טיפים לכתיבה | טיפים בלבד ללא שו"ת!
-
אז איך בכלל מתחילים לכתוב???
לפני הכל- צריך סי"ת , תפילה ואמונה שנוכל ונצליח לכתוב.
לאחר מכן-
פרמטר מאוד חשוב בכתיבה- זה "השראה".
כדי שנכתוב- והצד השני יקבל , יתרגש, יבין- ושהשיר שכתבנו "ייכנס אל ליבו" צריך שזה יצא מהלב- ויכנס אל הלב.
אם קרה לכם מקרה עצוב, אתם רוצים לפרוק את התחושות- תקחו דף ועיפרון- מקום שקט, ותכתבו את מה שאתם מרגישים.
אם אתם מתרגשים ממחווה מסויים – תשבו לכתוב.
וכן על זה הדרך...השראות לכתיבה:
כל אחד מקבל את "ההשראה" לכתיבה ממקור אחר.
חלקם מהים...חלקם ממקום סגור וחשוך, מוזיקה מרגיעה, תמונת נוף, או כל דבר שמעורר את המוח והרגש לכתיבה.
שבו ותנסו....סגנונות כתיבה:
הכתיבה היא לא שיעור חשבון- ולא משוואה.
הכתיבה היא שפה שיוצאת מהלב- ויש המון דרכים וסגנונות כתיבה.
לדוגמא--
שירים קצרים: שורות קצרות- אבל עם עומק חזק מאחורי כל מילה.
-
שיר בחריזה שנקראת א' א', ב' ב'. שהכוונה ששורה א' מתחרזת עם השורה שמתחתיה שהיא גם עם חרוז א' ואח"כ שורה ב' מתחרזת עם השורה שמתחתיה שורה ב'. וכך בסדר חוזר...- כגון:
הילד החמוד [א']
שבר ת'עמוד [א']
בעצימת עינים [ב']
נפל פעמיים [ב'] -
שיר בחריזה של א' ב', א' ב'. שהכוונה שורה א' לאחר מכן שורה ב' ואז שורה בחריזה של שורה א' ואח"כ שורה בחריזה של שורה ב'. כגון:
הלכתי לישון [א']
לא הבנתי כלום [ב']
מי פיצץ הבלון [א']
הכל כאן עקום [ב'] -
שיר בחריזה של א' א' א' ב', א' א' א' ב'.
וכן על זה הדרך...
הייתי אומרת לכל אחד- פשוט לנסות לכתוב.
יש גם שירים שהם ללא חריזה מסודרת, אבל הם שירים- כי יש בהם עומק, הם קצרים, קליטים ותקניים.
דברים חשובים בכתיבה:
- שהכתיבה תהא בשפה תקנית ללא שגיאות.
- אם בחרתם לכתוב את השיר בלשון זכר לדוגמא- שימו לב שלאורך כל הכתיבה השיר יהיה בלשון זכר! לא לזגזג בין הגופים השונים.
- אם אתם משלבים מילים בשפות שונות- שימו לב שאתם מבינים את פירוש המילים ששילבתם, ושיהיו נכונות ומתאימות.
- משלב לשוני גבוהה מעלה את רמת השיר שלכם בכמה טפחים...
- אם אתם כותבים שיר ללחן- רצוי שהוא יהיה "בשפת העם", קליט, קצר, קולע- ומעביר את המסר בצורה חדה.
-
-
סגנונות שירה-
יש סגנונות שירה רבים, חלקם נפוצים וחלקם נדירים מאוד.- פיוט – שירת קודש המשתלבת על פי רוב בתפילה.
- בלדה – שיר המספר סיפור.
- מקאמה – יצירה המשלבת שיר עם סיפור, מעין פרוזה מחורזת בעלת ברק רטורי.
- שירה אפית – שירה המתארת את חייהם או מעשיהם של דמויות הירואיות מן ההיסטוריה.
