מוזיקה רדודה, או שמא אזל מלאי הזמרים הטובים?!
-
@ריינבואו ואם היית יודע כמה שירים שאתה מחשיב אותם לשירים עם מנגינות
טובות, ואתה בטוח שזה בא ממקום כשר, וזה ממש לא ככה, זה מגיע ממקומות ממש נוראיים, רק פשוט אתה לא יודע את זה. -
@yuda קודם כל, יודעת ולא יודע...
דבר שני, אני די מתמצאת בקטעים האלו, וזה ניסיון מאוד מאוד גדול, לשמור על רמה מסוימת של שירים - ועד כאן...
וחוצמזה, שתדע לך ששיר מביא את הנשמה של המלחין, את הנפש שלו. אני לא יודעת אם יוצא לך להלחין או לשיר, אבל אם כן - החוויה הזאת אחרי שאתה פותח את הלב ושרררר באמת, היא חוויה מטלטלת. להיות זמר / מלחין בימינו זאת זכות וחובה, כי כל השאיפות מתבטאות בין הקלעים של השיר. -
@YUDA - ברור וברור שמוזיקה ממקורות חילוניים וגויים יש לה השפעה על הנפש...
הפורום הינו מקצועי- וזה לא המקום כאן להביא מקומות./מקורות...
לך לכל רב אמיתי- תשאל על העניין ותקבל תשובות מלאוות על כך!!!
אבל- במה שכתבת פה-@yuda אמר במוזיקה רדודה, או שמא אזל מלאי הזמרים הטובים?!:
@ריינבואו ואם היית יודע כמה שירים שאתה מחשיב אותם לשירים עם מנגינות
טובות, ואתה בטוח שזה בא ממקום כשר, וזה ממש לא ככה, זה מגיע ממקומות ממש נוראיים, רק פשוט אתה לא יודע את זה.זה בהחלט נכוןן!
היום המוון שירים של זמרים חרדיים מאוד הם ממקורות גויים.
למשל- "ריקוד הפינגווין"- שכל הבחורי ישיבות רוקדים בו- בא ממקור גויי....
לרוב אנו לא מודעים... -
@yuda אם המוזיקה המודרנית שאתה מתכוון אליה היא הז'אנר של חנן בן ארי ודומיו - ניחא. נאמר שזה לא כ-ז-ה גרוע.
אבל מעבר??!!
אין ספק שזהו ארס.
שירים זהו הדיבור הישיר לנשמה. דרכם ביכולתה להזדכך וכן להפך. להיטמא. להיטמטם.על כן צריך האדם לברור היטב את שנכנס אל אזניו. שאם השמירה רופפת - הנשמה מופקרת.
-
משפטים כמו ‘המוזיקה כבר לא מה שהיא הייתה’ או ‘אין כבר מה לשמוע היום אפילו אצל הזמרים הגדולים’ נשמעים בכל מקום, תחושה של אכזבה גוברת בקהל המבוגר יותר, אך לא רק.
במאמר זה אנסה להבין האם יש ממש בדברים, ואם כן, מה הם הגורמים והסיבות לכך שהמוזיקה כבר לא…השינוי המרכזי שחל בשנים האחרונות לטענת זמרים רבים, נוגע בכדאיות ההשקעה באלבום.
“אין מכירות” משננים רבים מהם כשהם מגיעים לתחנות הרדיו השונות,
“כולם צורבים” (2005) אומרים בכאב,
“כולם מורידים” (2020) זועק בסבטקסט (בין השורות) MBD באלבומו צעקה.
בתחילת המהפכה, אני מניח שאכן היו זמרים שנכנסו לשוק קל מהירידה הדרסטית במכירות,
אך אין ספק שמהר מאוד הם התאוששו והמשיכו להוציא אלבומים- תוך השקעה כספית לא מועטה,
כשההורדות הפיראטיות מקבלות לגיטימציה, בדרך כלל בנוסח “הם מחזירים את הכסף באמצעות
ההופעות, זה שווה להם שיורידו את האלבום והם יתפרסמו”.אם תשאל את הזמרים, הם יתבטאו בכעס על המורידים ולא יקבלו שום צידוק וטענה. עם זאת, טענת המורידים נשמעת הגיונית סך הכול, האלבום הינו אפיק פרסומי וכי נדרש לשלם על האזנה לפרסומות?…
האמת לכאורה איפשהו באמצע.
כל זמר שמוציא אלבום, בראש ובראשונה מעוניין שזה יגיע לכמה שיותר אוזניים, האלבום הוא לא המטרה אלא האמצעי – להיות זמר מוכר.אך עד לפני מספר שנים, אלבום היה אפיק מכניס לכשעצמו, הוא היה המטרה. אנשים השקיעו באלבום על מנת לקצור את הרווחים ולאו דווקא בכדי להפוך לזמרים מוכרים, זה מסביר סדרות אלבומים כמו לחיים טיש שלא באו לקדם זמר ספציפי.
