נתנאל לייפר בטורי דעה וביקורת מוזיקה - כיכר השבת
-
|-כאן אני יעלה מידי יום חמישי את המגזין המוזיקלי בכיכר השבת של נתנאל לייפר-|
|-קרדיט לכיכר השבת ולנתנאל לייפר-|
|-והשבוע:-|
|-"פורים בא, פורים בא"; למה אין להיטים חדשים לפורים?-|
|-מבקר המוזיקה של כיכר השבת, נתנאל לייפר, בטור ביקורת סינגלים כשהפעם עולים על שולחן הניתוחים, סינגל הפורים החדש של משה קליין והלהיט החדש של עקיבא-|
מה הופך שיר פורים לשיר טוב? האם יש סיכוי להכניס שיר פורים חדש לפלייליסט? האם ניתן להתגבר על להיטי העבר שפורים בלעדיהם אינו יכול להתקיים? הסיכוי נמוך מאד, כשאני מתקשה למנות שירים חדשים מהעשור או אפילו שני העשורים הקודמים, ששברו את המחסום הזה ונכנסו אל רשימת שירי הפורים שלנו.
אפילו המלחין הגדול חיים בנט, לא הצליח במיוחד להכניס את שירי הפורים הבאמת כל כך נהדרים שלו שמופיעים באלבום הפורים האדיר "מגילת בודפשט" (אם לא שמעתם עדיין, ולא גדלתם על זה, רוצו לחפש את זה).
זה לא אומר שלא צריך לנסות.
לקבל כמה השמעות נחמדות ואייטמים בימים שלפני פורים - זו גם מטרה מכובדת בפני עצמה. אנו עומדים כעת שבועיים לפני פורים ואני יכול למנות על יד אחת את שירי פורים החדשים שיצאו השנה, מה שמלמד ככל הנראה על חוסר האמון של האמנים שביכולתם לעשות משהו משמעותי עם שירי החג השמח בשנה.
השבוע, הוציא הזמר משה קליין את השיר "ככה יעשה", שהלחינו שני יוצרים לא מוכרים בשם יאיר שטיינר ואבי סולי. העיבוד וההפקה המוזיקלית האלקטרונית והמעט שובבה של אלי קליין ואיצי ברי.
קליין מבצע את השיר בצורה מלאת אנרגיות המתאימה לחלוטין לאווירת חג הפורים והוא כרגיל נשמע נהדר. הביצוע נעים להאזנה, אם כי לא מדובר פה בהכרח באיזו הברקה יוצאת דופן שתגרום לנו לנפילת לסתות באמצע שאנו בולסים אוזן המן ב-140 שקל לק"ג.
|-
-|הזמר והיוצר יהונתן ניצן הוא אחד היוצרים המעניינים והפחות צפויים במוזיקה היהודית. אין לו אלבום מוגדר ביד, אבל הוא הוציא בשנים האחרונות קרוב לעשרים שירים, ביניהם את "שיר השמאטע" הפורימי שביצע גם יצחק מאיר ו"אגדלך" הקסום.
השבוע הוא הוציא שיר שכולו שיר אהבה לתורה ולימודה - "התורה הזאת". ניצן כתב והלחין וגם עיבד והפיק מוזיקלית את השיר יחד עם הגיטריסט המצוין גיל שפירא.
השיר הוא שילוב סגנונות מעניין של בלקני-מזרחי עם נגיעות פאנקיות ואפילו ראפ באדיבותו של גיל שפירא. האזינו ושים עין על יהונתן ניצן, הוא מוכשר מאד.
|-
-|בשבוע שעבר יצא גם להיט חדש ל'עקיבא' - "יש בך הכל". כן כן אפשר בהחלט להגדיר את השיר כלהיט אחרי שגרף בפחות משבוע למעלה מ-300 אלף צפיות ביוטיוב וים של השמעות בכל כלי התקשורת.
מדובר בשיר שסגנונו המוכר של עקיבא מרוח עליו מכף רגל ועד קרן, החל מהמילים המעצימות אותן כתב יחד עם אשתו צורית וכלה בלחן המלודי הקסום האופייני לו כל כך. היה לי כיף לשמוע אותו כבר מהשמיעה הראשונה, הרגשתי שאני שומע שיר שאני כבר מכיר וזה יתרון אם כי יתרון מסוכן כי עקיבא יצטרך לחשוב איך הוא יוצר גם דברים מעט שונים.
הפעם הופקד על ההפקה המוזיקלית סתיו בגר, אחד המפיקים המוזיקליים הכי מוכרים ומצליחים בישראל. למרות שזו לדעתי הפעם הראשונה שעקיבא עובד איתו, זה נשמע לחלוטין דומה לחומרים הקודמים ששמענו מעקיבא ולא מדובר פה בשינוי סגנון מוזיקלי כזה או אחר.
לשיר מצורף קליפ בו מבליח עקיבא, בערך, לחמש שניות, כשכוכב הקליפ הוא שחקן בשם אמיר זרד. לא הכרתי אותו כלל אך הוא נותן בקליפ תצוגת משחק נוגעת ועוצמתית. הקליפ עורר לא מעט תגובות בקרב הצופים החרדים שחשו כי הקליפ פחות מדבר את שפתם ואני יכול להבין את זה. גם אני סבור שלא מדובר בקליפ שמכוון לבנות בית יעקב או ילדי חיידרים, אך לא מדובר במשהו שחורג באופן בעייתי מגבולות הצניעות הבסיסיים.
הייתי שמח בהחלט אם אמנים מסוגו של עקיבא היו רגישים יותר לניואנסים החרדים והיו מתאימים את הקליפים שלהם גם לקהל הגדול הזה.
|-
-|
ולפינת השירים האהובים עליכם השבוע:
-
במקום הראשון נמצא הזמר והיוצר 'עקיבא' עם הסינגל קליפ החדש שלו "יש בך הכל".
-
במקום השני ניצב שרולי ברונכר עם הסינגל קליפ החדש שלו "קופא מקור", הפעם שיר רגוע יותר ממה שאנו רגילים לו.
-
במקום השלישי ניצב המעבד והיוצר יואלי דיקמן שמארח את ילד הפלא מוטי גרינבוים בשיר "חלום לגדול".
|-שבת שלום !!!-|
||אם זה לא טוב מבחינת הצוות אפשר למחוק
וגם לא הצלחתי לערוך את הקטגוריה המתאימה לזה || -
-
|-והשבוע-|
|-ככה צריכה להישמע מוזיקה חסידית ב-2022-|
|-אם כבר אתם רוצים לעשות מוזיקה חסידית שתשמע כזו ועדיין תהיה עדכנית, למבקר המוזיקה נתנאל לייפר, יש את המתכון מתוך האלבום החדש של איתן כ"ץ-|
|-
-|לעשות מוזיקה חסידית טובה, כזו שאמנם מגיעה עם מילים מהמקורות אך עם לחנים חדשים ומקוריים, כזו עם אווירה מוזיקלית מרעננת מחד אך אותנטית מאידך, זו משימה לא פשוטה בכלל. במגירה הנהדרת הזו אפשר לשים את נפתלי קמפה וגם את חתן הטור של היום - איתן כ"ץ. אלבומו החדש "תרומה" הוא שילוב מעניין של מוזיקה חסידית אקוסטית, מלאת רגש ונשמה ומידי פעם גם התחכמויות מוזיקליות ייחודיות.
איתן כ"ץ הוא מוזיקאי מצוין, זמר מרגש, נגן גיטרה מחונן ומלחין פורה. הוא עומד מאחורי כמה להיטים גדולים כמו "כי קרוב", "למענך" ועוד. אם יצא לכם לצפות במופע הלייב שלו בירושלים, תוכלו לראות את האנרגיות הייחודיות שהוא מכניס בקהל והחיבור העמוק לרוחניות שניכר שהוא אינו מסתכם רק במוזיקה.
האלבום החדש "תרומה" הוא אלבומו ה-11 של כ"ץ, חלקם אלבומים בהם הוא מבצע ניגונים של ר' שלמה קרליבך או אלבומי מופע לייב, אך האלבום החדש הוא אלבום מקורי בהחלט, כולו מלחניו של כ"ץ. שניים מהשירים באלבום הם ניגונים ללא מילים - "ניגון גאולה" שפותח את האלבום ו"ניגון על הגג" בו הוא מארח את הזמר החסידי לוי פאלקוביץ' לניגון שכולו שמחה והתלהבות וגם היתול באווירה פורימית קמעה.
שיר הנושא של האלבום אותו עיבד רמב"ם אגבבייב - "תרומה" הוא שיר מעניין במיוחד מבחינת הלחן שלו, מורכב מעט יותר מלחניו הרגילים של כ"ץ, במיוחד בחלקו השלישי של השיר, כשכ"ץ משחק במז'ור ובמינור של הסולם והופך את הלחן למעניין וייחודי.
אני ממליץ לכם בחום להאזין גם לשיר "ונחה" הקסום לדואט הנפלא עם ג'ואי ניוקם "לולי" ל"כי קל מלך" הקצבי והכיפי, ל"באנו" המרגש ובכלל לאלבום כולו, שתפור בול למידותיהם של בחורי ישיבה חמושי גיטרה ובעלי יכולת הרמונית. שירי האלבום הם פשוט מושלמים לשירה בציבור מכל הבחינות והתחושה היא שכ"ץ שהפיק את האלבום בעצמו וגם היה המעבד בחלק משירי האלבום (לצד רמב"ם אגבבייב, דני פלאם וג'סטין מולינס), עושה את זה בצורה מכוונת ונכונה כדי להפוך את המוזיקה שלו לנגישה ונעימה.
איתן כ"ץ הוא מוזיקה חסידית עדכנית ומרגשת ואני כולי תקווה שהאלבום הקסום הזה יקבל את ההכרה לה הוא ראוי בצדק רב.
|-פינת השירים האהובים עליכם השבוע:-|
במקום הראשון: להקות החתונה שהתאחדו לקליפ משותף. לקראת חג הפורים חברו הלהקות המובילות בציבור הדתי לאומי - 'מזמור שיר', 'אהללה', 'להבה', 'שיר חדש', 'לב טהור', ו'נכספה' לקליפ משותף ומלא בפרגון ושמחה. לפי המספרים נראה שגם אתם אהבתם את זה.
במקום השני: הזמר אלי הרצליך והרמיקס שלו לשיר הפורים שלו משנה שעברה "ובכל מדינה".
במקום השלישי: את המקום הזה חולקים שני שירים האחד מפתיע למדי, הזמר החסידי פייבל גרינברג והסינגל החדש שלו "רחם עלינו" ואילו יחד איתו נמצא השיר "זית רענן" מתוך הפרויקט של גולדין אותו מבצעים ישי לפידות ומנדי שפירו.
|-שבת שלום !!!-|
-
|-והשבוע המסע החמישי והמפתיע של היוצר החשוב והמשפיע-|
|-מבקר המוזיקה של 'כיכר השבת', נתנאל לייפר, האזין לאלבומו החמישי והמפתיע של היוצר החשוב ביותר במוזיקה היהודית באנגלית, אייבי רוטנברג - "ג'ורניז 5", וזה מה שהוא חושב עליו-|
חשבתי שזה לא יקרה כבר... חשבתי שנסתפק בארבעת האלבומים המופלאים שכבר יש לנו, אבל אחרי 18 שנה, חובבי המוזיקה היהודית קיבלו החודש מתנה של ממש - אלבום חדש מבית היוצר של המלחין והיוצר אייבי רוטנברג - "ג'ורניז 5" - (מסעות 5).
למי שלא בקיא, מדובר בסדרת האלבומים המשפיעה והחשובה ביותר במוזיקה היהודית באנגלית. האלבום הראשון מהסדרה יצא בשנת 1984 והאלבום האחרון, הרביעי במספר, יצא בשנת 2003. רוטנברג שאינו מתפרנס מהמוזיקה אלא מעסקי הטקסטיל, לא כתב מאז שום שיר במשך 14 שנה, אז נוצר השיר הראשון מתוך הפרויקט "על הצדיקים", שהוביל בסופו של דבר ליצירת האלבום החדש.
|-
-|רוטנברג, הוא אחד המלחינים הגדולים במוזיקה החסידית, אתם בוודאי מכירים את "המלאך", "אחינו כל בית ישראל", "אני מאמין" ועוד שירים רבים מבית היוצר שלו והפרויקטים הרבים שיצר במהלך השנים החל בסדרת "לב ונפש", "דבקות", "אש", סדרת הילדים המעולה - "מכונת המידות המופלאה" ועוד. סדרת ג'ורניז היא הצד היצירתי שלו בו הוא לא רק מלחין את המילים מהמקורות אלא גם כותב את כולן. רוטנברג כתב ל'ג'ורניז' להיטי ענק דוגמת "נשמהל'ה" שביצע מרדכי בן דוד, "ממוריז" שביצעו אברהם פריד ומרדכי בן דוד ב'אוהל', "מאמא רחל" שביצע יעקב שוואקי באלבום הרביעי ושירים רבים נוספים שצרובים בלב חובבי המוזיקה היהודית באנגלית.