- שירת איגיון – שירה שנראית על פניו ככתובה בשפה מובנת ותקנית, אך אין לה משמעות אמיתית או הגיונית. היא עשויה להכיל סתירות מוזרות, ולעתים גם שטויות. המצטיינים הטובים ביצירת שירה כזו הם, ובכן, מחשבים…
- שירה לירית – שירה המבטאת רגש אישי, או נקודת מבט אישית של הפרט.
- שיר תיאורי – שיר העוסק בתיאור מראה, נוף, עצם וכדו', ואינו מהווה דימוי או משל למשמעות אחרת.
- שירה פוליטית – שירה המנסה באופן מגמתי להשפיע על דעת הקהל בנושאים שאינם קשורים לאמנות, אלא נוגדים לחברה, מדיניות ועוד.
מלבד אלו ישנם סגנונות נוספים שנחשבים ליחידה בפני עצמה, כגון אימג'יזם ואקאמיזם (זאנר שירה שדוגל בתיאורים פשוטים של הדברים עצמם, בשפה תמציתית ככל האפשר, שהיווה קונטרה לשירה הפואטית שחיבבה את הצטעצעות הלשון), סימבוליזם, הרמטיזם, ארספרסיוניזם, שירה ביטניקית ועוד, וכן שירה מקראית, שירת ימי הביניים, שירת יהדות תימן ועוד.
בכל אלו לא הארכנו עקב השימוש הנדיר יחסית בשירה בת ימינו.
-
בלדה- היא שיר המספר סיפור.
ראשית הבלדה היא לפני מהפכת הדפוס, כשהספרות עברה מפה לאוזן, מדור לדור וממקום אחד לאחר. לפיכך, התאימה הבלדה עצמה, באמצעות נוסחים שונים, לדורות, למקומות בהם סופרה ולאישיותו של הטרובדור שסיפר את הבלדה.הבלדות הראשונות על הכתב הופיעו במאה ה-13- תקופת ימי-הביניים. לאחר מהפכת הדפוס, הבלדות נאספו, עלו על הכתב בספרים והפסיקו לעבור מפה לאוזן.
באיטלקית, פירוש המילה "בלדה" הוא "שיר מחול בעל קצב".
כלי הנגינה שבהם השתמשו הם כלי מיתר חליל ותופים. מה שמאפיין אותם זה שהם היו קלים לנשיאה ממקום למקום ושהם היו עשויים מחומרים מהטבע- עץ ועור.
מקאמה -
היא יצירה שירית-סיפורית מגוונת, המשלבת בתוכה פרוזה מחורזת בעלת ברק רטורי .
[ רטוריקה היא אמנות השכנוע באמצעות השפה. אמנות זו מתארת את האמצעים בהם יכול אדם להשתמש כדי להעביר רעיון מסוים בדרך המתאימה ביותר לשכנוע בן שיחו. ]
ושירים שקולים [שירה בעלת מקצב מוגדר נקראת שירה שקולה, ואילו שירה בלתי-שקולה נקראת שירה חופשית. ישנן שיטות מקצב שונות, ובכל אחת מהן מתאפשרים כמה מקצבים. בשיטה הכמותית, המקצב מבוסס על מספר מסוים של הברות מסוג מסוים (ארוכות/קצרות, לפי הגדרת השפה) ].מקאמות היו נפוצות בשירה הערבית של ימי הביניים, וממנה הגיעו לספרות העברית של יהדות ספרד.
-
אז אני אכתוב טיפים קצרצרים - שיעיפו לכם את היצירה לשמים, אם באמת תיכנסו אליהם.
דברים פשוטים, אבל משנים עולם בכתיבה.על מנת לכתוב שיר עצוב:
- תקבעו גיבור לשיר. אין מצב בלעדיו. על אף שיהא זה רגש בלבד - ה'כאב' הינו גיבור השיר. על מנת ליצור חיבור לקוראים - עליכם להפגין שהתחברתם למשהו מוחשי.
- תאזינו לשיר מרגש ונוגע ללב קודם שאתם נוטלים את העט לידיים.
- תיזכרו בסצנה עצובה שעברתם בחיים, ותשחזרו את כל הרגשות שלכם, על מנת להיות שם כל כולכם.
