שיר שכתבתי ישר מהלב ממש בלי שליטה

הלך בחטף
פתאום נחטף
ברגע אחד איננו
היה כאן עד עכשיו
העם היה מוגן ושמור
עתה אנחנו כיתומים ללא רועה
כצאן נעדר מנווט
איך נמשיך מכאן
הלאה
איך נחיה כך
כיתומים ללא אב
אבד לנו עמוד הענן
שהלך לפני המחנה
כיצד נתמודד
ואיך לא נמעד
קשה לחשוב על כך
זה לא ניתן לתאור
אפילו לציבור הכללי זה מובן
פתאום אחדות כאן נוצרה
הלוויה המונית כזאת
לא נראתה מעולם
בעיר כה קטנה וצפופה
הלכו כולם אחרי המיטה
וגם אלו שלו נכחו שם
היו שם בלב
והלב כה בכה
ללא הפסקה
ואיזה שבת קשה עברנו
ועוד אנחנו אחרי פורים
נהפך להבל מחולנו ממש
פשוטו כמשמעו
יהי רצון
שיקום ינון
במהרה
ושוב נראה את מרן איתנו

זה מין סיפור כזה שמדבר על כל מיני דברים בעצם לא התמקדתי במשהו ספציפי שחוויתי אלא על הרגשות שמלוות לפעמים בכל מיני מצבים בחיים.(מקווה שקלעתי לרעיון).

על החול עמדתי לבד
לא היה אף אחד איתי
מסביבי הכול זהוב
ובתוכי שממה
כמו במדבר
הייתי קטנה
וקצת אבודה
חיפשתי מישהי
שתהיה איתי
אבל הייתי לבד
רק החול
שחודר לכול קום
התחלתי לצעוד
לא להישאר במקום
לחפש חברה ומעט קרבה
הייתי נואשת רציתי עזרה
פסעתי לאט לאט
וכמו בחול עקב בצד אגודל
לפעמים מעדתי
וקמתי והתנערתי מהחול
פתאום כמו משום מקום
ראיתי באופק אנשים
לא האמנתי
שפשפתי עיני
הרגשתי בתוך חלום
מה הם עושים שם?
איך הגיעו שם?
התחלתי לרוץ לקראתם
אבל החול עדיין היה בוגדני
ולא ריחם עליי
ואז כשהרגשתי באמת אבודה
והאופק עוד רחוק
וגם האנשים נראו זרים
נשאתי עיני לשמים
ונזכרתי את מי שהייתי צריכה לזכור כבר מזמן
את אבי שנמצא תמיד איתי
גם בבדידות
ובעומק החול
בעומק הכאב
אף פעם לא עוזב

עולם מוזר
קצת כואב קצת אכזר
איה מין יקום
אין לי מספיק מקום
עכשיו כואב לי אני כאילו נעלם
ואולי נכלם
עומדת ותוהה
מה ממני נדרש
למה הכול חדש
וקצת משובש
לא מכירה את הדרך
אין מפה שבילים
אבוד בדרכים
הירח נעלם
הכוכבים מסתתרים
איה היא דרך
דרך הזהב
הרי אני בת לאב
אב אוהב כל יכול

אז למה לא שואלת
רק מאמינה
מנסה לא לפחד יותר
סומכת על כול יכול
ולא על בשר ודם
גם איש ואישה הנם אדם
טועים לפעמים
שוגים הרבה
ואותנו מפילים לתהום

הרבה מאבקים
מלחמות ופחדים
את הלב ממלאים
חרדות חששות
לחצים וקשיים
אי אפשר לנוח
להרגע קצת לחלום

יום אחד הגעתי לתחנה מרכזית
והתחלתי להתבונן בעוברים ושבים
ועל האוטובוסים הרבים
וניסיתי לדמיין
לאן כל אחד נוסע
ונדהמתי איך
אפשר ברגע אחד להגיע
לארבע כנפות הארץ
יש את אלה עם המזוודות
ועם התרמילים
יש את אלה שרק עם שקית קטנה עולים
יש איזה מין אוירה כזאת של כיף וחוויות
מין שיחרור כזה מעול
ופתאום הבנתי שככה יהיה בבוא המשיח
כולם יתקבצו יחד מכל מקום