מדובר בסדרה אייקונית בכל קנה מידה, שהשפיעה באופן משמעותי מאד על המוזיקה החסידית והכתיבה המקורית בה באנגלית. רוטנברג הוא מספר סיפורים מוכשר, רבים משיריו הם סיפורים מרגשים ונוגעים במיוחד לצד שירים מלאי הומור וחיוך, ציפייה לגאולה ואחדות ישראל. הוא כותב רבות על נושא השואה ובניית העולם היהודי לאחריה, בשירים נוגעים במיוחד.
באלבומים הקודמים בסדרה התארחו זמרים רבים ביניהם מרדכי בן דוד, יעקב שוואקי, משה יס ז"ל, ריבי שוובל, גרשון ורובה וזמרים נוספים, הפעם רוטנברג לקח את זה צעד נוסף קדימה. באלבום החדש מתארח בכל שיר אחד מגדולי הזמר היהודי בארה"ב כולל אברהם פריד, שולם למר, בני פרידמן, היום השמיני, מרדכי שפירא, שלומי גרטנר, לב טהור, המכביטס, ברוך לוין, שלמה שמחה, ג'ואי ניוקם, גרשון ורובה ועוד. מדובר בהגשמת חלומות של ממש עבור רבים מהם שגדלו על סדרת המופת ורק חלמו להשתתף ולהיות חלק ממנה בעצמם.
למרות היותו יוצר ומלחין פורה בעצמו, האלבום החדש מלא ועמוס במחוות ליוצרים אחרים הן בביצועים והן בשירים עצמם. האלבום נפתח בביצוע של בני פרידמן לשיר "חברים כל ישראל", ביצוע מלא חיות ותקווה ללחן שאינו של רוטנברג, אלא מארש בובאי של ר' אלימלך אפטרגוט שכמובן הותאם למילים על ידי רוטנברג. זהו לא הלחן היחיד באלבום שאינו של רוטנברג עצמו - חמישה שירים מתוכו נכתבו והולחנו בידי ילדיו של רוטנברג ובאופן לא מפתיע על עץ תפוח לא צומח גזר... לדבריו של רוטנברג, השירים שקיבל מילדיו סייעו לו מאד בהחלטה להוציא את האלבום, שכן כבר היו בידיו שישה שירים חדשים ואיכותיים (מלבד "על הצדיקים").
כמיטב המסורת, רוטנברג גם מבצע באלבום שיר מחווה ללהיט שלו "יש לנו את המוזיקה" מהאלבום השלישי בסדרה בו הוא נותן כבוד לכל יוצרי המוזיקה היהודית ב-25 השנים האחרונות. השיר הראשון התייחס ל-25 השנים לפני יציאת האלבום (1992) והפעם הוא מתייחס ל-25 השנה האחרונות, כשרוטנברג מזכיר בהומור והערכה את מיטב הזמרים והיוצרים גם אלו הצעירים ממש ומפרגן להם בצעד שכמעט לא נראה כמותו במוזיקה היהודית. היכולת הזו של רוטנברג לפרגן בלב רחב כל כך היא פשוט מיוחדת ומחממת לב. תחשבו מה חש זמר צעיר כשרוטנברג, בכיר הכותבים והמלחינים בשפה האנגלית, בחר לשבץ את שמו בסדרה המצליחה.
מחווה יפה נוספת, היא הרצועה בה מספר אייבי רוטנברג על הזמר והיוצר משה יס ז"ל, איתו עבד באלבומים הראשונים של ג'ורניז ומיד אחריה הוא מבצע יחד עם בנו של יס, תלי, את השיר "אין בישול בכלי שלישי", שיר הומוריסטי שכתב משה יס שנועד להעביר את נושא הכלי שלישי בשבת בדרך ייחודית ומשעשעת, כשהוא מחדד כי מדובר בפסק של הגר"מ פיינשטיין.
אל תפספסו על "על הצדיקים" הנפלא עם אברהם פריד, את "עיירתי הקטנה", המרגש עם שולם למר, את "ברוך השם שבת", שיר קבלת השבת המושלם עם שלומי גרטנר ואת "הטבעת" המרגש אותו מבצע רוטנברג בעצמו, שיר שכתבה והלחינה בתו שיפי.
מעט הפריע לי השיר "אצבעות המזל" בביצועו של גרשון ורובה. מדובר בשיר ישן, שורובה כבר ביצע באלבום סולו שלו לפני 24 שנה. בשיר שכתב והלחין רוטנברג הוא מתאר את גיבור השיר כמכור להימורים שמאבד את כל כספו בהימור על קרב אגרוף ולאחר שמקבל הלוואה מרב הקהילה הוא חוזר לעולם ההימורים, אלא שהפעם הוא גם תורם מכספי הזכיות לבניית בית כנסת. אני מבין את הרעיון במסר שגם המהמר שרחוק כל כך מהיהדות התגלה כבעל נשמה יהודית, אך עדיין אני חש שישנה תחושה של סלחנות כלפי תופעת ההימורים.
ההפקה המוזיקלית של האלבום מוקפדת במיוחד, ומורגש היטב כי כל תו נמצא במקומו לאחר מחשבה רבה. המפיק המוזיקלי המרכזי של האלבום לצדו של אייבי רוטנברג היה המעבד דני גרוס. כמו כן מעבדים באלבום גם הפסנתרן לייב יעקב ריגלר המצוין שאחראי ליצירת האמנות "עיירתי הקטנה", שמעובדת כמו מחזמר בברודוואי ול"מסע בים" אותו עיבד בסגנונו של המוזיקאי יאני, לצדו של חתנו של רוטנברג, נחום לויטן. מעבד נוסף באלבום הוא הפסנתרן ירון גרשובסקי.
אני מניח שרבים יתהו עד כמה מתאים האלבום לאוזניים ישראליות, התשובה לכך פשוטה למדי, גם אם אינכם מבינים מילה באנגלית, תוכלו ליהנות מהלחנים המעולים וקולות מיטב הזמרים במוזיקה היהודית באנגלית. אם אתם מבינים אפילו מעט אנגלית, תהנו עוד יותר כשתשבו מול חוברת המילים ותתענגו על השירים המשובחים של האלבום.
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
|-ולסיום, פינת השיר האהוב עליכם.-|
|-בשבועיים האחרונים הטור לא עלה בגלל ימי הפורים ובגלל ימי השבעה על מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל, בהן הרגשתי שאין זה מן הראוי לעסוק בטפל. לכן הפינה השבוע תסכם את השבועיים האחרונים ותתן את חמשת המקומות הראשונים.-|
|-במקום הראשון: ללא כל עוררים ובפער ענק על פני שאר השירים בשבועות האחרונים, השיר החדש של ישי ריבו - "לא נפסיק לחלום", שיר ציפייה למשיח, שיצא בעקבות האירועים העולמיים.-|
|-במקום השני: ניצב הזמר איציק דדיה עם הסינגל החדש שלו "לראות את הטוב" שכתב והלחין לו נתנאל בן גיאת.-|
|-במקום השלישי: הדואט של יעקב שוואקי ושמעון לוי - "אין דבר רע". הלחן של שמעון לוי ניצול הפיגוע בבית ישראל.-|
|-במקום הרביעי: גד אלבז עם שני קליפי הפורים שלו "אחשוורוש" ו"ונהפוך" שניהם זכו למספרים מרשימים במיוחד.-|
|-במקום החמישי: נהוראי אריאלי עם הסינגל החדש שלו "תלוי בנו", אותו כתב והלחין בעצמו.-|
|-שבת שלום!!!-|
-
#anchor(מהפך: מרדכי בן דוד איבד את מגע הקסם שלו?!)
|-מבקר המוזיקה של 'כיכר השבת', נתנאל לייפר, האזין לאלבומו החדש של הזמר החסידי הוותיק, מרדכי בן דוד - "השפעות" וחזר כדי לספר לכם מה הוא חושב על האלבום-|
|-
-|חובבי המוזיקה החסידית, התרגשו בחודש האחרון לקראת אלבומו החדש של גדול הזמר החסידי, מרדכי בן דוד - "השפעות". האלבום כולו מלחניו של המלחין חזקי וייס, מגיע חמש שנים אחרי אלבומו האחרון של מרדכי בן דוד - "צעקה".
לפני שאני מתייחס לפרטי האלבום, אכתוב משהו כללי על המוזיקה החסידית. באוזניים בהן כבר שמענו את ישי ריבו, חנן בן ארי ונפתלי קמפה ואפילו את אברהם פריד ובני פרידמן, קשה כבר לשפוט מוזיקה חסידית שמרנית באופן נקי. כשהאזנו לראשונה לאלבום "אין עוד מלבדו" לדוגמא, הגענו אליו עם אוזניים של מוזיקה חסידית כמעט באופן טהור, הציפיות שלנו היו שונות וממילא גם ההאזנה שלנו. לא ניתן ולא הוגן להתייחס לאלבום החדש באותה צורה, העולם השתנה לחלוטין, המוזיקה ה"אלטרנטיבית" הפכה למיינסטרים וה"מיינסטרים" הפך לתת ז'אנר שכבודו במקומו מונח, אך הוא בהחלט לא מרכז המוזיקה המושמעת והמואזנת בקרב הציבור.
רבים אולי לא יסכימו איתי עם מסקנה זו, הם עדיין מאזינים למוזיקה חסידית, אך קשה להתעלם מהעובדה שהמוזיקה הזו פחות ופחות מושמעת, פחות ופחות חומרים חדשים יוצאים בה ולמעשה היא נמצאת כמעט ורק באולמות החתונות, לשם היא מתאימה מאד. בנגני המוזיקה של הבחורים לא תמצאו כמעט מוזיקה חסידית, הטעם המוזיקלי הציבורי השתנה בין אם אתם אוהבים את זה ובין אם לא.
הדבר שהכי "מוריד" לנו מאלבום חדש, הן הציפיות. כשאנו באים עם ציפייה חסרת אחיזה במציאות, מנסים למצוא במרדכי בן דוד המצוין בתחומו את הריגוש והעניין שמצאנו במוזיקה המודרנית יותר. אז בואו ונהיה מציאותיים, האלבום החדש הוא לחלוטין נעים להאזנה. מרדכי בן דוד הוא מבצע נעים במיוחד והעיבודים של מיטב המעבדים במוזיקה החסידית - משה ואלי לאופר, יהודה גלילי, אלי לשינסקי ואבי סינגולדה, עוטפים את השירים באופן נעים. אך למרות כל אלו, לא מדובר באלבום שיגרום לכם לחוש משהו חדש ומסעיר, הוא עוד מאותו הדבר, שנשמע אותו הדבר כבר שנים רבות, מי שאוהב ומאזין עדיין למוזיקה החסידית הישנה, יאהב גם את האלבום החדש ומי שלא, ירגיש שמדובר באלבום חסר חשיבות ואפילו סתמי, סתמי מידי.
הלחנים של וייס, לא מכאיבים לאוזן, אבל פעמים רבות פשוטים מידי. התרגלנו כבר במוזיקה היהודית לשירים עם "סי פראט" ולחן מורכב יותר, עם פזמונים בולטים וגם טקסטים לא רק מהמקורות, במקרה של וייס זה לא תמיד קורה וישנה תחושה שהעיבוד או שמו של הזמר המבצע נועדו להציל שיר בינוני (במקרה הטוב) מלהעלם במגירה בה היה אמור להיכנס לעולמי עד. הם לא שירים רעים, רובם פשוט פשוטים מידי, דלים מידי, למרות שיש כאלה שיטענו שאולי זה דווקא הכוח שלהם.
ההפקה המוזיקלית של האלבום שמרנית למדי עם כמה יציאות אלקטרוניות דוגמת שיר הפתיחה של האלבום "לך יוצר הכל" בעיבודם של אלי לאופר ואלי לשינסקי. השיר הזה בהחלט יכול להתאים לריקודי החתונות אם כי כמובן יצטרך לעבור גם "המרה" למקצב הרוק. שוב מדובר בלחן פשוט במיוחד אולי פשוט מידי, אבל זורם וקליל ובהחלט עם פוטנציאל להיטי.
ממליץ לכם גם להקשיב ל"מלוא כל הארץ כבודו" גם הוא משלב אווירה אלקטרונית בעיבודו של יהודה גלילי המצוין, "השם ישמור" עם הלחן הדל אבל עם קטע המעבר המצוין בלחנו של המעבד משה לאופר, "עיניי וליבי" השקט והמרגש ואם אתם ממש מחפשים את האולד סקול במיטבו "ואהבתך" יושב לגמרי על המשבצת הזו בעיבודו של משה לאופר.