- גם אם החיבור שלכם אינו סיפורי - דמיינו עצמכם בפלנטה מסויימת בה קורה מקרה המקביל ברגשותיו לגיבור שיר.
- אל תמציאו מילים עבור החריזה. התוצאה מזעזעת.
למשל -
ירח לבן, שמים שחורים.
הכל קורס לנגדו.
חשבו כולם, אפורים,
שיצליח בהגשמת חלומו
אז ככה נראה שיר מרוח
שיר שמח, או כל ז'אנר אחר, תכתבו בדיוק על פי השלבים הקודמים. רק בהשמטת הרגשות והחלפתם במתאימים.
ועוד דבר קטנטן: אם ניסיתם קצת ולא הלך לכם - ייתכן שהתחום פשוט לא מתאים לכם. אינו באפייכם. משוררים - הכתיבה טבועה בנשמתם כבר מיום היוולדם----
יש שיגלו זאת בכיתה ג' - ויש שייחשפו לכך בגיל מאוחר.
אבל איך אומרים?!
עדיף מאוחר, מאשר אף פעם.
-
מבני שירה:
מבנה השירה עוסק בצורת בניית השיר, מספר הבתים, מספר הטורים, ולעתים מספר העיצורים והתנועות.
מבנים מספריים
ישנה סדרת מבנים שנקבעת לפי מספר השורות בשיר, בנוסף למבנים קבועים ומוגדרים מראש של משקל וחריזה.בסדרה העשרונית הראשונה – כמעט לכל ספרה ניתן להצמיד מבנה מסוים שהיה מקובל היכן שהוא, מתי שהוא, בהיסטוריית התרבותיות האנושית.
- 2 שורות (חרוזות, בד"כ חריזה נוקשה) – קוֹפְלָט.
- 2 שורות (שאינן חרוזות, במשקל קבוע ונוקשה) – דִיסְטִיכוֹן.
- 3 שורות (עם שיטת חריזה ייחודית) – טַרְצִינָה.
- 3 שורות (עם חלוקה נוקשה של 5, 7 ו-5 הברות) – הַאִיקוֹ.
- 4 שורות – קַטְְרָן, או מרובע (בספרות הפרסית הקדומה).
- 5 שורות (עם משקל וחריזה נוקשים) – חָמֵשִּׁיר.
- 6 שורות (שיר או בית בתוך שיר) – סֶסְטֶּט.
- 8 שורות (עם מבנה חריזה קבוע) – אוֹקְטָבָה.
- 14 שורות (עם מבנה חריזה נקשה) – סוֹנָטָה.
- 19 שורות (בחלוקה של 5 בתים בני 3 שורות ואחד של 4, ומבנה חרזתי מורכב) – וִילַאנֵל.
- 39 שורות (עם מבנה חריזה קבוע וסדר מילים נוקשה) – סָסְטִינָה.
מובן כי מעבר לגורם המספרי, ברוב מבני שירה אלו ישנן דרישות נוספות. כגון מבנה חריזה מסוים, חלוקת הברות, שורות, בתים ועוד.
מבנים נוספים:
פואמה – שיר ארוך, בדרך כלל מסתיים בחרוזים. מבנה השיר גמיש יחסית, ורוב השירים בשירה העברית תואמים למבנה זה.
אקרוסטיכון – שיר שהאותיות הראשונות של שורותיו יוצרות מילה או משפט (ראה בתחילת מאמר זה).
פנטום – שיר בעל מספר בלתי מוגבל של בתים בני ארבע שורות, המאופיין בחזרה על שורות שלמות בין הבתים. מצוי מאוד בשירת הקודש, התפילה והפיוט. (דוגמאות: לכה דודי, אל נורא עלילה).
וילאנל – שיר בן 19 שורות – חמישה בתים בני שלוש שורות ובית בן ארבע שורות. השורה הראשונה של הבית הראשון חוזרת בשורה האחרונה בבתים 2 ו-4, וכשורה הלפני האחרונה בבית האחרון. השורה האחרונה בבית הראשון חוזרת כשורה האחרונה בבתים 3, 5 והאחרון. -
יש לי שאלה-
איך אתן יודעות/ים במה לפתוח את השיר שאתן כותבות?