כיום ההכנסות מהאלבום פחות רלוונטיות לזמרים, אלא יותר לקהל המפיקים והמשקיעים למיניהם. השינוי יורגש באלבומים לשם אלבומים, ששם נראה מן הסתם הבדל משמעותי ברמת ההפקה עד כדי מחיקת הענף.
אך עדיין כאב הזמרים מושמע ברמה עקב היכולת שהייתה להם להרוויח כפול, גם להתפרסם וגם לכסות באמצעות המכירות את ההוצאות הרבות ושלא לדבר על להרוויח ממש…
אז הכאב הוא כאב, אך עינינו הרואות כיצד ידי המעבדים – שאינם זולים כלל – עמוסות עבודה ואלבומים ממשיכים לצוץ כאן כפטריות אחרי הגשם. הירידה במכירות לא שיתקה את ענף אלבומי הזמרים כי אם את ענף אלבומי המפיקים.אם כן, זהו לא המקור להידרדרות (לטוענים שזו קיימת כמובן).
אז נחזור לשאלה שבה פתחנו את המאמר, מה קרה למוזיקה???
מה באמת קרה?אולי כדאי להאיר זרקור על תופעה נוספת שמתרחשת בשנים האחרונות.
סצנת המוזיקה כבר לא נסובה סביב שלושה ארבעה זמרים גדולים ועוד כמה קטנים. כל צעיר חובב מוזיקה הופך למפיק, כל בחור חסידי שקולו מזכיר את אהרלה סמט נהיה זמר, וכן הלאה נגנים מכל סוג.שיעור סטנדרטי בישיבה בימינו יכול להפיק שיר בקלות. סיכוי טוב שתמצאו שם את המעבד, הזמר, הגיטריסט והנשפן.
מה שקורה, שזה לא נשאר בפוטנציאל אלא יוצא החוצה, וכאן מתברר דבר מדהים.
אין מוזיקה שאין לה ביקוש.
זה מכיל תווים? (לא משנה הסדר…) יש קצב כלשהו ברקע? יהיה מישהו שיאהב. בוודאות.
וכך הרשת מוצפת בעשרות שירים שעולים בקצב מסחרר, כשהרבה מהם נעשים באופן חובבני מינוס, וטרם נגענו ברמיקסים למיניהם…לעניות דעתי יש לזה השפעה עצומה על המוזיקה.
זה מוריד את המוטיבציה להשקיע במוזיקה איכותית, לא השקעה כלכלית אלא השקעה לוגית – כמה יצירתיות המעבד יכניס בעיבוד, כמה אינטליגנציה תעמוד מאחורי כל החלטה בהפקה.
בנוסף זה מאוד משפיע על המאזינים שהחלו לצרוך כמות אדירה של מוזיקה באיכות נמוכה
כשהשירים הטובים נתקלים בקושי להתבלט אל מול גלי השירים השוצפים דבר יום ביומו.
אף כשיש להיטי על, התחושה החמצמצה גוברת, בעקבות החשיפה לשירים באיכות נמוכה עד כדי
הפקות בר מצווה וכו’ שאף הם עולים אחר כבוד לרשת עם כותרות משכנעות.לסיכום, לא בטוח שיש כיום פחות שירים טובים כמו שיש יותר שירים לא טובים…
-
-
@פייביש אוקי. אז כמו שאמרה חברתי @אייצ-ית - הבאת מבט שהוא אפילו סוטה מהנושא....
רוב דבריך נכונים עד מאד - אולם לא על כך דיברנו.
הבאת צד אחר, ראוי לפתיחת פוסט הייתי אומרת, ושונה לגמרי מהנאמר לעיל.
יותר התבטאת אודות ההשקעה הכספית ע"מ 'להפוך' לזמר. פעם - לעומת היום.
וזה נכון.
נכון מאד.
רק לא על שביל הפוסט:
-
-
@מעט-אור אמר במוזיקה רדודה, או שמא אזל מלאי הזמרים הטובים?!:
גדולי ראשי הישיבות מכל המגזרים יושבים יחד לישיבה דחופה. ובראשם הגאונים הגדולים ר' שלום כהן, ר' גרשון אדלשטיין, האדמו"ר מויזניץ'/בעלז/גור, כל גדולי ראשי הישיבות, ויכתבו תקנון!