אני חייב לציין את העטיפה המוזרה או יותר נכון את ה"ספר" בעל ה-32 עמודים שמצורף לאלבום, כעשרים עמודים ממנו רק תודות... החל במרדכי בן דוד, יידל ורדיגר שישב על עמדת המפיק אם כי אני לא באמת מבין איפה טביעת היד שלו ניכרת בפרויקט הזה, יוסי טיברג שגם היה קשור להפקה וכמובן המלחין חזקי וייס. עשרים עמודי הלל ותודה זה שיא מגוחך שעדיין לא פגשתי. אי אפשר להתעלם גם מהעברית הקלוקלת במיוחד, בצורה מביכה וחסרת כל היגיון, לא היה ישראלי אחד בהפקה שיכל לקרוא את זה, להזדעזע ולבצע עריכה בסיסית? לא יכול להבין את זה.
לסיכום, מרדכי בן דוד הוא מגיש נהדר, למרות שהוא כבר לא מצעירי הצאן, הוא עדיין מבצע איכותי במיוחד, כמובן שהייתי שמח ללחנים מעניינים יותר ואני מקווה מאד שנראה את זה באלבום הבא שלו שעל פי השמועות נמצא ממש בקיץ הקרוב אלינו. חובבי המוזיקה החסידית ואוהדיו של מרדכי בן דוד, יכולים למצוא לא מעט רגעי נחת באלבום, אלו שרגילים לשמוע מוזיקה מודרנית יותר, חכו אולי לאלבום הבא, נראה מה הוא מבשל לנו.
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
|-ולפינת השירים האהובים עליכם הגולשים, השבוע:-|
• את המקום הראשון במספר הכניסות לוקח בקלות שרולי ברונכר עם הסינגל החדש שלו "די". ברונכר שמצליח כל פעם לעורר סערות סביב שיריו עושה זאת שוב עם צפיות רבות וגם מאות תגובות.
• את המקום השני חולקים שניים, אברהם פריד שהוציא סוף סוף את הלהיט המשותף שלו עם יוסי גרין "ויושע" בגרסת הלייב מתוך המופע בבריכת הסולטן ומשה קליין עם הסינגל קליפ החדש שלו "היום".
• במקום השלישי: יוסף חיים בוסקילה עם השיר "תן לי אור".
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
|-שבוע טוב !!!-|
-
ב בן מנחם התייחס לנושא זה ב
-
א אחות קטנה התייחס לנושא זה ב
-
ת תמר 7 התייחס לנושא זה ב
-
ת תמר 7 התייחס לנושא זה ב
-
E Eti התייחס לנושא זה ב
-
מ משה 0527 התייחס לנושא זה ב
-
|-לא תאמינו: אפשר "לשמוע ווקאלי" עם חיוך רחב-|
|-מבקר המוזיקה של 'כיכר השבת' האזין לאלבום האקאפלה החדש של הזמר והיוצר ארי גולדוואג - "אקאפלה סול 9", וחזר כדי לספר לכם האם גולדוואג מצליח לעמוד בסטנדרט?! -|
|-
-|
ימי ספירת העומר הגיעו ואיתם גם המסורת של הזמר היוצר ארי גולדוואג, שמוציא מדי שנה בימים אלו אלבום מוזיקה ווקאלית בסדרת 'אקאפלה סול' הנעימה שלו.
מבלי להיכנס לדיון ההלכתי סביב מוזיקת אקאפלה בימי ספירת העומר, ארי גולדוואג אוהב לעשות מוזיקה ווקאלית שמחה וזה לא מובן מאליו. כשעושים מוזיקה ווקאלית, הרבה פעמים בורחים דווקא למקום של מוזיקה איטית. מוזיקה איטית קלה יותר עיבוד, מסובכת מבחינת הדרישות המוזיקליות שנאלצות לדמות את המקצב ועוד, אבל גולדוואג בהחלט לא בורח מכך ויוצר מוזיקה משולבת במקצבים מהירים ואיטיים כאחד.
כשאני מאזין לאלבום החדש של גולדוואג, המוזיקה פשוט נעימה לי. מוזיקה נועדה לעשות לנו נעים באוזן ואת זה גולדוואג עושה ובגדול. נכון, יש אמנים שעושים מוזיקה ווקאלית מורכבת יותר, עם ביט בוקס מקצועי יותר, אבל במבחן התוצאה - האם נעים לשמוע אותו, התשובה היא חד משמעית כן וזה אחד הדברים הכי חשובים במוזיקה.
באלבום החדש בסדרת האקאפלה שלו, גולדוואג משלב שירים מאלבומו החדש והכיפי שיצא ממש לפני חג הפסח בשילוב שירים ישנים יותר שלו. זהו כבר אלבומו התשיעי של גולדוואג בסדרה זו, ומפעם לפעם רמת הביצוע עולה והופכת לטובה יותר.
|-
-|האלבום החדש מכיל 11 רצועות והוא נפתח בלהיט של אלבומו האחרון והחדש - "גישמאק להיות יהודי". כל השירים מלבד שניים (גם הם מתוך אלבומו האחרון), הם בלחניו של גולדוואג, מלחין ויוצר מוכשר, שיצר בשנים האחרונות לא מעט להיטי ענק דוגמת 'עברי אנוכי', 'יש תקווה', 'עם אחד', 'לא נפסיק לרקוד' ועוד, כשגולדוואג אחראי באלבום החדש גם על ההפקה והעיבודים המוזיקליים.
אל תפספסו את 'מה רבו' עם איציק קפלוביץ את 'אחת שאלתי' המרגש עם חזקי ליבוביץ', 'דרור יקרא' כיפי, את 'משה' היפיפה ואת 'ליום האחרון' שחותם את האלבום.
אני כמובן ממליץ לכם לאחר ספירת העומר להאזין לאלבום החדש וה"רגיל" של גולדוואג. זהו אלבום שמח מלא באנרגיות חיוביות, דבר שבהחלט אין הרבה במחוזותינו, אבל תוכלו כבר עכשיו לקבל טעימה איכותית משירים אלו באלבום הווקאלי שלו.
|-שבת שלום!!!!-|
-
|-%(#ff0000)[הזמרים שעדיף שלא יוציאו "מוזיקה ווקאלית"]-|
|-%(#0007ff)[מבקר המוזיקה של 'כיכר השבת', נתנאל לייפר, מעלה את הרף בכל הנוגע למוזיקה ווקאלית וחוזר לספר לכם על אלבום הווקאל החדש שכדאי לכם להאזין לו בימי הספירה, אבל לא רק...]-|
כעורך מדור המוזיקה המצליח, באתר החרדי הגדול בעולם - 'כיכר השבת', אני שמח להצביע על עליית מדרגה של ממש בכל הנוגע למוזיקה ווקאלית. אם בעבר ראינו רמה מקצועית גבוהה רק בלהקות האמריקאיות בתחום, דוגמת 'המכביטס' או Six13 הנהדרות, כיום אני מקבל מידי יום שירים ברמת עיבוד וסאונד שלא נופלת מהם במאומה, וזה לא מובן מאליו בכלל.
כאן המקום לכבוד והברכה לאמנים דוגמת יונתן שטרן שהיה מחלוצי הבאת האיכות והמקצועיות בתחום זה לישראל, מאיר בן דרור, מאיר חג'בי, משה קליין ואפילו מצטרף חדש לז'אנר - יונתן רזאל.
כחובב מוזיקה יהודית וחובב מוזיקה ווקאלית, אני כמובן שמח מאד. מי שמשלם את ה"מחיר", הם אלו שעדיין חושבים שניתן לקחת את ערוץ השירה שלהם, להפריד אותו מהמוזיקה, לנגן עליו "מוזיקה ווקאלית" עם צלילי מקהלה שיש באורגן, ולהעלות את זה לרשת כ"מוזיקה ווקאלית".
אז זהו שלא.
נגמרו הימים בהם צרכני המוזיקה היהודית שמעו מוזיקה עבשה ולא מקצועית בימי ספירת העומר. אמנים צריכים להבין שאם הם רוצים לקבל במה ומקום, הם צריכים להתחיל להשקיע והרבה. התחילו להאזין לחומרים הקיימים בשוק והתאימו את עצמכם לסטנדרט המבורך.
השבוע, אתמקד באלבומו החדש של הזמר והיוצר מאיר בן דרור - "לבבות" בהפקתו המוזיקלית ועיבודיו של אמן האקאפלה, יונתן שטרן. זהו אלבומו השני של בן דרור, שהוציא בשנה שעברה את אלבום הבכורה שלו - "תמיד עמך" אף הוא ווקאלי בלבד.
האלבום מורכב ברובו המוחלט מגרסאות כיסוי ווקאליות איכותיות ללהיטי מוזיקה יהודית וחסידית מהתקופה האחרונה וגם מעט מהעבר. בן דרור פותח את האלבום ב"בוקר טוב" של מרדכי שפירא אותו הלחין שפירא בעצמו מתוך אלבומו האחרון "הכל משמים". העיבודים של יונתן בן דרור לשיר זה ובכלל באלבום, מדמים את הביצוע המקורי מבחינת המקצב והאווירה אך עדיין שומרים על האווירה הווקאלית כשברור שמדובר בקולות אנושיים.
בן דרור, חובב מוזיקה חסידית ישנה, מחדש באלבום את שירו של ר' יו"ט עהרליך "תחיית המתים" שהופיע בגרסתו העברית באלבום הראשון בסדרת "אוצרות יהודיים" של אברהם פריד. מדובר בבחירה לא שגרתית במיוחד שכן לא מדובר בלהיט היסטרי גם בזמנו, אך התוצאה מעניינת.
שיר הנושא של האלבום - "לבבות" הוא השיר המקורי היחיד של בן דרור באלבום. מדובר בשיר שיצא כבר בעבר בעיבוד מוזיקלי "רגיל" וכעת מקבל גרסה ווקאלית.
באלבום יש גם ביצועים ל"לחיים" של יעקב שוואקי, "תאיר את דרכי" של משה קליין (שהוציא בדיוק בעצמו גרסה ווקאלית לשירו), "זוכר אני" של ישי ריבו, "יש בך הכל" של עקיבא וגם שתי מחרוזות, האחת של שירי שבת בה מארח בן דרור את הזמר דב הנדלר, מי שלפני כ-20 שנה הוציא שני אלבומים חסידיים ומחרוזת נוספת "אשרינו", שירי אשרינו בלחנים שונים.
ההפקה המוזיקלית המוקפדת של יונתן שטרן, הופכת את האלבום הזה כמו קודמו של בן דרור, לאלבום איכותי במיוחד. אלבום שאפשר בכיף לשמוע לא רק בימי ספירת העומר, אלא גם במהלך השנה כולה. כששטרן חתום על פרויקט, אתה יכול להיות סמוך ובטוח שמדובר ביצירה מוקפדת ואיכותית שתמיד יהיה כיף להאזין לה.
אלבומים מסוג זה, שומרים על הרמה הגבוהה של היצירה הווקאלית היהודית ובן דרור בעל הקול הנעים, ראוי להערכה על ההשקעה, הבחירות הנכונות והדיוק.
|-%(#00ff9d)[ובפינת השירים האהובים עליכם השבוע:]-|
במקום הראשון בפער גדול, הזמר והיוצר מאיר חג'בי עם הביצוע הווקאלי שלו ל"לא נפסיק לחלום" של ישי ריבו.
במקום השני הזמר משה קליין עם הביצוע שלו לשירו -"תאיר את דרכי".
במקום השלישי הזמר והיוצר יונתן רזאל עם הביצוע ל"מהגר" והזמר והיוצר ארי גולדוואג עם הלהיט החדש שלו "גישמאק להיות יהודי" שזכה לקליפ ווקאלי חדש.
|-%(#9800ff)[שבת שלום !!!]-|
-
|-איך מייצרים מוזיקה ווקאלית טובה, אבל לא מדי טובה?!-|
|-מבקר המוזיקה של 'כיכר השבת', נתנאל לייפר, בטור ביקורת על כמה מהסינגלים הווקאליים שיצאו בשבוע האחרון. האם עיבוד ווקאלי טוב מידי יכול להפוך גם לחיסרון?!-|
|-
-|
הזמר והזקן ירון בר, בחר "להפציץ" אותנו השבוע בלא פחות משלושה ביצועים ווקאלים מחודשים לשיריו. אני מבין את סד הזמנים והרצון להספיק ולהיות מושמע כמה שיותר פעמים עד ל"ג בעומר שמגיע בעוד כשבוע, וכנראה זה מה שעומד מאחורי השחרור של שלושת השירים המשובחים יחד.
הבשורה הכיפית מבחינתי, מעבר לשירתו הנעימה של ירון, היא העובדה שצמד המוכשרים אלי קליין ואיצי ברי, חתומים על העיבוד הווקאלי האיכותי. קליין וברי לא הרבו בעבר ליצור מוזיקה ווקאלית, אבל בימי ספירת העומר השנה מתברר באופן לא מפתיע שהם יודעים לעשות את זה מצוין.