נער או נערה
בחור או בחורה
נכנסו לרשת
חפשו בגוגל מידע על "אברהם פריד"
כתבו להם שם "מקצב-אברהם פריד"....
הופ..נכנססו גילו עולם שלם
ווא זה לא רק אברהם פריד
זה גם חנן בן ארי וכו'
מה זה איזה פורום מגניב
על מוזיקה ושירה
על הופעות וכו.
יש המון מידע על עולם המוזיקה
איפה יש כזה דבר שיש כ"כ הרבה מידע
במקום אחד חם ונחמד
אבל זאת יש לדעת לכל דבר יש כללים
יש חוקים ללמוד לשנן זה לא קשה
ועל פורום נקי ומסודר חובה לשמור
נא למדו הכללים
לפני שבפורום ממשיכים

||ברוכים הבאים לכל החדשים/החדשות||

תודה גדולה מאוד על הראיונות שעשית עד עכשיו זה לא מובן מעליו

זה מה שיצא לי אחרי כמה נסיונות הרעיון קשה אבל בגדול הוא לא אז תודה על האתגרים

ה' אחד
שמו אחד
יחד לא לבד
צעד יד ביד
לא נטש
עקב עקב
מעל
אות אחת
או שתי
לא עוד
שיר קטן
קצר או לא
זה מה שיש

בלאק פריידי

כל הפרסומות מלחיצות
מזרזות אותי לקנות ולקנות
ללא סוף
כאילו אין מחר
תקנה תקנה
פן יהיה מאוחר
תבזבז כמה שיותר
רק תרוויח
הן משכנעות
50% אחד+אחד
צועקות המודעות
ועם סיסמאות מלחיצות
לא נותנים לחשוב בהגיון
מה יש? מה קרה?
על מה הבלאגן
אפשר לחשוב
זהו תרגעו
קחו נשימה עוד רגע זה נגמר
והחיים ישובו למסלולם.

וכל השיר הזה הוא רק משל
לעולם הזה והעולם הבא
כמה חשוב להרבות במעשים טובים
ולהזדרז לאסוף מצוות וחסדים.

אני לדודי ודודי לי

איך אוכל לרגיש את מתיקות הימים
את ההכנות הנרגשות
את האווירה המתחדשת
בלי לפחד מאיימת הדין?

תרועה
שבריים
תרועה

מאה תקיעות
את הגו מרטיטות
הנפש בעננים
ואני כאן על הקרקע
מה אקח איתי הלאה
מאותם הימים
איך לא השאר אותו הדבר?
חייבת להשתנות אפילו במשהו אחד

ונתנה תוקף
קדושת היום

לבכות ולהתחנן ולבקש
על שנה מתוקה
על רגעים משמחים
על בריאות ונחת
ולא לשכוח ללקק מהדבש
להנות מהמתוק
ולנשום עמוק
כי החגים הם לא רק דפים בלוח
הם ימים מיוחדים ואסור אותם לשכוח.

טוב אני ינסה נראה מה יצא ניסיתי את מזלי

כמו מים שקופים
שיורדים מן השמים
שוטפים את העולם
מטהרים את הכאב
שבא מהלב

לא תמיד זה מסתדר
כמו שרצית
תלמד לקבל מה שיש
באהבה
כי רק הוא יודע
מה טוב לך

כמו חייל בצבא
מול אויב נלחם
לומד לאחוז בנשק
ואז בא המפקד
ונותן פקודה
תלחם

אבל מול הכאב האימה והפחד
גם כשאתה יודע שתיפול בשדה הקרב
שדוד לכול עלה נידף
תאמין בעצמך
תאמין בהקב"ה
ורק אז תנשום עמוק
תוותר!!

@שמחה-הגיטריסט התחשק לי להוסיף בית לשיר שלך אם תרשה לי.

בא לי לקפוץ בשלוליות
ולאסוף חילזונות
כמו שעשיתי פעם
כשחזרתי מהגן
מה זה משנה אם עברתי את הגיל
ואולי ישלחו אותי לאשפוז
בא לי לעשות לי כיף
בלי להתבייש

הולך בתמימות
והכול סוגר עליו
רחוב צר
מסביב רק בתים
אבל הם לא שלו
לא מוצא מוצא
מהסבך
הכל מורכב
כמו חוטים
שהסתבכו בסליל
מנסה לאתר את הפלונטר
לפתור את הקושיה
אבל הכול נהיה קשה יותר
ועדיין מנסה בכל כוחו
לא מתייאש
למרות שזה מתבקש
לעיתים נראה שהוא יכול
ובטוח שהוא זה שמושך בחוטים
שהוא זה שמנהל את העולם
אבל הוא כזה קטן
מול עולם גדול
שעליו יכול
לגבור ולנצח
אבל מעליו יש אבא אחד
ששומר ומגן
ויכול להתיר לו את הדרך
ולשחרר אותו
אל יאוש!!!