אני חושבת שיש לפתיחה ערך מאוד חשוב-
כי יכול להיות לי רעיון לכתיבה והכל....אבל אני לא יודעת איך אני מתחילה...
אני אתן דוגמה.@אייצ-ית אמר בשירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה:
הוא נע על גבול דק-
בין אהבה לשנאה,
משנה מהלכים במשחק-
הופך את כל התמונה.או-
@ריינבואו אמר בשירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה:
עמוס לי
דחוס
הכל טס
בלי היסוס
אין לנוס
זה פספוסמה הטיפ כדי שאדע איך להתחיל?
אשמח לתשובה...תודה...
ובהזדמנות הזו- תודה על כל השירים שאתן מעלות!!! הם מדהימים ומחזקים. -
@שיר-מורי אמר בשאלות, תשובות, טיפים והצעות ייעול בכתיבה.:
יש לי שאלה-
איך אתן יודעות/ים במה לפתוח את השיר שאתן כותבות?
אני חושבת שיש לפתיחה ערך מאוד חשוב-
כי יכול להיות לי רעיון לכתיבה והכל....אבל אני לא יודעת איך אני מתחילה...
מה הטיפ כדי שאדע איך להתחיל?
אשמח לתשובה...תודה...
ובהזדמנות הזו- תודה על כל השירים שאתן מעלות!!! הם מדהימים ומחזקים.דבר ראשון - בכיף!! ההנאה של המשורר אינה עצם הכתיבה אלא ההרגשה שהחיבור שלו עשה משהו למישהו---
דבר שני - טיפ להתחלת חיבור - דמיינו עצמיכם בסצנה.
אתן דוגמא:
אתם כותבים שיר על נער מתמודד.
הכניסו עצמכם, כל כולכם, לתלבושת ה'גיבור הראשי'.
אתם באותה קרקע.
דמיינו תפאורה.
מה יש סביבו? [סביבכם]
אז אם כבר דיברנו על נער בסיכון - אנחנו על פלטת רגשות הנעה בין כאב לבלבול וחוסר אונים.
מה המאפיינים המתאימים לרגשות הללו?
שמיים שחורים - הוא חווה הרבה רוע. עציי צמרת גבוהים - מדמים את יאושו לאין ערוך. גשם ניתך - אלוקים מבכה איתו.
וכן על זו הדרך.רוע. שמיים שחורים, כהים,
עציי צמרת גבוהים לראשו.
מרכין מבט, רגשותיו הומים,
גשם ניתך ארצה, מבכה לדידו.אז ככה נוצר הבית הראשון...
השאר?
תעופו על המקלדת... הבטחה שלי - היא החברה הכי נאמנה בעולם. -
@שיר-מורי אמר בשאלות, תשובות, טיפים והצעות ייעול בכתיבה.:
יש לי שאלה-
איך אתן יודעות/ים במה לפתוח את השיר שאתן כותבות?
אני חושבת שיש לפתיחה ערך מאוד חשוב-
כי יכול להיות לי רעיון לכתיבה והכל....אבל אני לא יודעת איך אני מתחילה...אני חושבת שהסוד בשיר איכותי...מעניין-זה בעיקר הפתיחה שלו.
אם הפתיחה מושכת- וגורמת לענייין וסקרנות אצל הצד השני- זה כבר מפתח לשיר מעולה.
ואני אתן דוגמא-
בעיקר השלה הראשון זה מה ש @רבקה כתבה-
כשלב שני, תחשבי איך את פותחת את השיר בצורה לא עובדתית- אלא כמשו "מסתורי", שיגרום לקורא מתח וציפיה מההמשך...
כגון-
אל תתחילי ככה:יוסי הלך בין טיפות וגשם
הקור חודר לעצמות
מורעב- אין לו אף פת לחם
ידיו ועיניו לאות...אלא- תתחילי ככה-
בין טיפות גשם וצללים הילך
קר...שיניו נוקשות
אחר פת לחם נצרך לשרך
נפשו ועינו לאות...כלומר-
תגרמי עינין...מי הילך..מה קרה....מה היה בסוף..מה המניע..וכו...
