גל / י.ז.ל.

גל, ועוד אחד
בית, לצידו פזמון
נפש, ועוד אחת
בית, בתוכו ארמון

חוף, של מבטחים
הוא, נד בדרכים
עוגן, בסיס, יציבות
רוח, רסיס, ארעיות

שומרים / י.ז.ל.

שׁוֹמְרִים עַל חוֹמוֹתַיִךְ
הִפְקַדְתִּי
בַּלֵּיל וְגַם בַּיּוֹם

כְּשֶׁבְּךְ הִרְבּוּ לִפְשׁוֹעַ
שִׁלַּחְתִּי
בְּצַעַר אֶת עַמְּךְ

אוֹתְךְ בָּאֵשׁ הִצַּתִּי
הִבְטַחְתִּי
עוֹד אֶבְנֵךְ

אֶת בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק
הֶחֱזַרְתִּי
שָׁבִים הֵם לִגְבוּלֵךְ

בְּשׁוּבָם אֶלַי בְּאֶמֶת
סָלַחְתִּי
אֱמוּנִים אֲנִי נוֹצֵר

בִּתְפִלָּתָם עַל חֻרְבָּנֵךְ
זָכַרְתִּי
אֶבְנֶה עוֹד מִקְדָּשֶׁךְ

אֶל שִׂמְחָתָם זֵכֶר לַחֲגִיגָה
פָּנִיתִי
אַשְׁרֵי מִי שֶׁרָאָה

צִפִּיָּתָם בַּעֲלוֹתָם אֵלַיִךְ
רָאִיתִי
שׁוֹמְרִים עַל קְדֻשָּׁתֵךְ

הרב משה חיים שלנגר זצ"ל / מילים לזכרו
י.ז.ל.

מבט של ילד קטן על אדם גדול
שזכה לראותו בשבת ובחול

שני ספסלים לפנינו בבית הכנסת
עומד לו הרב בתפילה נכספת

הסידור העטוף בידו
הרב מונה מעות לאיטו

חביבותו וסבלנותו בערב סוכות
משיב בחיבה, מחדד הלכות

ימי בין הזמנים, הראש ישיבה והמשגיח
מתפללים יחד מאחור בשטיבלעך

יום אחד נפגשנו בבריכה
והוא כמו בים התלמוד שחה

מושלם, זו המילה לסיפור שלא תם
כי השפעתו על רבים הטביעה חותם

ת.נ.צ.ב.ה.

ירושלים / י.ז.ל.

ירושלים בלילות
אור זוהר על החומות
ובתווך סמטאות
מלאות בחלומות

טרם יפציע
שחר חיוור
דמויות בשחור
נראות מעבר
להר, עליו מטפסות
בצילו, באות לחסות

שבע מדרגות
דלת חומה
בפנים מסתגרות
מבקשות חכמה

לכבוד פרשת השבוע - פרשת תצוה

בגדי כהן גדול / י.ז.ל.

ועשו אפוד מעשה חושב
ששה משמותם על כל כתף
כתובים יהיו כתולדותם
מעשה חרש פיתוחי חותם

ועשית חושן משפט
רבוע כפול זרת אחת
ארבעה טורים אבנים
שמות שבטים בהם מפותחים

מעיל האפוד תכלת כליל
פעמון ורימון להשמיע צליל
והיה על אהרן בבואו לשרת
ילבשנו תמיד ולא יכרת

ציץ זהב טהור קודש להשם
בפיתוחי חותם עליו ירשם
והיה על מצחו תמיד לרצון
לכפר על דם וחלב שהוקרב בעון

וכתונת משובצת
ועמו המצנפת
אבנט לתפארת
ומכנס בלי תוספת

@AVITAL-1 תודה רבה על המשוב.
גדלתי בעיר העתיקה בירושלים, כך שהשיר הוא גם נוף ילדותי במובן מסויים.

המיעוט ברעתו / י.ז.ל.

הרוב קובע
העם
מהפך תובע
בית המשפט טובע
בשחיתות
כמעיין נובע

הימין חוגג
שמח מתמוגג
השמאל מתפוגג
ממתחם הסבירות חורג

בית משפט עליון
רומס זכיות אביון
בעולם אין שום דמיון
לעריצות מיעוט, וכאילו שויון

כך טבעם של מהפכות
אוכלוסיות שלמות מתווכחות
האם לשנות יותר או פחות
ההגמוניה שלטה, עכשיו בני השפחות