מתוך השלושה אהבתי במיוחד את הביצוע ל"שלהבת הנשמה" בלחן היפיפה של אלי קליין, שקיבל עיבוד כיפי במיוחד, עיבוד שאני בהחלט אהנה לשמוע לא רק בימי ספירת העומר.
העיבודים של קליין וברי כמו גם עיבודים ברמה כזו מצדם של יונתן שטרן, מוטי K, מנחם מוניס ואמני אקפלה אחרים, מעלים תמיד את השאלה מה משמעות המוזיקה הווקאלית, האם המטרה היא להישמע "לא מוזיקה" או שהכל כשר כל זמן שאכן מדובר בקולות אנושיים מוקלטים.
מעבר לנושא ההלכתי, באופן אישי אני מעדיף עיבודים שנשמעים ווקאליים באופן ברור, עם כמה שפחות סינטוזים וטיפול של פלאגינים. אני רוצה לשמוע את הקול האנושי יוצר הרמוניות. בן אדם שנשמע כמו גיטרה לא מרגש אותי, אני מעדיף גיטרה אמיתית. כמובן ששירת בס או צלילי הביט בוקס צריכים טיפול ברמת הסאונד, אבל צריך ואפשר לעשות את זה בצורה עדינה ששומרת על תחושת הקול האנושי.
דוגמא טובה להתייחסות היא השיר "וספרתם" של הזמר והיוצר החב"די יואי (יוסף) מוכניק, שמארח את המעבד והיוצר יונתן שטרן לדואט. העיבוד של שטרן במקרה הזה מדמה מאד מוזיקת דאנס/פופ ממשית בעיקר בכל הנוגע למקצב התוסס. אני חייב לציין שאהבתי הרבה יותר את הגרסה הווקאלית של שטרן על פני הגרסה המקורית עם המוזיקה שהוציא מוכניק לפני כשנה.
אני מבין את האילוץ של שטרן ללכת לכיוון הפחות "ווקאלי" מהרגלו, המקצב הפופי של השיר הכריח את העיבוד לכיוון המסונטז יותר, אך שטרן עדיין הצליח לשמור על הסאונד הווקאלי בעיקר בליווי של קולו כשהצטרפותו לדואט הופכת את השיר למרענן וכיפי יותר מהמקור.
מוכניק הוציא בשנה האחרונה כמה שירים פרי לחניו והאווירה בשיריו תמיד קלילה וכיפית, כך שאם עדיין לא הכרתם את הבחור הזה אני ממליץ לכם (אחרי ספירת העומר) לחפש את שיריו.
חובבי המוזיקה הווקאלית הפשוטה והישנה יתענגו על הסינגל קליפ החדש של מקהלת 'מלכות' - "לכל קהלא", בו מארחת המקהלה החסידית המצליחה עשרה סולנים מבוגריה, זאנוויל ויינברגר, מוטי ויזל, אבריימי לונגר, ברוך ויזל, יואלי דווידוביץ, יוסל לייפער, חיים פולק, פיני פולק, יואלי ויינברגר ופנחס ביכלר מנצח המקהלה.
במקרה של 'מלכות' מדובר בעיבוד ווקאלי פשוט כמעט נטו וללא התערבויות ממוחשבות רבות מידי. העיבוד מתבסס על קולות אנושיים רבים שעוטפים את הסולנים בעיקר באקורדים ארוכים ותשובות מוזיקליות בסגנון הנהוג במקהלות החזנות.
הזמרים האורחים שהוזמנו לביצוע כחלק מחגיגות העשור למקהלה, מבצעים ברגש רב את היצירה שנבחרה - יצירה בעלזאית בלחנו של ר' שלמה קאליש באורך של למעלה מעשר דקות. מדובר ביצירה כבדה למדי שפונה יותר לאוזניים חסידיות ויהיה מעניין לראות כיצד היא תתקבל בקרב קהלים נוספים.
במקום הראשון: הזמר והיוצר ארי גולדוואג עם הלהיט החדש שלו "גישמאק להיות יהודי" בגרסה הווקאלית.
במקום השני: הזמר והיוצר נהוראי אריאלי עם הגרסה הווקאלית שלו ל"תלוי בנו".
במקום השלישי: מוטי וייס וארי גולד בדואט שלהם "אהבת תורה" כמובן אף הוא בגרסה הווקאלית.
|-שבת שלום !!!-|
-
מעלה לכם /ן את הביקורות מה3 שבועות האחרונים שהתפרסמו !!
האם יוני Z חלק מ'ליגת העל' של הפופ היהודי?
הזמר והיוצר יוני Z השיק את אלבומו השני "אהבה"; מבקר המוזיקה של 'כיכר השבת', נתנאל לייפר, חוזר בטורו השבועי כדי לספר לכם מה הוא חושב על האלבום ועל יוני עצמו
הפופ היהודי-אמריקאי הפך בשנים האחרונות לז'אנר מצליח במיוחד, עם כמה כוכבים גדולים, כבני פרידמן ומרדכי שפירא. מי שלגמרי נכנס לליגה הזו עם האלבום החדש שלו, הוא הזמר והיוצר, יוני Z (זיגלבוים) שהשיק את האלבום השני שלו - "אהבה" כשהפעם הוא גם המלחין והכותב של רוב שירי האלבום.
יוני Z הוציא את אלבום הבכורה המושקע והמשובח שלו לפני כארבע שנים, אלבום שזכה לשבחים רבים עם כמה להיטים שהושמעו רבות בכלי התקשורת השונים. האלבום החדש לוקח את הקו הזה אפילו צעד אחד קדימה עם הפקה מוזיקלית עדכנית במיוחד באדיבותו של יוני עצמו והמעבד שלוימי זלצמן.
בניגוד לאלבומו הקודם בו הטקסטים ברוב השירים בעברית היו אמנם פופיים, אך מעט מאתגרים יותר מרמת הכתיבה בפופ היהודי אמריקאי הרגיל, הפעם בחר יוני ללכת דווקא על הקו הפשטני במיוחד עם מסרים פשטניים על גבול המנוני קייטנות. ככל הנראה ההחלטה שנראית מודעת הגיעה בניסיון להרחיב את האחיזה שלו בקהל האמריקאי, שמחפש שירים ב"עברית", כאלה שיוכל לשיר ולהבין גם בלי לדעת כמעט עברית.
למרות רמת הטקסטים הסתמית להחריד בחלק גדול מהשירים, רמת ההפקה הגבוהה והאנרגיה המשובחת של יוני מחפה על כך ויוצרת להיטי פופ כיפים לשמיעה והשמעה. את הפופ אנחנו מקבלים לצד שירים חסידיים מקוריים מרגשים ומושקעים, דוגמת "ידיד נפש" ו"בואי בשלום", או אפילו להיטי קומזיץ דוגמת "להודות" הנפלא שהלחין יוני לצד המלחין והיוצר שרולי ליפזייק, אחד השירים הכי יפים באלבום.
בזירת הריקודים בולט הלהיט שפותח את האלבום - "מסיבה", להיט פופ קופצני במיוחד המתאים לחתונות, שיוני כתב והלחין בעצמו. להיט ריקודים נוסף הוא שיר הנושא של האלבום "אהבה" שיר העוסק באהבת חינם הסובל ממעט עודף חילופי מקצבים שקצת מזכירים לי קלידן שלא סגור על המקצב המתאים במהלך אירוע, אבל בהחלט יעזור לכם לקום מהכיסא ולפתוח בריקודים. האזינו גם ל"משיח" הלטיני והכיפי במיוחד שגם הוא מזיז את הרגליים.
אם אני יכול למצוא חצי נקודת אור באלבום מבחינת טקסט עם מסר מעט יותר עמוק - "כוח", שיר בסגנון רוק אצטדיונים אלקטרוני שכתב והלחין יוני, בו הוא למעשה מספר על חייו כזמר שמתרוצץ בין אירועים בעולם. הלחן משובח במיוחד ונשמע כמו להיט פופ בינלאומי מהשורה הראשונה כמו גם ההפקה המוזיקלית המעולה.
אחד השירים היפים באלבום הוא הלהיט "כתר", שיצא גם כקליפ והפך למושמע במיוחד. גם פה יוני כתב והלחין את השיר בעל המסר המרגש נגד ההתבוללות.
ליוני קול גבוה במיוחד ובעל עוצמה רבה והאלבום הוורסטילי מציג את יכולותיו בסגנונות השונים, החל במוזיקה חסידית מרגשת וכלה בפופ סוער ומרקיד, אם כי בסופו של יום מדובר באלבום שיתאים יותר לחובבי הפופ ופחות לכאלו שמחפשים מוזיקה חסידית ישנה ואותנטית.
העובדה, שהוא גם היוצר והמלחין של רוב שירי האלבום ומעורב בעיבודים, מלמדת על הכישרון הרחב של יוני. כמי שמכיר את יוני כבר משיריו הראשונים ויצא לי לפגוש אותו כמה פעמים ולראיין אותו, הוא בחור שאפתן ומשקיען במיוחד והאלבום החדש הוא עוד הוכחה למה שאנחנו כבר יודעים על הזמר והיוצר הזה.
פינת השירים האהובים עליכם:
במקום הראשון: בקלות רבה ובפער גדול, הזמר והיוצר אודי דמארי מארח את איש התקשורת עמי מימון - "שומר החומות".במקום השני: הזמר והיוצר האהוב הראל טל - "ואתה ברחמיך"
במקום השלישי: היוצר המסקרן והמבטיח, 'שמואל' פרדניק -" תעצרו את העולם"
זה מה שיקרה לכם עם האלבום החדש של מרדכי שפירא
מבקר המוזיקה של 'כיכר השבת', נתנאל לייפר, האזין לאלבומו החדש של כוכב הפופ היהודי, מרדכי שפירא, וחזר כדי לספר לכם מה הוא חושב על השירים ורמת היצירה של שפירא
מרדכי שפירא הוא כוכב הפופ הגדול ביותר במוזיקה היהודית כיום. הוא יוצר ומלחין בעצמו חלק גדול משיריו וטביעת האצבע שלו נמצאת בכל שיר באלבום החדש שלו - "אחת". זהו אלבומו (המקורי) הרביעי של שפירא, ומאלבום לאלבום הוא מעלה את רף ההפקה והשיוף של שיריו.למרות שאת האלבום החדש יצרו יחד עם שפירא כמה מפיקים מוזיקליים, הוא אחיד מאד בסגנון וברמה המוזיקלית שלו. ברשימת המעבדים של האלבום נמצאים מיטב המפיקים המוזיקליים החל ממנדי פורטנוי המצוין שפותח את האלבום עם שיר הנושא "אחת", הצמד דניאל קפלר ויאן פרייטור איתם עבד שפירא באלבומים הקודמים, שלומי זלצמן המוכשר, איתי שמעוני שהפיק שירים למיטב היוצרים בישראל וגם שמות חדשים כיהודה פינסקר שהלחין והפיק את הלהיט "אשירה". שפירא כזמר ויוצר וקלידן לא רע, כפי שהראה במופע האחרון שלו בישראל, מעורב בעצמו בחלק מהעיבודים ואף מנגן בקלידים בחלק משירי האלבום.
ניתן לראות שבאלבום החדש ישנם מעט פחות שירים בעברית לעומת האלבום הקודם (5 מול 3 באלבום הנוכחי), אך הטקסטים בעברית מהודקים הרבה יותר והם גם נכתבו בידי כותבים ישראלים, דבר שמשפר את רמת הטקסטים והביצוע של שפירא, שניכר שהקדיש מחשבה הפעם גם להגייה של המילים.
לצד השירים בעברית ובאנגלית (שלושה נוספים) ישנם עוד שישה שירים חסידיים עם מילים מהמקורות, גם הם מופקים לעילא בצורה עדכנית, רובם שירים שקטים יותר. שפירא בוגר מקהלת הילדים של ירחמיאל ביגון "פרחי מיאמי" והחיבה שלו למוזיקה חסידית עדיין קיימת שם.
אלו שעוקבים אחרי הזמר באדיקות בוודאי שמו לב שכמה מהסינגלים שלו מאז האלבום האחרון, לא נכנסו לאלבום החדש למרות שחלקם להיטי ענק דוגמת "אין עוד מלבדו" המלהיב או "והיא שעמדה". האלבום החדש כולל שירים חדשים רבים יחסית וגם לכאלו שמכירים את הסינגלים של שפירא יש המון שירים חדשים לשמוע.
הדבר שהכי בולט באלבום - האנרגיות המתפרצות של שפירא שצפות בכל תו שיוצא מהגרון שלו. אין סיכוי שתצליחו להאזין לאלבום הזה מבלי לזוז על הכיסא ולרצות לפצוח בריקודים סוערים. שפירא הוא אחד היוצרים היותר שמחים בתעשייה והחיוך הרחב שלו מרחף מעל האלבום כולו.
