יש לך כנפיי ברזל-----

מטעויות שעשית,
מכשלונות שחווית.

מדמעות יזע
שהאירו רגע.

מניסיון שעמדת,
ודקה שלמדת.

ממלחמה עצמית,
לבד בחזית.

ששרדת עוד יום,
ולא הפסקת לחלום.

||השיר של @אייצ-ית מאוד נגע לי וכאב לי מאוד ... שמיד כתבתי שיר על זה שיר שמביע רצון לתקווה שכמה כמה עוד אפשר להחזיק ??? ||

כמה??
כמה קורבנות נקריב
עד שהרע תחריב,
כמה דפים נשרוף
אין כבר פרחים לקטוף,

הלב מחורר מחצים,
נושבת רוח פרצים
מעיפה את התקווה ,
אנו רוצים רק שלווה,

מרוב דמעות שחקו אבנים,
אבא אנו בפרשת דרכים,
גרוננו ניחר מצעקות,
תשמע אותנו נשמות,

נושאים עניים לשמיים
מחכים שתזרח השמש,
מחבקים חזק תידיים,
רוצים מנוחה לנפש.

היא יושבת בדד,
איך כל פעם היא לבד,
סיוטים על מלחמות,
חלומות על נחמות ,

שועלים  סובבים ,
צרחות וכאבים ,
ואין יד ולב
להרגיע את הכאב ,

עד מתי תצרחי בדממה,
תמיד את פה לעצה,
מתבוססת לך בשממה ,
מול כל עם ועדה,

כי שנים שהיא דומעת,
מחכה לישועה ,
לבניה מתגעגעת ,
עוד תקיים את השבועה.

אני לא אשכח ת'הרגשה
את הדופק המהיר
ששמעתי את השיחה 
מעבר לקיר

אנשים שהרסו לי ת'ילדות
ושוב חיברתי ת'קרעים
ליכלכו בלי לשפוט
ו''בטעות''שרפו את הגשרים

חוזרת לכיתה
 ומחייכת מסתירה את העלבון
 וצוחקת לעצמי בשיגעון
באלי להחזיר באותה שיטה

אבל שתקתי .

גוזרת על לעצמי
 לא מאמינה באנשים
לקחו את הדמעות שלי
 והפכו לחצים

שוב חוזרת לאותה ילדה
 לא יכולה להתרסק עכשיו
אני צריכה להיות איתנה
להרגיש שאני בידיו

אבא ליבי מצולק אין בו מתום
אבל הכל מדויק
אני יכולה לחתום בדם
שהייתה איתי 
ובזכות זה אני כאן .

||עברתי יום קשה והשיר נכתב בכאב הזה
שאולי בזכות זה נתן לי חומר מחשבה מה זה לשון הרע
אנשים לשון הרע זה אששש!! זה צורב! זה שורף את הכל! לפניי שאתם מדברים על מישהו תחשבו שהוא לידכם ושומע אותכם עדיין הייתם ממשיכים לדבר?!
||

נותרתי בודדה ,
בין אור לאפלה.
הכל השתתק.
והרעש מתקתק.

המילים המכאיבות,
ערים כבר חרבות,
ביקורת "בונה",
כבר לא קונה.

הפצע הבריא ,
אך צלקת הביא ,
הפצעים כעונה חלפו,
אך חטטים נשארו.

לוחמת אני במערכה,
לא אפול ולא אכנע.
בודדה כבר לא,
האור כבר פה,
הכל שוקק,
והרעש מרתק,
מילים לא מכאיבות,
הערים מתרחבות,
ים של אכזבות,
הביא הצלחות.

אהבה של נצח
שנים של מכאובים
של כאב ויסורים
אגרוף לפנים
מותיר בה סימנים
לילות טרופי שֵׁינָה
ואינך מבינה
הידית כבר חמה
אולי מכעס או אשמה
אהבה של נצח
גם בעזות מצח
געגוע צורב
והפחד אורב
מחכה שם עדין
היש מהאין??
מִי יְסַפֵּר לָהּ מַה יֵּלֶד
יוֹם וּמָה יֵלֶד יֶלֶד

געגוע
אני נראית לכולם גיבורה,
וכשיום מחשיך אני בוכה
במסכים ומסכות שיכורה
בים של דמעות אני שוחה.

כל יום בלעדיך זה כלום ,
משאיר בי לב שבור,
בסוף לא נשאר מאום,
כאב חד כחרב, אסור.

נרגע ומכאיב שוב ושוב,
אני משחקת מחבואים
ולמרות זאת אתה קשוב,
בא השטן ומציב מחסומים.

מסמא ומחשיך את עניי
ניסיתי להשיב חזרה,
מוחה כל טוהר מפניי,
זועקת אליך לעזרה .

אנא אבא תסתכל עליי
תביט בלב השסוי מלחמות,
שמתרחקת זה בא אליי,
מאבקים בחסכים ,שיגעונות.

ותמיד לא לומדת
מטעויות של אחרים,
בפח אני נופלת
הולכת אחרי עדרים.