אני אישית בשירים בעיקר משקיעה בפתיחה...והשאר כבר עף-- -
אמצעים אמנותיים:
אמצעים אמנותיים בשירה נועדים להעשיר את השיר בטכניקות לשון שונות. יש אמצעים שדומים וכמעט זהים זה לזה, אבחנה דקה מבדילה ביניהם. אמצעים אמנותיים מתחלקים לשלושה:
- אמצעים פיגורטיביים – אמצעים הנוגעים לתוכן המושר ולמשמעות המילולית, .
- אמצעים מצלוליים – אמצעים הנוגעים לבחירת המילים
- אמצעים אחרים – כל אלו שאינם נכללים בשני הסוגים דלעיל.
אמצעים פיגורטיביים:
- דימוי – בדימוי משווים דבר אחד למשנהו באופן ישיר. ("השמיים נפרסו כיריעה", "ראשו הלם כפטישים").
- מטאפורה – השאלת תכונה מחפץ אחד למשנהו. ("לבו נעול", "המחשב טס").
- מטונימיה – אזכור אובייקט שלם על ידי ציון חלק ממנו ("כל היום על גלגלים").
- סינסתזיה – שימוש בתוצר חוש מחמשת החושים, לתיאור מציאות שאינה קשורה לחוש זה. ("שתיקה חריפה", "אווירה רקובה").
- היפרבולה – תיאור מוגזם ומופרז הרבה מעבר למציאות, לצורך המחשת אובייקט חריג או תחושה קיצונית ("גורד שחקים", "נחיל אינסופי", "אגרוף פלדה").
- אנטונומזיה – ציון שם של אדם או מושג פרטי לצורך תיאור ("סטיב ג'ובס הוא הגלילאו גליליי של דורנו").
אמצעים מצלוליים - אונומטופיה – שימוש בצליל מילה כדי לחקות את משמעותה בשימושה הנפוץ ("מעטפה מרשרשת", כאשר הרשרוש רומז לנייר השטרות המרשרש).
- אליטרציה – חזרה על צליל או צירוף צלילים במספר מילים קרובות, כמו בצירוף ("מצליח יצליח לצלוח", "סעדיה סעד סעודה", "גד גדוד יגודנו").
- אסוננס – חזרה על אותו מבנה תנועות עם עיצורים שונים.
- קונסוננס – חזרה על אותו מבנה עיצורים עם תנועות שונות.
אמצעים אחרים:
- סגי נהור – שימוש בביטוי מוגדר לצורך תיאור מציאות הפוכה ממנו ("רוטשילד העני", "גלית בחולשתו"), לעתים משתמשים במרכאות כפולות כדי להמחיש סגי נהור, ויש שאף משתמשים מילולית בביטוי, כגון "הוא עני במירכאות"…
- אוקסימורון – צמד מילים בעל סתירה מיניה וביה ("עוור ראה", "שתיקה רועמת", "כלה גלמודה").
- אנאפורה – פתיחת מספר שורות באותה מילה.
- אפיפורה – סיום מספר שורות באותה מילה.
ולסיום – קבלו אפיפורה יפהפייה, מאת הרב רחמים נאהורי – מגדולי רבני אלג'יר:
כָּלְתָה וְנִכְסְפָה נַפְשִׁי לִמְצֹא אָדָם
אֲשֶׁר יַתְאִים לוֹ שֵׁם אָדָם
שׁוּב לֹא מְצָאתִיו לְאוֹתוֹ אָדָם
הַלְּוַאי וְהָיִיתִי אוֹתוֹ הָאָדָם
אָז כַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה אָמַר לִי אָדָם
זֹאת תּוֹרַת הָאָדָם
אִם בְּאֹהֶל יָמוּת אָדָם
אָז יַתְאִים לוֹ שֵׁם אָדָם
-
א אייצ'ית נעל נושא זה ב-
-
א אייצ'ית ביטל את נעילת נושא זה ב-
-
א אייצ'ית התייחס לנושא זה ב
-
בואו נדבר על מבנה של שיר:
יש את המבנה הקלאסי: בית, פזמון, בית פזמון. אפשר להכפיל כל בית לשניים, אבל יש עוד דרכים:- גשר - אחרי הבית, והפזמון - אפשר להוסיף גשר (ברידג' בלעז) קטע של שתים או ארבע שורות שמוביל ישירות לפזמון השני.
