אתגר כתיבה 11 : )
-
בואו נשים ת'דברים על השולחן-
לכל אחד מאיתנו יש 2 תכונות בסיסיות שאותו מלוות כל צעד בחיים.
רק...
יש כאלה שצד אחד יותר דומיננטי מהשני,
או שמתכונה אחת הם מעדיפים להתעלם...סואו...
בואו נכתוב על זה...הרגש והשכל
שימו לי את ההבדלים,
שימו לי את המיוחדות,
שימו לי את השוני,
שימו לי את הצורך...תנו לי בשיר את כל מה שרגש ושכל יכולים לומר...
מחכים כבר!!
ובל נשכח- שקרדיט מלא על הנושא הוא @חיה-במקרנצ-יק-0
" גם עט של שקל- חותם על עסקאות של מליונים.
אל תזלזלו בערכם של אנשים פשוטים!!! " -
אני שכלי, אני חזק
אלי באים כולם
בעת צרה בשעת הדחק
להרגע מהעולם
חושבים אני אטום
ברגשות אני סתום
מה לעשות? זה הסיפור!נכון אני שכלי
עם גילוי הרגשות אני איטי
נראה לפעמים קצת אדיש
אך מבפנים אני מרגיש
צוחק בחוץ , בוכה בפנים
הלב אינו עשוי מאבנים -
אני לשם
והוא לכאן
אני שלום
והוא לחלום
הלב הרגיש
והוא פקדמנסה להתעלם
והוא לא מוותר
הלוואי ובחלומות
אוכל לנתר
לשבור חומות
בלי לחשוב
לא לעצור -
וואו איך אני אוהבת את הנושא הזה! תודה ענקית ל @אייצ-ית ול @חיה-במקרנצ-יק-0 !!!
אז השיר שלי:
אני רגיש הכל מרגיש
אבל ביחד אני גם אדיש
את חיי מנווט בזהירות
בין הרגש השכל והמעשיותמנסה לבחור בכל זירה
את התכונה הנכונה
בשעת השכל-היגיון
ולב, בשעת שמחה או אסוןאני מודה שאני לפעמים מתבלבל
קורה בהחלט שאני נופל
אבל אני לפחות משתדל
לא להפוך זאת להרגל... -
אצל כולם רגש ושכל במלחמה קיומית
מאז שנולדים ועד קיום התכלית
הראש חושב אך הלב מרגיש
וקשה עד בלתי אפשרי לזה להיות אדישמאתגר למצוא את שביל הזהב
עם רגש והיגיון כה רב
והאיזון העדין מופר כל שניה
מערער ולא מבהיר איך הכל נהיהומתי כבר יבוא היום ואהיה כבר מלך (ה)
על מרגשי הרב לא אהיה מובך(ת)
וכל העולם יהיה מאושר
לא רובוטים בעולם כה קר...מתי?
-
המלחמה שלי בין הרגש לשכל
נמאס לי מעולם של
רגש ושכל מעורבבים
אבל לא רוצה להיות קיצונית
רגש לבד או שכל לבד מובילים
גם לא רוצה להיות אדישה
רוצה בסך הכל להיות...
שמחה!בלי עצב שמשתלט על החיים
שצריך כל הזמן לזרוק חיוכים
ודיכאון שהורס לי את כל החושים
ואסור לבכות-פדיחא-לא נעים
וגם צחוק זה בכלל מושך תשומת לב
אז תשבי בשקט וזזת, שמת לב???
דיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייימתי תקלטו כבר שאני אחרת
חיה בעולם משלי-חיה בסרט
עם רגש רב ודמיון והרבה מעוף
ומי שיבין אותי פשוט יחטוף!
ואולי השכל הוא לא הבסיס שלי
שמנתב לי את השביל אל בוראי
אבל-----אז מה?!
מותר לי להיות ממכם שונה!!! -
Kלפעמים הרגש גובר על השכל
ואז המרץ פועל שם בלי הרף
זה מתבטא בשטויות
וזה גם בבעיות
האם לתת לו מכות
או סתם נשיקות
זה הולך גם על בכי
ובקיצור
אף פעם אין צפי. -
אני מנסה את מזלי תגידו אם זה טוב
אשד מים יורד בזלעפות
מעיניה הדומעות
הרגש השתלט על הזירה
אין היגיון ואין הבנה
היא בוכה, בוכה ומיללת
מסכנה... המתבגרת...
עד שסוף סוף מצאה את חולצה
היא לא הייתה במידתה!!!!
מנסה בן הטיפש'שרה להבין
מה קרה, כולה חולצה?
למה היא לא מצליחה להירגע
מדוע היא כולה בוכה?
בחשיבות עצמית מודיע
שלבכי-אין מניע!!!