שפירא מציב רף מוזיקלי הפקתי גבוה מאד באלבומיו, רף שמטפס מאלבום לאלבום וזה תענוג גדול מאד.
• •
ביום חמישי שעבר זכיתי להשתתף באירוע "כולה שלי" בבית הכנסת הגדול בירושלים, אירוע ייחודי ומרגש במיוחד במהלכו למדו כאלף המשתתפים כל אחד כמה דפי גמרא ויחד סיימנו את הש"ס כשהלומדים מקבלים במתנה את כרכי הגמרא בהם למדו ונהנים גם מכיבוד קל. האירוע לווה במופע קומזיץ מוזיקלי משובח בו אמנם לא היו הרבה נגנים וכלים על הבמה, אבל הייתה בו בחירת זמרים שהתאימה במיוחד לאירוע וגולת הכותרת: מקהלת בת אלף קולות והמון שמחה ורגש.
מיד לאחר הסיום, עמירן דביר הרקיד את הנוכחים כמה דקות בשירי שמחה ומיד לאחר מכן ליווה את אברומי וינברג המוכשר שביצע את הלהיט הגדול שלו "ברכת כהנים", כשהקהל שר איתו במלוא ההתלהבות. את רשימת המוזיקאים השלימו דוד בן ארזה המרגש שביצע את שירו "לכו למים" גם הוא זוכה למקהלת ענק נלהבת, מופע קומזיץ עם כמה שירים בביצועו של המלחין ר' הלל פלאי וסיום מלהיב עם נפתלי קמפה המצוין שהקפיץ וגם ריגש עם כמה מלהיטיו.
היוזמה הייחודית של נח טוניק הייתה שילוב נהדר בין לימוד תורה ומופע תורני מכובד ומרגש שהיווה הכנה מושלמת לחג השבועות. ירבו יוזמות כאלה בישראל.
ולפינת השירים האהובים עליכם:
במקום הראשון - ובפער גדול ניצב הקליפ החדש של מוטי שטיינמץ ללהיט שלו "ומתקדש" שהלחינו אלי קליין ואיצי ברי.במקום השני - שמחה פרידמן עם השיר החדש שלו "רועה אחד" בלחנו של אלחנן אלחדד.
את המקום השלישי חולקים צביקי רנד שחידש את "אלוקיי נשמה" של משה לאופר, ליפא שמלצער עם הקליפ החדש שלו "אביי ורבא" ועמירן דביר עם הסינגל קליפ החדש המושקע במיוחד שלו "ברכת האבות" בו הוא מארח את צמד רעים.
מה קורה כששולי רנד שר שירים של אחרים?
מבקר המוזיקה של 'כיכר השבת', נתנאל לייפר, האזין לאלבום החדש של שולי רנד ועמיר בניון - "שולי שר בניון" וחזר כדי לספר לכם האם שולי רנד מסתדר עם טקסטים זרים
שולי רנד, הוא ללא ספק אחד הכותבים הטובים ביותר במוזיקה היהודית. הטקסטים שלו מושחזים ומעוררי עניין תמיד ובעלי משלב לשוני נהדר. אלבומיו הם שכיית חמדה וההגשה שלו היא לא פחות ממושלמת. דווקא לכן האלבום החדש שלו "שולי שר בניון", ששמו מספר עליו שרנד מבצע שירים שכתב במיוחד עבורו עמיר בניון, מסקרן כל כך, לראות כיצד מצליח רנד לאמץ את המילים ולהפוך אותן ל"שלו".
עמיר בניון הוא אולי למעשה האדם לו חב שולי רנד את הקריירה המוזיקלית שלו. היו אלו ימים בהם העיסוק המרכזי שלו היה כשחקן, הוא לא ממש חשב על להיות זמר או יוצר ואז קיבל טלפון מפתיע מבניון שאמר לו "כתבתי לך אלבום". רנד לא הבין מהיכן "נופל" עליו היוצר הבאר שבעי הייחודי ושאל מהיכן שאב בניון את הרעיון כי הוא אמור לשיר בכלל. בניון השיב לו: "שמעתי אותך מתראיין וזה הספיק לי". לשמחת חובבי המוזיקה היהודית, השיחה המכוננת הזו הייתה חלק משמעותי בהחלטה של רנד להכניס את מימד המוזיקה המקצועי לחייו.
באותם ימים ניסו השניים להוציא את האלבום האמור, אך בעקבות וויכוחים בין ההנהלה של רנד באותם ימים לבין בניון האלבום נגנז למרות שכבר הוקלטו עבורו סקיצות אצל המפיק המוזיקלי שמוליק דניאל שלימים הפיק את אלבום הבכורה המצליח של רנד - נקודה טובה.
עם השינויים הדרסטיים שעבר רנד בשנים האחרונות בחייו הפרטיים והחיבור המבורך למנהליו החדשים, עלה שוב נושא האלבום הגנוז וקרם עור וגידים, כשהפעם הם מבצעים את השירים יחדיו בסוג של דואטים ייחודיים ומלאי הבעה. רנד בקולו הנמוך והעמוק נוגע במקומות הכי עמוקים בגוף (פיזית ונפשית), כשבניון מרחף מעליו בקולו הגבוה והייחודי בעל הסלסולים עם הגוון המזרחי, בקולות שניים מלטפים. הקונטרסט החד בין הקולות של השניים, הוא כל מה שצריך בדואט ווקאלי מעניין וכשיש לזה גם הצדקה טקסטואלית, זה לחלוטין הופך את החוויה למעניינת וטובה יותר.
הטקסטים של בניון נוגעים וייחודיים ומומלץ לכם להאזין לשירים כשהמילים מולכם. לא מדובר באלבום פופ "כיפי" וקליל. בניון הוא אמן שומר תורה ומצוות, אך כזה ששורשיו נטועים במוזיקה הישראלית, לכן אולי האלבום החדש משחק פעמים רבות במגרש של הדו משמעות. שירים בהם ניתן להבין אותם כשירי חיבור וזהות יהודית כשמאזינים להם באוזן כזו מתוך הידיעה מי כתב אותם, מי מבצע אותם ומה עולם הערכים שלו, ומצד שני אוזן חילונית יכולה לשמוע בהם משמעות אחרת. שירים כאלו מאתגרים מעט את המחשבה, יותר משירי הפופ הממוצעים שאנו מקבלים בשנים האחרונות, שירים שנשמעים כאילו הכניסו כמות מילים דלה למכונת מילים שמציבה אותם כל פעם מחדש, כמעט באקראיות. אני יכול להבין שחלקם מאתגרים אף יותר מהרגיל ברפרטואר הרנדי ("חלל הזמן" הנפלא לדוגמא או "נשבע" את שניהם כתב בניון לצדו של אסף אטדגי), שלא בטוח שאכן תואמים כל קהל חרדי וסביר להניח שלא יזכו לפריימטיים החרדי.
העיבודים המעולים של האלבום הם כאמור של שמוליק דניאל בצירוף זיו קוז׳וקארו, כשחקן חיזוק כמעבד ומנצח לחלק מתזמורי המיתר העשירים של האלבום. באופן כללי, האלבום מאד אקוסטי ומלא בכלי מיתר שמרטיטים את הנפש. רוב רצועות האלבום הן שירים שקטים, מלבד אולי שיר אחד - "יהודי", שיר אהבת ישראל חביב ומחויך, אותו שר רנד ל"חילוני בתל אביב" ו"קום ישראל" המעט אפריקאי במקצבו.
מלכי" המרגש (אולי השיר היחיד שהכרתי כבר מלפני כעשור כאשר סקיצה שלו דלפה בטעות) ואת "כשאנחנו מנגנים" - שיר תפילה נפלא שמילותיו ולחנו מלאי כוונה ועומק.
איני יודע אם האלבום הזה הולך לחדור חזק לרפרטואר ההופעות של רנד, הוא שונה מהחומרים ה"רגילים" שלו, אבל עדיין הוא עמוס בקסם רנדי (ובניוני) מהסוג שגורם לנו לאהוב את הזמר הזה וכל מה שיוצא לו מהפה. חובבי שולי רנד חייבים להאזין לאלבום המשובח וליהנות מההגשה החד פעמית של היוצר הזה שכל טקסט שיוצא מפיו כאילו כתב אותו בעצמו.
לשירים האהובים עליכם השבוע
את המקום הראשון והמפתיע כובש הזמר והיוצר הצעיר מארה"ב, מנדי טוורסקי עם הסינגל קליפ החדש שלו - "מיין נישט".במקום השני, הזמר והיוצר אסף הרוש עם הסינגל החדש שלו - "אפ אנד דאון".
את המקום השלישי חולקים "הקריימר קרו" להקת האחים קריימר בהפקתו של הזמר והיוצר ארי גולדוואג - "עטרת זקנים", לצד הסינגל קליפ החדש של הזמר והיוצר החדש והמסקרן אברהם שלום - "סוף הדורות".
||קרדיט @בן-מנחם ||
-
האם "כרטיס הביקור" של ברנהולץ מספיק טוב? // טור ביקורת
מסתבר בינתיים ששנת תשפ"ג הייתה שנה פוריה למדי בתחום האלבומים. לאחר ששנת תשפ"ב הייתה שחונה יחסית, השנה ראינו כמה אלבומים מלאים ויש עוד כמה בדרך וזה בהחלט מעניין.הפעם אתייחס לאלבום הבכורה של זמר החתונות שלום ברנהולץ - "ביכורים". ברנהולץ הוא זמר בעל קול נעים ובדומה לזמרי המוזיקה החסידית ה"ישנה", הוא זמר מבצע בלבד כשהאלבום החדש מורכב כולו מלחנים של אחרים, אותם הוא מבצע. האלבום נעים וכיפי ולהאזנה והלחנים בו קליטים מאד והוא כולל סגנונות מוזיקליים שונים רובם בעיבוד נהדר של אלי קליין ואיצי ברי, כולל חידוש מצוין ללהיט הישיבתי "שמעה תפילתי" שהלחין דודו של ברנהולץ - הרב שמשון סגל.
למרות האווירה של המוזיקה החסידית שמרחפת מעל האלבום, עיון מעמיק יותר בעטיפת האלבום מראה, כי רק 5 שירים מתוכו אכן כוללים מילים מהמקורות, כשהשאר הן מילים מקוריות, חלקן מושרות בהברה אשכנזית, שמעניקה את התחושה כאילו מדובר במילים מהמקורות, אך לא.
הבחירה לשיר מילים בעברית בהברה אשכנזית, היא בעיניי עיוות מיותר ומגוחך שצריך להעיף אותו מהעולם. אין שום סיבה לשיר מילים בעברית בהברה אשכנזית, כאילו מדובר בפסוק או קטע מהתפילה. לעתים זה אף מגוחך יותר, כשמשפט אחד מושר בהברה אשכנזית ואילו משנהו פתאום בעברית...
ברנהולץ מתכתב באלבום לא מעט עם תפקידו היומיומי כזמר חתונות ובאלבום יש 3 שירי חתונה אותם מכוון ברנהולץ באופן ישיר לרחבות הריקודים או לחופה שלפניהן. שלושת השירים נעימים וזורמים אם כי רמת הטקסט שלהם, רחוקה מלהיות גבוהה בלשון המעטה. שלושתם עמוסי קלישאות קבועות, כאילו שיצאו ממכונת טקסטים אוטומטית במיוחד השיר "הזמן של השמחה" שכתב והלחין אלי קליין. הלחן והאווירה כיפיים אבל הטקסט פשוט רדוד. גם שני שירי החתונה הנוספים, "הנה לפניך" שכתב והלחין דודי רוט ועיבד יהודה גלילי בסגנון המוזיקה החסידית הישנה ו"תפילת חופה" שכתב והלחין אלי קליין בהשראת אחת התפילות לחופה, רחוקים מלהיות מופת לטקסט מעניין או לפחות כזה שלא ראינו טריליון כמוהו (כמעט בדיוק).
חובבי הפופ ייהנו במיוחד מהלהיט "עם סגולה" שכתבו יחד המלחין והיוצר המצליח אלחנן אלחדד ואלי קליין. לא מדובר בטקסט הכי גאוני של השניים, אבל התוצאה פשוט כיפית להאזנה ומדובר בלהיט כובש, כזה שייתקע לכם בראש (אם כבר לא נתקע כשיצא כסינגל). ברנהולץ הוא מבצע איכותי והוא נכנס בצורה נהדרת לביצוע כמו "נסיך בן מלך" כולל קטעי הסמי ראפ בתוכו. אלחדד אחראי לשיר מוצלח נוסף באלבום - "אתה קרוב", אותו עיבד לירן שושן יחד עם אלי קליין (לבד?).
