שיר משותף | באמצע החוף.
-
אז..
ראיתי שאהבתם ת'רעיון של שיר משותף.הפעם,
זה יעלה רמה.אני אכתוב בית ראשון לשיר -
אך,
הוא יוכל להשתמע לכמה פנים,
הכותב אחרי ימשיך אותי מנקודת מבטו, וכפי הבנתו- וכן הלאה.בסוף,
נדע על מה דובר השיר.
מתזכרת!!!
-
לשמור על חריזה / משקלים / מבנה וכו'.
-
צטטו אחד את השני, כך שהשיר יהיה רציף.
בהצלחה!
-
-
א אייצ'ית נעל נושא זה ב-
-
-
א אייצ'ית ביטל את נעילת נושא זה ב-
-
@אייצ-ית אמר בשיר משותף | אין נושא (לעת עתה):
על מזח רחוק, בין גלי הים-
רוקמת עור וגידים מחשבה,
החלטה גורלית, הפעם בדם-
ו...לא... זה לא מתוך אהבה.אותה מחשבה רדופת מלחמות,
מתפרצת כעת בגלים...
תוקע יתד בתוך חול הביצות-
שובר את שתיקת ה"דגים"... -
על מזח רחוק, בין גלי הים-
רוקמת עור וגידים מחשבה,
החלטה גורלית, הפעם בדם-
ו...לא... זה לא מתוך אהבה.אותה מחשבה רדופת מלחמות,
מתפרצת כעת בגלים...
תוקע יתד בתוך חול הביצות-
שובר את שתיקת ה"דגים"...רחוק מכולם באמצע החוף-
יורד אל עמקי זכרונותי.
בשקט הזה לא רואה את הסוף
עולה, ושוב נופלות רגליי... -
א אייצ'ית התייחס לנושא זה ב
-
@טיטו אמר בשיר משותף | אין נושא (לעת עתה):
@שיר-נולד אמר בשיר משותף | אין נושא (לעת עתה):
@אייצ-ית אמר בשיר משותף | אין נושא (לעת עתה):
על מזח רחוק, בין גלי הים-
רוקמת עור וגידים מחשבה,
החלטה גורלית, הפעם בדם-
ו...לא... זה לא מתוך אהבה.אותה מחשבה רדופת מלחמות,
מתפרצת כעת בגלים...
תוקע יתד בתוך חול הביצות-
שובר את שתיקת ה"דגים"...רחוק מכולם באמצע החוף-
יורד אל עמקי זכרונותי.
בשקט הזה לא רואה את הסוף
עולה, ושוב נופלות רגליי...בדמיונותי נופלות היו רגליי-
צונחות אל תהום.
מחפשות, הן את הרגליי,
ומקבלות מכת חום. -
על מזח רחוק, בין גלי הים-
רוקמת עור וגידים מחשבה,
החלטה גורלית, הפעם בדם-
ו...לא... זה לא מתוך אהבה.
אותה מחשבה רדופת מלחמות,
מתפרצת כעת בגלים...
תוקע יתד בתוך חול הביצות-
שובר את שתיקת ה"דגים"...
רחוק מכולם באמצע החוף-
יורד אל עמקי זכרונותי.
בשקט הזה לא רואה את הסוף
עולה, ושוב נופלות רגליי...
בדמיונותי נופלות היו רגליי-
צונחות אל תהום.
מחפשות, הן את הרגליי,
ומקבלות מכת חום.
וכל המרחק שנפרש לו סביב.
הקיים וההוא שבפנים.
אולי יש לו חלק, אולי הוא הכאיב,
ותרם לחוסר האונים..
והמחשבה סתם מעיקה,
לא תורמת ולו במאום.
כי המעשייה כבר עתיקה,
ולחינם עוד נותרתי המום..! -
ציטוטים קודמים:
על מזח רחוק, בין גלי הים-
רוקמת עור וגידים מחשבה,
החלטה גורלית, הפעם בדם-
ו...לא... זה לא מתוך אהבה.אותה מחשבה רדופת מלחמות,
מתפרצת כעת בגלים...
תוקע יתד בתוך חול הביצות-
שובר את שתיקת ה"דגים"...רחוק מכולם באמצע החוף-
יורד אל עמקי זכרונותי.
בשקט הזה לא רואה את הסוף
עולה, ושוב נופלות רגליי...בדמיונותי נופלות היו רגליי-
צונחות אל תהום.
מחפשות, הן את הרגליי,
ומקבלות מכת חום.וכל המרחק שנפרש לו סביב.
הקיים וההוא שבפנים.
אולי יש לו חלק, אולי הוא הכאיב,
ותרם לחוסר האונים..והמחשבה סתם מעיקה,
לא תורמת ולו במאום.
כי המעשייה כבר עתיקה,
ולחינם עוד נותרתי המום..!@_אני
מתרומם מן הארץ התחוחה,
ברכיי בפיק מחודש כושלות.
