העשרת ידע ומושגים במוזיקה
-
@ריינבואו אמר בהעשרת ידע ומושגים במוזיקה:
@בנימין-לוריא אמר בהעשרת ידע ומושגים במוזיקה:
מנעד:
מִנְעָד (דִּיאַפָּזוֹן) הוא טווח צלילים. מקור המילה בהלחם: מן-עד, כלומר הצליל המינימלי והמקסימלי שאפשר להפיק. ניתן להתייחס למנעד של יצירה, כלומר טווח הצלילים הדרוש כדי לבצע אותה, או למנעד של כלי נגינה או זמר, כלומר לטווח הצלילים שמסוגל המבצע להפיק.מבצע שמנעדו אינו מכיל את מנעד היצירה לא יוכל לבצע אותה. חלק מן העבודה על פיתוח קול מטרתה הרחבת המנעד של הזמר. עם זאת, לא ניתן להגדיל את המנעד באופן בלתי מוגבל; לנתוני גופו של הזמר השפעה על מנעדו (כמו גם על טיב קולו וגונו), והמנעד יכול להשתנות או להתגמש מסיבות שונות (אימון ארוך או מחלה, למשל).
מקובל למדוד מנעד של זמרים וכלים באוקטבות. מנעדם של מרבית הפסנתרים, לדוגמה, הוא כשבע אוקטבות.
- [המילה מנעד בנויה מצירוף של שתי מילות יחס: מן + עד. המונח הקודם שקבעה האקדמיה במילון למונחי המוזיקה משנת תשט"ו הוא מִגְבּוֹל]
האם ידוע כאן למישהו (אולי @margalit ) מה המנעד הממוצע אצל בנות בגילאי העשרה?
לא יודעת בוודאות
אבל נשמע לי שזה אמור להיות מצו סופרן שזה A3-A5
אבל אני ממש לא בטוחה לגבי זה@אייצ-ית אמר בהעשרת ידע ומושגים במוזיקה:
@margalit לדעתי- כל מושג שיכול לחדש לנו דברים במוזיקה.
טכניקות, הצעות יעול וכו'- זה הבמה!
מחכים לך!!!זהו, שאני לא יודעת מה זה כל מושג
יש כל כך הרבה מושגים במוסיקה שאני לא יודעת ממה להתחיל... -
-
@מוישה מבחינה מילונית-
קאבר
גרסת כיסוי , היא יצירה מחודשת של שיר של אמן אחד על ידי אמן אחר. לעתים קרובות גרסת הכיסוי דומה למקור, אך מבוצעת בצורה או בסגנון מוזיקלי שונה, ולכן היא מוגדרת כגרסת כיסוי. ישנם מקרים בהם אמן מבצע גרסה שונה לשיר שלו עצמו, וגרסה זו נחשבת לגרסת כיסוי, למרות שהשיר מבוצע על ידי האמן המקורי.מתוך ויקיפדיה....כיום-
המון זמרים מתחילים- היצירות הראשונות שלהם הם "קאברים"- אם יש פידבק חיובי מהקהל- אז הם עוברים לשירים מקוריים שלהם...
בעיני- יש קאברים שהרבה יותר יפים מהמקור...הן בלחן והן מבחינה ווקאלית של הזמר. -
אוקטבה – מקור השם במילה "שמונה" ביוונית, והמילה מציינת הפרש בין צליל לצליל אחר שתדירותו קטנה או גדולה פי שנתיים ממנו, ועל פי התיאוריה, לאחר שעוברים שניים עשר חצאי טונים שמתווכים ביניהם, הם נקראים באותו שם. בהתאם לכך, בגיטרה על גבי מיתר אחד, האוקטבה היא הפרש של שניים עשר שריגים, לדוגמא משריג 3 לשריג 15.
מיתר שישי ומיתר ראשון נקראים באותו שם (מי שווה ערך E ) וההפרש ביניהם הוא שתי אוקטבות כי באמצע יש גם את מיתר 4 שריג 2 שהוא צליל האוקטבה שבאמצע.
