העשרת ידע ומושגים במוזיקה
-
@מוישה במוזיקה, אוקטבה היא מרווח בין שני צלילים שתדירותו של האחד מהם היא חצי מתדירותו של השני. מרווח זה שקול ל⁻6 טונים, בין תו לאותו תו ברצף הבא. אוקטבה היא המושלמת מבין המרווחים המושלמים, שכן היא מהווה הרמוניה בין תו למופע זהה של עצמו. מבחינה פיזיקלית, כאמור, גובה הצליל של תו הגבוה באוקטבה מתו אחר הוא פי 2 בתדר, ולפיכך מתלכד עם כל תדרי הצד שלו ויוצר הרמוניה חזקה עמו. מתוך ויקיפדיה
-
-
-
@מוישה אז ככה- קודם כל-
טון-
הוא מרווח קבוע בין הצלילים, למשל המרווח בין הצליל דו, לצליל רה. טון הוא גם מונח נרדף ל"צליל".אוֹקְטָֿבָה-
שמינייה; צליל שמיני וכן מִרוָוח של שמונָה צלילים בּסולם שבעת הטונים (מדו אחד לדו הגבוה ממנו וכד')אם אני אסביר לך את זה במונחים שתבין זה קצת קשה- כי צריך ידע קודם במוזיקה...
ברעיון הכללי-
טון ואוקטבה זה מרווחים שונים בצליל.-לדוגמא.
כשאומרים על אדם שהוא מדבר באוקטבות גבוהות- הכוונה "ריב קולני- צעקות", וכן ההפך....
וכן טון- כשאדם לא שר בטון הנכון- הכוונה שהוא לא שר "בגובה" שנצרך לשיר...מקווה שהסברתי את זה נכון....
-
@אייצ-ית אמר בהעשרת ידע ומושגים במוזיקה:
שמינייה; צליל שמיני וכן מִרוָוח של שמונָה צלילים בּסולם שבעת הטונים (מדו אחד לדו הגבוה ממנו וכד')
שימו לב שלמרות שיש שבעה צלילים, סך הרווחים הוא רק 6 טונים, כי המרווח בין מי לפה ובין סי לדו הוא רק חצי
דו > רה > מי > פה > סול > לה > סי > דו
--1--- 2 - 2.5 -3.5 - 4.5 - 5.5 - 6 -
נעשיר עוד
טרנספוזיציה ("השׂאה") היא הגבהה או הנמכה של שיר או יצירה מוזיקלית לרוב על מנת שיתאימו לכלי נגינה או למנעד מסוים. הטרנספוזיציה נקבעת בהשוואה לכלי הפסנתר או לכל כלי אחר במנעד זה. הטרנספוזיציה גוררת עמה שינוי במרכז הטונלי אך לא בסולמות עצמם, לדוגמה טרנספוזיציה מדו לרה של קטע בסולם מז'ורי תשנה את הסולם מדו מז'ור לרה מז'ור. בטרנספוזיציה משתמשים בעיקר לנוחות המבצע, ונעזרים בה בעיקר זמרים. במוזיקה הקלאסית אין נהוג לבצע טרנספוזיציות, אלא בז'אנר השיר האמנותי ובמקומות ביצירה בהם כתב המלחין בעצמו גרסה נוספת בסולם אחר. -
ניצוח הוא מעשה ההנחיה של ביצוע מוזיקלי, אם באמצעות מחוות ברורות, בשרביט ניצוח (אנ') או בלעדיו, ואם בשפת גוף מרומזת, ארשת פנים ומבטים. תזמורות סימפוניות ותזמורות קאמריות, מקהלות ותזמורות צבאיות משתמשות על פי רוב במנצחים. המנצח משתף פעולה עם אחרים בפרשנות מוזיקלית ודרמטית. ונותן ליצירה את האופי האישי לפי מיטב הבנתו ותחושתיו לגבי הביצוע. המונח במשמעותו המודרנית, באופרה ובקונצרטים, נטבע במאה ה־19.[1] בהרכבים קאמריים הנגן הראשי מקבל עליו את תפקיד ההנחיה.
קרלו מריה ג'וליני
מנצח קבוע של תזמורת (בניגוד למנצח אורח), המעורב בניהול האמנותי של התזמורת או להקת האופרה, מכונה לפעמים "מנהל מוזיקלי", או, בימינו, במונח הגרמני "קאפלמייסטר". מנצחי מקהלה מכונים לפעמים "מנהלי מקהלה". מנצחים בכירים (כמו נגנים בכירים) זוכים לפעמים לתואר הכבוד האיטלקי "מאסטרו". -