אומרת סליחה מחילה
ומבטיחה לא לשוב,
עולה על המסילה
ונופלת שוב ושוב.

למד אותי געגוע
כשאין בי אותך ,
ליבי מדיי רגוע
שאני לא ברשותך.

אבא רוצה לחזור
אחת ולתמיד,
אנא תן יד ,עזור,
את הרוע תשמיד.

|=|-היי ילדה שלי
לפעמים את נופלת
ולפעמים את נשברת
רואה כל התקדמות ותשוקה
גם שלפעמים את מסתירה
זוהי שעת מבחן יודע שתעמדי בה
נתתי לך את הכוח
לעמוד אל מול הרוח
הבאתי אותך לכאן
וזה לא היה לחינם
ופה תצמחי
ומתוך הקושי תחייכי
כי כל מה שקורה
לטובה אני עושה
את הטוב עבורך
זהו רק בשבילך-|-|=|

הדרך חזור
השקט הרועש ,
הסופה השקטה,
ושהלב גועש
מעיד ,סכנה,

טרפת הכל,
הרגשת ניצחון,
פרקת עול ,
זהו,אומר היגיון

ןבלילה חולם
על מסלול אחר ,
מתעורר והולם
הלב החבר

זר המקום,
רצת שיכור
אל התהום
לב קפא מקור,

נווד צבעים ,
לא דומה
בין הגוונים
כל כך שונה ,

המוח מסרב,
אולי לחזור-
אומר הכאב
ורק גובר ,

הדלת פתוחה
משב של רוח
אך ההרגשה
נותנת כוח

למוכר חוזר
בידית נוגע
והלב אומר-
אולי זה הרגע....

שריוש#

דור יתום
דמעות מלוחות
עניים שאלות
למה אלוקים
נותרנו יתומים
מולל הלב
נימים של כאב
מודעה שחורה
מספרת מאורע
צדיק תמים
נחבא אל הכלים
כמלאך אדם
עלה ונעלם

בורא עולמים-
אנו זועקים
גרוננו ניחר
מי נישאר
דור יתום מאב
כתשעה באב
ובתוך ההמולה
תביא הגאולה!

||שיר שכתבתי על הרב בעדני זכר צדיק וקדוש לברכה
זכותו תגן בעדנו!||

הכישלון מדחיק לפינה,
מורט עצבים ,משגע
והלב רוצה הסבר, מילה
לימים הבהירים מתגעגע.

סוחבת עוד יום ,
עונה בחיוך
עטוף בתום,
אבל זה תיוך.

ובראש שלי---
רוקדים רעשים
מחייכים, כואבים
מלאים אשליות
בילבולי מחשבות
תן לי תכוחות ....

כי לכולם זה נראה רגיל .
שגרה, עסוקים כרגיל,
"אולי יעבור לה עם הגיל,
שתפתור ת'קונפליקט בתרגיל "

חייה בעולם לא מובן.
אנשים רצים מפה ,לשם,
מחייכים להצלחה כמובן
ורק אני יורקת פה דם .

ובראש שלי----
רוקדים רעשים
מחייכים, כואבים
מלאים אשליות
בילבולי מחשבות,
תן לי ת'כוחות

לזכור מהו יעודי,
מה זורם לי בדמי,
ללמוד מטעויות ,
להבין משמעויות,
וללכת בדרכך
כי הכל ממך.

חופשייה

כבר לא ילדה
שפחדים גידלה,
מודה בחולשה
זו לא בושה,

שורפת ת'פחדים,
בונה ת'דרכים,
מגשימה חלומות,
לא רוצה רק להיות,

כמו ציפור חופשייה
נוסקת אל השמיים
לא עוצרת לשנייה
מסיתה אל קו המים

מכוונת לירח,
מנימום על כוכבים,
קוטפת עוד פרח,
צומחת מכאבים.

הופכת מתוק למר,
נשארת גם כשנגמר,
אוספת תשברים,
מנציחה רגעים.

כמו ציפור חופשייה
נוסקת אל השמיים
לא עוצרת לשנייה
מסיתה אל קו המים

כבר לא מפחדת,
בזריחה רוקדת,
נושמת אוויר,
מביטה אל העיר.

עולם הפוך נראה
החזק בעקרונותיו מוזר.
וקול ההמון נשמע,
"מה שכולם עושים מותר".

הטוב הופך לרע
והרע לטוב
לטוהר אומרים סע
ולטמא חזור, סוב

האנושות היא עדר,
הולכים אחר כולם,
וגם שמשהוא לא בסדר
שותק נהלם העולם.

מתי נשכיל ונדע --
"לזרום" עם הזרם זה חולשה,
ושבמילה נשרפת עיר שלמה ,
ולחיות בלרצות זה בושה.

"היה השינוי שאתה מחפש בעולם"
והשינוי הוא אתה ,במקום לרדוף אחר כולם
תחפש איך להשפיע על העולם !

