שיר | פעמוני אזעקה
-
הימים עוברים לאט כאילו עכשיו לילה
כל רגע בעצמה נחרט אומר שכבר כדאי לה
אנשים ממשיכים בשיגרה כל כך משעממת
מתי תפרוץ לה השירה היא שוב לא מתרוממתצלקות נפרסות מכל כיוון זוכרות את שהיה
מחפש פיסות קטנות לאיזון בין זריחה לשקיעה
הדכאון הורס כל חלקה טובה שעוד נשאר בה
שגעון שלא חולף לאהבה- רוצה להיות כבר אבאולרגע נָדְמוּ קולות פעמונים הוחלפו באזעקה
אזעקת אמת צבועה אדום ניסרה את הדממה
והוא הלך בראש מורם בתחושה שאננה
לא אטם אזניו לא עצם עיניו רץ הוא ברננהולרגע נִדְמוּ כל ההמונים כקליפת שום ריקה
זעקת צבוע מקפיאת דם היתה למנגינה קסומה
והוא הלך בראש מורם אל תוך הסכנה
לא הביט אחור לא רצה לזכור את הדרך הנכונה||השיר נכתב בהשראת חיבוטי הנפש המלווים את שנות הבגרות,
תחושת הנעורים הזו שאני "יודע יותר טוב מכולם מה נכון לי",
גם אם עמוק בפנים האמת מדגדגת את המצפון, ולוחשת בלי הרף שאתה טועה.יש לי כמה כיוונים לגבי פזמון אשמח להיעזר בכותבים המוכשרים כאן.
||
-
@משורר-מבולבל אמר בשיר | פעמוני אזעקה:
הימים עוברים לאט כאילו עכשיו לילה
כל רגע בעצמה נחרט אומר שכבר כדאי לה
אנשים ממשיכים בשיגרה כל כך משעממת
מתי תפרוץ לה השירה היא שוב לא מתרוממתצלקות נפרסות מכל כיוון זוכרות את שהיה
מחפש פיסות קטנות לאיזון בין זריחה לשקיעה
הדכאון הורס כל חלקה טובה שעוד נשאר בה
שגעון שלא חולף לאהבה- רוצה להיות כבר אבאולרגע נָדְמוּ קולות פעמונים הוחלפו באזעקה
אזעקת אמת צבועה אדום ניסרה את הדממה
והוא הלך בראש מורם בתחושה שאננה
לא אטם אזניו לא עצם עיניו רץ הוא ברננהולרגע נִדְמוּ כל ההמונים כקליפת שום ריקה
זעקת צבוע מקפיאת דם היתה למנגינה קסומה
והוא הלך בראש מורם אל תוך הסכנה
לא הביט אחור לא רצה לזכור את הדרך הנכונהואחרי ש'זכה' וקיבל מהמורות
תוך כדי שעיטה אלי המצולותשם
העיז בתחתית
להקשיב
ולשריקה חרישית
הוא השיבגופי מצולק
פרצופי לא שלי
בתוכי נחנק
זה לא בשבילי
כשאני נאנק
אשוב לשבילי
ובקול אזעק
אבא מחכה רק לי....||לא יודעת איך פספסתי את השיר הזה... רק עכשיו ראיתי אותו--||
-
@אייצ-ית
ואוו איזה "סוויטש" בעלילה, לקחתי את השיר הזה לכיוון מדכא,
והרמת אותו למקום כל כך אופטימי ומרפא!אם יש למישהו נוסף כאן רעיונות לתיקון/שיפור אשמח שיעזור
פשוט מרגיש לי שחסר בו משהו. -
@משורר-מבולבל
לקחתי את זה קצת לכיוון שלי- כך שכמובן זה בסדר אם תשנה לאן שאתה רוצה:הימים עוברים לאט כאילו עכשיו לילה
כל דקה בליבי נחרטת כמו אומרת די לה
ואנשים מחפשים דרך נוספת
מוצאים מנגינה שקטה מידי- לא מרוממתוצלקות מצטלבות- מלחשות את שהיה
מעיפות בי תקווה- לאזן בין זריחה לשקיעה
והדיכאון הרס-גם את הכוכבים וכל חלקה טובה
ושגעון שלא חולף לאהבה- רוצה להיות כבר אבא
ולו לדקהולרגע נָדְמוּ הפעמונים והוחלפו בזעקה
אזעקת אמת- צועקת אדום- נסרה את הדממה
ומשכתי ללכת בראש מורם ותחושה שאננה
מדליק את השקרים באוזניות שצועקים לשנאהובין רגע נעלמו כל ההמונים, ונותרתי קליפת שום ריקה
זעקת צבוע מקפיאת דם- כמו היתה למנגינה קסומה
ועדיין המשכתי בראש מורם אל תוך הסכנה
לא הבטתי לאחור- מאחר הזדמנות בפעימה
בכוונה?!