- קדם פזמון - הפזמון לא חייב להיות מורכב מארבע שורות בלבד, אפשר להקדים לו בית נוסף, בית שמוביל לפזמון.
- פוסט פזמון - בדומה לקדם פזמון יכול להיות לפזמון גם קטע סוגר.
- מבוא - השיר לא חייבה להתחיל בבית,במוזיקה מקובל לפתוח עם פתיח אינסטרומנטלי, אבל גם בכתיבה אפשר לפתוחקטע מילולי לא קשור, מעין הקדמה.
- פזמונים משתנים - הפזמון אמור לחזור על עצמו? לא בטוח. אפשר לשנות בו מילים יחידות כך שהוא ישמור על המשמעות הכוללת ועדיין יהיה בו חידוש.
- מוטיב חוזר / משתנה - אפשר לחזור לאותה שורה שוב ושוב כדי להדגיש תחושות מסויימות, אפשר גם לשנות אותה, מכירים את "לבחור נכון"? בסוף כל ביחת חוזרת על עצמה אותה שורה בשינוי מילה בודדת, ('קוראים לזה לגדול', 'קוראים לזה לחיות' למשל)
ובכלל, אפשר להתפרע באמת, אפשר לכתוב שיר קצר (חמשיר - חמש שורות מחורזות) שיר עם עשרה בתים ללא פזמון, שיר עם פזמון שבפעם השניה הפזמון מוכפל, ועוד רבי כיד הדמיון.
בסופו של יום, הדמיון מנצח. -
חלק א'
שלום לכולם, אני חדש כאן בפורום, והייתי רוצה לדבר על נושא: החידושים בכתיבה,
אנחנו רואים המון נושאים שעולים איך בנוי שיר וכל מיני צורות אומנותיות לכתיבה שזה מדהים, אבל חשוב להדגיש, כי בכל יצירה מוזיקלית/ספרותית צריך להביא את "טביעת האצבע" של הכותב, את נקודת המפנה שלו, איך הוא רואה את הדברים בעיני רוחו,
[התוכן שיובא כאן בשם עצמי הוא לא "לקידום העסק" אלא כדוגמא עניינית בלבד]
ואני אדגים בכמה דוגמאות:
א. אין החוכמה לרשום מילים גבוהות כדלהלן....
ראשי סחרחר וליבי דווה, אלמלי יכולתי את פי למלא,
מים צוננים מפכים בי, דפיקות איתנות על מפתן הדלת,
ליבי הלם בחוזקה לזה נפשי מייחלת,
בכה אבכה בלילה תנדוד שנתי המתאבלת.
*נטול משמעות, נטול נושא, נטול רגש אמיתי,
*נשמע טוב, מזכיר את לכם זמרים/כותבים מפורסמים שמצליח להם,
ב. זה גם לא חוכמה להעתיק כל מיני רעיונות מקוריים של אחרים ולשלב,
אמונה יש לי בך לנצח, רבה אמונתך בי לבטח,
ומה אתה רוצה ממני בעצם, מה, בגוף עייף מותש אחכה לך,
רוצה רק לחיות אותך, להיות איתך.
*(מה שעשיתי פה זה) שחזור של שירים כמו- יש בי אמונה, נחכה לך, רבה אמונתך בי, מה אתה רוצה ממני, ועוד.. הם היו להיטים, אין סיבה ששלי לא..
*חרוזים טובים ונושא חרוש...
ג. הכתיבה הקלאסית הלא משמעותית...