ימנו מביני עניין שיכתבו איזה שירים חדשים שרים ואיזה לא, איזה מקצבים מכניסים ואיזה לא, ובכפוף לזה יאשרו בעלי תזמורות וזמרים שמקבלים על עצמם לעדן את הקצב, לשיר רק יהודי מקורי ועדין, ולהחזיר את האולמות לאולמות שמחה, במקום רחבות מועדונים...
וכל מנגן או זמר שללא יקבל את תעודת ההכשר, לא יאושר בכל הישיבות הטובות!
הלחץ יעשה את שלו, והעניין יחזור לפורפורציה...|-מעט אור, דוחה הרבה...-|
-
א) בהיבט האישי: כיהודים מאמינים בני מאמינים יודעים אנו שבכל דור ודור יש את הבעיות שלו... כל דור הקב"ה שולח דווקא את הפרצה המסוימת הזאת או האחרת, לנסות בה אותנו..
א"כ אל לנו לחשוב שתפקידינו לשנות את הדור.. או לחלום שיש בידנו כח לנטרל תופעות כאלה ואחרות, תפקידינו הוא רק לנו, לצרינו, בתוכינו פנימה.. להשתדל להיות יותר מרוממים ועדינים... -
ב) בהיבט הציבורי, נראה כי אין זה נדרש מגדו"י לעשות שינויים בדברים 'נשגבים' כמו אלה.... יש מספיק עניינים אחרים לחזק.. מה גם שגדו"י (ועכ"פ הרבנים שנושאים באחריות הכלל, ולא רק באחריות חצר קטנה, ואכמ"ל.) אין בכוחם וכבודם מספיק כדי ליזום שינויים בדברים כאלה, זה דברים שרק אם יבוא דרישה רצינית מהציבור לשינוי, או לקבוע גדרים כאלו ואחרים, רק אז הם אלו שיעמדו מאחור ויגבו זאת!
-
ג) בהיבט המעשי: ישנה תופעה ההולכת ומתרחבת הנקראת 'פוסט-מודרנה' אשר גורמת לאנשים לחזור ב360 מעלות מהמתירנות והפרוסט...ואכמ"ל.. זה מתבטא בתחומים רבים, וגם בנושא זה של המוזיקה, אשר עם הזמן אנו רואים (ומן הסתם עוד נראה בגדול..) חזרה אחורה של הקצב, הסגנון, החיבור לשירים יותר ישנים ופנימיים, -דבר שמתבטא גם בעיבודים מחודשים הנעשים לשירים ישנים בעלי השראה יהודית..וכדו'
-
לסיכום: אין תפקידינו לערוך שינויים ציבוריים.... בל נצפה מגדו"י לנהל ולשנות כל דבר שמפריע לנו...הקב"ה מנהל את עולמו, ואנחנו נראה איפה אנחנו, למה אנחנו מתחברים יותר...למוזיקה היהודית האיכותית.. או דוקא לרדוד הלא מדוד.... וגם אם כך...אולי...בסוף גם לנו יהיה איזה פוסט----
בהצלחה לכולכם...........
-
-
אני חושב שאין דבר יותר מתאים מלהביא כאן לקישור שאני לא מאמין שכולם פה מכירים 'מיכאל שטרייכר' דרך השלום,
ואני מביא את זה בעיקר בשביל המכתב שמובא בתחילת הקליפ,
ולמרות שזה כתוב בהתחלה באנגלית יש אח"כ אותו מכתב גם בעברית, בהנאה.
מיכאל שטרייכר דרך השלום -
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
@יודי-סיני כמובן.
אני מבינה בגדול את מה שאמרת. אבל המשפט הזה:@יודי-סיני אמר במוזיקה רדודה, או שמא אזל מלאי הזמרים הטובים?!:
אבל אני לא כל כך מסכים שמה שבעיננו לא נראה כיף ונחמד אין לזה מקום .
ממש לא היווה את הכוונה שלי. יש כל כך הרבה סגנונות שהם 'כיפים ונחמדים' והכי יש לזה מקום....
@יודי-סיני אמר במוזיקה רדודה, או שמא אזל מלאי הזמרים הטובים?!:
בדרך כלל לכל שיר יש את הקהל שלו והמקום שלו
ברור מאליו. אחרת לא הייתה המוזיקה נחלקת לסגנונות כאלה ואחרים.
-
פוסט זה נמחק!
-
@רבקה כשאת שואלת "מוזיקה רדודה או שמא אזל מלאי הזמרים הטובים"
אני חושבת שמוזיקה רדודה יכולה לבוא גם מזמרים טובים...
משום מה יש זמרים טובים שרוצים "לחקות" סגנונות שונים...או "למצוא חן" בעיני מגזריים שונים- מה שגורם להם להיות רדודים...אני לא חושבת שזה קשור בעיקר לזמר.
