קאברים וגיור שירים.
-
-
-
@אייצ-ית אמר בקאברים וגיור שירים.:
מה דעתכם על כל עניין הקאברים לשירים בכללי?
יפה לשיר בר מצווה...
@אייצ-ית אמר בקאברים וגיור שירים.:
ומה בנוגע ל "גיור" שירים חילוניים?
תלוי איזה שירים, לדוגמה: פופ בחיים לא! ואני לא אשמע שום שיר פופ מגויר!
-
-
@אייצ-ית הרבנים לא צועקים סתם, אבל צריך לדעת שיש הבדל בין גדר מעשי לבין דין הלכתי, למעשה ודאי שבעצם המנגינה אין בעייה, אבל למעשה ששומעים גיור חילוני זה גדר כו שכבר כתבתי במקום אחר, שאם נשמע את זה אז נשמע את השירים האמיתיים, ואם נשמע את האמיתים הטובים אז נתחיל לשצוע גם את הלא טובים....
-
@אייצ-ית אמר בקאברים וגיור שירים.:
אז מה כן?
@igo אמר בקאברים וגיור שירים.:
אוי אוי אוי. השירים החסידיים הישנים שאת שומעת בחלקם הגדול הם שירים גויים של רוסים שיכורים וכדו. והאדמורים לקחו את השירים האלו ו"ביררו את הניצוצות".. כלומר "גיירו" אותם. והיום את קוראת לזה קדושה וטהרה...
לא כל דבר שהוא של גויים אז זה "טומאה". אם יש מי שנהנה מזה אז אין שום בעיה. (וודאי שאם לוקחים את זה למקומות רוחניים..) -
הייתי מביא כאן דעת תורה אבל... "הפורום הינו מקצועי ואין לדון בו על נושאים הלכתיים למינהם"
||אלא אם כן @צור או מישהו מהמנהלים יאשר את זה באופן חד פעמי...||
-
@בנימין-לוריא ניתן להביא בקצרה
ובתנאי שלא יגרור ספאם -
@צור אמר בקאברים וגיור שירים.:
@בנימין-לוריא ניתן להביא בקצרה [דעת תורה]
ובתנאי שלא יגרור ספאםבכדי למנוע ספאם והתפתחות דיון כאן, אני אביא כאן מראי מקומות וקישורים!
אתר דין
אתר דורש ציון - הרב בן ציון מוצפי וכאן וכאן וכאן וכאן וכאן (וכאן)
בית הורא הלכ"ה
חב"ד - הרב יוסף ש. גינזבורג
חבל נחלתו ט', ה' - ויקיטקסט
שו"ת יביע אומר חלק ו' סימן ז'||כתב מרן החיד"א בשם מהר"ם די לונזאנו:
"ולפי שהשיר והשבח לה' יתברך ראוי שיהיה בתכלית השלמות, לכן נאמר (תהלים לג ב) "בְּנֵבֶל עָשׂוֹר [עשר מיני נעימה] זַמְּרוּ לוֹ", כלומר בכל מאמצי הכח. ובדברי הימים (ב כ יט) נאמר: "לְהַלֵּל לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּקוֹל גָּדוֹל לְמָעְלָה".
זאת הייתה לי לסיבה גורמת לחבר רוב שירי על פי ניגוני הישמעאלים, שהם מגביהים קולם בשירתם ונעימתם יותר מזולתם. וראיתי קצת חכמים כמתאוננים רע על המחברים שירים ותשבחות להשם יתברך על ניגונים אשר לא מבני ישראל המה, ואין הדין עמם, כי אין בכך כלום." עכ"ל.וכתב מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף זצ"ל (שו"ת יביע אומר חלק ו סימן ז):
והנה נודע שכמה מגאוני ישראל קדושים, חיברו שירות ותשבחות לה' יתברך לחן מנגינות של שירי עגבים, בלשון הנופל על לשון בדמיון רב.