בבוקר אני קם ושוב מודה לך אלוקי
על עוד יום שאתה נותן לי על זה שאני חי
ואם תרבה בי טוב ותגלה לי העולם
יהיה לי זמן לחשוב יהיה לי טוב מושלם,- סגנון כתיבה מצוי מאוד (יש כמה כותבים/ות שככה "מדפיס" מאות שירים במוזיקה שלנו)...
- בלי הרבה עבודה.. כמו שמגדיר את זה דיקמן בלילה מנצח, "אחד ועוד אחד, קיץ בוקר אור חושך"....
אני רוצה לתת לכם דוגמא אחרת לגמרי, אבל של משהו חדש,
ג. תוכן מקורי ידוע (ישי ריבו סיבת הסיבות)
תשיב בי את הרוח, תוריד ממני את הגשם,
היה לי ים זמן לנוח התרגלתי קצת בעצם
ובמרחב הפתוח רואים באופק את השמש
אין ספק אני בטוח בסוף עוד תתבהר הדרך. - נושא מעניין ואקטואלי (לאז) פוסט קורונה של זמר מהתעשיה, מיוחד מרגש, סוחף, וזה למרות שזה בכלל לא קשור לשורות הבאות, של "פתח לנו".. ושל "אלא אתה"...
- שילוב של מילים גבוהות בטעם, כתיבה בחרוזים, ורעיון חדשני, נושא שלא דובר עליו..
ד. תוכן מקורי- פרטי, קרדיט ענק ל @ntz
בכל בוקר הסיפור הזה חוזר נושא עיני אל שמיים וזוכר
ואיך אני שמש בחלוני בוקר טוב עולם מתעורר אל תוך עצמי
מוצא לך מקלט בדמעות שלי בתפילות שלי מקום מפלט
מודה ומתוודה על היום שלי בחיים שלי נושם מעט
-חדש עלינו את היום הזה את השעה הזו את הדקה הזו
ושלח לנו ברכה ביום הזה כי לא כלו רחמיך לא עזבונו חסדיך.... - ראיתי לאחר מעשה שזה מבוסס על תפילת ר''ח "חדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה" מבוסס על הנושא של ההתחדשות בבריאה,
אני אסביר באריכות חלק מהדברים, (השאר בחלק ב'.)
אתה ככותב צריך לתת את החידוש שלך, אתה לא יכול להתבסס על... או להיות כמו.. מצד שני אתה צריך להביא משהו באמת ולא לזרום עם הרוח.. ואפילו בדברים שלך... לדוגמא- אם כתבת שיר אחד שהזכרת בו "צליל כינור" אל תחפור עם זה בעוד 15 שירים...
דבר נוסף אם אתה לא כותב מפורסם שנדרש "מה לעשות פרנוסה".. לכתוב 50 שירים לשבוע- תשתדל לשנות נושאים להיות מגוון,
לחשוב על כיווני מחשבה חדשים דוגמא שאני אוהב לתת היא "עקיבא" מתוך השיר "רבה אמונתך בי"
לפני שבא היום מבקש להיזכר בך, נאי בוחר בך ולא אחר,
לפני שמתניע את הראש הציפיות האכזבות יודע שאני בידיים טובות,
*תאחזו את ה"בך" שחוזר פעמיים באותה משמעות רק לשתי נושאים שונים,- "מתניע את הראש" זה חידוש.. זה הברקה.. תודו שלא הייתם חושבים על זה לבד,
ולסיכום ביניים:
תשדלו בכתיבה שלכם לתת הברקות & כיווני מחשבה חדשים על נושאים גם אם הם דוברו..
והכי חשוב אל תפסיקו לנסות,
נמשיך בעז''ה פעם הבאה, עד אז מוזמנים לשלוח שאלות במקום המתאים.
חודש טוב ומבורך -
אני לא בא חלילה לומר על איזה שיר משו לא טוב אבל אולי כמה מילים שיעזרו לעלות לחלקכם את רמת כתיבת השירים.
שיר זה לא רצף מילים שכתובות בחרוזים, כבר דנו כאן מספיק על חרוזים כמה זה נצרך, בגדול זה בא בעיקר לתת זרימה וקצב לשיר, אבל זה ממש לא מה שהופך טקסט לשיר.
