סולמות חלק ב'

[טיטו]

מה איתכם?
סקרנים לדעת מה ההמשך?
אז דבר ראשון - אני מצטער שלא יכולתי להעלות בשבוע שעבר עקב תקלה שהייתה אבל בזמן הזה ישבתי לכתוב את הפוסטים הבאים בשבילכם...

---

אחרי שהבנו את המושגים %(#ff0000)[אוקטבה, תו, ואקורד] וכן למדנו איך מרכיבים אותם נחבר את כל הידע הזה להרכבת המושג %(#0400ff)["סולם".] (מי שלא קרא את חלק א' יכול לקרוא פה )

סולם הוא בעצם רצף אקורדים שמורכבים על פי רצף מסוים שתלוי אם הסולם הוא מז'ורי, מינורי או סוגים פחות נפוצים של סולמות. והוא מבוסס על אוקטבה אחת שלמה כלומר מתחיל בתו ומסתיים בדיוק באותו התו באוקטבה הבאה, ואם נסתכל על זה בהפשטה יותר אז אם התו דו הוא 440 הרץ אז האוקטבה המלאה מתחילה ב440 ומסתיימת בדיוק ב 880 הרץ שזה העוצמה הכפולה שלו (מי שמסתבך עם המושגים האלה יכול לראות פה )

• %(#0400ff)[הסולם המינורי-] כמו שאתם בטח זוכרים אקורד מינורי אומר שהטרצה שלו נמצאת במרווח שלושה תוים מה שאומר שהרצף של האקורד הפשוט בסולם מינורי אם נפרק אותו לגורמים יהיה טון-חצי טון- טון- טון- חצי טון- טון-טון. שזה יצור לנו את הרצף שעל פיו נרכיב סולם מינורי לדוגמה, תווי הסולם לה מינור הם לה-סי-דו-רה-מי-פה-סול כיון שהמרווחים ביניהם הם טון- חצי טון- טון-טון- חצי טון- טון- טון וזה מה שיצור לנו את הסולם הפשוט ביותר מבין סולמות מינוריים.

• %(#0400ff)[סולם מז'ורי-] הסולם המז'ורי מורכב גם הוא כמו הסולם המינורי לפי רצף מסויים שעליו מושתתים האקורדים שלו אך כאן הרצף הוא שונה כיון שהטרצה נמצאת במיקום אחר. אז המרווחים שיהיה לנו בסולם מז'ורי הם טון- טון- חצי טון- טון- טון- טון-חצי טון. לדוגמה, תווי הסולם דו מז'ור הם דו-רה-מי-פה-סול-לה-סי. שהמרווחים בהם הם טון- טון- חצי טון- טון- טון- טון- חצי טון.

שתי הסולמות האלה הם בעצם מודוסים של הסולם הדיאטטוני (לא לדאוג אנחנו נסביר את המושגים הללו בעז"ה.)
עד כאן זה רק הבסיס של סולם מינורי או מז'ורי אבל אחרי הכל נסביר את זה במורכבות יותר.

בשביל להרכיב סולם שלם נצטרך לפרק אותו לגורמים ולהבין מה בעצם יגרום לרצף תוים מסויים להיקרא סולם.

ישנו מושג בסיסי במוזיקה שנקרא %(#1f9386)["מרווחים".]
לפני שנסביר מהם המרווחים ושמותיהם נסביר את סוגי המרווחים שכוללים את המרווח הזך, הקונסוננס הלא מושלם והדיסוננס.

• %(#289a8d)[המרווח הזך-] מרווח זך הוא מרווח שנעים לשמוע באוזן , והוא מרווח "צלול" יותר משאר המרווחים.
  למעשה, הצלילים הזכים נוצרים כשתי צלילים ומתחברים לצליל אחד, למרות שאפשר להבחין בכך שהם שניים אפילו בלי אוזן חדה.
  המרווחים הזכים שקיימים במוזיקה הם פרימה, קוורטה, קווינטה, ואוקטבה (שתכף אחרי שנסיים עם סוגי המרווחים נעבור למרווחים עצמם ונסביר אותם.)
  המרווח הזך נחשב לקונסוננס מושלם.(קונסוננס זהו צליל אשר עובר חלק ללא "התנגשויות" עם מרווחים כפולים כמו טרצה וטרצה.)