היא בוכה על האטימות
הוא מתעצבן על הרגישות
ושניהם עושים שטותכי הם צריכים להיות
בנעלי השני ולראות
כמה אסור לדון את חברך
עד שתגיע למקומו -
אני מרגישה את זה משתולל לי בפנים
אני מרגישה את זה סוער לי בפָּנים
בא לי לעמוד על החוף ולזרוק אבנים
או להתפרקד על החול, להביט בעננים.יושבת וכותבת, מסביבי מהומה
מאז הבוקר עוד לא עשיתי מאומה
שוכבת עם אוזניות, ושירים רשימה....
ישנה, וחולמת ועוד לא קמה.כי מבחינתי זה הכיף, לתת לרגש להוביל
לעשות את שמרגיש לי בפנים שקָבִיל
אבל מה לעשות שזה בכלל לא השביל
וכדי להפיק תועלת, צריך שכל שיגביל....וואו איך שהנושא הזה מדבר אלי.... -
קבוצות
קרדיט ל @זברה !!!
ישנם שלוש קבוצות בעולם,
מצאו את עצמכם מבין כולםהראשונה היא קבוצת שכל בלבד.
קבוצה שתיים אממ רק רגש ביד.
קבוצה שלישית בוודאי ניחשתם.
אלה הממוצעים, מקווה שזה אתם
אז מה? למה זה מעניין אותי,
ולמה לא נכנסתי לרעיון האמיתי?
סתם כך נזכרתי באנשים חמודים,
שאני מגלה יום יום, פשוט מדהים.איך אחד חי לו בעולם מתמטי,
חישובים מחשב על כל פסיעה וצעד,
איך הכל אצלו ברור ובכלל לא דרמטי,
וכל הזמן שוקל מה ירוויח ולאן היעד.לא קולט את חברו במאומה,
סיפרת על רגשות, תשוקות, ואז מה?
לא מעניין, לא מובן! סיבוכים?! לא בקטע,
מקסימום הנהון קטן, וזהו אני מתה.
2 הקבוצות האחרות יכולות להבין תסיטואציה המעצבנת,
על השאר כבר דיברנו (הנהון קטן...) היא לא בנויה למשענת...
יש סיכוי להמשך, כשיגיע זמנו (מקווה ח) בינתיים זהו להיום. מקווה שנהניתם מהרעיון! -
ברגעים של קושי ברגעים של משבר
הרגש על השכל גובר
אך שעומד על הר שתחתיי רועד
כמעט שמועד
אז השכל עובד
לבחור, להחליט,
מה התכלית
ולא רוצה
להשאר בתחתית
וכשהרגש והשכל בערבוב ששורט
מחליט החלטה ובמוחי חורט
לא הרגש יגבור על השכל
ולא השכל יפיל את הרגש
מפי יוצאת אנחה נואשת
מעט רועשת
אך במוחי החלטה מתגבשת
הרגש נשאר תמיד
ועל כך השכל יעיד -
שכל VS רגש.
מאיפה להתחיל,
על הכל רוצה רק דיי,
ולא משנה מה רוצה לא רוצה, זה לא יקרה.
מה יהיה בסוף,
לא מבין מה עובר עליי,
אבל מבין לא מבין, לא אבין בחיים מה יהיה.ולפני שיגמר רק תגידו לי
שאני לא המשוגע היחיד.
שכולם מרגישים כמוני,
שלכולם כואב תמיד.
שמה שאני לא יעשה
תמיד בסוף אשרוד,
וברגעים שהשקט גואה
הנשמה תתחיל לעבוד.
תבטיחו לי שאדע,
תעזרו לי שאחייה,
רק אשאר עם אחיזה,
וכשקשה לי אבכה.חושב בשקט,
מנסה להשקיט מחשבות,
אבל הם לא שוקטות, רק רצות מתקדמות.
בלב לא טוב,
מושך לכיוון שלו חושש רבות,
לא פועם כסדר, כי סדר כבר אין ברגשות. -
שני קולות בליבי מתרוצצים-
רק את שלהם הם דורשים,
ואותי הם כה מבלבלים!!ויש כל מיני מצבים
שמשתיהם צריכים
ואיתם נצטרך להתווכח,
ממי וכמה מכל אחד ניקח...השכל אומר:
תהיה "גבר" תפסיק להתבכיין.
מה יש לפחד, הרי אתה בן...
תחשוב קדימה-העבר מבלבל
על אחרים על תחשוב -
אתה הרי יותר חשוב...הלב אומר
לבכות זה טוב- זה משחרר
אמיצות זה טפשות -
זה מסוכן ולא עוזר
מהעבר מפיקים לקחים -
לעתיד זה עוזר
תעזור לאחר -
לעצמך אתה עוזר...ואני עומד ותוהה -
למי אני אמור להקשיב???