דבר נוסף כמובן שהתוכן זה עיקר המטרה של השיר אבל גם אם יש לכם תוכן טוב זה לא אומר שיש לכם שיר טוב.
מה שמבחינתי מעלה את הרמה של השיר זה לא דווקא המסר החזק שהוא מעביר, אלא בעיקר איך שהוא מעביר אותו, לא משנה באיזה קישוטי שירה בחרתם או לאיזה סגנון אתם מתחברים אבל שיר חייב להיות דבר ראשון שיר, זאת אומרת לשון פיוטית.
אולי טיפ קטן גם אם אתם לא מהאלה שכותבים יחד עם להלחין, אבל תנסו לתת קצת קצב לשיר או להשתמש בלחן קיים, זה גם יעזור לכתוב, אבל בעיקר יכוון אותכם אם כתבתם שיר או סתם רצף מילים מחורזות.
לא שאני כותב כזה מטורף, אבל אני מאוד אוהב את התחום, ואני פשוט משתף אותכם במחשבותיי,
תמשיכו להפציץ, פשוט כיף לקרוא את מה שאתם יוצרים. -
מניסיון אישי
עובר עליכם משהו שמח ? עצוב ? מעצבן ? מרגש ?
תפסו את העט ותתחילו לכתוב בלי הרבה לחשוב
קודם כל תעבירו את החויה לדף
לאחר מכן ניתן לתקן להוסיף
או לשבת עם גיטרה ולנסות להלחין
ואז שמים לב בקלות למילים שלא נכנסים לקצב
בהצלחה -
תמיד צריך לכתוב, זה טיפ הכי חזק שיש לי למפרע...
סליחה, ואני לא בא לזלזל באף עיצה לכתיבה וכמו שכתבה בגאונות עצומה @אייצ-ית אני לא חולק על שום מילה,
אבל אני טוען שאין לשום אדם בעולם זכות להגביל אותך ככותב לאמצעים פיגורטיביים, או לאליטרציה...
אתה תכתוב בזרימה מה שייצא ממך וזה הסוד הכי טוב לכתיבה,
לפעמים כתיבה (וכן נגינה) ע''פ כללים ברורים תקבע אותך מאוד למה שכולם עושים ותיתן לך ליצור עוד שיר ועוד לחן
שכולם כבר עשו, אז קח עט ודף.. (גם אתה שאומר נו בחייאת מה קשר אלי...)
ותתחיל לכתוב בזרימה על התחושות שלך על מה שאתה עובר שהעולם עובר...
יש כללים ויש יסודות אבל אל תעבוד רק על פיהם... ומומחי המוזיקה יגידו לי על כמה כללים עוברים חנן בן ארי
ועוד זמרים מוכרים שעושים במוזיקה כרצונם וזה הולך גאוני...
יש איזה שיר של שוואקי שכתב ישי לפידות והמציא מילה שלא קיימת בכלל.. לא עולה לי בראש, בכל אופן זה העיקרון.
ודבר אחרון וגם זה נכון לכל אמן, זמר, נגן, כותב, מלחין, תשמע חוות דעת חיצונית ותלמד לשמוע דברים שלך בצוה נטולת נגיעות... זה יוסיף לכם המון... בהצלחה ונתראה בטור היום... -
טוב, אני לא איזה כותבת מדופלמת עם ידע מטורף,
אבל בכל זאת אני רוצה להוסיף פה משו קטן, וכמובן - חובה לקרוא את כל הפוסטים הקודמים בשרשור... הם מחכימים באמת.
אז כמו ש @shin אמר - אין כמו לכתוב!! פשוט תכתבו. כל דבר שעולה על דעתכם, בלי צנזורה....
גם אם לא יצאה יצירה מטורפת, זה משפשף. והשיר הבא יהיה בטוח יותר טוב.
ועוד משהו - פשוט תקראו. כן, לקרוא.....
זה מעשיר את אוצר המילים, ומלמד סגנונות כתיבה חדשים ומגוונים.
ואת זה יש פה בשפע, עם המון כותבים מוכשרים....!!
בהצלחה!