וכן שירי הבקשות הנאמרים ברוב קהל ועדה בבתי כנסיות בלילות שבת נוסדו וחוברו על פי לחן מנגינות שירי עגבים, על ידי גאוני ישראל, ומהם: הגאון ר' שלמה לניאדו, המחבר שו"ת בית דינו של שלמה. והגאון ר' אברהם ענתבי, המחבר ספר יושב אהלים ועוד. והגאון ר' מרדכי לבטון, המחבר ספר נוכח השולחן. והגאון ר' מרדכי עבאדי, המחבר ספר מעין גנים ועוד. וכהנה וכהנה גאונים מפורסמים רבים ועצומים בתורה וביראת ה' טהורה, וכולם נקבצו ובאו בספר הבקשות המפורסם בכל תפוצות ישראל מעדות המזרח. וכמעט כל השירים של עדות המזרח, הנאמרים בנעימה בהזדמנויות של שמחות וסעודות מצוה, כולם חוברו בלחן של שירי עגבים, על ידי פייטנים ומשוררים קדושים וטהורים. 'ועל ערבים בתוכה תלינו כינורותינו', ואין פוצה פה ומצפצף.
גם זכינו לשמוע תפילות מכמה שליחי צבור תלמידי חכמים צדיקים וישרים בעלי קול נעים, שהתפללו בנעימה מזרחית, בהרכבת מנגינות של שירי עגבים, על קדיש וקדושה ושאר קטעי תפילה, בנועם שיח שרפי קדש, באימה וביראה, ולב הקהל נמשך אחריהם בשמחה ובטוב לבב וקול זמרה. אשרי העם שככה לו. ובשו"ת כרך של רומי העיד בגדלו, שהמנהג פשוט בכל ארץ ישראל וארצות ערב, בכל בתי הכנסת שמנגנים בתפילה ובדברי קדושה שירי ישמעאל שרובם שירי עגבים, ולא מיחו בהם חכמים, מפני שהעניינים עצמם קדושים, ולא איכפת לן שמא באותה שעה שמנגן אותה נגינה בתפילה, יזכור דברי הערבים שהם עניינים פחותים ושירי עגבים.
וכתב עוד, ומעיד אני עלי שמים וארץ שבהיותי בעיר גדולה של חכמים ושל סופרים סמירנא, ראיתי מגדולי החכמים שהיו גם כן משוררים גדולים על פי חכמת המוסיקא, ובראשם הרב המופלא ר' אברהם הכהן אריאש זלה"ה, שהיו הולכים אחרי הפרגוד של כנסיית הנוצרים בימי חגם להתלמד מהם נגינות מיוחדות על פי המוסיקא, להתאימם לתפילת ימים נוראים שצריכים הכנעה גדולה.
והיו מסדרים מאותם קולות הנגינה קדישים וקדושות הפלא ופלא.ומבואר מזה שאין להקפיד על הניגון אלא על המילות הקדושות, והסברא מכרעת כן, שאם לא כן מהיכן נשאר לנו ניגונים וקולות ערבים והלא נשכחו מאתנו שירי דוד ושירי הלווים על הדוכן, כמו שנאמר: "איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר", ובכל מקום שגלו ישראל למדו ניגוני אותם ארצות ששכנו שם, ובארץ ישראל ובארצות ערב קול ניגוני התפלות והקדישים והקדושות כולם על פי ניגון הערבים, ובטורקיה קולות טורקיות, ובאדום קולות אדומיות, ומי יוכל להכחיש המוחש, האם נאמר שכל ישראל שגו חס ושלום, אלא ודאי שאין הקפדה אלא על הלשון שיהיה בלשון הקודש בשירות ותשבחות לה' יתברך.
וגם אני מפני רצון הגאון החסיד הראשון לציון מורנו הרב רבי חיים אברהם גאגין זצ"ל, נטפלתי לייסד פיוטים על משקל שירי ערב, וכמעט לשון נופל על לשון. ע"כ.||ילקוט יוסף סי' נ"ג סעיף נ' ושארית יוסף ח"ב עמ' ס"א
||"שליח צבור שנוהג להרכיב מנגינה של איזה שיר בקדיש ובקדושה, ובקטעי תפלה, כגון: נשמת כל חי, שמחים בצאתם, וכדומה, יש לו להעדיף לחן של שירי קודש, כגון בקשות ופזמונים הידועים לקהל המתפללים, ולא לחן של שירי עגבים ושירים חילוניים. ואף על פי שחלק נכבד משירי קודש שלנו הורכבו על יסוד שירי עגבים קדומים, מכל מקום כיון שברבות הימים נשתכחו המילים שבשפה הערבית, יצאו לגמרי מרשות סטרא אחרא ונכנסו לקדושה, וכיון שעלו לא ירדו.