שומע צעקת בת-קול המומה,
'הנכנע הוא לצמאיי הדתות?' -
ציטוטים קודמים:
על מזח רחוק, בין גלי הים-
רוקמת עור וגידים מחשבה,
החלטה גורלית, הפעם בדם-
ו...לא... זה לא מתוך אהבה.אותה מחשבה רדופת מלחמות,
מתפרצת כעת בגלים...
תוקע יתד בתוך חול הביצות-
שובר את שתיקת ה"דגים"...רחוק מכולם באמצע החוף-
יורד אל עמקי זכרונותי.
בשקט הזה לא רואה את הסוף
עולה, ושוב נופלות רגליי...בדמיונותי נופלות היו רגליי-
צונחות אל תהום.
מחפשות, הן את הרגליי,
ומקבלות מכת חום.וכל המרחק שנפרש לו סביב.
הקיים וההוא שבפנים.
אולי יש לו חלק, אולי הוא הכאיב,
ותרם לחוסר האונים..והמחשבה סתם מעיקה,
לא תורמת ולו במאום.
כי המעשייה כבר עתיקה,
ולחינם עוד נותרתי המום..!מתרומם מן הארץ התחוחה,
ברכיי בפיק מחודש כושלות.
שומע צעקת בת-קול המומה,
'הנכנע הוא לצמאיי הדתות?'והגל שעולה ומציף
שוטף את כל השאלות
למרות שכבר אין חושן וציץ
ברור לי מי בורא כל העולמות -
@חלום-לגדול אמר בשיר משותף | אין נושא (לעת עתה):
ציטוטים קודמים:
על מזח רחוק, בין גלי הים-
רוקמת עור וגידים מחשבה,
החלטה גורלית, הפעם בדם-
ו...לא... זה לא מתוך אהבה.אותה מחשבה רדופת מלחמות,
מתפרצת כעת בגלים...
תוקע יתד בתוך חול הביצות-
שובר את שתיקת ה"דגים"...רחוק מכולם באמצע החוף-
יורד אל עמקי זכרונותי.
בשקט הזה לא רואה את הסוף
עולה, ושוב נופלות רגליי...בדמיונותי נופלות היו רגליי-
צונחות אל תהום.
מחפשות, הן את הרגליי,
ומקבלות מכת חום.וכל המרחק שנפרש לו סביב.
הקיים וההוא שבפנים.
אולי יש לו חלק, אולי הוא הכאיב,
ותרם לחוסר האונים..והמחשבה סתם מעיקה,
לא תורמת ולו במאום.
כי המעשייה כבר עתיקה,
ולחינם עוד נותרתי המום..!מתרומם מן הארץ התחוחה,
ברכיי בפיק מחודש כושלות.
שומע צעקת בת-קול המומה,
'הנכנע הוא לצמאיי הדתות?'והגל שעולה ומציף
שוטף את כל השאלות
למרות שכבר אין חושן וציץ
ברור לי מי בורא כל העולמותהוא זה שהוביל את רגליי עד הלום
הוא זה שרוקם מציאות מחלום
מקימי מעפר, את רוחי הוא מרים
בזכותו עומד מול גלי משברים -
@אנונימית אמר בשיר משותף | אין נושא (לעת עתה):
@חלום-לגדול אמר בשיר משותף | אין נושא (לעת עתה):
ציטוטים קודמים:
על מזח רחוק, בין גלי הים-
רוקמת עור וגידים מחשבה,
החלטה גורלית, הפעם בדם-
ו...לא... זה לא מתוך אהבה.אותה מחשבה רדופת מלחמות,
מתפרצת כעת בגלים...
תוקע יתד בתוך חול הביצות-
שובר את שתיקת ה"דגים"...רחוק מכולם באמצע החוף-
יורד אל עמקי זכרונותי.
בשקט הזה לא רואה את הסוף
עולה, ושוב נופלות רגליי...בדמיונותי נופלות היו רגליי-
צונחות אל תהום.
מחפשות, הן את הרגליי,
ומקבלות מכת חום.וכל המרחק שנפרש לו סביב.
הקיים וההוא שבפנים.
אולי יש לו חלק, אולי הוא הכאיב,
ותרם לחוסר האונים..והמחשבה סתם מעיקה,
לא תורמת ולו במאום.
כי המעשייה כבר עתיקה,
ולחינם עוד נותרתי המום..!מתרומם מן הארץ התחוחה,
ברכיי בפיק מחודש כושלות.
שומע צעקת בת-קול המומה,
'הנכנע הוא לצמאיי הדתות?'והגל שעולה ומציף
שוטף את כל השאלות
למרות שכבר אין חושן וציץ
ברור לי מי בורא כל העולמותהוא זה שהוביל את רגליי עד הלום
הוא זה שרוקם מציאות מחלום
מקימי מעפר, את רוחי הוא מרים
בזכותו עומד מול גלי משבריםבעיניים נשואות עומד שם
מישיר מבט אל על
ומאזין
רק מאזין-
לקול אוושת הגל.לרוח מערב
לקול טפטוף הטל.
עומד זקוף,
ומאמין-
מהמסע הזה
יצאתי מחושל.
