבא האם אתה שומע אותי??!
א.מ
אשמח להערה או להארה!

[מרב]

פוסט זה נמחק!

[אבא תודהa]

ועכשיו מה?\.ESTER.H
שק שינה
אריזה חפוזה
יצאת לדרך

תיק עמוס
צוואר תפוס
אתה הולך

מבטיח לחזור
נשבע לעזור
כל עוד אתה פה

ובלילה שנשברת
טלפון הרמת
להרגיע אותי,
את אמא, אבא.
ובכלל רצית לנחם את עצמך..

ועכשיו מה
הכל תם
נשארתי מיותם
לב שדמם
גמר
לפעום
אני בוכה
הלילות האלה סיוט
הלוואי שזו טעות
נגמר לי המהות
היִית לי תלות
ועכשיו מה
? ? ?