יושבת שעות ומשקיעה,
נותת את כל הנשמה,
אך נשארת עם רגשות אשמה-
למה לא למדתי יותר?!-
תמיד אקטר...
הציון עושה את שלו
והיאוש בעיצומו
בתוך הלב תחושה קשה
שנותת רק רגשות אשמה
אבל אז פתאום נזכרת
במה שתמיד המורה אומרת:
"החיים הם המבחן האמיתי-
השקיעי בהם והיתאמצי-
העולם הזה הוא רק פרוזדור,
ובעולם הבא האור הגדול"
אבל גם אם עכשיו נכשלתי
אדע שלפחות הישתדלתי,
הציון בידי בורא עולם!
והמבחן שלי בעולם הזה
הוא לקבל הכל באהבה
ולדעת שהכל לטובה!!
||אהבתי ממש את הנושא,-וקחו את המשפטים של המורה שלי תחי- לחיים שלכם- הם כ"כ אמיתיים וחשובים!
השיר נכתב ממש הרגע- על המקלדת...-ואני יוצאת ממנו אחרת מלאת אמונה שהכל לטובה!!, אני בעקרון לא רושמת שירים, אבל היום פתאום ניסיתי, ומקווה שהצלחתי...||