ברנהולץ שולף מהבוידעם באלבום גם את השיר "צמאה", אותו הוציא כסינגל לפני כעשור. את השיר הוא מבצע יחד בגרסה חדשה ומעודכנת יותר, עם מלחין השיר הזמר והיוצר יהודה דים, שנעלם לחלוטין בשנים האחרונות. על העיבוד פה הופקד מעבד הבית של דים - ג'ף הורביץ.
את האלבום חותמת רצועה כיפית במיוחד בסגנון פולק אלקטרוני עם נגיעות יווניות של בזוקי - "אבל באמת", הלחן של אלי קליין למילים מספר התניא והעיבוד המדליק של קליין וברי מותיר בסוף האלבום טעם טוב מאד.
לסיכום, מדובר באלבום נעים, זורם וכיפי להאזנה. ברנהולץ זמר איכותי, לא תשמעו ממנו טונים שלא שמעתם עד היום, או הגשה שתגרום לכם לעצור נשימה, אבל הכל ביחד פשוט עובד טוב ומדובר באלבום בכורה שמשמש ככרטיס ביקור מכובד מאד עבור ברנהולץ, כזה שהוא בהחלט יכול להתגאות בו.
פינת השירים המואזנים ביותר על ידיכם הגולשים:
במקום הראשון ובפער גדול ומרשים במיוחד - הראפר האהוב ניסים בלאק עם הקליפ החדש שלו - "בוער".במקום השני - הזמר הנהדר שולם למר עם הקליפ החדש שלו - "אמר רבי יוחנן". מי שהצליח להבין מה הקשר בין המילים לקליפ מוזמן להציע את הפרשנות שלו בתגובות. מודה ומתוודה שלא הבנתי.
במקום השלישי - הכוכב העולה נותי ליברמן עם הסינגל קליפ החדש שלו - "לונה פארק". ליברמן מוכשר אין ספק, אבל הייתי מעניק את הפרס דווקא ליחצן שלו שהצליח עם שיר וחצי לקדם בצורה יפה כל כך את המיוצג שלו.
-
שבתות חזנות זה דבר משעמם עד מוות; ויש יוצא מן הכלל // ביקורת
רבים מתייחסים לשבת חזנות כאל איום אסטרטגי עם שעות תפילה ארוכות ומייגעות ויצירות ארוכות ומתישות. התיאור הזה נכון בחלק גדול מהמקרים, שבתות בהן החזן מנסה להוכיח כי הוא אכן מצדיק את סכום הכסף שניתן לו ורק חובבי חזנות כבדים מסוגלים ליהנות מהתוכנית המוזיקלית הזו. אבל מתברר, שיש מי שעושה את זה אחרת, וזה אפילו כיף ומרענן.
בשבת האחרונה זכיתי להשתתף בשבת החזנות בבית הכנסת הגדול בירושלים עם המנצח רפי ביטון ומקהלת 'קולות מן השמים' ועם החזנים שלמה סלצקי, והכוכב הגדול של עולם החזנות - נסים סאאל וילד הפלא העולה, מוישי ברזל. בית הכנסת היה עמוס לחלוטין בקהל שחלקו הגדול היה אפילו צעיר מאד, דבר שבעבר לא ראינו באירועי חזנות.
ביטון יצר תוכנית מוזיקלית עמוסה, שהחלה בקבלת שבת מוקדמת ותפילת ערבית שארכו כשעתיים וחצי ותפילת שחרית שארכה כחמש שעות - קונצרט מוזיקלי לכל דבר ועניין באורך שבע שעות וחצי. אני מתייחס לתפילה כקונצרט, בגלל העובדה שמבחינת ביטון היחס לתוכנית המוזיקלית היה יחס של קונצרט לכל דבר ועניין עם תוכנית מוזיקלית מסודרת ועם פיקים שנועדו לשמור על העניין. ביטון יצר קטעים מוזיקליים ייחודיים ששילבו קטעי חזנות קצרים, קטעי שירה בהם עשה שימוש בלחנים של מוזיקה חסידית, ישראלית וגם לועזית.
כל רגע הייתה הפתעה אחרת. ביטון מחזיק את הקהל ער לאורך כל התפילה, שכן בכל רגע יכולה לצוץ הפתעה מוזיקלית חדשה והקהל נותר דרוך וקשוב. ביטון הפעיל מתוך הקהל לסירוגין את ילד הפלא הנפלא מוישי ברזל, שהגיע בליווי אביו ואחיו שמלווים אותו במסירות לכל מקום ואת החזן נסים סאאל, ששימש כסולן ביצירות מיוחדות במהלך השבת. הוא שלח מידי פעם לבמת החזן את ילדי המקהלה או אחד החזנים לדואט יחד עם סלצקי שהיה פשוט נהדר, או שלח את הילדים אפילו לתוך הקהל עצמו בקדושה של שחרית ויצר אפקט מרגש במיוחד כאשר הילדים המוכשרים נשמעו לפתע שרים מכל קצוות בית הכנסת.
בתפילת שחרית הגיע גם הזמר והפייטן משה לוק, שביצע בקולו הייחודי כמה קטעים מוצלחים מאד בליווי המקהלה של ביטון. בשחרית קיבלנו אפילו קטע חזנות ספרדית קצר ומהנה מהיושב בראש המחלקה למורשת ישראל בעיריית ירושלים, שנתנה חסות לאירוע, יהודה נפתלי.
מי ששימש כחזן המרכזי בכל התפילות היה שלמה סלצקי, שעשה עבודה מצוינת והשתלב בצורה מושלמת עם כל הקטעים המורכבים של ביטון ששילבו פעמים רבות את המקהלה הענקית והמשובחת על הבמה, את הילדים שניצבו לעתים על במת החזן ועוד חזן או אפילו שניים ששרים מתוך הקהל, הכל בהרמוניה מלאה ובלי טעויות מביכות מידי, מלבד אולי פעם אחת בה דווקא הוא ניצב קרוב מאד לביטון עם ספר התורה בדרכו לבימה והסולמות מעט השתבשו להם.
המקהלה של ביטון היא תענוג בפני עצמו, בקטעים רבים סולני המקהלה נעמדו ושרו בצורה מרגשת וייחודית. אני חייב לציין את הסולן אביחי אדל, בעל הקול הייחודי. אדל שר את 'צדיק כתמר' של לבנדובסקי ואת "צור ישראל" במנגינת אדג'יו, כשהוא מבצע אותו בפלצט כינורי מושלם ומרגש ממש. מי שעוד נתן קטעי סולו משובחים היה הזמר אור שבח שהביא את הגוון האנדלוסי הנפלא שלו והחזן יניב רייפר שנתן כמה קטעים מוצלחים, את שניהם אנו מכירים גם מהרכב "מפתח סול".
אחד מקטעי השיא המוזיקליים של השבת היו התפילות לשלום המדינה ולחיילי צה"ל שבוצעו במנגינות הידועות של "ארץ צבי" (לחיילי צה"ל) ושל סול זים (לשלום המדינה). גם החזן יעקב מוצן, התארח בקטע מיוחד לפני תפילת מוסף עם היצירה הנודעת שלו "יזכרם" אותה הלחין לזכרו של אחיו החייל הי"ד.
בניגוד לאירועים אחרים בהם החזנים הם העיקר והמקהלה ובטח המנצח הם רק קישוט, במקרה של ביטון, הוא הכוכב המרכזי של האירוע/שבת וכולם, כולל כל החזנים והשמות הגדולים, רק שחקנים במופע הגדול שלו. השבת לדוגמא אפילו לא פורסמו שמותיהם של החזנים שישתתפו בתוכנית ורק נכתב שביטון והמקהלה יהיו. זה אולי נראה "מקטין" את האמנים הגדולים, אבל בפועל הקהל נהנה כל כך, שכולם יוצאים גדולים יותר, מדויקים יותר ומהנים הרבה יותר את הקהל ולדעתי גם את האמנים עצמם שמקבלים מעטפת מוזיקלית מפנקת ותחושה של ביטחון ויציבות לאורך התפילה כולה. אני יכול לומר בפה מלא, ששבתות החזנות של ביטון, הן ליגה בפני עצמה ואין לו כיום שום מתחרה אמיתי ברמות האלה.
לאחר הטור בו כתבתי על מופע יום ירושלים בבניני האומה של רפי ביטון, היו שטענו/רמזו כי לנוכח השבחים הרבים שהרעפתי עליו, אני לבטח מקבל ממנו תשלום... אלו אותם אנשים כנראה, שמבקרים אותי (תמשיכו בכיף), כאשר אני מבקר טעויות ובעיות באירועים אחרים. כן, אני משבח את ביטון, כי הוא ראוי לכך, כי הוא חושב על הקהל באופן רחב ולא רק על איך לרצות את האמנים, וכשזה טוב זה פשוט טוב וצריך לומר את זה בפה מלא, גם אם ישנם כאלו שעיניהם צרה בכך.
לאחר המופע הקודם, חתמתי שאני מחכה כבר לשבת החזנות בחוקת, כעת אני יכול לחשוף לכם בבלעדיות שאני מחכה למופע בין כסה לעשור של ביטון בהיכל התרבות בתל אביב. אני כבר יודע מראש בלי לדעת כלום על התוכניה, שמשעמם לא יהיה שם.
ולפינת השירים המואזנים ביותר על ידיכם הגולשים בשבוע האחרון:
במקום הראשון: הקאמבק המוצלח של הזמר מאיר גרין עם הסינגל "רוצה לעוף".
במקום השני: השיר השלישי מתוך פרויקט הלחנים שלי למילותיה של היוצרת חגית שמחה בן צבי - "הפרויקט של הלב" - "ירושלים שלי" בו מתארח הזמר והיוצר, דוד בן ארזה.
במקום השלישי: הזמר לידור נחום עם הסינגל החדש שלו - "הלילה חתונה"
-
עונת הווקאלי כבר כאן; האם תעשו שבת עם "כיפה לייב"? // ביקורת
עונת הווקאלי השניה של שנת תשפ"ג הגיעה והפולמוס הרעיוני סביב המוזיקה הווקאלית ימשיך לעורר רגשות סוערים בקרב חובבי המוזיקה היהודית. מוזיקה ווקאלית בכל העולם היא ז'אנר קיים כל השנה, אך אנו נוטים לשמוע אותה בעיקר בימי ספירת העומר ושלושת השבועות בהם נוהגים שלא לשמוע כלי נגינה.
מדובר בז'אנר חדש יחסית במוזיקה היהודית (קצת יותר מ-20 שנה), הוא התחיל במקהלות יבשות ומשעממות והתפתח לאיטו בעיקר באמצעות להקות הווקאל האמריקאיות שהביאו את הסטנדרטיים הבינלאומיים בז'אנר גם למוזיקה היהודית. כיום ניתן לשמוע עיבודי ווקאל שהם למעשה מוזיקה מגוונת ועשירה לכל דבר ועניין כמו מוזיקה "רגילה" כשאת כל תפקידי הכלים מבוצעים בפה בצורה מושלמת והרמונית.
אני מבין לחלוטין את אלו שמרגישים שמדובר ב"מכירת חמץ", בעבודה באוזניים... מוזיקה כזאת שנשמעת כמו פופ מקפיץ ומרקיד לכל דבר ועניין, מעוררת את אותן התחושות שמוזיקה רגילה מעוררת בנו. מצד שני, עדיין לא מדובר בכלי נגינה שגם הם לא נאסרו בצורה ברורה, אלא רק ריקודים ומחולות. בשל העובדה שאינני מורה הוראה, אינני נכנס להכרעה ההלכתית וכל אחד יעשה מה שרבו מורה לו.
כטור הראשון לימים אלו, בחרתי לפתוח באלבום שניצב על הגבול בין מוזיקה ווקאלית שמרנית יותר לבין כזו מתוזמרת יותר, אלבום שלחלוטין מעביר את התחושה והאווירה של מוזיקה ווקאלית ללא כלי נגינה - "שבת עם כיפה לייב". להקת 'כיפה לייב', שרוב חבריה מתגוררים ברעננה, היא למעשה להקת האקפלה הדתית הפעילה, המובילה בישראל. הלהקה מונה 6-8 חברים והעובדה שרוב חבריה מגיעים מבתים אמריקאיים, נותנת להם את היכולת להישמע גם ישראלים וגם חוצניקים כאחד.
האלבום שיצא לקראת סוף ימי ספירת העומר מוקדש כשמו לתפילות השבת הוא נפתח במחרוזת קבלת שבת ומסתיים בהבדלה. התחושה היא שמדובר באלבום שנועד לקדם בצורה ישירה את העובדה שהלהקה עושה שבתות אירועים והאלבום נועד להעביר באופן ישיר את החוויה אותה הלהקה מעבירה בשבת. העיבודים פשוטים יחסית, בלי הכפלות מיותרות, בלי עיוותים אלקטרוניים, בסאונד הדומה ביותר למה שתוכלו לקבל בבית הכנסת שלכם אם תזמינו את הלהקה.