• %(#279185)[הדיסוננס-] בדומה לקונסוננס שהוא מושלם שזה אומר ללא התנגשויות הדיסוננס זהו מרווח שכן יש בו התנגשויות ומעברים "מתוחים" שלפעמים יוצרים לנו צרימה באוזן.
  מוצרט יצר יצירה בשם בדיחה מוזיקלית שמתבססת ברובה על דיסוננסים כבדיחה ולעג על המוזיקה של אנשי הכפרים.
  הדיסוננס הוא שילוב של שני תווים או יותר, שיוצר מצב של חוסר הרמוניה, וצרימה באוזן (דיסוננס בלטינית זה צרימה).
  הדיסוננס צריך "להיפתר" לקונסוננס, כלומר להשתנות ממצב של חוסר הרמוניה וצליל מתוח, למצב הרמוני , בו הצלילים משלימים זה את זה, על ידי הגברת התהודה אחד של השני.
  השימוש בדיסוננס נעשה בעיקר במוזיקת רקע של סרטים ורגעי פחד או בהולכת אקורדים (נסביר בהמשך בעז"ה.).
  המרווחים הדיסוננסיים הם סקונדה, טריטון וספטימה.
  הקונסוננס הלא מושלם- כמו המרווח הזך גם הקונסוננס הלא מושלם הוא מרווח ללא התנגשויות וכפילויות אך אינו מושלם כיון שהוא מתאים חלקית בלבד למרווח.

%(#ff0000)[לאחר שהבנו את סוגי המרווחים נסביר מה הם המרווחים עצמם:]

---

• %(#218377)[פרימה-] היא המרווח הראשון (פרימה באיטלקית זה ראשונה), שהוא מרווח בין תו לאותו התו כלומר מרווח של אפס צלילים.
  פרימה נחשבת למרווח זך.
  במציאות הפרימה היא לא מרווח משום שאינה מכילה אפילו חצי טון שזה היחידה הקטנה ביותר במוזיקה הקלאסית. (במוזיקה הערבית יש גם רבעים ולפעמים אף שמיניות!!!).
  כשמדובר במהלכים הרמוניים, יש משמעות גם לפרימה, אף על פי שהמרווח אינו נשמע לאוזן.
  מצב זה נקרא אנהרמוניה או אוניסון כלומר חוסר צליל.
  פרימה נוספת היא פרימה מוגדלת שמרווחה הוא חצי טון, כמו בין דו לדו דיאז או כמו בין רה לרה דיאז. וזה מה שהסברנו כמרווח דיסוננס.
  המרווח המשלים/ההופכי של פרימה הוא אוקטבה, שהיא מרווח זך.

• %(#238b7f)[סקונדה-] היא המרווח השני (סקונדה באיטלקית זה שנייה), הנחשבת לדיסוננס.
  הסקונדה מבטאת מרווח בן שני צלילים סמוכים הנימצאים באותו סולם, כמו המרווח בין דו לרה.
  הסקונדה מתחלקת לשני סוגים: סקונדה קטנה שהיא מרווח של חצי טון בין צליל לצליל (כמו בין דו לרה במול), וסקונדה גדולה, שהיא מרווח של טון שלם (כמו בין דו לרה).
  הסקונדה כשלעצמה צורמת וקשה לשמיעה כשצליליה מושמעים בו זמנית ובעיקר הסקונדה הקטנה.
  המרווח של הסקונדה מתאפיין באי יציבות ונצרך להיפתר כלפי מעלה או כלפי מטה.
  המרווח המשלים/הופכי של הסקונדה הוא הספטימה, שנושאת אותן תכונות בדיוק וגם היא מרווח דיסוננסי.
  יש עוד שני סוגים של סקונדה: סקונדה מוקטנת, שהמרווח שלה הוא אפס טון, כמו בין סי לדו במול.
  סקונדה מוגדלת, שהמרווח שלה הוא טון וחצי, כמו בין דו לרה דיאז.

%(#ff0000)[רוצים לדעת את ההמשך?]

אתם יכולים לרצות...

ועכשיו ברצינות,
בעזרת השם בשבוע הבא אני אתן את החלק השלישי ולאחריו יהיו עוד חלק אחד או שניים. כדאי מאד להכנס ולראות את ההמשך.
יש לכם שאלות? לא הבנתם דבר מסויים?
תכתבו לי פה ואני ישתדל בעזרת השם להעלות פוסט עם תשובות לכל השאלות (אם יהיו מספיק שאלות כדי לפתוח פוסט בשביל זה).