לשכל, או ללב - שניהם לי עוזרים... -
ישנם שני איברים
בתוכנו הם שוכנים
אותם אנו לא רואיםסביבם חיינו סובבים
את מזג האוויר הם קובעים
וגם- איך אליו מתכונניםיחד החיים קצת קשים
אחד אחד אנו מבקשים
למי נקשיב הם נלחמיםאם נפעל בקור רוח
על פי כללי ההיגיון
אם נריץ נתונים במוח
נגיע לפתרון נכוןאו שמא ואולי
נקשיב מעבר למילים
את שריר הלב כדאי
להפעיל להרצת נתוניםהאם התנהגותנו תהיה על פי ספר
או שמא תנוע על קו התפר?האם אשים לב
האם אאזין לכאב
אשמח תמיד אתי
פתוח כל עת ליביוהאם תוכל לראות
את ההבדל בעיניך
ללא כל הוראות
כי זה בידיךלהפעיל את שני האיברים
ולהוסיף גם את עצמך
להקשיב לכללים הברורים
אבל לתת את כל כולך- בשבילךכי שכל ורגש אולי הם אויבים
אבל אם תפעלו נכון יסתדרו הקשרים
ואתה ועצמך תהיו חברים
אוהבים- כמו שרק אתם יודעיםקו חוצהכשהלב שלי בוכה
ומסכה אני שמה
כשהשכל לא מחכה
רוצה הסבר, למה
ואני אבודה
בין שניהם קרועה
דרכי לא ידועה
ואני מחפשת
מכולם מסתתרת
לאן מכאן אני הולכת? -
אני אדיש,
תליתי שלט.אני אדיש,
סיפרתי בשקט.א נ י - א ד י ש.
הסברתי לדמעות.א-נ-י א-ד-י-ש.
צעקתי, כשהלב רצה לבכות.ועכשיו אני אחד כזה,
כלום לא יעזור.
זה אני שלא'כפת לו,
ואי'פשר לחזור.ות'אמת שזה קשה,
לשחק אותה קשוח.
ולפעמים קצת רוצה,
כשעצוב לי לצרוח...אבל לא'מסוגל,
שיראו אותי רגיש,
ושלא תתבלבלו,
זה אני- ה א ד י ש.אדישות, לפעמים, זה לא חוסר רגש, או אחד שלא נפגע ולא מזיז לו כלום....
הרבה פעמים זה הגנה על עצמנו, מחוסר הבנה, מזלזול ברגשות שלנו:(ואל תאמינו אפעם לאפחד, גם אם אומר לכם אני, אין לי רגש, לא לוקח ללב ולא אכפת לי...
כי הרבה פעמים יש להם בפנים אוקיינוס של רגשות שמכל סיבה שלא תיהיה הם בוחרים להקפיא אותו... -
עכשיו ברצינות! נושא באמת יפה... @חיה-במקרנצ-יק-0
זמנים
היו זמנים שהרגש ביקש את שלו -
ולא היה איך לעזור!
היו זמנים שהשכל עצר ולא נתן מצדו
ולא נמצא לי מזור.היו זמנים שרק רציתי -
לחסום את השכל הצורח,
ולנעול אותו חזק,
עעל מנעול ובריח.לכסות עם עוד כמה חתיכות,
ומכל השאר לשכוח!
לעשות מה שבא לי,
וסוף סוף לנצח.היו זמנים...
לפעמים הם גם חוזרים
אבל הכיף הוא לצאת מהם בהרגשה של גיבורים...!!!!!"איזהו גיבור הכובש את יצרו" -
אני רוצה לצאת אל האור
אבל כבר התרגלתי לחושך
אני רוצה להיות יותר טוב
אבל אל הרע התרגלתי.אני יודע שזה רע
אבל הרגש כהה
אני יודע אני עבד נרצע
שולטת בי התאווהמנסה לתקן מקבל קבלה
הפעם ברצינות מחליט החלטה
אבל האדון אחרת רצה
לא נותן לי חופש פעולהאני יודע בסוף עוד אגבור
תגמר החשכה יבוא האור
לא אפסיק לרגע לנסות
עוד יבואו חדשות טובות -
את האמת שאת רוב השיר כתבתי כבר ברגע שהאתגר התחיל אבל משום מה נתקעתי איתו עד עכשיו.
בין הרגש והשכל
לפעמים אני טובע
בים של רגשות
ומפחיד שמה שכאן קובע
זה התלהבות ותחושות
ועד שלא אגיע
לסיפוק אמיתי
ואת הלב לא ארגיע
הוא לא יהיה איתילפעמים אני קופא
משכל קר שמחליט
עד סוף הדורות הוא צופה
אבל אל תוך הלב הוא לא מביט
ועד שלא אצליח
לחשב לפרוטרוט
ואת מוחי להטריח
הוא פשוט לא ישקוטבין הרגש לשכל
כבר איבדתי כיוון
וכמו לפרוט על הנבל
צריך כאן איזון
ובין המוח והלב
אסור לוותר
ורק אם נצליח לשלב
נגיע רחוק יותר -
This post is deleted! -
This post is deleted!