הלהקה עושה שימוש בחלק מהשירים ב'ביטבוקס' - אמנות התופים בפה, אך שוב ללא עיבוד מוגזם מבחינת הסאונד באולפן.
תפילות השבת הולבשו על מנגינות מוכרות, חסידיות וגם לועזיות, כך "משה ואהרן" הולבש על "סאונד אוף סיילנט" של סיימון וגורפינקל, "ממקומך" הולבש על "נפשי" של ריבו ושטיינמץ, "כבודו מלא עולם" הולבש על "ענווים" של מרדכי בן דוד ו"שמע ישראל" על מנגינת "שבורי לב" של חנן בן ארי ועוד.
האלבום מוקדש כאמור לתפילות השבת, לכן תמוהות מעט בעיניי שתי הרצועות (המצוינות יש לציין) "השם זכרנו" מתוך ההלל ו"יעלה ויבוא" בקאבר לפרחי מיאמי. אולי בגלל שבת ראש חודש...
את רוב העיבודים הווקאליים הנעימים והזורמים, עשה מעבד האקפלה המוביל בישראל (ומהמובילים במוזיקה היהודית בעולם כולו), יונתן שטרן, שבדרך כלל עוסק בעיבודים מורכבים הרבה יותר והפעם צמצם את עצמו בצורה נכונה ומשובחת מאד לכרטיס הביקור של 'כיפה לייב'. שטרן שמר על ההרמוניות הנכונות ועל האווירה השבתית-תפילתית שרצתה הלהקה לשדר והיכולות שלו לדייק את עצמו ל"חליפה" שהלקוח רוצה שיתפור עבורו, נהדרת. את מחרוזת קבלת שבת עיבדו לצדו של שטרן גם נתן גרופר, המנהל המוזיקלי של "כיפה לייב" ודורון צ'יטיז. ואילו את ההבדלה המוזיקלית עיבדו דורון צ'יטיז, נתן גרופר ורלף לויטן, בביצוע נעים, אם כי סאונד הביטבוקס בו, לא מדויק וברור מספיק.
במונחים מוזיקליים גרידא, "שבת עם כיפה לייב", הוא לא אלבום האקפלה הכי משובח שתוכלו לשמוע, אבל הוא בהחלט אחד האלבומים הזורמים והנעימים לשמיעה, כזה שמעביר לגמרי את חווית התפילה המוזיקלית של הלהקה ויכול להתאים לטעמי גם לימי שלושת השבועות.
ולרשימת השירים הנצפים ביותר על ידיכם הגולשים בשבוע זה:
במקום הראשון: כוכב הגיטרה הצעיר, ארי אטינגר, עם הביצוע שלו ל"ברוך הגבר"במקום השני: ניסים בלאק וישראל פורטנוי בביצוע שלהם ל"מי האיש" מתוך "פרויקט ניגון"
במקום השלישי: אהר'לה וינטרוב ואהרן זאב ברנשטיין בקליפ חול מרהיב, חידוש שלהם ל"המתנה בתור" של מוטי אילוביץ.
-
נפתלי קמפה עושה את זה בפעם החמישית? // ביקורת אלבום
בלי יותר מידי הכנות והכרזות מפוצצות, שחרר בתחילת השבוע הזמר והיוצר נפתלי קמפה, את "ליבי" - אלבומו המקורי הרביעי (והחמישי יחד עם האלבום 'אלול' שיצא בשנה שעברה). קמפה נחשב לאחד היוצרים המובילים והחשובים במוזיקה החסידית של העשור האחרון, אולי החשוב ביותר. לנוכח ההצלחה, הוא צריך להתמודד שוב באלבום הזה עם הציפיות ממנו לייצר שוב להיטים, כאלה שיגרמו שוב לקהל לצרוח יחד איתו בבנייני האומה את כל מילות השירים, בהתלהבות אדירה. זה לא פשוט, אבל נראה שהוא יודע מה שהוא עושה.
קמפה כרגיל כמו בכל אלבומיו הלך על הנוסחה המוכרת והמצליחה שלו, שירים מקוריים פרי לחניו (עם שיתוף של המעבדים), רובם חוץ משיר אחד למילים מהמקורות. קמפה גם חבר שוב לצמד היוצרים איתם עבד על כל אלבומיו - אלי קליין ואיצי ברי, שכרגיל היו שותפים לכל צליל באלבום.
האלבום נפתח בשיר "אור אין סוף" בלחן של איצי ברי וקמפה, שיר יפיפה שמושר בהברה עברית עם פוטנציאל להיטי גבוה. איני יודע לומר אם מבחינת קמפה יש אמירה אמנותית בפתיחת האלבום דווקא בשיר לא "חסידי", אבל זה בהחלט בולט ומשמעותי אם כי עדיין רוב שירי האלבום בהברה אשכנזית.
בשיר הרביעי של האלבום - "יש עניין", ניתן לשמוע שגם קמפה עשה עדכון מוזיקלי קל, כשהוא לראשונה עושה שימוש במוזיקה אלקטרונית עם גוון אלקטרוני יותר. מדובר בשיר בסגנון הרגאיי בחלקו ועם אווירה כיפית ונעימה. המילים של רבי נחמן מברסלב, שקיבל באלבום שיר נוסף ממילותיו - "אנשים כשרים", כשברקע השיר ניתן לשמוע את קליין וברי נוהמים כ"חיות ביער". גם השיר הזה קיבל עיבוד עם נגיעות אלקטרוניות בולטות שלא שמענו בעבר מקמפה.
שיר הנושא של האלבום "ליבי ער", בלחנו של קמפה, הוא שיר קלאסי ומשובח שלו, בדיוק הדבר שהייתי מחכה לשמוע ממנו.
לקמפה, בכל אלבום יש את השיר שאותו הוא מכוון אל בתי הכנסת כשהוא יוצר סוג של "נוסח" משלו הפעם זה "לכה דודי" בלחן משותף שלו עם קליין וברי. השיר נבנה בצורה ובאווירה שאמורה לתת תחושה הדומה לתפילה מוזיקלית בבית הכנסת, זה מקסים ומוצלח.
השיר "להתעורר", שקמפה כתב והלחין בעצמו, הוא שיר בעברית שמושר בהגשה כאילו קמפה שר פסוקים ולא טקסט מקורי משלו. שלא תבינו לא נכון, מדובר בשיר נחמד ונעים ביותר, אך הייתי שמח לשמוע אותו בהפקת שירה שונה לחלוטין, לא כזו שנשמעת כמו זמר חסידי שהתבלבל ונכנס לאולפן הלא נכון. אין ספק שצריך להביע רגש גם בשירה בעברית, אך ישנן דרכים אחרות לעשות את זה מאשר בהגשה החסידית.
אל תצפו להפתעות ענק באלבום, או לדברים שלא שמעתם מקמפה עדיין. כאמור, קמפה אמנם התחדש בנגיעות קלות מוזיקליות, אך הוא נותר נאמן לנוסחה המצליחה שהביאה לו עד כה הצלחה עצומה - ובצדק. קמפה עושה נהדר את מה שקמפה יודע לעשות, בלי סיכונים מיותרים. קמפה שהחל את דרכו כ"קומזיצר" שלא רואה בעצמו זמר, מציב שוב כמו בכל האלבומים האחרונים שלו, ביצועים ווקאליים יציבים ומרשימים שבהחלט ממצבים אותו כזמר איכותי.
קמפה הוא הקול החדש של המוזיקה החסידית, הקול של היוצר החרדי ששומר באדיקות על אווירת בית המדרש, מבלי לוותר על היצירה החדשה והאישית. האלבום החדש - "ליבי" הוא אלבום מיינסטרים חרדי, מקורי, נעים וכיפי, המזכיר לנו בצורה ברורה למה נפתלי קמפה אהוב כל כך.
-
יש כאן משהו שיכול להעלות את הטור הזה?
https://www.kikar.co.il/magazine/s5yh2k -
@מיוזיקפון בבקשה
כשיואלי דיקמן מבטיח לקהל את "ענקי הזמר" // ביקורת מופעהחורף הזה היה אמור להיות עמוס במיוחד באירועי מוזיקה, חג הסוכות היה כולו מלא באירועי ענק מושקעים ומלאי תוכן ואז הגיעה המלחמה הנוראה וטרפה את כל הקלפים. הכל נכנס להקפאה עמוקה בלי תאריך יעד. חנוכה הביא איתו כמה אירועים אך באווירה אחרת ושונה לחלוטין מהרגיל.
המעבד והמנצח יואלי דיקמן, שבסוכות ערך את מופע הישיבישיר החמישי שלו עם יעקב שוואקי והקפיץ את בנייני האומה עם השיר החדש והכיפי בלחנו של יעקב מנשה - "מרקדין", החליט למרות המצב ליצור מופע תפילה ושירה לבני הישיבות, אף הוא בבנייני האומה. הפעם, בניגוד למופע הקודם שהיה עמוס כוכבים מהארץ ומחו"ל, התמקד דיקמן במתן במה לאמנים מוכשרים, חלקם עדיין ממש בתחילת דרכם, כאלו שבדרך כלל לא מקבלים את הבמה הענקית והמכובדת הזו.
באופן משעשע, דיקמן דיבר כל תחילת הערב על "ענקי" הזמר החסידי והקהל שלא ידע עדיין מי יפתיע ויעלה לבמה, נוכח לדעת בשלב מסוים ש"ענקים" הוא כנראה לא יראה.
למרות שהייתי מצפה מדיקמן להיות יותר גלוי מול הקהל ואפילו להפוך את זה לקונספט של "הכוכבים הבאים", לא מדובר היה במופע מאכזב בכלל. על הבמה שרו יוסף חיים שוואקי (שהוא באמת ענק אם מודדים את הגובה שלו), שלכמה רגעים הפתיע את הקהל כששר מאחורי הקלעים והיה נשמע ממש כמו אחיו, שמוליק סוכות שביצע את להיט הענק המצוין שלו "עברתי בחושך" (אם לא שמעתם עדיין, רוצו לשמוע), אבי אילסון שהקפיץ את הקהל עם להיט הענק שלו "תן לי אור", קובי ברומר עם "כמה טוב השם" הנהדר, בנצי שטיין ששר כמה מהלהיטים הגדולים שהלחין בשנה האחרונה ומשה דוד וייסמנדל, שהפתיע בשירה ייחודית ואיכותית עם מחרוזת הלל.
במופע היו כמה רגעים מרגשים, אחד מהם היה כשאבי אילסון בחר להעלות מהקהל בחור ישיבה צעיר הסובל ממחלה קשה, כדי לבצע יחד איתו את שירו החדש והמצוין - "הכל יעבור", שכתב והלחין אלחנן אלחדד הנהדר. הבחור התגלה כזמר לא רע בכלל והבחירה של אילסון לחלוק איתו את הבמה המכובדת הייתה מרגשת מאד.
בתכל'ס, הכוכב הגדול של האירוע הזה היה בכלל המנצח והמעבד, יואלי דיקמן. הכריזמה המטורפת שלו היא משהו מיוחד. הוא שלהב את הקהל, החזיק אותו ממש בידיים שלו וגם השתעשע איתו לא מעט בקטעים ספונטניים. בניגוד למופע בסוכות בו הייתה תכנית מוזיקלית מאד ברורה לקהל בכל הנוגע לשירת ההמונים, הפעם דיקמן עשה עם הקהל תרגילי שירה מהנים, אך לא ממש עבד איתם על שיר מלא ומסודר מלבד כמה דקות על הלהיט "אל תיפול". מילה טובה גם למקהלת 'קאפלה' שעשתה עבודה טובה מאד על הבמה והשתלבה נפלא עם כל האמנים השונים.
כרגיל אצל דיקמן, המופע היה ארוך מאד ומלא בתוכן ולמרות היעדר ה"ענקים", עדיין סיפק לנו ערב מהנה שמתאים למצב, משולב בתפילה עם הרב בצרי ובדברי תורה של הראשל"צ הגאון הרב יצחק יוסף. כולי תקווה שבמופע הבא נוכל כבר לחגוג בלב שלם עם כל החיילים והחטופים, בריאים ושלמים בבתיהם.
הביצוע הבא עליו אכתוב הוא אחד הביצועים הנוגעים של התקופה האחרונה. כפי שכבר הספקתם להבין, אני לא חסיד גדול של קאברים. קאבר צריך להיות משהו מיוחד מאד כדי שתהיה לו הצדקה אמנותית וכשאין אותה זה מיותר כמו תנור חימום ענק באמצע חודש אב, כזה שמצמידים לך למצח... והפעם זה בהחלט עומד בסטנדרט הנדרש מקאבר, להיות מעניין יותר מהמקור.