כתבתי שיר ו @לא-הכל-טוב-אבל-הכל-לטובה המהממת שותפה בו
לוחמת
בזירת האבקות
נלחמת על המהות
נגדי מיליוני רגשות
ליבי עטוף תחבושות

יש בי יצרים
משתוללים כבר שנים
גורמים לי לברוח-
ממצפונים ורגשות.

מחשבות עוצרות בעדי
רוצה לברוח מעצמי
לחיות. להשתחרר.
לא לחיות את האחר.

אני לוחמת
של צללים
שומרת
על עצמי
בדרכים
לא מפחדת
מסיבוב חוזר
אני מיוחדת
ליבי בוער.

שונאת את השקט.
אבל מתוכו אני צועקת
"אני אוהבת תלבד".
ישלי אופי מיוחד.

מבקשת מחילה
על השגעונות שלי
על חוסר הבנה והכלה
תעבירו, על הטעויות שלי.
הם מחוסר ידיעה.

יום בהיר יום אפל
יום הולך בא אחר
לפעמים מסתתרת בצל
לפחות זה משחרר

אני לוחמת
של צללים
שומרת
על עצמי
בדרכים
לא מפחדת
מסיבוב חוזר
אני מיוחדת
ליבי בוער.

אל תוותר עליי

התלכלכתי בבוץ דביק,
הכתמתי את נשמתי ,
ובאמת אבא ,שלא הציק ,
הייתי בסדר עם עצמי ,

הפנתי לך לא פעם עורף ,
ובכל זאת חזרתי חזרה,
ובימים של חורף,
זעקתי אליך לעזרה ,

אבא זכור את הדמעות שלי,
כל התפילות שלחשתי בסתר,
אל תוותר כי וותרתי על עצמי ,
נעלתי את ליבי בתוך החדר,

אבא תראה איך אני גיבורה ,
מנצחת אותו כל פעם ,
ואם בבקרים אני ישנה ,
אני אשתנה מזאת של פעם,

אז אבא למד אותי להתרגש ,
רק מלראות כוכבים בשמיים,
התעייפתי מלשחק באש ,
אל תוותר עליי.

זה אולי שיר ישן אבל ישבו מסר מטורףף
ממליצה מאוד לשמוע ולראות!
שיר שמאוד מחזק במיוחד בתקופה הזאת
שמחבר אותנו כלכך הרבה התקופות
שהיה נראה לא אפשרי
אנחנו זה פשוט נס !

יעקב שוואקי - 'We are a miracle' (אנחנו נס)

03-We_Are_A_Miracle (1).mp3

@חיים-אלחנן-עידן ואווו אני פשוט חסרת מילים
אתה ענק מהחייםם!!
חזקת אותי!!!
אם חשבתי על מה שאני עברתי איזה נסיונות קטנים היו לי וסבל שהתמשך
בכל הילדות אז אני הרבה יותר מוגבלת ממך!!!
תמשיך ככה בחיים בכל הכוח והעוצמה
ועוד תגיע רחוק!!!

זכור לי אותו היום ..
הגשמתי את חלומי
עליתי על במה
שרתי על עולמי
שהייתי חסומה
בכאב צורב
מפחד מה אומרים
והבושה היא אורב
הרגשות עומדים,שומרים
יוצרים מצור על הלב
שרוצה רק לשחרר
והאבקות עם הכאב
שמכוון למקום אחר
בכלא של עצמי
מחשבות סוערות
לממש את האני
הם מפילות הורסות
מגדל של קלפים
חלומות שלי
שמפשע חפים
זה הבושה שלי
שמנפצת כל רגע
אך הגחלת לחשה
ובפרץ של דמע
והבושה עזבה ,פרשה..

שואה סיפור -נקמה
אש עולה ,להבות
נשרפו כליל נשמות
דם כמים נשפך
שיעבוד מזמן נרקח
רשע רוקד בעיניים
חיוך מותח שפתיים
שטן בדמות אדם
ללא רגשות אשם
חומה גבוהה מבוצרת
מול עיר יפה ומעוצבת
ופנימה רעב שורר
וחיל רשע מורר
חוטי תיל מרתעים
לברוח משוועים
פחד עטוף עלטה
מהעתיד הנורא
מהלכים כצלליות אדם
ליבם טבול בדם
כפופים הם נהיו
אך גיבורים היו
נקמה ערבה
לצורר הנורא
לטפח השורשים
אנו לא שוכחים!

️️️

||שיר שכתבתי על קודשי השואה
נזכור לעד ולא נשכח !
אור נשמתם לא יכבה לעולם !||

וגם לנפש יש פיצול עונות/@שריוש

פעם אני מזדקק לאחרים , 
כשאני צמא ואין תקווה,
תמיד מעניק לאנשים, 
והנפש נשברת  ובוכה,

והוא רוצה שלום,
ומהחברים אין מוצא ,
מתנדפים ונושרים, 
 ולא תמיד זה רע ,

ההיא שמחה,
 הכל פורח לה ,
ואין אף אדם, 
שירקוד איתה,

וזאת מכסה עצמה ,
שאף אדם לא ישאל,
אבל בפנים היא חסרה,
שמישהו פשוט יגאל.