אולם מעיקר ההלכה מותר לשליח צבור להרכיב אף מנגינות של שירי חול על הקדיש והקדושה, ובלבד שיתכוין לשם שמים. ואף על פי שהמנגינה באה ממקור לא טהור, הרי הוא מוציאה מרשות הסטרא אחרא ומעבירה אל הקדושה. וכן פשט המנהג בפני גדולים, ואין פוצה פה.
ומכל מקום אם הניגון של השירים החילוניים עלול להזכיר לו או לקהל את התוכן הגרוע של אותן שירים חילוניים, שב ואל תעשה עדיף, וילחין מנגינה משירים שאין המילים ידועות לרבים."
|| -
בקיצור הבעיה זה שיחפשו את המקור וד"ל
-
@מחשב-נייד אמר בקאברים וגיור שירים.:
דבר ראשון בוא נתחיל שאל תזלזל באדמורים אוקיי? הם יותר קדושים ומבינים ממני וממך...
הם לקחו מנגינות של גויים (אפילו קוזקים וכו') והעלו אותם לקדושה! זה משהו שרק רבי יכול לעשות.... ההשוואה שלך כל כך מצחיקה... להשוות זמר לאדמור??
וכן אני קוראת לזה קדושה טהרה כי זה בדיוק כמו כל ניגון אחר!!!!
ומנגינות של גויים זה טומאה...זה חדש לך?א. לא התכוונתי כמובן לזלזל. אלא לאמר שגם המוזיקה החסדית הישנה וה"קדושה", היא למעשה "גיורים". מתנצל אם נשמע מדברי זילזול (זה הפוך, לדעתי אין עם זה בעיה בכלל, ולכן וודאי שאין בעיה אם אדמורים כלשהם)
ב. לא השוותי אדמו"ר לזמר. הגבתי לכך שאת מזועזעת משירים של גויים, ולא רוצה שום קשר לגויים. ואמרתי שגם השירים ה"קדושים" שאת שומעת זה מגויים.
ג. את יכולה להגדיר קדושה וטהרה איך שבא לך. אצלך פירוש המושג "קדושה" זה מוזיקה חסידית, ופירוש המושג "טומאה" זה מוזיקה של גויים. אין לי בעיה שתחשבי כך. זכותך. אבל אותם אדמורים ש"גיירו" שירים, כנראה לא חשבו כמוך. וגם אני לא.
בכל אופן אני לא מזלזל באף אחד! -
אני חושבת שזה מגעיל מאוד
תחשבו אתם שומעים שיר, אתם מתחברים לשיר
ואז אתם הולכים לחנות מסויימת ושומעים את זה ברקע בתור שיר חילוני גמור!!
וגם חסר אצלינו מספיק חומר??? -
@סודי-ביותרררררררר אני אתן דוגמא לשיר כזה: בס קול (או איך שלא כותבים את זה) של חיים שלמה מייאעס , המנגינה שלו במקור היא משיר חילוני שאישה שרה אותו, וזה עוד יותר מחמיר את הענין, וכמה וכמה פעמים שמעתי את השיר הזה בחנויות חילוניות!
זה פשוט עצוב!!!!!!!!!! -
הכי גרוע שאם זה קאבר
אז באיזהו שלב הילדים מתחילים לחפש את המקור...
למשל אודי דמארי הוציא שיר ביחד עם עמי מימון "יום גדול" וזה קאבר של שיר חילוני לגמריי!!!
אותו דבר!!!
חוץ מהקליפ והשירה
המילים והשם של השיר לקוח משיר חילוני -
@סודי-ביותרררררררר באמתתתתתתתתת?
לא ידעתי שזה בא ממקור חילוני, מאוד מאוד מעציב אותי לשמוע...
אמרו לי שגם השיר של יואלי דיקמן ''הלב שואל'', בא ממקור כזה או אחר, זה נכון?