יורד בירידות
עולה בעליות
ספירלה של הזיות
חלומות ותהיות

מסתובב ומביט
משקיף מרחוק
מה שונה מכאן
שאין שם

מקיף את העולם
מכל הזויות
מגיע לנחלה
בסופו של דבר

עוקבת אחרי התחזית
מחכה לשינוי במזג האוויר
להתכרבל מתחת לפוך
לאחוז בכוס תה רותח
להנות ככה מהקור
לשכוח מכל מה שבחוץ

השמש פתאום נעלמת
השמיים אט אט מתכדרים
והנה זה נשמע
קול המטר דופק
פתאום יש רעמים

מייחלת לטיפות של ברכה
להרוות את האדמה הצמאה
קצת לנקות את כל הלכלוך שבחוץ
לקרר ולצנן את האווירה

במטריה ומגפיים
בין השלוליות
בין המעילים והכפפות
להודות כול הזמן על כל טיפה

כל מה שנאמר כאן נכון אבל אני חושבת שזמר צריך בראש ובראשונה הרבה סייעתא דישמייא כדי להצליח היום שום דבר לא מובן מאליו
דבר שני לדעת לגשת לכל סוג קהל ולכל סגנון כמעט

זה שיר על מי שלא מפסיק לחפש מידע אבל אין לו את מי לשאול או לא רוצים לענות לו כי מפחדים ממה שהוא ישאל(או שלא יודעים לענות)

היו לי הרבה שאלות
לא מצאתי תשובות
חפשתי את מי לשאול
לא רציתי להתווכח
רק סתם לדעת
לא רציתי להתגרות
אלא סתם לנסות לחפש
קצת מידע היה לי חסר
אף אחד לא ענה
כולם רצו שאלך בתלם
שלא אחקור
פחדו ממני
מה את שואלת ענו
תעשי מה שכולם עשו
זה מה שלימדוני
אין ברירה
חייבים לציית
לישר קו
גם אם לא הבנתי הכול
אדע תמיד שאלוקים גדול

כמו מים שקופים
בכוס זכוכית
הכול משתקף
מהצד השני
כמו בחלום
יפה ובהיר
שהכול מסתדר
אי אפשר תמיד לנהל את החיים
אנחנו קטנים וחלשים
לפעמים נופלים
לא משנה כמה תלחם
אבל על העיקר אל תוותר!!

יש אנשים שמותחים את החבל
מהלכים על חבל דק
על סף תהום
לא מפחדים מה פתאום?
מנסים למשוך עוד קצת
עד הקצה
מתנדנדים ונעמדים
עוד רגע צונחים
יש אנשים שבאש משחקים
לא מתרחקים
גם אם להם מסבירים
היא חמה ומאירה
מה הבעיה?
היא שורפת אומרים להם?
ובכל זאת לא מקשיבים
רוצים לנסות לבד
את התוצאה לחוות

מדרגות מירון השוממות

על מדרגות מירון נעקדו
נמעכו נפלו התרסקו
45 נשמות טהורות
על מדרגות המוות
בכי ומספד
לא ניתן למנות
עלו וירדו גיבורים
כך נעקדו חללים
אבן מקיר תזעק
וחומות הלב יתרסקו
איך נפלו כך בנים
על מדרגות קרות
איך נפלו גיבורים
בבית רבי שמעון
הלא עלו להזדכך
ביום הילולא
הלא זהו יום חג
אבל לא נתעסק בלמה
מדרגות דוממות
מדרגות מדממות
אבות ובנים
קרובים ורחוקים
כולם יחדיו
עלו השמימה

סוג של תזכורת קטנה למה שאולי שוכחים מידי פעם:)

להתפלל כמה שיותר זה לא מספיק
לעולם לא להפסיק
לדעת להודות על מה שיש
לא לשכוח גם כשקשה
גם כשלא רואים את האור
או כשנשארנו מאחור
גם כשהדרך ארוכה ולא נגמרת
או כשנראה אחרת
תמיד לדעת שיש יד מכוונת
את הדרך מאירה
ולנו מזכירה
שאף פעם לא מאוחר
תמיד יש מי שרואה אותנו מלמעלה
רק שנזכור לפנות אליו
גם כשטוב וורוד
ולא רק כשקשה ושחור
גם כשהדרך לא סלולה
ומלאת מהמורות