שיר חדש: צלילי רטט
-
מפרסם כאן שיר שכתבתי לפני שנים.
בעזה"י אעלה שירים חדשים בהמשך.
שיר קצת נוגה, עוסק בנפילות המתח של כולנו.
אך אור קטן של תקווה בקצהו - מנגינת הנשמה
המבקשת לפרוץ ולהאיר:שולח יד, תופס, מטפס
מחליק פתע, גולש, מתאפס
נאחז בענף, רופף, מאומץ
מדרדר סלע, נשמט ונחמץגם על השביל, הסלול, התלול
תועה ועזוב, בלול וחלול
חופש דרכו, עלוב, עצוב
בפסיעות טפופות, וצעד קצובמי זה טעון בים של תחושות
מי הטובל במעיין הרגשות
נפשו עולה, סוערת, בוערת
חולת אהבה, דוהרת, זוהרת.זהו רק איש רצוף שאיפות
צמודות לליבו, ישותו מקיפות
עז ויוקד, כוסף לשלימות
מתרפק וחומד, לשיא נעימותעיניו נשואות לקצה הפסגה
אמת הלוהטת, הוא לוטף במגע
אך מה גורלו של זה הנברא
רב מכשול, בדרכו נקרה.ופעם כפעם בבוא נפילה
יצנח בקרבו, יחוש אפילה
ליבו הרך בצלעותיו יפרפר
בשקט, בחושך, בלאט יתחפרובעת כזאת פושה עיזבון
פתאום ריקנות וסופת עיצבון
אין עוד רצון, עוד חשק ערב
הכל יבשושי, צחיח, חרב.אז נפשו, שבטוהר בוהקת
בקול דק אצילי, וזך, היא צועקת
מייחלת לפרוץ, הומה, מצועפת
להשיג את הטעם, כה שואפת.הלב גואה, גועש, מתהפך
מזיל דמעותיו, רועש, משתפך
מסך של דוק, צלול חוצץ
בתוכו מתעקש, נוקש מתרוצץ.אך ישנה להבה אחת שצורבת
לוחכת בפנים, רק מקרבת
להדק את הקשר, לחזק את החבל
לרומם את כולו מעל כל ההבלמנגינה חצובה, מעמקים היא בוקעת
מציפה וסוחפת, לעולם לא שוקעת
עדינה חרישית, אולם מטלטלת
פורטת נימים, בצלילים מתפתלת.שיר השירים, המוביל אל היעד
מתוק וענוג, הבכי כבוש ברעד
באהבת אין קץ, בדליקת הנשמה
שיר השירים - של זיו השכינה.