-
-
@מוישה במוזיקה, אוקטבה היא מרווח בין שני צלילים שתדירותו של האחד מהם היא חצי מתדירותו של השני. מרווח זה שקול ל⁻6 טונים, בין תו לאותו תו ברצף הבא. אוקטבה היא המושלמת מבין המרווחים המושלמים, שכן היא מהווה הרמוניה בין תו למופע זהה של עצמו. מבחינה פיזיקלית, כאמור, גובה הצליל של תו הגבוה באוקטבה מתו אחר הוא פי 2 בתדר, ולפיכך מתלכד עם כל תדרי הצד שלו ויוצר הרמוניה חזקה עמו. מתוך ויקיפדיה
-
-
-
@מוישה אז ככה- קודם כל-
טון-
הוא מרווח קבוע בין הצלילים, למשל המרווח בין הצליל דו, לצליל רה. טון הוא גם מונח נרדף ל"צליל".אוֹקְטָֿבָה-
שמינייה; צליל שמיני וכן מִרוָוח של שמונָה צלילים בּסולם שבעת הטונים (מדו אחד לדו הגבוה ממנו וכד')אם אני אסביר לך את זה במונחים שתבין זה קצת קשה- כי צריך ידע קודם במוזיקה...
ברעיון הכללי-
טון ואוקטבה זה מרווחים שונים בצליל.-לדוגמא.
כשאומרים על אדם שהוא מדבר באוקטבות גבוהות- הכוונה "ריב קולני- צעקות", וכן ההפך....
וכן טון- כשאדם לא שר בטון הנכון- הכוונה שהוא לא שר "בגובה" שנצרך לשיר...מקווה שהסברתי את זה נכון....
-
@אייצ-ית אמר בהעשרת ידע ומושגים במוזיקה:
שמינייה; צליל שמיני וכן מִרוָוח של שמונָה צלילים בּסולם שבעת הטונים (מדו אחד לדו הגבוה ממנו וכד')
שימו לב שלמרות שיש שבעה צלילים, סך הרווחים הוא רק 6 טונים, כי המרווח בין מי לפה ובין סי לדו הוא רק חצי
דו > רה > מי > פה > סול > לה > סי > דו
--1--- 2 - 2.5 -3.5 - 4.5 - 5.5 - 6 -
נעשיר עוד
טרנספוזיציה ("השׂאה") היא הגבהה או הנמכה של שיר או יצירה מוזיקלית לרוב על מנת שיתאימו לכלי נגינה או למנעד מסוים. הטרנספוזיציה נקבעת בהשוואה לכלי הפסנתר או לכל כלי אחר במנעד זה. הטרנספוזיציה גוררת עמה שינוי במרכז הטונלי אך לא בסולמות עצמם, לדוגמה טרנספוזיציה מדו לרה של קטע בסולם מז'ורי תשנה את הסולם מדו מז'ור לרה מז'ור. בטרנספוזיציה משתמשים בעיקר לנוחות המבצע, ונעזרים בה בעיקר זמרים. במוזיקה הקלאסית אין נהוג לבצע טרנספוזיציות, אלא בז'אנר השיר האמנותי ובמקומות ביצירה בהם כתב המלחין בעצמו גרסה נוספת בסולם אחר. -
ניצוח הוא מעשה ההנחיה של ביצוע מוזיקלי, אם באמצעות מחוות ברורות, בשרביט ניצוח (אנ') או בלעדיו, ואם בשפת גוף מרומזת, ארשת פנים ומבטים. תזמורות סימפוניות ותזמורות קאמריות, מקהלות ותזמורות צבאיות משתמשות על פי רוב במנצחים. המנצח משתף פעולה עם אחרים בפרשנות מוזיקלית ודרמטית. ונותן ליצירה את האופי האישי לפי מיטב הבנתו ותחושתיו לגבי הביצוע. המונח במשמעותו המודרנית, באופרה ובקונצרטים, נטבע במאה ה־19.[1] בהרכבים קאמריים הנגן הראשי מקבל עליו את תפקיד ההנחיה.
קרלו מריה ג'וליני
מנצח קבוע של תזמורת (בניגוד למנצח אורח), המעורב בניהול האמנותי של התזמורת או להקת האופרה, מכונה לפעמים "מנהל מוזיקלי", או, בימינו, במונח הגרמני "קאפלמייסטר". מנצחי מקהלה מכונים לפעמים "מנהלי מקהלה". מנצחים בכירים (כמו נגנים בכירים) זוכים לפעמים לתואר הכבוד האיטלקי "מאסטרו".