הזמר והיוצר יונתן רזאל, הוציא השבוע חידוש מיוחד לניגון 'ממקומך' בלחנו של המלחין החסידי האגדי, ר' בן ציון שנקר ז"ל, יחד עם תלמידי ישיבת 'אורות שאול' וראש הישיבה הרב תמיר גרנות. בתחילת חודש כסליו התכנסה החבורה בהיכל הישיבה בת"א בדיבוק חברים וביצעו את הניגון המיוחד לזכרו של אמתי צבי גרנות הי"ד, בנו של ראש הישיבה שנהרג בקרב בגבול הצפון בתחילת מלחמת 'חרבות ברזל'.
רזאל שכבר חידש בעבר כמה ניגונים חסידיים בסגנונו המיוחד, עושה את זה שוב באופן מרגש מאד ובביצוע שכולו לב. ניתן לשמוע בשניות הסיום של הביצוע את קולו הצרוד של רזאל, ביצוע שכמובן יכל לתקן שוב, אך בחר לשמור על האותנטיות והרגש הרב של הביצוע המקורי. משובח להפליא.
השיר הבא הוא אמנם לא קאבר בכלל אבל יש לו בהחלט טעם קל של אחד כזה. הזמר והיוצר מוטי וייס, קולע שוב בול עם סינגל חדש "שבוע טוב יותר", שיר אנרגטי לפתיחת השבוע בשיר וריקודים סוערים.
הלחן של מוטי וייס עצמו כשאת המילים הוא כתב יחד עם הזמרים והיוצרים יובל סלע ושחר אריאל. העיבוד וההפקה המוזיקלית האלקטרונית והכיפית של אברומי שטרנפלד.
לא צריך להיות חד אוזן במיוחד כדי לשמוע את ההקשר של השיר ללהיט של אברהם טל "שיהיה לנו שבוע טוב". כנ"ל לתחילת שירו של חנן בן ארי - "חנניה". יש הקשר מוזיקלי בפזמון וגם מעט במקצב. למרות זאת, השיר עדיין ממש טוב ווייס מביא לנו שיר לפתיחת השבוע אחרי להיט כניסת השבת שלו "לכבוד שבת קודש".
כרגיל אצל וייס השיר מצורף לקליפ מלא אנרגיות וכיפי לצפייה, והמספרים מוכיחים שוב שיש לוייס את היכולת להרגיש מה הקהל אוהב ורוצה ולעשות את זה פשוט נהדר.
-
@תחדש-אותנו-באמת תודה רבה
תוכל להעלות גם את זה? https://www.kikar.co.il/magazine/s97c6e -
@מיוזיקפון
תופעת הקליפים במוזיקה היהודית; מי בכלל צריך את זה? // טור ביקורת
כתבתי בעבר לא מעט פעמים על נושא הקליפים ותפקידם. היום הקליפ הפך להיות חלק כמעט בלתי נפרד מחבילת הסינגל של האמנים. בעולם בו כמעט ואין אלבומים מלאים, כל סינגל מקבל יחס מעמיק הרבה יותר אם בקליפ מילים אמנותי או בקליפ וידאו. אין לי התנגדות לקליפים, אבל פעמים רבות מדובר בקליפ מיותר שלא מעניק לשיר שום ערך מוסף והשיר היה נהדר גם בלעדיו עם תמונת עטיפה ותו לא.יום צילומים בחוף הים או בכל מקום אחר עולה אלפי שקלים, העריכה עולה אלפי שקלים, התסריט עולה אלפי שקלים וכך ברגע קטן אמנים מוצאים את עצמם עם חור של 30 אלף שקלים רק על הקליפ. אם הקליפ טוב, מילא... אבל אין שום סיבה בעולם להוציא סכומים שכאלה על צילומים של הזמר פוסע על שפת הים/יער/מדרכה מלוכלכת כשהוא כאילו שר. זה יקר, מיותר ומותיר בפה טעם של שעמום מר. בכל קליפ כזה ישנם כמה כאלה שמרוצים מאד, בעיקר אנשי ההפקה שמקבלים את הכסף. אם אין לכם תסריט מעניין, מוסיף ובעל עניין, חסכו את הכסף והשקיעו אותו בדברים טובים יותר, זה "בל תשחית".
הקליפ החדש של ליפא שמלצר - "דראפנען" הוא דוגמא טובה לקליפ נכון, שמעניק לשיר משמעות ומעורר עניין. את השיר כתב והלחין חזקי וייס, כשהעיבוד וההפקה המוזיקלית של משה יאקוב. על הקליפ אחראי מוטי ברקוביץ'. השיר עוסק בנושא החיפוש אחר האמונה בימים של עקבתא דמשיחא, ובקליפ נראים ליפא והנשפנים שאיתו מטפסים "דרך המוזיקה" על קלידי ענק כשהם מחפשים על מה להיתפס כדי לא ליפול.
כדרכו, ליפא דרמטי יתר על המידה ומתפרצף מעל הנדרש, אך עדיין מדובר בקליפ איכותי ומעורר עניין, כזה שמעניק סיבה אמיתית ליצירה שכזו. צריך גם לפרגן ללחן ולרעיון המילים של חזקי וייס, השיר כיפי להאזנה וזורם במיוחד. בתור אחד שלא דובר אידיש אין לי שום יכולת להתייחס למילים עצמן, אך ברור לי שליפא שנחשב לכותב מוכשר במיוחד בפני עצמו, יודע לבחור טקסטים באידיש היטב.
קליפ ייחודי ומושקע אף יותר הושק השבוע על ידי הזמר אברהם מרדכי שוורץ - "וורקא". השיר אותו כתב והלחין אנשי פרידמן בתקופת הקורונה, מבוסס על סיפור חסידי מרגש המסופר על הצדיק הרבי מוורקא שבזכות השתתפותו הכנה בצערו של יהודי על מחלת בנו נפתחו שערי שמים והילד התרפא.
העיבוד וההפקה המוזיקלית של בנצי פדריגל ואילו הפקת הקליפ באורך 8:18 דקות... של ארי לוי. בשונה מהקליפ של ליפא שמלצר בו יש שיר שמקבל חיזוק ויזואלי בקליפ, במקרה של "וורקא", השיר נחמד אך ללא הקליפ הוא הרבה פחות משמעותי. הקליפ בסגנון קולנועי סיפורי ואני תמיד תוהה האם יש הצדקה כלכלית להשקעה על קליפי הענק האלה. בכל מקרה הצופים מקבלים תוצאה מושקעת במיוחד ובעלת עניין.
אני לא יודע אם זה קשור או לא, שני השירים שציינתי השבוע בטור הם באידיש, מה שאולי יכול ללמד על השקעות גדולות יותר בקליפים בשפה הזו. אני לא בטוח שהייתי ממליץ לעשות קליפים באורך של 8 דקות, קליפ שכל מטרתו לצפייה ביוטיוב, אבל זה בהחלט מעורר עניין הרבה יותר מקליפ של הליכה על חוף הים עם רוח שמנפנפת את הפוני או רכב שהזמר רק יכול לחלום עליו ומשלם עליו המון לפי שעות.
-
פוסט זה נמחק!
-
@תחדש-אותנו-באמת תוכל להעלות את טור הזה
-
@מיוזיקפון
"חלום": כשהמלחין חושף יצירתיות ומקוריות יוצאת דופן
אנחנו עוברים בשנים האחרונות באופן מהיר ומשמעותי מעולם של ביצוע לעולם של יצירה. אם בעבר הזמר החסידי הממוצע היה סוג של בובה על חוטים שקונה שירים מהמלחין או אפילו יותר גרוע נותנת למפיק לבחור את השירים עבורה, מביאה את המעבד שיעשה את כל ההפקה המוזיקלית ומגיעה בסוף רק לשיר. הצלחת הענק של הזמרים היוצרים בשנים האחרונות החל מדמויות רחוקות יותר מהמוזיקה החסידית כמו ישי ריבו ודומיו וכלה בזמרים חסידיים הרבה יותר דוגמת נפתלי קמפה, מביאה עלינו גל מבורך ומרתק של יוצרים מקוריים ומעניינים. כאלה שיוצרים את שיריהם בעצמם טקסטואלית ומלודית, מעורבים בהפקה עד בתי שוקיהם וחתומים על כל תו ותו ביצירה.היוצר שנמצא השבוע במרכזו של הטור, לקח את זה אפילו צעד קדימה כשהוא מעבד ומפיק מוזיקלית בעצמו את כל אלבומו החדש. הזמר והיוצר שרולי ליפשיטץ (למה להתעקש על הט' המיותרת והמוזרה הזו?), ואלבום הבכורה שלו "חלום" הוא יצירה שכל כולה של ליפשיטץ החל משלב הלחנים וכלה בהפקה המוזיקלית והעיבודים.
בניגוד ליצירה שבדרך כלל אנחנו פוגשים יותר בתחום המוזיקה היהודית, הפעם מדובר באלבום חסידי לכל דבר ועניין, שבעה מתוך עשרת שירי האלבום הם מילים מהמקורות כששיר נוסף משולב במקורות. זהו אחוז גבוה במיוחד של שירים מהמקורות אל מול מה שקורה בתעשיית המוזיקה החסידית בשנים האחרונות. ליפשיטץ לגמרי נמצא בז'אנר המוזיקה החסידית, אם כי הוא מביא בעיבודים טעם מקורי משלו עם סאונד שונה ממה שבדרך כלל אנחנו פוגשים במוזיקה החסידית.
את ליפשיטץ הכרנו לפני כשש שנים עם הלהיט הגדול שלו "לאמיר מאכן קידוש", מאז הוא הוציא כמה שירים בעצמו או הלחין לאחרים, אך לא באופן סדיר. האלבום החדש "חלום" הוא סוג של היכרות חדשה שלנו עם ליפשיטץ ובהחלט מדובר בהיכרות מרשימה למדי.
אין ספק שליפשיטץ אוהב גיטרות חשמליות ודיסטורשן, זה עולה כבר בצלילים הראשונים של האלבום עם השיר "המלך" בסגנון הרוקנרול שכיכב במיוחד בתחילת שנות ה-2000 של המוזיקה החסידית. חובבי המוזיקה החסידית ישמעו השפעות מהעיבוד המוכר של "וארשתיך" בביצועו של אוהד מושקוביץ. גם בשירים נוספים באלבום תוכלו לשמוע גיטרות חשמליות מנסרות וזה בהחלט משהו שמזמן לא שמענו בכמות הזו.
אבל ליפשיטץ לא נותן לנו להתרגל יותר מידי לסאונד הזה והשיר שמגיע לאחריו הוא בסגנון שונה לחלוטין - "ויחלום", שככל הנראה שמו של האלבום נגזר ממנו. ליפשיטץ מפתיע בעיבוד סימפוני עשיר במיוחד עם נגני התזמורת הסימפונית הישראלית. הסאונד לגמרי מזכיר יצירות קלאסיות לפחות עד לדקה ה-3:23 שם מצטרפים מעט אלמנטים יותר פופיים וזה מעניין ומיוחד באוזן. ליפשיטץ לא סתם הביא נגני מיתר כדי לנגן על מצע תופים וגיטרות, אלא יצר עיבוד מעניין שנותן לכלי המיתר את הכבוד וההדר הראוי להם ועל זה בהחלט מגיעות לו מחמאות.
שיר נוסף בסגנון זה הוא "אז ישיר", אף הוא מבוצע בסגנון קלאסי סימפוני עתור כינורות, כלי מיתר וקונטרה בס, שמעניק לעיבוד את הטעם הקסום של תזמורת סימפונית.
חובבים פופ חסידי, אל דאגה, ליפשיטץ דאג גם לכם עם השיר "נודה". באופן כללי ליפשיטץ לא מהסס לעשות שימוש בשיריו בקטעי סולו אינסטרומנטליים שבעבר היינו פוגשים יותר במוזיקה החסידית אך הם נעלמו לחלוטין בשנים האחרונות. בשיר נודה תמצאו סולו סקסופון מדליק בסופו, ב"המלך" תמצאו ג'אם גיטרות מדליק בסופו עם נחמן הלביץ ושלומי ברנשטיין וכך בשירים נוספים נראה שליפשיטץ מתייחס לעיבודים כיצירה בפני עצמה ולא רק כ"עטיפה" גרידא.
אם אתם חובבי פולק ומוזיקה קומזיצית "שירה", זה השיר שלכם מהאלבום. השיר עם העיבוד האקוסטי בליווי הגיטרות והיוקלילי של אבי סינגולדה כיפי וזורם ונעים.
את האלבום חותם השיר המקורי (מבחינת הטקסט) כמעט היחיד באלבום - "גם זה יעבור" בעברית (משפט אחד...) ובאנגלית. בשיר מגלה ליפשיטץ סגנון שירה שונה ומלטף יותר משאר האלבום, הצ'לו שמלווה את העיבוד, מוסיף לו המון.
לסיכום, "חלום" של שרולי ליפשיטץ הוא אלבום חסידי מקורי ומעניין מהרגיל. ליפשיטץ מראה יכולות מוזיקליות רחבות ומגוונות והתוצאה תופסת את האוזן ומשמחת את הלב.
