השקט הזה צורם לי באוזניים,
גורם למחשבות לדקור לי בעניים.
אני נסערת,
נזכרת בלוחמת.
בזו שתמיד ניסתה לעזור,
במי שהשתדלה שתמיד יהיה סביבה אור.
בזו שהשליכה רוגע על הסובבים אותה,
שאהבה לתת מכל הלב
שהחיים שלה יפים
שלא הראתה את מה שכואב
ושהחיים שלה תותים
כך כולם חשבו.
שהכל בא לה בקלות,
עם חיוכים ופרגונים אמתיים,
והם לא שמו לב שלא כולם היו ככה.
ועכשיו אני צופה בה מהצד:
בזו שהיום עדיין מנסה לעזור,
אבל אין אף אחד שמנסה לעזור לה.
זו שמשתדלת שיהיה טוב,
אבל כולם סביבה רעים.
שמשליכה רוגע על הסובבים אותה,
אבל סובלת מלחץ מתמיד.
אוהבת לתת,
ולא מקבלת כלום בתמורה,
לא איזו מילת הערכה,
ולא שיתנו ויאהבו אותה בחזרה.
שמכסה את הכאב,
אך הוא חזק וצורב.
וכולם חושבים שהחיים שלה יפים-תותים.
אך הם גרועים,
מכוערים,
היא אוכלת את הרקובים.
מקבלת את הנקודות השחורות שביניהם,
מורחת חיוכים מזויפים,
מראה לכולם שהחיים שלה יפים.
אך בסוף כשהיא גומרת עם כולם.
ויש לה כמה שעות שהן רק שלה,
עם הכרית והשמיכה,
והמחשבות והחלומות,
אז כל לילה היא מרטיבה את הכרית,
מספרת לה חרישית,
שקשה לה.
והכרית מקשיבה
סופגת הכל בתוכה
נענית לכל החיבוקים שלה בשמחה
ונמצאת שם כל יום במיטה.
ובבוקר היא קמה,
נפגשת במהלך החום,
בכל אלה שמלחיצים אותה,
שמרגיזים, וכועסים,
שיורדים, שפוגעים,
שדוקרים,
שרוצים שהיא תיהיה טובה,
ותחייך את חיוך הגומות הנצחי שלה.
היא גורמת להם
לראות שהיא בסדר
ועושה להם ת'יום,
והם עוזבים אותה לנפשה.
ואז היא נשארת לבד
מוחקת את החיוך
שלפחות במקום אחד,
הקושי, העצב, הכאב,
יתבטאו בו חיצונית.
שכל הפצעים הפתוחים,
המדממים, לא יזעימו בפנים,
והיא שבורה,
אך בונה את עצמה כל פעם מחדש.
כואב לה מאוד,
והיא תובעת מעצמה להיות שמחה.
והיא אומרת שוב ושוב:
"קשה מאמי? יש רק בלחם וגם אותו אוכלים"
תיהיה גיבורה,
תיהיה לביאה,
צאי למלחמה.
שלך- בהערכה.
||
Purim remix -ITZHAK GAMBARIN.mp3
I שוקי סלומון & אריק דביר (פורים 2022) AdeloYada I Shuki Salomon & Arik Dvir.mp3